במשך שנים נחשב אלדד אקוניס לדמות דומיננטית בבני הרצליה, אך השנה הוא נשאר מאחורי הקלעים והותיר את הבמה למנהל המקצועי, זופר אבדיה, ומבחירה – זאת למרות שבסופו של דבר הוא האיש שמקבל את ההחלטות לצד הבעלים לני רקאנטי.
כעת, לאחר הזכייה בגביע המדינה, יו”ר בני הרצליה שובר שתיקה ארוכה ובראיון ל-ONE הוא מדבר על הבחירה באבדיה וחלוקת הסמכויות, מספר מה קרה בקבוצה שכמעט ירדה ליגה בעונה החולפת והעונה זכתה בגביע ונמצאת בצמרת, וגם מתייחס להגעה של צ’ינאנו אונואקו, סנדי כהן, שון דוסון, האולם שאין לקבוצה והיחסים בין בעלי הקבוצות והיו”רים.
אלדד, כמעט ירדתם ליגה בסוף העונה החולפת. איך עלה הרעיון פתאום להביא את אבדיה כמנהל מקצועי?
"זופי ואני חברים טובים כבר 20 שנה. נפגשים, יושבים ומדברים לא מעט במהלך השנים. קצת אחרי שהסתיימה העונה שעברה, ישבנו לקפה וזופי זרק לי שהוא מאד היה רוצה לבוא לעזור. אחרי אותה שיחה התחלתי לחשוב איזה תפקיד יכול להתאים למישהו כמוהו ואז הגעתי אליו עם ההצעה להיות המנהל מקצועי. הרגשתי שחסר לנו ולי באופן אישי ולמועדון דמות כזאת – מישהו שהיה שחקן עבר גדול, שיכול לראות את הדברים מזווית אחרת, לשנות קצת את ה-DNA של המועדון שעבר שנים לא קלות. מההיכרות של שנים איתו, הרגשתי שזופי יכול לעשות בדיוק את זה".
ככה חוגגים גביע אחרי 27 שנה!
הרי הוא עשרות שנים עובד בהרצליה, אבל היה בעיקר במחלקת הנוער?
"לפני שעבד שנים במחלקת הנוער, זופי הוא קודם כל שחקן עבר גדול. הוא היה חבר בנבחרת מאחת ממדינות הכדורסל הגדולות ביותר (יוגוסלביה). הניסיון הזה של שחקן ענק שהיה במעמדים ובמקומות גדולים בקריירה שלו זה משהו שהרגשתי שיכול לעזור לנו במועדון. נכון שהוא לא תמיד הדמות הכי קונבנציונלית, אבל הוא בנאדם שכיף להיות בסביבתו, שאוהב כדורסל ואוהב את המועדון שלנו, ובניגוד למה שהרבה אולי חושבים – הוא חכם מאד ועם ראש כדורסל טוב".
איך אתם מחלקים את הסמכויות ביניכם?
"אני לא מאמין בחלוקת סמכויות על הנייר. בסוף כולם יודעים שאני היו"ר והמילה האחרונה היא שלי כי גם האחריות לעמוד בהתחייבויות ובחוזים היא שלי. אבל מהבחינה המקצועית אני מאמין בשיתוף פעולה, בביחד. זה לא רק סיסמאות, אני מאמין שאם הצוות לא יודע לשתף פעולה, לסמוך אחד על השני ולעבוד ביחד, הסיכוי להצליח נמוך. המפתח אצלנו זה שאני, זופי ואורן (אהרוני, המאמן) מעריכים אחד את השני ואת דעתו אחד של השני. אנחנו לא תמיד מסכימים, אבל יודעים לכבד, להתווכח ובסוף לקבל את ההחלטה שמרגישה לנו הכי נכונה ביחד כי לכולנו יש רק מטרה אחת והיא שהקבוצה תצליח. אני נותן לזופי את חופש הפעולה לעשות כל דבר שהוא מרגיש שנכון וטוב לקבוצה, אני סומך עליו, מאמין בו ולשמחתי זה מוכיח את עצמו".
כל השנים היית בפרונט, והחלטת השנה לקחת צעד אחורה מבחינת התקשורת ולהשאיר את הבמה לזופר.
"אף פעם לא אהבתי ראיונות בתקשורת ולא סתם לא תמצא הרבה כאלה לאורך מעל 20 שנה שאני בכדורסל. אחת מהסיבות לרצון שלי לצרף מנהל מקצועי הייתה הצורך של המועדון שכן יהיה מישהו כזה בפרונט, מישהו שידע לתקשר את המהלכים של הקבוצה כלפי חוץ, לעזור למאמן, לשחקנים, למועדון ולעשות את זה בכיף. זופי עושה את זה בצורה יוצאת מן הכלל ואני שמח בשבילו ובשבילנו".
לפעמים אתה מרגיע אותו?
"האמת שלרוב זופי רגוע, אבל כמו סרבי/ישראלי, לפעמים קופץ לו הפיוז ואני צריך להרגיע אותו, ולפעמים זה הפוך והוא מרגיע אותי. החשוב הוא שכולנו רוצים בהצלחת הקבוצה בלי אגו ולכן אנחנו גם מצליחים".
מקבוצה שקטה הוא הפך אתכם לקבוצה צבעונית שמדברים עליה.
"בהחלט, ומגיע לו כל הקרדיט על זה. אבל מסתכלים יותר מידי על הצבעוניות של זופי ועל האופי הייחודי שלו ופחות מדברים על איזה בנאדם מדהים הוא, עם לב טוב, שאוהב את המועדון ואוהב את השחקנים שלו. אחד הדברים הראשונים שזופי עשה כשהצטרף היה לומר לשחקנים בשיחה הקבוצתית שיש להם את הגב שלו וכל דבר שהם צריכים הוא פה בשבילם. זופי מסתכל על כולם בגובה העיניים – מהאפסנאי ועד השחקן הכי טוב בקבוצה".
איך אתם הופכים קבוצה שכמעט ירדה ליגה לקבוצה שזוכה בגביע?
"זה מורכב מהרבה דברים וגם קצת מזל כי אי אפשר בלי זה. היה לי, לזופי ולאורן חזון בקיץ לגבי איך אנחנו רואים את הקבוצה, איזה כדורסל אנחנו רוצים לראות. רצינו לראות משהו שונה, להחזיר את הקבוצה לימים שבה היא הייתה חברה בצמרת, אורן היה חבר בצוות המקצועי בימים שהקבוצה הייתה כזאת. רצינו קבוצה צעירה, לוחמת, שתשחק ביחד, שתוכל לבצע את האני מאמין של אורן כמאמן ואני שמח שהצלחנו להרכיב קבוצה שבינתיים עושה בדיוק את זה".
איך שחקן כמו אונואקו מגיע לישראל?
"אונואקו זה שחקן שאני מכיר ועוקב אחריו כבר כמה שנים. ניסינו להביא אותו עוד במהלך השנה שעברה, הקבוצה שלו בקרואטיה התחילה לא טוב את העונה ובדקתי האם אפשר להוציא אותו משם. הם כנראה ידעו מה יש להם ביד למרות הכל ולא רצו לשחרר, אבל מאותו הרגע שמרתי על קשר קרוב עם הסוכן שלו בידיעה שאם תהיה אפשרות בקיץ להביא אותו, נשמח לנסות שוב. ביום שאורן חתם, ביקשתי ממנו להסתכל ולבדוק אותו, לשמחתי לא עברו שעתיים והוא התקשר אליי ואמר לי: ‘תחטוף אותו, זה מפלצת’, וככה גם היה עם זופי.
“מאותו הרגע ולמשך מעל חודש, ישבנו על הסוכן שלו, אורן קיים מספר לא קטן של שיחות עם אונואקו עצמו שרצה לדעת כל פרט לגבי הקבוצה, סגנון המשחק, האימונים, פרטים קטנים שבדרך כלל שחקנים לא שואלים את המאמן. עבדנו אני, זופי ואורן לילות כימים לשכנע אותו שהרצליה תהיה המקום הנכון בשבילו להקפיץ את הקריירה שלו לרמה הבאה ולשמחתנו בסופו של דבר הוא בחר בנו".
הבאת מאות זרים לפה, אבל זו גניבת השנה.
"בשבילנו, הרצליה, זו בהחלט גניבה. אבל עברו אצלנו לא מעט זרים טובים לאורך השנים: לי ניילון, שון ג'יימס, בראיינט דאנסטון, פי.ג'יי. טאקר, עוסמן סיסה, קוקי בלצ'ר, אנדי איבי, ג'רוד סטיבנון, מרקוס נוריס, דרו קרופורד, ג'יימס סינגלטון, ג'ף אדריאן ועוד רבים שאני בטח שוכח כרגע. השבוע הוא נכנס לדפי ההיסטוריה של בני הרצליה ובהחלט יש לו צ'אנס להיזכר כאחד מהשחקנים הגדולים ביותר שהיו פה ואפילו הגדול ביותר אם ימשיך ככה".
איך הצלחת למנוע מעבר שלו לבאסקוניה במהלך העונה?
"אני לא יודע אם הייתה לו הצעה משם או ממי, אם להיות הוגן. הייתה לי שיחה לפני כמה חודשים עם הסוכן שלו ששאל אם תהיה הצעה – האם זה משהו שאני ישקול. הסברתי לו ששחרור שלו יכול לפרק את הקבוצה והבטחתי לו שהוא לא יצטער אם ישלים פה את כל העונה, כי ההצעות שאולי יש לו עכשיו מקבוצות באמצע העונה, ייראו קטנות כשהוא יסיים את העונה הזאת בצורה שהוא יכול לסיים אותה כאן. לשמחתי הוא הבין את זה ואנחנו רואים את התוצאה על המגרש כרגע. אם באסקוניה רצתה אותו במהלך העונה, בסיום העונה היא תרצה אותו רק יותר וגם תשלם לו הרבה יותר".
יש לך עוד כמה חודשים ליהנות ממנו לפני שיעבור לקבוצה גדולה.
"כנראה, ואני שמח בשבילו. אנחנו לא מכבי תל אביב וגם לא צסק"א או ברצלונה. הדרך שלנו להביא שחקנים ברמה שלו היא להבטיח לו שאנחנו נביא אותו למקומות גדולים, שדרכנו הוא יוכל להגיע למועדונים גדולים וכשזה קורה אני מאושר כי זה מראה לא רק על השחקן, אלא גם על המועדון ויעזור לנו להביא שחקנים טובים נוספים בעתיד".
מה חשבת כשראית בפעם הראשונה את זריקות העונשין של אונואקו?
"חשבתי שזה מצחיק, אמרתי שזה יהיה בטח קוריוז נחמד לקהל ולתקשורת, אבל עניין אותי בעיקר אם הוא קולע או לא".
הוא יהיה במכבי ת"א בעונה הבאה?
"אני באמת לא יודע להגיד. כולם מדברים על היורוליג, על מכבי. אונואקו שייך ל-NBA, הוא יכול ורוצה לשחק שם ואני לא אופתע אם זה מה שיקרה. ואם לא אז אין לי ספק שהוא ישחק ברמות הגבוהות ביותר שאפשר באירופה".
מה מייחד אותו?
"קודם כל הדרייב והאמונה שלו בעצמו, הוא בטוח שהוא השחקן הכי טוב במגרש ובטוח שינצח, לא משנה מול מי הוא משחק. לזה אני חייב להוסיף את IQ הכדורסל שלו, מדובר בשחקן שמבין את המשחק ברמה גבוה. יש לי חיבה מיוחדת מאד לגבוהים שיודעים למסור, זו אחת התכונות הכי חשובות בכדורסל ומישהו שיש לו שחקן כזה בקבוצה בדרך כלל מרווי. זאת אחת התכונות העיקריות שמשכו אצל כולנו את העין לגביו מההתחלה".
עוד פרויקט שלכם זה שון דוסון שלא שיחק וכבר נראה היה שיעזוב. מה קרה איתו?
"שון התחיל את העונה לא טוב בזמן שהקבוצה דווקא התחילה טוב, הדברים לא הלכו חלק כמו שהוא רצה למרות שהוא התאמן טוב והרגיש מצוין, וזה תסכל אותו. בשלב מסוים התסכול הזה התחיל לפגוע בקבוצה ואמרנו לו את זה. היה משחק נגד נס ציונה שהתפתח בצורה כזאת ששון לא שיחק ומאותה נקודה הוא הבין שעכשיו זה תלוי בו ורק בו ובמה שהוא יעשה.
“במשחק אחרי זה נגד ראשון לציון הוא עלה והתפוצץ ברבע הרביעי, ומאותו הרגע הכל חזר לזרום כמו שהוא האמין ורצה מהרגע הראשון. אין שמח ממני בשבילו וכמובן גם בשבילנו. אני, זופי ואורן חיכינו כמעט כל הקיץ לשון, האמנו שהוא יכול להיות שחקן שיעשה את ההבדל בשבילנו והאמנו שזה יכול להיות המקום המתאים בשבילו לחזור למרכז הבמה של הכדורסל הישראלי, אליו הוא שייך והשבוע בהחלט החזיר אותו לשם".
גם סנדי כהן שלא הצליח במכבי, פורח אצלכם.
"סנדי שחקן צעיר ומוכשר. שחקנים ותיקים בהרבה ממנו מתקשים להשתלב במכבי ועדיין היו רגעים שהוא תרם גם במכבי וכולם זוכרים שבגמר הפיינל פור האחרון הוא היה אחד השחקנים החשובים ביותר בדרך לזכייה בתואר. לומר שהוא פורח אצלנו זה קצת מוגזם, הוא היה מצוין בשבוע הגביע, אבל הוא לא קרוב לפוטנציאל האמיתי שלו עדיין והוא עוד יכול לתת הרבה יותר".
הבאתם את אורן אהרוני אחרי עשר שנים במחלקת הנוער במכבי, מה מייחד אותו?
"כששואלים מה מייחד את אורן התשובה ברורה. הוא בנאדם! אורן אחד האנשים הכי צנועים ונחמדים שהיה לי הכבוד לעבוד איתם לאורך השנים. הוא מסוג המאמנים שגורם לך לרצות להגיע לעבודה בבוקר, שכיף לך לשבת איתם. מסוג המאמנים שאתה מוכן לצאת למלחמה בשבילו ואיתו תמיד. מעבר לזה, הוא מאמן חרוץ, יסודי וחכם, אבל עם אינסטינקטים וניסיון של שחקן, רואה את המשחק כמו רכז, אבל ‘אולד סקול’ כזה שמאמין שרק בעבודה קשה וסזיפית מגיעים להצלחה. הוא לא מעגל פינות, הוא לא מאמין בקיצורי דרך, והוא ישיר, אומר לשחקנים, לי, לזופי הכל בפנים, ומאמין בדרך שלו".
הוא סגור לעונה הבאה? או שיחזור למכבי ת”א והפעם לבוגרים?
"כן. החתמנו את אורן כבר בקיץ לחוזה ארוך טווח. המטרה שלנו – של זופי ושלי – הייתה לבנות צוות שיכול ללכת ביחד מספר שנים ולבנות פה משהו מיוחד וטוב. אישית, אני מאוד נהנה עם אורן ומקווה שהוא ימשיך פה הרבה מעבר לחוזה שלו, אבל אם תהיה לו הזדמנות לאמן במועדון כמו מכבי כמאמן ראשי בעתיד, אני מאוד אשמח בשבילו כי אין מאמן שזה מגיע לו יותר מאשר לאורן".
אפרופו, מאמן ישראלי או זר?
"מאמן טוב ובנאדם טוב. הייתה לי רק התנסות אחת עם מאמן זר (גאשפר פוטוצ’ניק) ואני חייב לציין שהיא הייתה מצוינת, עד היום אני מצטער שסיימנו אותה מוקדם, כי הוא היה בנאדם ומאמן מצוין שעשה עבודה טובה והנסיבות והלחץ הלא בריא שהיה בזמנו הובילו אותנו להחליף אותו ולא לבצע פעולות אחרות שכנראה היו עוזרות הרבה יותר. אבל ברור שכשאתה בוחר מאמן ישראלי הרבה יותר קל לך לדעת מה אתה מקבל ואת מי אתה מקבל".
מה מייחד את הרצליה של העונה?
"הביחד, חוסר באגו והעובדה שאין לנו שחקן אחד שאתה יודע שאתה יכול לעצור ותנצח אותנו. כל השחקנים שלנו אוהבים למסור, אוהבים לשחק ביחד, וכולם חושבים רק על מטרה אחת וזו הצלחת הקבוצה".
אתה חולם על דאבל? מה צריך להיות כדי שזה יקרה?
"עד לפני שבוע גם על גביע לא חלמתי. אני לא חושב כזה רחוק כרגע, המטרה הבאה שלנו היא להיכנס לפלייאוף העליון. כשנגיע לשם נסתכל על המטרה הבאה. זה אחד הדברים שאורן וזופי מנסים להכניס לקבוצה, לא להסתכל יותר מידי רחוק, אלא על המשחק הבא וזאת הדרך הנכונה".
אתם עם התקציב הכי נמוך בליגה, 6.5 מיליון שקל. לפני תחילת העונה חשבת שזו תהיה כזו הצלחה?
"אני אשקר אם אני יגיד שכן. כשאתה בתקציב כזה, המטרה הראשונה שלך היא לא להסתבך בתחתית, לא להיאבק נגד הירידה. בתחילת העונה קיווינו שתהיה לנו עונה טובה, שלא נסתבך למטה ונאבק על מקום בפלייאוף. לא ראינו את עצמנו כאחת הקבוצות הטובות בליגה, אבל ככל שהעונה מתקדמת והדברים מתחברים, התקציב מפסיק לשחק תפקיד. ככל שהעונה התקדמה ראינו את הקבוצה מתחברת והתחלנו להאמין שאולי נוכל לעשות גם יותר מזה".
איך בסכום כזה אתה בונה קבוצה כל כך מצליחה?
"ההחלטה שלנו בצוות המקצועי הייתה מראש ללכת על קבוצה צעירה יותר, רעבה יותר, עם שחקנים זולים יותר, וזה התחבר דווקא טוב עם התקציב. היה לנו מזל ודברים התחברו לנו, אבל אין הבטחה שזה יקרה כל שנה מחדש".
יש לכם 3.5 מיליון שקל מהמנהלת שזה כולל זכויות שידור וטוטו ועוד 2.5 מיליון שקל מהעירייה.
"הלוואי והיה לנו 3.5 מיליון מהמנהלת. מצבנו היה הרבה יותר טוב אם זה היה המצב. אנחנו מקבלים 2.1 מיליון מהמנהלת בנוסף ל-2.35 מהעירייה, כשבין הקבוצות העירוניות זאת התמיכה אולי הכי נמוכה שקבוצה מקבלת לדעתי. כל שאר הכסף מגיע מספונסרים, מינויים, כרטיסים, ומהבעלים לני רקאנטי".
כמה קבוצה כזו מכניסה בעונה ממנויים וכרטיסים? זה זניח.
"בסביבות 300 אלף שקל. אנחנו לא יכולים למכור מנויים בסכומים שמוכרים בקבוצות הגדולות, אנחנו עדיין לא קבוצה גדולה ואין לנו מתקן ראוי. אנחנו מנסים לבנות קבוצה, לבנות קהל, לבנות בסיס אוהדים. זה משהו שלוקח זמן, אבל אני מקווה שערבים כאלה כמו גמר הגביע שהביא 3,500 אוהדים מהרצליה זו הדרך לשם. מספיק שמתוך ה-3,500 האלה יהיו 200-300 אוהדים חדשים שיתחברו לקבוצה וירצו לרכוש מנוי בשנה הבאה, והרווחנו".
כמה מנויים יש לכם?
"בסביבות 500".
ספונסרים וכו'?
"ביחס לקבוצות בסדר גודל שלנו, פה דווקא מצבנו טוב. תמיד יכול להיות יותר טוב ונשמח לכל אחד שירצה להתגייס ולעזור, אבל יש לנו ספונסרים שהולכים איתנו שנים בטוב וברע. יש לנו ספונר ראשי חדש שהצטרף השנה, ‘אופק דיסט’ שהתחבר לקבוצה בצורה בלתי רגילה, ואני מקווה שימשיך איתנו שנים, ומעל הכל יש לנו את הבעלים מס' 1 בכדורסל הישראלי, לני רקאנטי".
לכמה תצטרך להעלות את התקציב כדי להשאיר את הסגל פחות או יותר?
"אי אפשר יהיה להשאיר את כל הסגל גם אם התקציב יעלה משמעותית, אבל אני יכול להבטיח שלא נצטרך לבנות קבוצה מחדש. יש לנו אופציות על חלק גדול מהשחקנים בקבוצה ואני בטוח שגם כאלה שאין חלקם הגדול מאוד נהנה פה וישמח להמשיך. נצטרך לראות קודם כל איך נסיים את העונה ואיפה, והאם נרוויח מקום במפעל אירופי – דבר שמאוד נשמח לחזור ולעשות ולפי זה לבנות את מסגרת התקציב שלנו".
מה עם אולם ראוי לקבוצה כמו הרצליה?
"אנחנו מאד רוצים אולם, אני יודע שבעירייה בשנה האחרונה יש דחיפה גדולה בעניין, יש שטח ויש רצון. אבל בסוף צריך לעבור משלב הדיבורים למעשים, מחכים כרגע לקול קורא ואני רוצה להאמין ולקוות שהרצליה תקבל את הזכות לבנות אולם כי לא הגיוני שבעיר כמו שלנו לא יהיה אולם ראוי ונשחק באותו אולם ששיחקו בו לפני 30 שנה".
היו הרבה ביקורות עליך בשנים האחרונות, ענית כעת לכולם?
"אני לא מתעסק בלענות לביקורת. מי שמבקר לא נמצא פה ביום יום ולא רואה את העבודה הקשה שאנחנו עושים, ומי שנמצא יודע ורואה, ולא מבקר, אלא מעריך. היו לנו שנים טובות יותר ופחות, מאז פירוק האיחוד לפני 11 שנים אנחנו במלחמה קיומית על עצם קיום הקבוצה והמועדון כמעט כל קיץ מחדש. במצב הזה קשה גם להצליח מקצועית ואין זמן להתעסק במה שאומרים עליך".
אתה עשרות שנים בכדורסל. מה יהיה כל פעם עם הנפת הגביע? ראיתי שממש התחננת שהנשיא, שר הספורט וכולם יעזבו את הגביע כדי שהקבוצה תניף אותו. אולי הגיע הזמן שבאיגוד יהפכו את זה לאירוע מכובד יותר?
"צריך פשוט לעשות את זה בצורה יותר מסודרת. צריך לתת כבוד לנשיא ולאנשים שמנהלים את הכדורסל, זה בסדר וגם מגיע להם. אבל אין צורך בערבוביה כמו שנוצרה שם. אפשר קודם לצלם את מעמד הענקת הגביע ביחד עם כולם, לעשות צילומים, לחיצות ידיים, לכבד אותם ואז להשאיר את השחקנים והקבוצה לבד להנפה".
האשימו אותך לא מכבר שבסכסוך בין האיגוד למנהלת אתה הולך עם האיגוד. אתה לא בדיוק כוס התה של גיא הראל ורמי כהן. איך היחסים כיום בין הקבוצות, בין יושבי הראש, לאנשים המובילים?
"מי שהאשים אותי הוא בעל אינטרס משלו ורצון לצייר מציאות אלטרנטיבית כי אני לא תמיד בצד שלו וחושב אחרת. אני לא חייב להיות כוס התה של אף אחד. אנחנו לא תמיד צריכים להסכים בהכל גם אם אנחנו חברים, ולפחות במקרה של רמי, אני והוא חברים וגם בין חברים לפעמים יש ויכוחים וריבים. כרגע פשוט בהרבה עניינים בתוך המנהלת אנחנו רואים את הדברים בצורה שונה וזה בסדר, כל אחד זכאי לדעתו שלו".
איך יסתיים הסכסוך בין המנהלת לאיגוד?
"אני לא יודע, אבל רוצה להאמין שזה יסתיים בפשרה לטובת כל הצדדים המעורבים. אני לא חושב שמלחמה על דברים שהציבור לא מבין ולא מעניין אותו תעשה טוב לכדורסל או לליגה, בסופו של דבר כולם ייפגעו וצריך למצוא את הדרך לשתף פעולה ושכולם יהיו מרוצים. אם זה אפשרי או לא, אני לא יודע אבל רק יכול לקוות".
מה מפריע לך בניהול שיש כיום בארץ?
"שהרוב דואג לאינטרסים של עצמו והרבה פחות לכדורסל ואיך מקדמים את כלל הליגה והקבוצות. כשזה קורה וזה מתחיל בקבוצות הגדולות אז לקבוצות הקטנות גם אין באמת ברירה וכל אחד צריך למשוך לצד שלו וככה מוצאים את עצמנו בליגה שמתנהלת לפי אינטרס ובלי ראייה כללית. סעיף 5 במנהלת היה דוגמא מצויינת לזה, אני העלאתי את הצורך בסעיף הזה בראייה שלא ייתכן שבגלל מאומת בקבוצה כזאת או אחרת שהוא שחקן משמעותי וחשוב, פתאום קבוצה תצטרך להופיע במשחק קריטי על הירידה או גורל של עונה ללא שחקן או שניים משמעותיים.
“הייתי בטוח שזה משהו שהקבוצות ישמרו למקרים הבאמת נדירים כמו אלו, ובמקום זה 24 שעות אחרי הישיבה כבר החליטו לממש את זה ללא שום סיבה שתואמת את רוח החוק ובלי שום מחשבה על הנזק התדמיתי והכולל שזה יכול לעשות לליגה. ואז ברגע שאחת השתמשה בחוק בצורה כזאת גם אחרים השתמשו בזה כמו כדור שלג שאי אפשר לעצור אותו".
שמואל פרנקל מסיים את תפקידו בקרוב. מי צריך להחליף אותו?
"לא יודע. התקבלה החלטה במנהלת להקים ועדת איתור, נראה את המועמדים שיוצעו, את הרזומה שלהם, החזון שלהם וננסה לבחון ולבחור את המועמד המתאים ביותר".
אתה עשרות שנים בתפקיד, מה אתה אוהב בו?
"בעיקר לראות שחקנים שגדלו או פרצו אצלנו, מצליחים, מפתחים קריירה נהדרת ומגיעים לנבחרת. אנחנו אולי מועדון קטן, אבל טובי השחקנים הצעירים החלו את דרכם אצלנו – כאלה שהפכו לשחקני נבחרת ומובילים בכדורסל. מבורשטיין, יצחקי וגרין שאני גידלתי לגיא פניני, שון דוסון, ניצן חנוכי, עוז בלייזר, כארם משעור, יפתח זיו, אבירם זליקוביץ’, בן רייס ועוד רבים וטובים אחרים. אני שמח שהשנה אפשר להוסיף לרשימה גם את יאיר קרביץ".
מה אתה לא אוהב?
"את הפוליטיקה, כל המלחמות והריבים. בסוף זה ספורט וזה צריך להיות הנאה ואנחנו מוצאים את עצמנו יותר מידי פעמים נלחמים אחד בשני ורבים. בין אם זה במנהלת, באיגוד או בכל אחד אחר. ספורט צריך להיות כיף להמונים, לקהל, משהו לילדים לשאוף אליו וזה לא תמיד ככה".
איפה היית רוצה לראות את בני הרצליה עוד שלוש שנים?
"משחקת באולם חדש בצ'מפיונס ליג".
אם יציעו לך תפקיד בקבוצה אחרת, תעזוב את הרצליה?
"נשאלתי את השאלה הזאת הרבה בעבר, בני הרצליה היא מפעל חיים של משפחת רקאנטי, של לני, וגם שלי וכל עוד לני נשאר בקבוצה אין סיכוי שאני ארצה לעבור למקום אחר. הגביע שזכינו בו הוא בסה"כ פיצוי קטן לאנשים האלה על עבודה קשה ותרומה לקהילה ולעיר הרצליה במשך שנים רבות ואני מקווה שגם לא הפיצוי האחרון".
לסיום, מה אתה חושב על מה שקורה במכבי ת"א?
"אני לא חושב שמתפקידי לדבר על מה שקורה קבוצה אחרת. אני רק יכול להגיד שיש לי שם לא מעט אנשים שאני שמח לקרוא להם חברים: דייויד פדרמן, שמעון מזרחי, עמי ביטון ואחרים, אנשים שעושים לילות כימים למען המועדון שלהם גם כשלא מצליח ואני מאחל להם רק טוב והצלחה בהמשך".
