לפני חמש שנים שיחק אלכסנדר ז'דנוב מאוקראינה במכבי נתניה, אבל היום בעקבות המלחמה שפרצה במולדתו הוא נמצא יחד עם בני משפחתו במקלט בחרקוב ומפחד בעיקר מהלא נודע. בראיון לא אופטימי במיוחד לאתר הרשמי של נתניה, אבל עם מסר חד, וברור הוא אמר: "כל האוקראינים עכשיו במצב מאוד קשה, אבל אנחנו חזקים ונהיה בסדר".
המלחמה שפרצה באירופה השבוע הפכה במהרה לאירוע הדרמטי, שלא לומר הקטסטרופלי ביותר בשנים האחרונות. אבל דומה שגם באירוע המתגלגל המטורף שקורה היום באוקראינה, הסיפורים המרגשים והעצובים באמת הם של האנשים שנשארים בתופת. אחד מהם הוא של שחקן העבר של היהלומים, ששיחק בקבוצה בעונת העלייה 2016/2017.
ז'דנוב נמצא בחרקוב תחת הפגזות בלתי פוסקות של הצבא הרוסי. הוא שוהה יחד עם משפחתו במקלט והתחושה הראשונה שהוא מעביר היא תחושת האימה: "אני מרגיש רע, אני ובני משפחתי מתחבאים במרתף, כאשר בחוץ יש מלחמה. זה מפחיד במיוחד עבור הילדים וגם כמובן עבורנו, אבל אנחנו מחזיקים מעמד ומאמינים בבחורים שלנו".
ב-21.08.16 חתם אלכסנדר ז'דנוב במכבי נתניה לאחר ששיחק בהפועל בית שאן כחלק מהכנות הקבוצה לקראת עונת 2016/17. בסיומה של אותה העונה שבה הקבוצה אל הליגה הבכירה תוך כדי שמחקה בדרך מינוס תשע נקודות. באותה העונה ערך ז'דנוב את הופעת הבכורה נגד עירוני נשר במחזור השביעי. לאחר משחק הבכורה שערך המשיך להיות משותף ז'דנוב מההרכב ומהספסל. ז'דנוב אף היה חלק מהמשחקים המכריעים באותה העונה ופתח במשחק העלייה נגד בית"ר תל אביב.
10 השערים היפים ביותר של לארסון בספרד
ספר לנו קצת מה מתרחש בחוץ, מה אתה מעריך שקורה בחרוקב ואיך אתם מעבירים את הזמן?
"אני לא יכול להעריך את המצב בעיקר כי אני ומשפחתי במרתף ואנחנו לא יוצאים - מקסימום רק בשביל אוכל ומים, אבל אני חושב שכולם בכל העולם רואים את מצב המלחמה שיש לנו במדינה".
שיחקת בנתניה בעונת העלייה לפני חמש שנים - מה עשית לאחר אותה תקופה?
"סיימתי את קריירת המשחק שלי, במשך שנה עבדתי כמאמן ילדים באקדמיה של מטאליסט בעיר חרקוב ואהבתי את זה. אבל מה יקרה עכשיו או אחר כך? כרגע אף אחד לא יודע".
אפשר בכלל לחשוב על כדורגל עכשיו?
"אין דיבורים על כדורגל בכלל בימים האלה. האזרחים מתים, לא אכפת לנו מכדורגל כרגע".
בסך הכול ערך ז'דנוב 19 הופעות במדי נתניה, ב-12 מהן ניצחה הקבוצה. מהמועדון הוא זוכר בעיקר דברים טובים כפי שהוא ממשיך לתאר מהמקלט בו הוא ומשפחתו שוהים: "אני בעיקר זוכר את היחס הטוב שם - היחס של המאמנים, השחקנים, אוהדים ותושבי נתניה. הרגשתי מאוד בנוח במועדון. אני אוהב אתכם באמת מהלב והנשמה שלי".
איך הקשר שלך עם ברנקו ורגוץ'?
"הרבה זמן שלא דיברתי עם ברנקו, אבל ביום הראשון למלחמה הוא כתב לי ושאל מה שלומי ומה שלום המשפחה ואיפה אני. הוא הציע לעזור במה שאפשר - הייתי מאוד מרוצה מזה".
אתה ומשפחתך נמצאים בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית, יש מסר שאתה רוצה להעביר לאנשים ולאוהדים בישראל?
"אני רוצה להודות למכבי נתניה. ואני רוצה להגיד תודה גם לחברים היקרים שלי בישראל שדאגו להתקשר, לשאול ולדאוג. אנחנו, כל האוקראינים עכשיו במצב מאוד קשה, אבל אנחנו חזקים ונהיה בסדר. תהילה לאוקראינה, תהילה לגיבורים!"
