לא נדיר לראות בכדורגל העולמי דרבי שהופך להיות במעמד צד אחד, כזה שנמצא בשליטה מובהקת של מועדון בעיר למשך תקופה ארוכה. זה קורה, וזה קורה לא מעט. רק ביום ראשון האחרון חזינו באספניול לא מצליחה לנצח את ברצלונה בפעם ה-23 ברציפות במסגרת לה ליגה, כשהפרקיטוס האומללים ספגו מלוק דה יונג בשנייה האחרונה ואיבדו ניצחון דרבי ראשון מאז 2009, כזה שכבר ממש היה להם בין הידיים.
עוד לפני הדרבי בבירת קטלוניה, ראינו במוצאי השבת האחרונה כאן אצלנו בארץ את הפועל ת'ל אביב נכשלת בפעם ה-17 ברציפות בניסיון לנצח בליגה את מכבי ת''א, כשהיא מוסיפה חטא על פשע וגם מצליחה להפסיד את המשחק במהלך האחרון שלו. ואיזה מסכנים האוהדים, כמו שאריק איינשטיין ז''ל שר.
יש גם את רצף הניינטיז הזכור של מנצ'סטר יונייטד שלא הפסידה למנצ'סטר סיטי בדרבי לאורך 16 משחקים משנת 1989 ועד 2002, ואת הרצף המאוד הארוך של סנט אטיין, שיאנית הזכיות לשעבר בליגה הצרפתית, שלא ניצחה את ליון בין 1994 ל-2010 במה שלמעשה סימן היטב את העברת ההגמוניה בעיר ובכדורגל הצרפתי. הדברים האלה קורים.
6 צפייה בגלריה
מפגש חד צדדי בשנים האחרונות. ג'ורג'ה יובאנוביץ' משיג למכבי ת"א עוד ניצחון על הפועל
(רדאד ג'בארה)
ובכל זאת - ספק אם נמצא כיום ברמות הגבוהות של הכדורגל העולמי דרבי שהוא כל כך חד צדדי לאורך תקופה כזו ארוכה כפי שהדרבי דלה מולה, הדרבי של טורינו, התפתח להיות. הדרבי של טורינו נקרא כך על שם המולֶה אנטונליאנה, מבנה עצום, היסטורי ויפהפה המשמש כסמלה של העיר כך שטבעי ששמו ישורבב לשם הדרבי. המולה אנטוליאנה נותן נופך ציורי לאופי התעשייתי משהו של טורינו. הוא שימש בתחילה בכלל כבית כנסת והיום יש בו מוזיאון קולנוע גדול - וגם דרבי חד צדדי.
1 מ-33, זה המאזן העגום של טורינו בדרבי נגד יובנטוס, משנת 1995. למעשה, יש אוהדי טורינו שכבר נושקים לגיל 30 וראו ניצחון אחד בדרבי בימי חייהם. תחשבו על זה ככה. הניצחון האחרון של טורינו על יובנטוס בדרבי היה בסוף עונת 2014/15, ומבלי לזלזל - יובה הייתה אז כבר אלופה בפעם הרביעית ברציפות והתכוננה באותם הימים בכובד ראש לגמר ליגת האלופות הראשון שלה מזה 12 שנה (הפסידה לברצלונה בברלין) והדרבי הזה עניין לזברות את קצה קצהו של הזנב.
מעבר לזה - כלום. טורינו לא נוגעת ביובנטוס. מדי פעם היא מצליחה לסחוט תיקו ולחלץ נקודה, לפעמים יובה מתקשה ומנצחת בקושי על חודו של שער והיו גם מספר משחקי דרבי דרמטיים - אבל לכולם, וכנראה בעיקר לקבוצות שמתחרות עם יובה בצמרת הגבוהה ברור - כשליובנטוס יש דרבי, אפשר לסמן איקס על המשחק הזה בכל הנוגע לחישובי ה'איפה היא תאבד נקודות'. סנסציה בדרבי דלה מולה מוגבלת עד תוצאת תיקו.
ועד כמה התחושה הזו מבוססת? בין 2002 ל-2014, טורינו רשמה רצף בן 12 משחקים בו היא אפילו לא הבקיעה בדרבי. עד כדי כך הדרבי דלה מולה נמצא במעמד צד אחד בשלושת העשורים האחרונים.
והאמת - האמת היא שזה לא תמיד היה ככה. ההיסטוריה מלמדת שטורינו שהתפצלה מיובנטוס ב-1906 שלטה ביד רמה בעיר בפרט ובכדורגל האיטלקי בכלל בתחילת המאה הקודמת, בעיקר בשנות ה-40: טורינו, שגם ניצחה 1:2 בדרבי הראשון שנערך בשנת 1907, הייתה בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה הקבוצה הכי טובה בעיר, במדינה ואחת מהמועדונים הבכירים ביבשת, כזו שזכתה בארבע אליפויות רצופות בין השנים 1946 ו-1949. בנוסף, טורינו הייתה למועדון האיטלקי הראשון בהיסטוריה שזוכה בדאבל. לקרוא לה הכי טובה בעיר באותם ימים היה אנדרסטייטמנט.
ואז הגיע האסון הגדול, ממנו טורינו למעשה לא קמה עד היום: אסון הסופרגה הוא אחת מטרגדיות הספורט הגדולות ביותר שידע העולם. בשנת 1949, טורינו הייתה על טיסה חזרה ממשחק ידידות בפורטוגל ששוחק לכבודו של פרנסיסקו פריירה, קפטן בנפיקה ליסבון באותם הימים. בשל תנאי ראות לקויים וסופות רעמים המטוס שהטיס אותם התנגש בבזיליקת סופרגה הממוקמת על הר, וכל הנוכחים במטוס כולל אנשי הצוות שלו, 31 במספר, נהרגו במקום.
על המטוס היו התרסק מטוס בו היו כל השחקנים, צוות האימון וההנהלה של טורינו. הקבוצה הזו של טורינו הייתה ידועה בכינוי 'גראנדה טורינו' - והיא נמחקה כליל. טורינו זכתה רק באליפות אחת נוספת מאז אותה טרגדיה ענקית, ועד היום היא לא זכתה לימים דומים של שליטה מוחלטת בכדורגל האיטלקי כמו באותם הימים. האסון הזה השפיע כל כך על איטליה שהנבחרת נסעה את כל הדרך למונדיאל 1950 בברזיל באונייה. הם פחדו לטוס.
למרות התהילה העולמית והמקומית של יובנטוס - טורינו עדיין נחשבת לקבוצה האהודה ביותר בעיר עצמה, יותר מיובנטוס, שבסיס האוהדים ההיסטורי שלה הוא יותר מסיציליה ומדרום איטליה. הוכחה מצוינת לכך ניתן לקבל שלורנצו, בנו של לאונרדו בונוצ'י, אחד השחקנים שמזוהים עם יובנטוס יותר מכל - הוא בכלל אוהד טורינו. אמו של לורנצו טענה שהסיבה לכך נעוצה בכך שהוא נשלח ללמוד בבית ספר שמלא באוהדי טורינו. לורנצו מעריץ את אנדראה בלוטי, השחקן שמזוהה יותר מכל עם היריבה ותמונה של השניים שהתפרסמה בטוויטר בשנת 2017 עוררה את חמתם של אוהדי הגברת הזקנה.
אגב, בלוטי מסיים את חוזהו בסוף העונה וזה עשוי מאוד להיות הדרבי דלה מולה האחרון שלו. בלוטי, הקפטן של טורינו שנמצא במועדון מאז קיץ 20,15 מעולם לא ניצח את יובה בקריירה והוא כבש נגדה רק שלושה שערים - כולם, כמובן, היו בהפסדים.
בין שני מחנות האוהדים קיימת יריבות הדדית, שכמובן חזקה יותר מהצד של טורינו. ליובנטוס יש גם את הגדולות ממילאנו על הראש והאוהדים התרגלו לנצח בדרבי. היריבות הזו לא אחת מגיע לפסים מכוערים כשאוהדי טורינו שרים שירים שלועגים לאסון הייזל, בזמן שאוהד יובה 'מחזירים' עם שירים על אסון הסופרגה.
למרות הרוח החדשה שהביאו דושאן ולאחוביץ' ודניס זקאריה, נכון לערב המשחק ברור לכולם שמדובר ביובנטוס הכי חלשה מאז עונת 2011/12 - אז זכתה באליפות הראשונה שלה מאז החזרה לסרייה א' אחרי פרשיית השחיתות שהתפוצצה ב-2006 והביאה להורדת הליגה שלה. טורינו אמנם מצויה בכושר רע עם הפסדים לוונציה ואודינזה, אבל בסך הכול היא עוברת עונה סבירה כשהיא ממוקמת כעת במקום העשירי, הרחק ממאבקי התחתית אליהם נקלעה בעונה שעברה. נו, לא הגיע הזמן?
איך הטרילו את הבן של רונאלדו בטיקטוק?
