איתמר צ'יז’יק כבר ראה דבר או שניים בחייו. הוא הסתכל למוות בלבן של העיניים לא פעם ולא פעמיים, היה מנכ"ל מכבי חיפה במשך 14 שנים ולאחרונה חזר לכדורגל הישראלי - אבל לא לירוקים. מי שמשמש כיו"ר דירקטוריון אצטדיון סמי עופר מונה לאחרונה ליו"ר המוסד למעמד השחקן, ואחרי כניסתו לתפקיד הוא העניק ל-ONE ראיון נרחב שבו דיבר על התפקיד החדש, מערכת היחסים המורכבת עם אסף בן דב שהחליף אותו וגם אלה שאכזבו אותו.
בעבר תפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל עניין אותך ומאד. זה ירד מהפרק?
"תפקיד היו"ר כבר לא מעניין אותי. אתה יודע שעברתי משהו (אירוע לב) וכדי למלא את תפקיד יו"ר ההתאחדות צריך לעבוד מהבוקר עד הלילה, וזה לא מצב שאני יכול להרשות לעצמי. אשתי, ריקי, לא תאשר לי. ברגע שהציעו לי את תפקיד יו"ר המוסד למעמד השחקן, הסכמתי".
אבל אין לך הסמכה משפטית.
"לא צריך להיות משפטן בשביל התפקיד הזה, יש משפטנים בוועדה שאמורים לדון בסוגיות המשפטיות. השאלה שעולה לדיון במוסד למעמד השחקן אינה משפטית, אלא יש צורך להפעיל שיקול דעת. בתקנון אי אפשר לערער על החלטות הוועדה והדבר הראשון שאני הולך לעשות הוא לדבר עם נציגי השחקנים והקבוצות - לשמוע מה מציק לשחקנים ולפתור סוגיות בין השחקנים למועדונים".
כמי שמשקיף ממרומי המשרדים בסמי עופר מתוקף תפקידך כיו"ר הדירקטוריון ורואה כיצד אוהדי מכבי חיפה שוברים שיאים, אתה מרגיש שיש לך חלק בזה?
"טיפחתי את התשתית של האוהדים בכל הארץ. בתקופה שלי היו בשנה הראשונה בסמי עופר 18 אלף מנויים ובאופן עקרוני זה מה שיש היום - הבאתי אוטובוסים מערד, מדימונה, ב"ש ומהערבה. להבדיל ממכבי ת"א ובית"ר ירושלים, לחיפה יש תשתית ארצית ולדעתי כמות האוהדים שלה מתקרבת למיליון. עשיתי עבודת מחקר רצינית מאוד לפני פתיחת האצטדיון - על מנויים וכרטיסים, והלכתי על השיטה הנהוגה בעולם, לפיה אוהד יכול 'לרכוש' כסא לכל החיים. כלומר, אי אפשר להזיז אותו מהמקום. באופן אישי אפילו רכשתי ארבעה מנויים כדי לשמור על הכסאות.
"המגע מול קשרי האוהדים והמחלקה שהוקמה לשם כך הייתה כזו שתוך 24 שעות הייתה תשובה לכל פונה ולא חשוב מה תוכן הפנייה. היינו עונים גם לכאלה שהיו מקללים אותנו, חלק גדול מהפניות היו מגיעות אליי והייתי עונה באופן אישי. טיפוח הבסיס והתשתית מול קהל האוהדים היה נר לרגלנו. אני שמח שעושים את זה, אבל לא מקבל את כל ההחלטות: למשל קשה לי להבין למה באירופה או בגביע הטוטו רק חצי אצטדיון מתמלא. אני מזכיר שלגמר הגביע לנוער הבאנו 14 אלף אוהדים בקריית אליעזר ואין סיבה שלא נראה משהו דומה באירופה, גם במחיר של חלוקת כרטיסים בחינם. צרם לי שבמשחק של הנוער מול דפורטיבו לה קורוניה היו מעט אנשים".
שפוך לנו אור על מערכת היחסים בינך לבין מנכ"ל מכבי חיפה, אסף בן דב, שעוזב בתום העונה. עזיבתו מפתיעה אותך?
"אני לא מתעסק באסף, לא רוצה להתעסק ואין לי מושג למה הוא עוזב, אבל לא הופתעתי. אני לא מתערב ולא שואל. זה לא סוד שמערכת היחסים בינינו לא עובדת כמו שצריך וזה לא בא ממני - מהיום הראשון מערכת היחסים הייתה קרירה ולא לטעמי. כאשר הודעתי לשחר שאני עוזב, הוא לא הסכים, אבל הסברתי שהרגשתי למיצוי וסידרתי למנכ"ל הבא ללכת לקורס מנכ"לים בכירים באירופה. הסיכום היה שלא יודלף שאני עוזב ואז זה יצא לתקשורת בנימה שלא נעמה לי.
"נכנסתי לשחר לשיחה וביקשתי שעד הצהריים תצא הודעה רשמית שאני זה שביקש לעזוב. בימים שאחרי נודע לי שאסף בן דב מונה, התקשרתי אליו, לקחתי ממנו פרטים, הוא ניגש לקורס והתחלנו בחפיפה. עשו לי אירועי פרידה במחלקת הנוער, עם אנשי המועדון ובאירוע נוסף, ולכל המפגשים אסף לא הגיע. הרגשתי שהוא מתנהג אליי בחוסר כבוד. מתוקף תפקידי כיו"ר הדירקטוריון היו לנו לא מעט חילוקי דעות והבעתי את דעתי בפני שחר”.
בניגוד למנכ"לים אחרים, היית מאוד מעורב ושמעו את קולך. מה נכון יותר?
"יענקל'ה לא אהב שהתראיינתי, הוא טען שיש דברים שלא הייתי צריך לומר. באופן כללי הוא היה מקבל את דעתי ואמרתי לו שאני לא אוהב ראיונות, אבל צריך לשמור על מודעות וחשוב שהקהל ישמע ויכיר את הצד הזה. כאשר קיימתי שיחות עם שחר, הייתי נכנס לחדרו, סוגר אותה ואף אחד לא היה נכנס".
כאשר שמעת שאסף בן דב מסיים את תפקידו, לא גירד לך לחזור לתפקיד? לא ביקשו ממך?
"אני מקבל לא מעט פניות מאוהדים לחזור לתפקיד וזה בהחלט מחמיא לי ומגרד לי, אבל אין סיכוי כי צריך למצוא מישהו כמו שאני הייתי כאשר מוניתי - מישהו שיכול לעבוד מ-07:00 עד חצות, להיות בכל משחקי הנוער והילדים כל שבת, לטפח כישרונות צעירים וכו'. הגאווה שלי היא שיש שחקן שטיפחתי בכל קבוצה בליגת העל והלאומית, שלא לדבר על שחקנים בחו"ל כמו ליאור רפאלוב, שהיה כמו בן שלי" .
“מי ששיקר לא יכול לחזור”
לאורך 14 שנותיו כמנכ"ל חיפה, צ'יז’יק היה מעורב בלא מעט משאים ומתנים. אחד מהם היה עם תומר חמד שעזב לספרד בלי שהירוקים יוכלו לגזור עליו קופון, מה שקרה, לדברי צ'יז’יק, אחרי שהחלוץ חזר בו מהבטחתו להאריך חוזה.
תומר חמד הוא אחד שטיפחת. היית מחזיר אותו לחיפה?
"חמד הוא כמו ילד שלי, אבל הוא פגע בקבוצה ובשחר, ולאו דווקא בי. כשתומר נכנס לחיפה, אמא שלו הייתה שולחת לי הודעה מדי שבוע: 'תשמור לי על הילד'. הוא התחייב שהוא חותם קבע בחיפה, אלישע (לוי) לא רצה אותו, השאלתי אותו לבני יהודה ואז התקשר אליי משה דמאיו שרצה לשחרר אותו. באתי לאלישע ואמרתי לו: 'אם אתה רוצה תכלול אותו בסגל וגם אם לא זה בסדר, אבל תומר יהיה בחיפה'. סידרתי לו גם משכורת לא רעה והתמזל מזלו ו-ולדימיר דבאלישווילי נפצע, והשאר היסטוריה - תומר כבש בכל משחק.
"לקראת סוף העונה אמרתי לו 'בוא נחתים אותך' ונתנו לו הצעה מאוד מפתה. היה נראה לי שמילה של תומר זו מילה, שהוא יחתום ויאריך חוזה. הכנתי טיוטת הסכם עם סכום גבוה ושחר נתן לי אישור. באחד מימי שישי הוא שאל אותי 'מה קורה עם תומר?' והשבתי שביום ראשון הוא התחייב לחתום. באותו שישי תומר התקשר אליי בערב ואמר שהוא חותם בחו"ל. אמרתי לו 'מה?', הוא אמר שהוא באמת חותם בחו"ל וסגרתי את הטלפון. צלצלתי לשחר בבושת פנים והוא אמר שאין לי מה לעשות, הרגשתי כמו סמרטוט. תומר פגע במילה שלי מול שחר וזה אחד שאני הבאתי מנצרת. לא כל דבר סיפרתי לשחר - תומר קיבל ממני רכב, משכורת ומה לא? לא הייתי מחזיר את תומר כי הוא שיקר, ומי ששיקר לא יכול לחזור למרות שאנחנו כמו משפחה" .
גם בירם כיאל החליט לעזוב לחו"ל אחרי שדודו דהאן מצא לו קבוצה. גם אז נפגעת מהדרך?
"זו הסיבה העיקרית שמאותו רגע דודו דהאן לא הורשה להיכנס למשרד שלי. את בירם גידלתי והוא נסע למחנה אימונים בחו"ל עוד בטרם האריך את החוזה. באמצע המחנה בירם טען שאינו מרגיש טוב, עזב אותנו ומכאן הדברים התגלגלו. כמו תומר, הוא התחייב לחתום אצלנו ולא עשה זאת. אבל בירם לא אשם. מי שאשם זה מי שהדריך אותו".
אבל הנה היום יש לדודו דהאן בחיפה 7-8 שחקנים וגם את המאמן ברק בכר, שאותם הוא מייצג. מתברר ששחר סלח.
"אם שחר סלח, הוא בעל הבית וזו זכותו להכניס אותו, למשרד שלי דודו לא היה נכנס ובירם כן. ב-99 אחוז מהמקרים שחר התחשב בדעתי, אבל היו מקרים שלא. לדוגמה כשעמדנו על המרפסת בכפר גלים, המאמן דרש שחקן מסוים מסכנין והם דרשו בתמורה שחקנים. אמרתי שלדעתי זו עסקה לא טובה עבורנו ולמרות זאת שחר הלך עם המאמן וזו זכותו".
איך נוצר הקשר עם יצחק שום שהוביל אתכם לשלב הבתים של ליגת האלופות?
"זה התחיל אחרי ששחר נענה לבקשת אברהם גרנט ללכת לנבחרת וביקש ממני להיפגש עם שום כי קיבל עליו חוות דעת טובה. נפגשתי עם שום בקיסריה, הוא לא דברן גדול והיה קשה להוציא ממנו דברים למרות שיש לו זכויות על איגבני יעקובו. שאלתי את שום 'מה הפילוסופיה שלך?' ואז הוא ענה לי: 'כדורגל זה דבר פשוט, ירוק מוסר לירוק ואז חוזרים אחורה לעמדות'.
"אגב, ככה רשמתי בהומור לשחקנים על הלוח בלא מעט הזדמנויות כאשר הייתי בחדר ההלבשה עם שום. שאלתי אותו באותה פגישה בקיסריה 'מה הדרישות שלך?' ושום אמר לי: 'אני רוצה שחקן אחד - את מיכאל זנדברג'. נסעתי לפגוש את הבעלים של הפועל פ"ת שאמר לי: 'יש לך את זנדברג בלי כסף ובלי כלום'".
הייתה לכם עונה גדולה באירופה ושום נעלם לכם בסיום המשחק באשדוד שבו התברר שלא זכיתם באליפות. מה קרה שם?
"אני זוכר שבהתאחדות הכינו שתי צלחות אליפות - אחת למגרש בו שיחקנו באשדוד והשנייה למגרש בו שיחקה מכבי ת"א מול הפועל פ"ת באצטדיון רמת גן. מכבי ת"א זכתה בתואר ובסיום אני זוכר ששום עלה לאוטובוס בלי לדבר עם השחקנים ולא תמך בהם כי היינו גמורים בגלל אובדן האליפות. למחרת בבוקר מצלצל אליי נציג שלי בשדה התעופה ואומר לי 'ראיתי את שום על הטיסה לאתונה'. אמרתי לו 'תודה', הייתי המום ואז שום שהיה עם הטלפון של חיפה, ענה לי ואמר לי: 'יצאתי לנופש' ומכאן ההמשך ידוע. ציפיתי ששום יגיד לנו, כמועדון וכמי שפרנס אותו, את האמת - שהוא פשוט הולך לסגור חוזה ביוון".
בעצם באותה החלטה לתת לפ"ת לארח בר"ג, הענקתם למכבי ת"א את האליפות.
"בדיעבד עשינו טעות, אבל זה שחר וזו הג'נטלמניות שלו שהסכים לעזור לפ"ת להגדיל את ההכנסות ובכך לסייע לה לארח את מכבי ת"א בר"ג. אני הייתי חסר דעה כאן, לא הערכתי שזה יהיה אקוטי ובעייתי. אגב, יכול להיות שמכבי ת"א הייתה זוכה גם ככה באליפות".
“אולי שומרים עליי מלמעלה”
בבוקר 12 באוגוסט 2019 נודע שצ'יז’יק אושפז במצב קשה אחרי שלקה בליבו ונאבק על חייו. בחיפה איחלו למנכ"ל לשעבר רפואה שלמה וזו לא הייתה הפעם היחידה שצ'יז’יק כבר ראה את המוות מקרוב. למעשה, זה קרה לו ארבע פעמים: פעמיים בשירות הצבאי, פעם בפיגוע במסעדת "מקסים" ובאירוע הלב שעבר.
בוא נחזור לאירוע הלב שעברת.
"הייתי בשמיים. איך אמר לי עמרם מצנע: 'אתה כבר מורגל'. נפצעתי לא מעט במסגרת השירות שלי בצה"ל והיו לי כמה אירועים בחיים, כמו גם אותו אירוע במסעדת 'מקסים' וכמובן במקרה האחרון כאשר היה עברתי דום לב. אני יודע שהיו כמה ימים ששכבתי 'מת' במיטה וזו הסיבה שאני מספר לחברים הערבים שלי בהומור שלא יחפשו בתולות בעולם הבא. אני יודע בדיעבד עד כמה אנשים דאגו לשלומי, ריקי אשתי שמה בכניסה למחלקה טיפול נמרץ מאבטחים בגלל הכמויות הגדולות שהגיעו לביה"ח. התרגשתי ואני עדיין מתרגש מהאהבה והדאגה שכולם הרעיפו עליי. עברתי רגעים קשים בחיים ואולי שומרים עליי מלמעלה".
מה אתה זוכר מהיום שבו מחבלת התפוצצה ב"מקסים" בזמן שאתה, רוני לוי ומנהל הקבוצה, אריה ברונשטיין, הייתם שם?
"אני אוכל ב'מקסים' 40 שנה. יש לי שם שולחן קבוע ממש בכניסה וכשבאנו באותו יום, חיברו את כל השולחנות יחד. הגענו אחרי ניצחון בנוער על מכבי ת"א ולפני משחק של הבוגרים וישבתי בשולחן אחורי יותר. אני אוהב סלט ערבי קצוץ שרק הבעלים טוני מכין לי, הוא הלך להכין אותו ורוני לוי הלך להביא לי לימונדה. באותו רגע המחבלת התפוצצה בסמוך לשולחן הקבוע שישבתי בו לאורך שנים - טוני ניצל, גם רוני לוי שחטף רסיס, אבל כל היתר שעמדו באיזור מתו.
"כמובן שאם היינו יושבים בשולחן הקבוע, היינו כבר בעולם הבא - יצאנו החוצה וחילצתי את רוני לוי שנפגע מהרסיס. במכבי חיפה אימצנו את הילד אורן אלמוג שהתעוור ובהמשך קנינו לו מפרשית. ראית פעם עיוור שמשיט מפרשית מיוחדת עם צפצופים? שחר נתן הרבה כסף בשביל זה ועשה זאת באהבה".
בכר וצ'יבוטה אחרי ה-0:6 על אשדוד
