לפני שלושה ימים חשפנו לראשונה כי הרשות לבקרת תקציבים, ההתאחדות לכדורגל ובית"ר ירושלים פנו לבית המשפט השלום בראשון לציון בפנייה נגד המדינה ומשה חוגג בבקשה דחופה לשחרור כספים תפוסים של חוגג בסך של כשלושה מיליון ש”ח, מתוך כספים המצויים בכלל חשבונות הבנק של חוגג ואשר נתפסו על ידי יחא"ה-להב 433.
בבקשה נכתב כי היא נעשית: "לצורך הקטנת הגירעון של בית"ר ירושלים באופן שימנע את קריסת ופירוק הקבוצה”, כל זאת לאחר: “ניסיון של יושבת ראש הבקרה התקציבית סיגלית סייג להפקיד צ'ק ערבות של משה חוגג על סך של כמיליון שקל”. כעת אנחנו חושפים את ההתכתבות בין סייג לבין אנשי הבנק, במסגרתה סורבה הפקדת הכספים. יצוין כי שניים מתוך שלושת הצ'קים שנתן חוגג לבקרה, שכל אחד על סך של מיליון ש”ח הם מסניף בנק לאומי המתנהל בכיכר יצחק רבין ברחוב אבן גבירול 71 בת"א, שם גם נדחתה הבקשה באשר לצ’ק הראשון.
ב-6.12.2021 בשעה 11:24, שלחה סייג אימייל לבנק כאשר כתבה :"אורית שלום רב, בהמשך לשיחתנו, אבקש אישורך, להפקיד שיק ע"ס 1 מיליון שקל, הנמצא ברשותי, מתוקף תפקידי כיו"ר הבקרה התקציבית, בנאמנות עבור התאחדות לכדורגל בישראל, מבעלי קבוצת הכדורגל מר משה חוגג. הבקשה לפירעון השיק, הינה כפי שמוצג גם בכתב ההתחייבות, לשלם באמצעות הכספים שהתקבלו מפירעון השיק, את שכר השחקנים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, מהבעלים משה חוגג. ברצוני להפקיד השיק בסניף שלכם, הנמצא בסמוך למשרדי, ברחוב כנפי נשרים, עד הצהריים. נא אישורך בהקדם. בברכה, סיגלית סייג".
לאחר כשעתיים בשעה 1:34, קיבלה סייג מענה בו נכתב: "אין לנו אישור להפקיד את השיק בשל החשדות כנגדו שגלויים וידועים ופורסמו בתקשורת". לפני הפנייה לבית המשפט, העבירה סייג את ההתכתבות לעו"ד יצחק יונגר, הנאמן מטעם חוגג לענייני בית"ר ירושלים, וכתבה לו: “להלן ההתכתבות לעניין הפקדת השיק הראשון, באם היה ממומש, התכנית הייתה להתקדם עם השאר". במילה “השאר” התכוונה רו"ח סייג להפקדת שני צ'קים נוספים של חוגג ע"ס מיליון ש”ח כל אחד.
כפי שפרסמנו לפני שלושה ימים, בבקשה שהוגשה לבית המשפט על-ידי עו"ד יצחק יונגר צויין כי היא מוגשת בהסכמתו של חוגג: "ובשל נסיבות חריגות ביותר ופגיעה חמורה שעלולה להיגרם לקבוצה. יובהר, כי הקבוצה עומדת על סף קריסה כלכלית, דחיית הבקשה תגרום למעשה לקריסתה של הקבוצה לפי הערכות, כבר בחודש אפריל 2022". עוד צוין בה כי מדובר בשתי המחאות בסך של כמיליון ש”ח כל אחת שניתנו לפקודת יו"ר הרשות לבקרה מחשבונו של חוגג מבנק לאומי והמחאה נוספת בסך של כמיליון ש”ח שניתנה לפקודת יו"ר הרשות מחשבונו של חוגג מבנק מרכנתיל.
עוד הוסיף עו”ד יונגר בבקשה כי: "הרשות הסתמכה על הבטחות שהעמיד חוגג, לצורך אישור תקציב הקבוצה. אלמלא היו ניתנות הבטחות, לא היה תקציבה מאושר כלל והיא לא הייתה יכולה לפתוח את העונה, או לחילופין, היה תקציבה מאושר בסכום נמוך הרבה יותר. אלמלא היה מאושר התקציב, כאמור, בהסתמך על הבטחות שניתנו לרשות להבטחת התשלומים על פיו, לא הייתה יכולה הקבוצה להתחייב כלפי צדדי ג', בין היתר, שחקנים ומאמנים, בסכומים המרכיבים את תקציבה ורק העמדתן של הבטוחות, היה שאפשרה זאת".
בבקשה אף ציינו כפי שפרסמנו כי הגרעון הצפוי של הקבוצה, קרי ההכנסות הצפויות פחות ההוצאות הצפויות, הוא בהיקף של למעלה מ-7 מיליון ש”ח, שכן עיקר ההוצאות הן שכר לשחקנים, מאמנים ועובדים, עלות של כ-2 מיליון ש”ח לחודש לאחר קיצוץ של 25% בשכר. לקבוצה אין מקורות לכסות את הגירעון האמור ועל כן נדרש מימוש הבטחות בסכום של 3 מיליון ש”ח לפחות.
עוד טיעון מעניין בבקשה קורא לשחרר את הכספים כדי למלא את החובה ולשמור על נכסיו של חוגג, שכן בית”ר היא אחד הנכסים הללו: "במסגרת ההליכים הפליליים, רשמה המשיבה עיקול על מניותיו של חוגג בחברה וכן רשמה צו לאיסור דיספוזיציה של המניות. במצב דברים זה, המשיבה תפסה למעשה את מלוא זכויותיו של משה בקבוצה שהינה אחד מנכסיו של משה ועל כן, חלה על המשיבה חובה לשמור את הנכס במצב בו נתפס על ידה תוך שמירה על ערכו. אי היענות לבקשה, עלולה להביא לקריסת הקבוצה באופן שיפגע באופן אנוש בקבוצה. היא הנכס שעל המשיבה חלה חובה לשמר את ערכו. הנה כי כן, קיימת עילה נוספת מכוחה יש לחייב את המשיבה לשחרר את הכספים".
האם אבוקסיס ישאיר את בית"ר י-ם בליגה?
