הרכב של שלושה דיינים בבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל דחה את הערעור בעניין הקריאות ההומופוביות שהושמעו מאוהדי מכבי תל אביב לעברו של שוער מכבי נתניה, דני עמוס, וקבע כי לא ניתן להעניש את הצהובים בגין התנהגות בלתי הולמת של הקהל.
מי שערער כזכור על הפסיקה המקורית שלא להטיל עונש הוא תובע ההתאחדות לכדורגל, עו”ד ניר רשף, אולם היום (שני) נמסרה ההחלטה של בית הדין העליון בנושא וקבע כי לא ניתן מבחינה תקנונית להגדיר את הקריאות האלה תחת סעיף התנהגות בלתי הולמת של קהל אוהדים ואף לא ניתן לגזור עונש על פי “סל העונשים” שעומד בפני בית הדין. כמו כן, צוין כי עד היום לא העמידו שום מועדון על מקרה כזה ועל כן אין פה אפשרות לייצר תקדים טרם ההתאחדות תשנה את התקנון.
בהחלטה של השופט בדימוס ואב בית הדין אמנון שטרסנוב, עו”ד אסף הדסי ועו”ד ד”ר יניב ואדי נכתב: “”קריאות אשר מתמקדות במיניותו של אדם, במהלך משחק כדורגל ועל ידי קהל רב, הינן מבזות ופוגעניות במיוחד. ואולם, קריאות זהות או דומות לאלה לא נאכפו עד היום על ידי ההתאחדות לכדורגל וממה שנטען בפנינו עולה כי עד היום לא הוגש ולו כתב אישום אחד בגין קריאות שכאלה.
3 צפייה בגלריה
אמנון סטרשנוב. בית הדין העליון המליץ להתאחדות לאמץ את תקנון אופ"א ופיפ"א בנושא
(רדאד ג'בארה)
גם לאחר שתובע ההתאחדות עו”ד רשף שלח לפני כשנתיים מכתב הנושא את הכותרת “איסור קריאות על רקע העדפה מינית” ובו הוא מתריע בפני הקבוצות כי “החלה מעתה קבוצה אשר קהל אוהדיה יתבטא בצורה זו, תועמד לדין משמעתי על כך”, עד היום אף קבוצה לא הועמדה לדין בעניין, חרף העובדה כי קריאות אלה או דומות להן, שבו והושמעו במגרשי הכדורגל. וממילא גם התקנון המשמעתי של ההתאחדות לא תוקן בהתאם.
יתרה מזו, חרף העיסוק בנושא וההכרה ברגישותו, מוסדות ההתאחדות לא מצאו לנכון לעגן בתקנוני ההתאחדות עבירות שעניינן קריאות מסוג זה. חסר זה בולט ודאי לנוכח העובדה כי נקבע במפורש שקריאות גזעניות עולות כדי עבירת משמעת. בניגוד לתקנון ההתאחדות, הוראות מפורשות הקובעות כי קריאות מסוג זה הינן עבירות, ואף עבירות חמורות, מצוינות בתקנות פיפ”א ואופ”א. על כן, אין באכסניה של עבירת סל כללית בדמות התנהגות בלתי הולמת כדי לשמש מקור נורמטיבי לאכיפת התבטאויות פוגעניות על רקע מין או מגדר. זאת, ודאי כאשר קיימת עבירה ספציפית אשר עוסקת בהתבטאויות פוגעניות שנאמרו על רקע גזע או לאום. מצב דברים זה מוביל למסקנה כי מדובר בהסדר שלילי”.
בהמשך ההחלטה, בסעיף 14, ישנה דוגמה מעט בעייתית למצב, כאשר ניתנה דוגמה לאדם הסובל מנכות, וכך נכתב על ידי הדיינים: “לכל אלה יש להוסיף כי גם בגין קללות וקריאות פוגעניות אחרות, שלצערנו נשמעות תדיר במגרשי הכדורגל בישראל, אשר מופנות כלפי שחקנים ומאמנים על רקע לקויות ונכויות וכיו”ב, חלקן אף חמורות יותר מהקללות במקרה דנן, לא הוגשו למיטב ידיעתנו כתבי אישום. טוב יעשה אם תעשה חשיבה על ידי קברניטי ההתאחדות באשר לסטנדרט ההתנהגות הראוי שיש לאמץ במגרשי הכדורגל בשים לב לסטנדרטים הגבוהים שנקבעו על ידי פיפ”א ואופ”א.
סוף דבר, בהיעדר הוראה ספציפית ומפורשת בדבר איסור השמעת קללות או עלבונות בין על רקע מגדרי ובין מכל טעם אחר, אין מנוס מדחיית הערעור בנסיבות מקרה זה. בהחלטתנו לדחות את הערעור אין בשום פנים ואופן כדי לקבוע או לאשר כי מדובר בהתנהגות הולמת של קהל המערערת, כפי שהשתמע מטיעוני היועץ המשפטי של ההתאחדות. ההפך הוא הנכון – מדובר בהתנהגות בלתי ראוה, בזויה ומבזה, אך לכלל עבירת משמעת, בהעדר הוראה חקוקה בתקנון ההתאחדות, אין היא מגעת”.
הפעם האחרונה שזהבי שיחק מול הקהל הצהוב
