המשטרה, בתשובה לבית המשפט, דחתה את בקשת הבקרה התקציבית וההתאחדות לכדורגל לשחרור הבטוחות של משה חוגג בסך כ-3 מיליון ש”ח, כאשר בכל מקרה, לפי תשובת המדינה, אין בחשבונות הבנק מספיק כסף כדי לממש אותן. המשטרה תוקפת את ההתאחדות והבקרה עם האשמות קשות על דרך ההתנהלות שלהן בכל הקשור לבטוחות של בית"ר ירושלים.
בתשובה לבית המשפט כותבת המשטרה: “המבקשות, הבקרה התקציבית וההתאחדות לכדורגל, טוענות כי הן הוקמו 'במטרה למצוא פתרון למצבם הכלכלי הקשה של המועדונים השונים'. קרי, לשיטתן של המבקשות, הן קמו, פועלות ומתפקדות במטרה עיקרית אחת - למנוע מקבוצות להגיע למשברים כלכליים. דא עקא, ניכר כי המבקשות כשלו בתפקידן, לא הצליחו להגשים את מטרתן ולמלא יעודן, שהינו בדיוק מניעה של קריסת מועדוני כדורגל. בצר להן, במקום לבחון היכן וכיצד כשלו בתפקידן, ובמקום לפנות לחשוד, נראה כי המבקשות מחזרות על פתחיה של מדינת ישראל, כמי שאמורה לחלץ את בית"ר ירושלים מהמשבר אליו נקלעה”.
עוד נטען: “ייאמר כי טענה זו אינה נטענת בעלמא. רק לפני כחודש פרסם מבקר המדינה כי יבצע ביקורת בהתאחדות לכדורגל ותיבחן פעילות הרשות לבקרת תקציבים. ההודעה שפרסם משרד מבקר המדינה, התייחסה לכך שסמכויות הרשות לבקרת תקציבים הנגזרות מתקנון פעילותה הן משמעותיות וכוללות בין היתר אישור תקציבי קבוצות הכדורגל, אישור הסכמים בין הקבוצות לשחקנים ולמאמנים ומימוש בטוחות. ענף הכדורגל בישראל קרוב לליבם של מאות אלפי אוהדים וחלק מתקציבו מבוסס על עשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור. לכן, חשיבות הביקורת היא בבחינת תקינות התהליכים, יעילותם ושיפורם לצורך הבטחת היציבות הכלכלית של הענף ומניעת קריסתו הפיננסית".
עוד מוסיפה המשטרה: “במקום בו פורסמו שלל כתבות בתקשורת לגבי מספר רב של תביעות וטענות כספיות כנגד החשוד ממשקיעים שונים, לרבות פרסומים במישרין לבעלות החשוד בבית"ר ירושלים, אין לבקרה ולהתאחדות לכדורגל להלין אלא על עצמן, שהסתפקו בבטוחות של צ'קים אישיים, שאין בהם ממש ואינם מבוטחים כראוי בערבויות מול הבנק או ברישום שיעבוד על חשבונות בנק מול רשם המשכונות. ברור כי בטוחות אלו נטולות כל ערך במקרה שחשוד יורד מנכסיו, או אינו מעוניין להזרים כספים".
"לאור האמור לעיל, מתעורר חשש כי הבקרה וההתאחדות לכדורגל למצער, לא פעלו כמצופה מהן. משכך, לא בכדי בחרו המבקשות בנתיב הצלה שלא יחשוף את התנהלותן הקלוקלת, ובמקום להפעיל סמכויות המצויות בידיהן בהתאם לתקנון, או לחילופין לפעול מול בעל המניות של בית"ר ירושלים - הוא החשוד, בחרו המבקשות להשליך את יהבן על המשיבה, כמוצא למצב המורכב בו מצאו עצמן כתוצאה מהתנהלותן בלבד. המבקשות, הבקרה התקציבית וההתאחדות לכדורגל, מסבירות כי תפקידן לבחון ולאשר את תקציב הקבוצות וכי הן אישרו את תקציב בית"ר ירושלים, אך נמנעות מלהסביר כיצד, למה ומדוע נוצר פער תקציבי בין התקציב שאישרו לבין ההוצאות מול ההכנסות בפועל, באופן שמצריך לעשות שימוש בבטוחות שניתנו להבטחת תקציב הקבוצה".
עוד המשטרה מאשימה את הבקרה התקציבית וההתאחדות: “אם החשוד טוען בפני המבקשות שאין לו כספים להזרים, עליהן לממש את הבטוחות באמצעות הכלים החוקיים במדינת ישראל למימוש הבטוחה שבידיהן – לשכת ההוצאה לפועל. שנית, אין כל קשר בין מצבו הכלכלי של החשוד לבין היקלעות הקבוצה למצב קשה. בנוסף לאומר לעיל מסבירות המבקשות כי גירעון עד סוף עונת המשחקים הנוכחית עומד על סך של 7 מיליון שקל. חרף זאת, גם אם הבקשה הייתה מתקבלת במלואה ובידי המשיבה היו שלושה מיליון שקל מחשבונות הבנק של החשוד מהם נמשכו צ'קים, עדיין לקבוצה נותר גירעון בסך 4 מיליון שקל. במצב דברים זה, מוטל על המבקשות להסביר, לפרט ולתמוך את טענתן באופן ובהסבר מפורט כיצד בכוונתן לסגור גירעון זה”.
המשטרה בתשובה, באמצעות פקד רותם שפירא, חושבת כי “ככל שהמבקשות עומדות על עמדתן, כפי שזו מפורטת בבקשה, ברי כי הן אלו שחלה עליהן חובה לממש את סמכותן ולקחת את השליטה בבית"ר ירושלים לצורך הבראתה”.
תגובת ההתאחדות לכדורגל: “אוסף טענות הסרק של מי שאמון על ניסוח התגובה המביכה של משטרת ישראל מלמד על מצוקה גדולה והיעדר יכולת להסביר את הדבר הפשוט ביותר - איך ניתן לממש בטוחות על ידי הבקרה אם הן חולטו על ידי המשטרה? מאחר שקשה לראות את מנסחי התגובה מפצחים את התעלומה הזאת, נשים מבטחנו בהחלטת בית המשפט”.
רפואה: "הקהל קנאי לקבוצה"
