בגיל 33 ואחרי קריירה מרשימה בארץ ובחו”ל, קשר מכבי נתניה אלמוג כהן הודיע הערב (שני) על פרישה מכדורגל במסיבת עיתונאים מיוחדת, במהלכה הוכרז גם תפקידו החדש – המנהל הספורטיבי של המועדון מהשרון. כהן, ששימש כקפטן הקבוצה, ערך העונה חמש הופעות בליגה אך סבל מפציעות טורדניות והחליט לשים סוף לקריירת המשחק שלו. במאזנו 27 הופעות במדי נבחרת ישראל, ובמהלך הקריירה הוא כבש 23 שערים ובישל 11 נוספים. מסיבת העיתונאים הועברה בשידור חי באתר.
את הודעת הפרישה שלו פתח כהן עם נאום מרגש: “זה יום עצוב ושמח, אתן הכל למועדון שהוא בית ומשפחה בשבילי. הגעתי למקומות שלא חלמתי עליהם. לא האמנתי שאיה הקפטן הישראלי/יהודי הראשון בבונדסליגה ואשחק מול באיירן מינכן ודורטמונד. אני מקווה שבכל יום אני עושה הכל על הצד הטוב ביותר, בזכות ערכים שהנחילו בי הוריי והמועדון ששימש לי בית – דבקות במשימה ושאיפה לניצחון בכל מחיר”.
לאחר מכן עבר כהן לתודות והתחיל במאמנים שהשפיעו עליו יותר מכל: “אני רוצה להודות לשלמה שרף שהביא אותי לטוברוק בגיל 14 ובהמשך לברוך חסן שקידם אותי מנטלית ומקצועית. לבני לם שלקח אותי תחת חסותו ואנחנו סוג של משפחה כבר. הוא גרם לנתניה להתאבד עליי בעסקה שהייתה היסטורית, לא אשכח איך דחף את נתניה לקנות אותי בימים בהם לא היו קונים שחקני נוער”, נזכר כהן שהמשיך בתודות. “בבוגרים אני מודה לראובן עטר שנתן לי להוביל בגיל צעיר וגם ללות’ר מתאוס שגרם לי להבין שאפשר לשחק בגרמניה. אני מודה לראלף האזנהוטל (כיום מאמן סאות’המפטון) שהפך לגורו שלי. הוא שינה אצלי את הראייה על כדורגל. לימד מה זו מקצוענות”.
מסע"ת הפרישה של אלמוג כהן
כהן הנרגש המשיך: “אני מודה לאחיי על התמיכה האינסופית בכל רגע ורגע. מודה לאישה של חיי, לאהבה הכי גדולה, האמא של ילדיי על כל השנים שתמכת בי מגיל 26. היית שם בשבילי ברגעים הגדולים והקשים. בכל הפציעות והשבתות שהשארתי אותך לבד. עזבת את חייך בשביל החלומות שלי. אני מודה לאבא שלי על כל הזמן שהשקעת והאמנת בי. לא האמנתי שהיית שם בשבילי, עזבת הכל ובאת לגרמניה כדי שלא אהיה לבד ועצרת את חייך בשביל הקריירה שלי”.
“תודה לאייל סגל, תודה שהחזרת אותי. דאגת לי בנוער ומדהים איך היית נוכח בכל הצמתים בקריירה. אחזיר לך. לניב, פתחת לי את הראש להבין את היכולת שלי ואת האפשרות להתעלות על כולם. גרמת לי להאמין לאן אני יכול להוביל את המועדון, ולא אעצור עד שנעשה היסטוריה. תודה אחרונה לאוהדים, אוהב אתכם”, הוסיף כהן.
לסיום התודות, הקשר הפורש הוסיף מונולוג מרגש בפנייה לאמו המנוחה: “אחרונה חביבה, אמא ז”ל. אוהב אותך לנצח. כל חייך היית כמו לביאה. שמרת עליי. כל פציעה קטנה העולם נעצר ובשבילי עשית הכל. רק כשהלכת הבנתי מה היית בשבילי ומה אני בשבילך. איך עשית הכל בשביל ההצלחה שלי. אמא שלי, אין לי מילים לתאר כמה את חסרה לי כל יום, כמה רציתי שתהיי ברגע הזה. אמא, בזכותך חזרתי לנתניה, ההחלטה הטובה בקריירה. הלכתי אחרי הלב”.
לאחר התודות, כהן התפנה לסיכומים וסיפר אם הוא חש פספוס על משהו במהלך הקריירה: “ברור שרציתי לקחת תואר עם נתניה כשחקן, אבל זה לא יצא ולא אגשים את כל החלומות שלי. אני בטוח ומאמין בדרך שלי, ואני מאמין שבתפקיד החדש אעשה זאת, אני בטוח שבתפקיד הזה אקח תואר עם נתניה”.
בנוגע לנסיבות שהובילו לפרישה, חשף: “כשהתחלנו את העונה הייתה שיחה עם אייל וניב ואמרתי לעצמי שהרגשתי שהייתה עונה טובה אשתקד, אבל במחנה הרגשתי את הברך. עליתי עם זריקות, גם לאימונים, וסבלתי. לא באמת נהניתי להיות במגרש”.
על ההחלטה לחזור לנתניה סיפר: “לא חזרתי מסיבות מקצועיות. ברגע שאמא נפטרה קיבלתי החלטה לחזור ומבחינתי נתניה זה הבית. הייתי בקשר עם אייל תמיד וכמו שהוא אמר, היו הסחות דעת והצעות יותר אטרקטיביות, אבל באתי להיות קרוב לאבא ולמשפחה אז לא היו אופציות אחרות. קיבלתי ערכים בבית לפיהם כסף לא הכי חשוב. הלכתי אחרי הלב. ההחלטה הכי טובה בקריירה הייתה לחזור”.
וכעת לפרק החדש, כהן שפך את משנתו והשאיפות בתפקיד שיהפוך אותו לאדם החזק במועדון: “הדבר הכי חשוב בכדורגל הוא שלמנהל ספורטיבי יהיה חיבור עם המאמן. אני לא יודע אם יכול להיות חיבור כמו שיש לי עם בני. זה כמו משפחה, זה משהו שהוא מעבר. הקליק הזה היה מהשנייה הראשונה שבני הגיע חזרה. יש לי אחריות מאוד גדולה. יש חיבור נפלא עם ניב ואייל. אני חושב שיש לי את כל המעטפת להצליח. המטרה היא שנתניה תמשיך לשחק כמו היום, שהנוער ימשיך להצליח כמו בתקופה האחרונה. אני רואה ומרגיש מה קורה כי אני יותר מעורב. יש קבוצות מאוד חזקות במחלקה, קבוצות שמשחקות איך שאני רוצה ואיך שמתאים לעיר ולאוהדים. אני אף פעם לא רגוע ורוצה תמיד להשתפר, אבל כשאני רואה את הצעירים אני חושב שנהיה בשנים הקרובות למעלה בצמרת”.
על הסגנון והדרך שיוביל במועדון בתפקידו החדש, הסביר: “כמו שאמרתי, ראלף שינה את התפיסה שלי. לפני שהוא אימן אותי חשבתי על כדורגל משהו אחד, אבל הוא גרם לי להבין שכסף לא משחק תפקיד. למשל, כשאימן את אינגולשטאט, לחצנו את באיירן של פפ והם בקושי עברו את החצי. אנחנו מרגישים בעיר שכולם מדברים על הקבוצה. זה לא הפסד או ניצחון, זו הדרך שאנחנו משחקים ומתמידים בה. המשחק ההתקפי והלחץ הגבוה. זה מה שהכדורגל הישראלי רוצה לראות”.
“במהלך השנים שלי בגרמניה הראו לי איך בוחרים מאמן ואיך מביאים רכש, מה זה מערך סקאוטינג. נכנסתי לעובי הקורה. הד”ר של המועדון הסביר לי מה אני עובר כשנפצעתי ונכנסתי לפרטים הכי קטנים. בגרמניה לא רק שיחקתי אלא גם למדתי דברים”, הוסיף כהן על הניסיון שצבר לצורך מילוי התפקיד. “אני לא בונה על הקשרים שלי מבחינת משקיעים, לא בגלל זה אני בתפקיד. אני רואה את השחקנים שמשתפרים ואת המתקנים, ככה אתה גורם לשחקן להרגיש מקצוען ואז אתה רואה השתפרות על הדשא. שחקנים שמובילים היום את נתניה הם כאלו שלא האמנתי עליהם שיעשו זאת לפני כמה שנים”.
אחת השאלות המתבקשות כמובן, ביחס ללא מעט מקרים בעבר, היא האם יש סיכוי שיעבור לקווים: “לא רואה את עצמי מאמן, זה לא עובר בראש. רוצה ללמוד כמנהל ספורטיבי. אני מקווה ללמוד כמה שיותר. לא חושב רחוק אלא רק על ההצלחה של נתניה, זה הדבר העיקרי. אני לא יודע מה מהמקום שנותנים לתפקיד בקבוצות אחרות. פה נותנים מקום גדול מאוד. לג’ורדי קרויף נתנו הרבה סמכויות ולי נותנים הכל כדי שנצליח. אין משהו שאני ובני ביקשנו בינואר ולא קיבלנו. אנחנו מאושרים. בעזרת השם אקח תואר עם נתניה בתפקיד הזה, אני בטוח בזה”.
כמנהל ספורטיבי של מועדון שלא נחשב לאחד מהעשירים בליגה, כהן נשאל איך יצליח להתמודד מול הכסף הגדול: “האג’נדה היא לא למכור שחקנים תמורת כסף, אלא בעסקאות של טריידים כמו שעשינו עם מכבי תל אביב על עדן קארצב וגויאגון פארפה תמורת גבי קניקובסקי. כל עוד מחזקים את הקבוצה והיא משתפרת, אז יש מקום לטריידים”.
לסיום, כהן נשאל על הרגע הגדול בקריירה וגם המסר שהוא משאיר לדור הצעיר: “הרגע הגדול זה שער הניצחון על באייר לברקוזן, כשחשפתי את החולצה עם הכיתוב ‘השם הוא האלוקים’. הרגשתי שאתן את הגול הזה. הייתי עם החולצה הזו כל השנים ויכולתי להרים הרבה לפני, אבל הרגשתי שיש לי שליחות במשחק הזה”.
“המסר לצעירים זה הרבה אמונה אישית, אתה לא עובד קשה שבוע ואומר למאמן אני צריך לשחק. עובדים ככה במשך חודשים על גבי חודשים. לרגע לא עצרתי או אמרתי ‘בני לא נותן לשחק אז אעזוב’. החשיבה הייתה איך אני גורם לבני לראות שהוא צריך אותי ובסוף סיימתי את העונה בנוער כקפטן אחרי שהייתי שחקן ספסל. התמדה, עבודה קשה וצניעות זה הכי חשוב”, סיכם.
