תווית “הכישרון הבא” היא כזו שקשה להשתחרר ממנה ולפעמים המשקל הזה דווקא מוביל להפך הגמור. סיפורים כאלו בכדורגל הישראלי שלנו קיבלנו לא מעט וכמובן שעוד נקבל בעתיד, אבל גם עם ההבנה הזו שהתגבשה בראשנו, בכל זאת העובדה שעמית זנטי נותר בגיל 24 ללא קבוצה, מפתיעה. השחקן שגדל במ.ס אשדוד ומשם הגיע למכבי חיפה בגיל צעיר, עבר בשנות הקריירה הלא רבות שלו עלייה חדה אבל גם ירידה תלולה, כזו שהובילה אותו בסופו של דבר בחודש שעבר לעזוב את בני יהודה אחרי החלטה משותפת ועימות מתוקשר בין הצדדים.
בני יהודה התרסקה בשנה האחרונה. זה מעבר לתוצאות, לעובדה שהיא קרובה יותר לליגה א’ מאשר לעלייה לליגת העל או חילופי המאמנים, אלא הדברים הבסיסיים ביותר פשוט לא עובדים. קבוצה שנבנתה בהשקעה חריגה ביחס ללאומית והביאה שחקנים בסדר גודל של ליגת העל, מצאה עצמה ללא גיבוי מהקהל הזועם ועם שחקנים שרוצים ללכת. אחד כזה הוא זנטי, שמפורשות לא רצה להיות עם הקבוצה בלאומית, אך את מבוקשו קיבל רק אחרי חצי עונה.
מה לא עבד בדרך?
זנטי, שהיה באקדמיה של אשדוד שגידלה לא מעט כישרונות ישראלים, הגיע בגיל 13 למחלקת הנוער של מכבי חיפה וכמו רבים סומן כמי שיגיע לקבוצה הבוגרת. הסימון הזה לא הגיע משום מקום, שכן שחקן הכנף הזריז בעל הדריבל המיוחד צד את עיניהם של אנשי המועדון, ולא בכדי הוא ערך את הופעות הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת ביולי 2016, כשהוא בן 18 בלבד, בהדחה מול נומה קאליו במוקדמות הליגה האירופית.
חצי שנה לאחר מכן זנטי ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה בהפסד 2:0 להפועל באר שבע ובסך הכול שיחק ב-15 משחקים בליגת העל בעונת 2016/17. במקביל, גם שיחק עם קבוצת הנוער וסייע לה להעפיל לפלייאוף ליגת האלופות לנוער. בתחילת עונת 2018/19 שותף זנטי בעשרה משחקי ליגה עבור מכבי חיפה, ובינואר של אותה עונה הוא הושאל לבני יהודה, אצלה שיחק עד לחודש שעבר במשך שלוש שנים.
בסיום 2018/19 חזר לחיפה, אך לא לזמן רב שכן כחלק מעסקת יובל אשכנזי ודולב חזיזה, העבירו הירוקים את כרטיסו לרשות בני יהודה והוא חתם לארבע שנים. מהרגע שהצטרף לכתומים קיבל זנטי את הקרדיט וגם גילה יכולת טובה. במהלך הקריירה בכתום הבקיע 19 שערים בכל המסגרות והיה שותף לרגעים גדולים לצד רגעי שפל, אך הם לא היו קרובים אפילו לרגעי השפל שהגיעו העונה הזו.
בעונתו הראשונה בבני יהודה זנטי עוד היה שותף לזכייה מרגשת בגביע המדינה, לאחר ניצחון בדו קרב בעיטות הכרעה מול מכבי נתניה. בעונה הקודמת היה שחקן מרכזי בקבוצה, אך לא הצליח לסייע לה לשרוד בליגת העל. בקיץ האחרון הכול השתנה. ברגע שהקבוצה נשרה לליגת המשנה, חלה גם ההתדרדרות בין הצדדים.
לא רצה להיות שם
הקריסה של בני יהודה בשנה האחרונה לוותה יד ביד גם עם הסאגה בין המועדון לזנטי והקריירה שלו קיבלה תפנית לא שגרתית. באוגוסט האחרון שחקן הכנף הביע את רצונו לעזוב את הקבוצה, כשטען בפני יוסי אבוקסיס בין היתר כי אינו רוצה לשחק בליגה הלאומית. אבוקסיס הסכים להבליג ואמר לשחקן שיפתחו איתו דף חדש, אולם זנטי טען: לא אשחק בקבוצה שנמצאת בליגה הלאומית. גם בפגישה עם ברק אברמוב זנטי לא התרצה וביקש לעזוב.
בתגובה, בני יהודה העבירה מכתב חריף ונוקב נגד התנהגות השחקן, ובו דרשה ממנו להשיב את כספי המענק שקיבל בשל חתימתו לעונה הנוכחית (250 אלף ש”ח), וכן הבהירה לו במפורש כי לא ישוחרר מהקבוצה. בין היתר צוין במכתב של בני יהודה לעבר השחקן: “אמרת ש'תעבוד בנדל"ן ולא תהיה פה'. עזות מצח וחוצפה חסרת תקדים. לקחת ולקבל אתה יודע”. בסופו של דבר זנטי נשאר, אבל הייתה זו רק שאלה של זמן עד שהיחסים יובילו לפיצוץ. וזה קרה חמישה חודשים לאחר אותו המכתב.
עוד לפני ששוחרר באופן רשמי מהמועדון, זנטי ‘נשטף’ על ידי הבעלים ברק אברמוב, שכחלק משיחה קשה שערך לשחקנים על רקע התוצאות הרעות, יצא נגד הבכירים ובין היתר אמר לזנטי: “אתה לא הופעת השנה, מבחינתי אתה יכול ללכת לחתום על טופס ויתור ולהיות משוחרר. אני לא רוצה לראות אותך יותר”. ואכן, לא נשאר השחקן מעבר לכך.
“הוא לא בעייתי למרות התדמית. הבעיה היא בראש”
יכולות להיות הרבה סיבות לכך שזנטי מצא עצמו בגיל 24 ללא קבוצה, אבל בשורה התחתונה, זו עובדה שגם לו יש כמובן חלק בה. גורם בכדורגל הישראלי שמכיר היטב את שחקן הכנף שיחה בשיחה ONE על השתלשלות האירועים. “סימנו אותו תמיד כישרון גדול, עוד בנוער דיברו עליו, אבל משהו במעבר לקבוצה הבוגרת לא הלך טוב”, סיפר. “עם גיא לוזון הוא לא הסתדר בהתחלה במכבי חיפה. הצוות ההולנדי שהגיע דווקא נתן לו לשחק, אך לאחר מכן זה היה יותר התנהלות שלו. שלא יטעו, הוא לא בעייתי בכלל, זו התדמית שיוצאת לו, אבל הוא ממש לא בעייתי. הוא מקצוען שעובד קשה, אינטליגנט ברמה הגבוהה, אבל העניין הוא שיש לו את המחשבה ‘אני הכוכב’, זה מה שפגע בו”.
“גם המשפחה שלו נותנת לו את התחושה שהוא סוג של ‘רונאלדו הישראלי’ עוד כשהיה שחקן בנוער. מבחינת אימונים ואימונים אישיים הוא מקצוען. הוא לא השחקן השקט סטייל נטע לביא, אבל ממש לא שכונתי. כן עובד קשה. אני חושב שהגישה ש’אני הכוכב והכי טוב’ זו בעיה שפוגעת בו. אין דבר כזה מבחינתו להחסיר אימונים. בזמנו הייתה לו בעיית משמעת כלשהי עם מארק ואליינטה באימון של מכבי חיפה, היו ויכוחים ואנשים שאלו איך שחקן צעיר מעז בכלל לענות למאמן. בשלב מסוים חיפה חיפשה את ההזדמנות לעשות דיל עליו, הגיעה האפשרות עם חזיזה ואשכנזי והוא עזב”.
כאמור, היחסים בין זנטי לאנשי בני יהודה היו עכורים בחודשים האחרונים. אותו גורם ממשיך ומספר: “הבעיה היא יותר בהתנהלות. לא אומרים למאמן שלא תשחק בלאומית, בטח לא למאמן בכיר כמו אבוקסיס. זה מאמן שמחר יכול לאמן במקום כמו במכבי ת”א או בנבחרת, ובכל זאת הגיע ללאומית. זו הבעייתיות שמדברים עליה מצד זנטי. מבחינת מקצוענות, אי אפשר להגיד שהוא חפיף או משהו כזה, הוא לא מפספס אימונים, עובד קשה, אבל כנראה שזה לא מספיק בכדורגל היום. תראה את ירדן שועה, הכישרון הוא לא מספיק ולא נותן חותמת להצלחה. מאור לוי ומוחמד אבו פאני כשהיו בנוער לא היו כוכבים אולי, אבל יש להם אישיות ואופי ובגלל זה הם גם בבוגרת. חלוצים בדרך כלל לא מגיעים לבוגרת במכבי חיפה, זה קשה יותר. המספרים לא הובילו אותם לקבוצה הראשונה למרות שכבשו עשרות שערים בעונה. לעומת זאת, אלה עם האופי הצליחו להשתלב בבוגרים”.
זנטי נמצא בעיה. השחקן החל להתאמן לאחרונה במכבי נתניה של בני לם כדי לשמור על כושר, אך לא יוכל לחתום אצלה עד הקיץ. לפי החוקה, שחקן שנותר ללא קבוצה אחרי חלון הקיץ שמסתיים בספטמבר, יכול להצטרף לכל מועדון בהנחה שהוא שחקן חופשי אבל רק עד ינואר. בפרק הזמן שבין חלון החורף לקיץ – לא יכולות להיות החתמות.
“זו בעצם הבעיה הגדולה ביותר של זנטי, הוא במלכוד רציני”, מספר אותו גורם. אסור היה לו לוותר על בני יהודה שהייתה מקום טוב עבורו. ההתנהלות שלו הובילה לכך שהוא בלי קבוצה ולא לשחק עד הקיץ זה משמעותי מאוד. בסופו של דבר, הכוכבים של הנוער זה לא הכוכבים של הבוגרים. בקבוצות הגדולות קשה לעשות את המעבר בין הנוער לבוגרים, זו תהום עמוקה. בעמדות האלה במכבי חיפה ומכבי יש זרים בחצי מיליון אירו. כמעט בלתי אפשרי להשתלב בתור ישראלי צעיר”.
“יש לו את זה ברגליים, אבל אין לו את זה בראש”
מי שעוד מכיר מצוין את זנטי ומשפחתו הוא הפרשן החיפאי איציק אהרונוביץ, שהתגורר בצמוד אליהם בעתלית ומקורב למשפחה. בשיחה עם ONE מספר על אופיו של שחקן הכנף ואת נורות האזהרה שהיו עוד קודם. “הוא כישרון גדול. לפני שלוש שנים עוד כשהוא היה במכבי חיפה באתי אליהם הביתה, היו גרים ברחוב שלי, דיברתי גם עם עמית וגם עם ההורים שלו. אמרתי שחייבים לתת לו מאמן מנטלי. אחרת עם כל הכישרון שיש לו הוא לא יגיע לשום מקום. האבא כעס עליי כשאמרתי את זה בהתחלה”.
“לאחר מכן הוא עבר למרכז הארץ אחרי הטרייד עם חזיזה ואשכנזי. אתה רואה שהוא יכול לעשות דברים גדולים בכל קבוצה בישראל וגם בחיפה עשה. לפני גיל 18 שיחק באירופה עם מכבי חיפה, עם רוני לוי הוא שיחק מול נומה קאליו והחמיץ פנדל והיה טוב במשחק. הוא שחקן עם שליטה מעולה בכדור, דריבל מצוין, יש לו מהירות טבעית וטובה. הוא יודע לבשל גולים וגם יודע להבקיע. הבעיה שלו היא שהוא לא מסודר עם עצמו. הוא יכול לקבל שני צהובים בכמה דקות ולהיות מורחק, זה קרה לו פעמיים במכבי חיפה. הייתי אומר לו לשים לב לדברים האלה. אמרתי לו שהוא עושה פאולים מיותרים והוא מורחק בגלל זה”.
אהרונוביץ’ ממשיך ומדגיש: “אבא שלו לקח אותו יותר מדי רחוק והציב לו מטרות גבוהות להגיע מאוד רחוק. אני זוכר שבחדר שלו היו תמונות של רונאלדו. הוא החזיק מעצמו ואבא שלו גם היו לו מחשבות גדולות על הבן שלו. הכישרון עדיין שם והוא עדיין צעיר. כל העתיד שלו לפניו, הוא כישרון בלתי רגיל עם יכולות נפלאות. זה לא הסתדר במסגרת של מכבי חיפה וגם עכשיו בבני יהודה זה לא הסתדר. הוא מחזיק מעצמו בצדק כי יש לו את זה ברגליים, אבל אין לו את זה בראש. מאמן מנטלי זה חשוב לכל ספורטאי בעולם. אז כשאמרתי להם לפני חמש שנים אנשים לא ידעו מה זה, אמרתי להם תוציאו כמה לירות על מאמן מנטלי, הצעתי להם בן אדם גם”.
מה קרה בבני יהודה?
“הוא עשה דברים מאוד יפים בבני יהודה. זה לא שהוא לא הצליח, אבל מראש הזהרתי שזה מה שיקרה. יש לו עוד מספיק זמן, הוא צעיר. אני מאמין בו שהוא עדיין יכול לפרוץ. אם יהיה מאמן כמו בני לם, שיאמין בו, הוא הרי מכיר אותו ממחלקות הנוער ועוד כשהוא היה ילד. הוא עבד עם השחקנים בגילאים האלה. הוא יכול לחזור לבני יהודה, הם לא כאלה טובים שיכלו לוותר עליו בכזו קלות. הוא באמת ילד זהב, ילד טוב. צריך אימון מנטלי וזה הכול. היום לדעתי כל שחקן חייב מאמן מנטלי, כי הצד הזה בספורט ובמיוחד בכדורגל זה ענק”.
מדוע שחקני ההתקפה שמככבים בנוער לא משחזרים בבוגרת?
”בנוער חיפה הייתה דומיננטית תמיד, אבל מה שמתאים לנוער לא מתאים לבוגרת. גם שון וייסמן שיחק בסגנון מאוד אגרסיבי כחלוץ אחד שלוחץ לא מתפנק ורץ לשטחים ומבשל. מוחמד עוואד היה חלוץ מרכזי שהבקיע בקלות בנוער כי שם אתה יכול לשחק רק לרגל כי הרמה של הבלמים זו לא הרמה שיש ליגת העל. היום אין בקבוצות הבוגרות חלוץ שמקבל את הכדור רק לרגל. אם ניקח לדוגמה את עומר אצילי, הוא שחקן מיוחד במינו ואין הרבה כאלה. לבלם ולקשר יותר קל להצליח במעבר הזה בין הנוער לבוגרת. קבוצה כמו מכבי חיפה משחקת כשמולה יש יריבה עם עשרה שחקנים מאחורי כדור, לא כל אחד יכול להביא את עצמו כך”.
