האלוף הפראלימפי הישראלי, נמר (נחמן) וולף, שזכה בשמונה מדליות במשחקים, הלך לעולמו בגיל 70 לאחר מחלה קשה. וולף התמחה בזריקת דיסקוס, מקצוע בו שיפר את שיא העולם שש פעמים, וכן זכה במדליות גם במקצועות הדיפת כדור ברזל והטלת כידון.
הוא ייצג את ישראל לראשונה באולימפיאדת 1984, ולאחר מכן באולימפיאדות סיאול, ברצלונה, אטלנטה, וסידני. בסה"כ הוא זכה במשחקים האולימפיים בשלוש מדליות זהב, ארבע מדליות כסף ומדליית ארד אחת.
וולף זכה בתואר "ספורטאי העשור" בשנת ה-60 למדינה והקדיש את חייו לטובת ספורט הנכים בישראל, כאשר עבד בתפקידים בכירים במרכז הספורט של איל"ן חיפה, מרכז ממנו יצאו כמה מטובי הספורטאים הפראלימפיים של ישראל.
וולף חלה במחלת פוליו כשהיה תינוק ושותק באחת מרגליו, אבל הוא גבר על הנכות בכל דרך אפשרית - החל ממשחקי כדורגל במושב עם חברים, דרך מדליות אולימפיות ועולמיות באתלטיקה, ודרך כדורסל תחרותי על כיסא גלגלים.
הוא התגורר במושב בן עמי שליד נהריה והשאיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ושבעה נכדים. ד"ר רון בולוטין, המנהל המקצועי של הוועד הפראלימפי, אמר כי "נחמן היה מהספורטאים הפראלימפיים הבולטים, שהביא כבוד וגאווה לספורט הפראלימפי הישראלי".
