הדרך של עדי מחרמיץ’ לישראל עברה בין תחנות לא פשוטות לאורך חייו. הבוסני החדש של מכבי פתח תקווה נאלץ להתמודד בילדותו עם סיטואציה מפחידה של מלחמה, ולכן, כפי שתקראו בהמשך, גם הוא לא בדיוק התרגש מהדעות הקדומות שיש על ישראל. לאחר הגעתו אף גילה שכל מה שנכתב בתקשורת הזרה על ארץ הקודש, היה שקרי לחלוטין.
בראיון ראשון בישראל מדבר מחרמיץ’ על הסיטואציה בוויסלה קראקוב ("מהיום הראשון שהמאמן הגיע הוא לא רצה אותי, לא אחזור אם יישאר"), הביקורות על כך שלא שיחק קרוב לשנה ("לא אכפת לי ממה שאומרים, היום כבר לא מדברים על זה"), מי המליץ לו להגיע, למה הוא חושב שהמלאבסים ישרדו בליגה, והקשר המשפחתי לישראל. לקראת המפגש מול בית"ר ירושלים הערב (ראשון, 20:15), בלם מכבי פ”ת נפתח בראיון מיוחד ל-ONE.
“אני לא מפחד ממלחמות כי נולדתי בבוסניה בזמן שפרצה המלחמה”, מספר מחרמיץ’. “נולדתי ב-26 באפריל 1992, בעוד המלחמה החלה בתחילת אותו החודש. המשפחה שלי עברה לגרמניה מיד לאחר שנולדתי. אבא שלי היה שחקן כדורגל ואמא שלי שחקנית כדורסל. אז באתי ממשפחה של ספורט. גרנו בגרמניה חמש שנים במהלך המלחמה, ולאחר המלחמה שבנו לבוסניה. אחד הדודים שלי נפטר וזו הייתה סיטואציה נוראית באותה התקופה במדינה. הצלחנו לברוח מיד עם תחילתה”.
הבוסני ממשיך ומספר: "גם בנוגע לישראל, בתקשורת, אתה כל הזמן קורא על בעיות פה, על זה שכל הזמן יש פה מלחמות. כשהגעתי לפה ראיתי שהכול רגיל ונורמלי. שהאנשים פה באמת חמים וידידותיים. הייתי מאוד מופתע מהפתיחות של האנשים, שכל אחד רוצה לעזור לך. המציאות שונה מאוד ממה שמספרים בתקשורת".
מחרמיץ', היה אחד מאותם שחקני רכש שצירף המאמן ניר קלינגר בחלון ההעברות של חודש ינואר, במטרה לחלץ את הקבוצה ממצבה הקשה בתחתית. לפחות על פי שני הניצחונות האחרונים ולמרות שלא שיחק קרוב לשנה, בפ"ת מסמנים את צירופו כבינגו.
מה ידעת על ישראל לפני שהגעת?
"בפעם הראשונה שהסוכן שלי התקשר אליי וסיפר לי על ההצעה מישראל, דיברתי עם כמה חברים שלי. קודם כל, עם דור חוגי ששיחק במכבי פ"ת והיה איתי עכשיו בוויסלה קראקוב. שמעתי ממנו רק דברים טובים על הליגה, על המדינה והחיים פה. דיברתי גם עם פאטוס בצ’יראי (אקס מכבי נתניה ובני יהודה) ששיחקתי איתו בפולין. התייעצתי גם עם אסמיר סוליץ' ששיחק פה בפ"ת בשנה שעברה ועם אמיר האדזיץ', ששיחק בעבר בישראל (בעירוני רמה"ש ובהפועל עכו). הוא כיום מנהל מקצועי בבוסניה וחבר טוב שלי”.
מחרמיץ’ הוסיף: "האמת שלא ידעתי יותר מדי. קרובת משפחה שלי מהצד של אמא שלי התחתנה עם בחור ישראלי והיא מתגוררת פה כמעט כל חייה. היא חיה בצפון הארץ. לא הייתי בישראל בעבר אבל שמעתי דברים טובים על מזג האוויר, האנשים וכו'. ידעתי על פ״ת שהיא מכרה בחור צעיר לסלטיק (ליאל עבדה) והכרתי את שון וייסמן מהליגה האוסטרית שם שיחקתי".
לא פחדת לבוא לקבוצה שנמצאת במקום האחרון?
"זו החלטה שהייתי צריך לקחת. היו לי בעיות בוויסלה קראקוב. בינואר שעבר הייתה לי הצעה מטורקיה, אבל לא שוחררתי וחתמתי אפילו על חוזה חדש. בהמשך נפצעתי ולא שיחקתי עד סוף העונה במשך ארבעה חודשים. אחרי הפציעה חזרתי והגיע מאמן חדש. מהיום הראשון הוא אמר לנשיא שהוא לא רוצה אותי בקבוצה. מבלי לראות אותי אפילו באימונים. הוא פשוט לא אהב אותי. הנשיא אמר למאמן ‘חתמנו איתו על חוזה חדש והוא שיחק טוב עד הפציעה, הוא לא יכול ללכת כי הוא חיוני עבורנו’. אבל המאמן ענה שזה לא מעניין אותו ושהוא לא אוהב אותי. הקהל אהב אותי וגם הסוכן שלי נשאל בפייסבוק למה אני לא משחק. אבל זה הכדורגל, מה אני יכול לעשות".
אבל למה הוא לא אהב אותך?
הוא אמר לנשיא שהוא מכיר אותי מסלובקיה. המאמן הוא סלובקי והוא ראה אותי לפני שמונה שנים כששיחקתי בליגה הסלובקית והייתי צעיר. אני אגיד לך האמת, סיטואציה כמו שראיתי בוויסלה לא ראיתי בחיי. במשך חצי שנה העונה לא נתנו לי לשחק, מבלי שיבחנו אותי אפילו דקה אחת על המגרש. אם הייתי ראוי ליותר דקות? כנראה שלעומת אפס הדקות שקיבלתי, כל דקה הייתה טובה יותר (צוחק). ידעתי שאם תגיע הצעה טובה בינואר, ארצה ללכת לשחק. אני בגיל שאני חייב לשחק. הסוכן שלי אמר לי שבפ"ת מחפשים בלם. קראתי קצת וחשבתי על כך שאנחנו יכולים להישאר".
אולי נקמו בך שקיבלת את ההצעה מטורקיה ורצית ללכת?
"אני לא יודע. כי הסכמתי להישאר בסופו של דבר. אפילו חתמתי על חוזה חדש. אבל שוב, זו הייתה החלטה של המאמן ולא של הקבוצה. המועדון נתן למאמן החדש לעשות מה שהוא רוצה בקבוצה. לפעמים מאמן לא אוהב אותך כשחקן או כבן אדם. אבל הוא אף פעם לא נתן לי צ'אנס להוכיח את עצמי. ויסלה הוא מועדון מורכב. יש להם צבא שלם של אוהדים ובמועדון קוראים לא מעט את דעת האוהדים. הם אולי מושפעים מכך יותר מדי. החליפו שם שלושה מאמנים בשנה אחת. ויסלה זה מועדון גדול מאוד עם פוטנציאל מאוד גדול, אבל הם מאבדים את עצמם עם ההחלטות: הוחלפו אולי 50 שחקנים שם מאז שהגעתי לפני שנה וחצי".
איך הסיטואציה של חוגי?
”דומה לשלי. המאמן לא אוהד גדול שלו”.
אתה מכיר את אנדרה מרטינס שהצטרף להפועל ב"ש. הוא יעזור להם?
”אני זוכר אותו מלגיה ורשה. הוא שחקן טוב לאמצע. אני חושב שהוא עזב שם בשל לחץ הקהל והביקורת כי הקהל תקף את הקהל והשחקנים".
כשתסיים את ההשאלה בפ"ת בתום העונה, אתה אמור לחזור לוויסלה. תחזור?
”אני לא יודע. יש לפ"ת אופציה שאם נישאר בליגה, אני אשאר פה. אני מקווה שנצליח לשרוד וכרגע אני מרגיש טוב פה וארצה להישאר. אם ויסלה תרצה להחזיר אותי לשנת החוזה האחרונה שלי? אני לא יודע. אם המאמן הזה יישאר, אני בוודאות לא אחזור לשם".
היו לך עוד הצעות?
”כן. הייתה לי הצעה נוספת מהליגה הפולנית הראשונה, מקבוצה שנאבקת על ההישארות גם כן. ועוד הצעות מסלובקיה ומצ'כיה. אבל אלו היו הצעות כספיות נמוכות יותר ממה שהיה לי בוויסלה".
פתח תקווה, כאמור, הצליחה להתאושש מעט בשבוע האחרון עם שני ניצחונות על הפועל ב"ש בגביע ועל הפועל ירושלים בליגה, כשהאחרון השאיר לקבוצה את הסיכויים לשרוד בליגה בתום העונה.
“כשהגעתי לכאן שיחקנו נגד הפועל ב"ש, שהיא אחת הקבוצות הטובות בליגה. הפסדנו 1:0 ממצב נייח וזה היה משחק מאוזן. יכולנו לנצח”, מספר מחרמיץ’. “אמרתי לעצמי שהקבוצה הזאת לא ראויה להיות במקום האחרון עם 11 נקודות. לאחר מכן, שיחקנו נגד נוף הגליל ושוב הפסדנו בצורה חסרת מזל. שאתה מפסיד, פתאום כל הבעיות צצות ואתה מרגיש ששום דבר לא הולך לכיוון שלך. הרגשתי שאנחנו צריכים רק ניצחון אחד ואז הכול ישתנה. ניצחנו את הפועל ב"ש בגביע והרגשתי שהמזל חוזר אלינו. אח"כ מול הפועל ירושלים פיגרנו אבל הרגשתי שאנחנו קבוצה יותר טובה שצריכה לנצח במשחק הזה. הפכנו את המשחק וניצחנו".
אבל ירדתם למחצית בפיגור, עובר בראש שאתם עלולים לרדת אם תפסידו?
"ברור. שיחקנו מול קבוצה שנאבקת איתנו על הירידה. ידעתי שהפסד בסיום המשחק הזה משמעותו תהיה ככל הנראה ירידת ליגה. אבל כשבאתי לפה, הייתה אווירה טובה בקבוצה: השחקנים, הבעלים והמאמן. לא הייתה פה אווירה של מקום אחרון. והוכחנו את היכולת שלנו במחצית השנייה".
משחק מול בית"ר הוא קשה, בטח עם הקהל שלה.
”כל משחק עבורנו עד תום העונה הוא משחק גמר. בטח כשהיריבה היא קבוצה שמתחרה איתנו על ההישארות. נגיע לשם במטרה לנצח ולטפס בטבלה, אבל קודם כל חשוב לא להפסיד".
יכולת להבין למה אנשים הרימו גבה כשחתמת? לא שיחקת קרוב לשנה.
”היום הכדורגל הפך להיות מתוקשר ברשתות החברתיות. כל אחד יכול להגיב ולתת את הדעה שלו, אפילו אם זה ילד קטן או מישהו שלא ראה כדורגל מימיו. לא אכפת לי מהתגובות הללו. העבודה שלי היא על המגרש. מאז שהגעתי לפה ניצחנו שני משחקים ואף אחד כבר לא מדבר אם זו הייתה החלטה טובה או לא להביא אותי אחרי שלא שיחקתי כמעט שנה. אני כבר לא ילד, אני בן 29. אפילו אם לא שיחקתי כמעט שנה, מבחינתי אני אותו השחקן שהייתי לפני. אולי הכושר הוא לא מושלם ועדיין קשה לי לשחק 90 דקות בכל משחק, אולי הייתי צריך קצת זמן לחזור לכושר. אבל שאתה לא משחק זמן רב 90 דקות אז זה קשה. בסוף ניצחנו בשני המשחקים, אז זה יכול רק להשתפר".
כמה אחוז מהפוטנציאל שלך הצגת עד כה?
"50% אולי. אבל תשמע, אני חייב להיות הוגן: שיחקתי בליגה הפולנית והפורטוגלית והן ליגות מעט יותר איכותיות מהליגה הישראלית. התנאים פה טובים, האצטדיונים גם, אבל מבחינתי האיכות לא זהה לליגות בהן שיחקתי".
מכבי פ"ת תישאר בליגה?
"אם לא הייתי מאמין, לא הייתי בא לפה. כך שהתשובה ברורה".
אבוקסיס ושועה מדברים לפני המשחק מול מכבי
