מאור מליקסון הוא אחד האנשים הכי עסוקים בהפועל באר שבע של היום, עד הפיטורים המפתיעים של רוני לוי, מליקסון היה עמוס מאוד בתור המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, אבל בעקבות הבקשה של אליניב ברדה הוא מוצא את עצמו מתזז גם לעזרת הקבוצה הבוגרת בתור עוזר המאמן, אך עדיין מפוקס במהפכה הגדולה שהחל בקיץ 2021 עם כניסתו בתור המנהל המקצועי של המחלקה.
אחרי הפרישה בעקבות פציעה שסיכנה את חייו, מליקסון החל לחפש את דרכו ומונה לאחד מעוזרי המאמן בקבוצת הבוגרים, אבל בסוף עונת 20/21 יצאה הודעה רשמית שהחל מיוני הקרוב הוא ממונה למנהל המקצועי של מחלקת הנוער במקום שרון אביטן שעזב את תפקידו. כוכב העבר, שתמיד הרגיש את הדשא מקרוב, היה צריך לעשות את המעבר לעמדה ניהולית, כשבאחריותו מערך של עשרות מאמנים, למעלה מ-600 ילדים והורים שצריך לדעת איך לתת מענה ותשומת לב.
הדרך של מליקסון לתפקיד לא הגיעה בצורה מתכוננת. ברקת ידעה שהיא רוצה להשאיר דמות לחיקוי ומקצוען כמו קשר העבר והתפקיד של מנהל מקצועי במחלקת הנוער של המועדון היה נראה תפור עליו. הסמל שחזר מפולין הישר לבירת הנגב וזכה ב-3 אליפויות היסטוריות, הפתיע מאוד עם תחילת התפקיד שלו בכל מה שקשור ללמידה והעשרה בתכנים, עד לכדי רמה של עורך וידאו ומפתח שיטות אימון משלו.
יש עתיד: הדור הבא של הפועל באר שבע
מליקסון שולט ממשרדו הצנוע במתחם 'הבית הלבן' של מחלקת הנוער על כל תוכניות האימון של מאמני מחלקת הנוער ובאמצעות תוכנת מחשב שפותחה במיוחד עם דגשים משלו, הוא בונה את יחידות האימון ויכול לעשות מעקב עליהם בכל זמן נתון. מליקסון מפעיל ומעדכן דוחות למאמנים אחרי משחק, דגשים מיוחדים, צילומי משחקים וניתוח באמצעות עזרים טכנולוגיים חדשים. עם כניסתו לתפקיד, הוא הגדיל את מחלקת האימון: צירף פסיכולוג ספורט, חמישה מאמנים מנטליים, שישה אנליסטים ותזונאי.
עוד שדרוג שהוסיף מליקסון הוא ניטור תוצאות פיזיולוגיות של שחקני קבוצת הנוער, נערים א' ונערים ב' באמצעות גופיות GPS שיש בקבוצות הבוגרים, החל מהעונה קבוצות נערים ב' ומעלה כולן משתמשות בגופיות המעקב. בנוסף, בבאר שבע נענו לבקשת מליקסון לתעד את כל האימונים בכוונה ללמוד את הטעויות באימונים ובמשחקים ורכשו גם 6 מצלמות VEO מיוחדות. כל אלו מצטרפים לסביבה האנושית הקרובה של כוכב העבר הכוללת בין היתר גם את שמוליק חנין מנהל החטיבה העליונה, פלג חמדי מנהל מחלקת הנוער ואיתי פנסו אחראי האקדמיה ויועץ חינוכי של מחלקת הנוער – כל אלו מציגים את מליקסון הכי שונה שיש ממה שהרבה חשבו.
“התחלתי מאפס, שמעתי פודקאסטים ואספתי חומרים”
איך התחלת בעצם את התפקיד הזה בתור מנהל מקצועי של מחלקת הנוער?
"התחלתי מאפס. הלכתי והתייעצתי עם מאמנים ומנהלים מקצועיים, למשל עם עומר בוקסנבוים שעזר לי מאוד. קראתי הרבה ספרים, שמעתי פודקאסטים ובכלל אספתי הרבה חומרים בדרך. שמוליק חנין עובד יחד איתי ואני לומד ממנו המון. שמוליק היה 12 שנים מנהל מקצועי במכבי חיפה, בהפועל תל אביב, מאמן שני במכבי תל אביב, עברו אצלו ביברס נאתכו, ערן זהבי, מאור בוזגלו, ליאור רפאלוב, שון וייסמן תומר חמד ועוד הרבה. אנחנו עובדים צמוד, הוא עוזר לי בהרבה דברים, יש לי את הראש שלי אבל אנחנו מסתדרים. דרך אגב גם הלכתי על משהו מאוד בסיסי ואני לא מאמין שצריך להמציא את הגלגל. כדורגל צריך להיות מאוד פשוט. זה שונה מבוגרים, אני רוצה קודם כל לתת את הבסיס בצורה הכי טובה".
מליקסון מי היה מאמין שככה תהיה תותח מחשבים?
"לימדתי את עצמי לבד, יש אנשים שלוקחים קורס של שנה ואני הצלחתי ללמוד הכל תוך חודש. בנינו מערכות אימון איכותיות עם אפשרות למאמן להמחיש לשחקנים תרגילים וכל מיני תבניות מיוחדות. יש לי סטטיסטיקה של כל שחקן כמה שיחק, מאמן ממלא אחרי כל משחק איך היה בכל מיני פרמטרים בצורה מאוד מפורטת. כל זה כדי שנוכל להפיק לקחים ונוכל לחדד ולשפר את השחקנים בשבוע הבא".
מה אתה אומר על המילה הנרדפת "תהליך" למחלקת נוער?
"גם אני מבחוץ טיפה טעיתי, למרות שזה ברור. תמיד אומרים תהליך. כל השחקנים הצעירים שמשחקים עכשיו בקבוצות בוגרים בארץ גדלו אצל מנהל מקצועי שכבר לא שם. במחלקת נוער את התוצאות רואים בעתיד, במיוחד שאנחנו מחלקת נוער שרוצה לקדם את הילדים הצעירים של הדרום והנגב וזה לוקח הרבה זמן. הפתרון הכי קל זה ללכת ולקנות הרבה שחקנים, אך המטרה שלנו היא לעבוד מהבסיס, יש לנו דרך הרבה ילדים מוכשרים וזה לוקח הרבה זמן. התחלנו כאן דרך עבודה אחרת כדי לעשות משהו מאוד מקצועי, אבל אלו דברים שלוקחים זמן אין מה לעשות. מחלקת נוער אתה לא בא ואומר מעכשיו משחקים בשיטה הזו ולוקחים אליפויות. זה לא עובד ככה".
הבאת איתך דברים מהחוויות שלך בתקופות שמעבר לים?
"כשהייתי בוויסלה קראקוב בפולין, המנהל המקצועי היה הולנדי והמאמן שלי היה הולנדי. אחד הגיע מפ.ס.וו ואחד הגיע מאייאקס והייתי צופה הרבה בעבודה של המחלקת נוער. בצרפת מאוד אהבתי את מחלקת הנוער של ולנסיין, ההבדל בין שם לפה הוא ששם יש קבוצת נוער שהיא באמצע, בין הנוער לבוגרים, ממש קבוצה קבוצה. שחקנים כמוני שחזרו בדיוק מפציעה חוזרים קודם לשחק איתם כדי להסיר חלודה ולחזור לעניינים”.
“נורא אהבתי את זה ואני חושב שצריך לעשות את זה גם בארץ. יילה חוס רוצה לעשות קבוצה בגילאים האלה וזה הפתרון. בישראל ילד שמסיים גיל נוער עדיין לא תמיד מוכן לשחק בקבוצות בוגרות ואז הופך ונהיה פחות ותלוי במועדון. אני פחות בקיא בקטע הכלכלי של הקמת ליגה כזאת, אבל זה צריך. בקבוצה גדולה כמו הפועל באר שבע שרצה לכל התארים לא קל להשתלב ולכן צריכים קבוצת ביניים".
מה אתה אומר על המצב של קבוצת הנוער שנמצאת בתחתית הטבלה?
"התוצאות פחות טובות ממה שאנחנו רוצים אין פה ספק. בורחה לאמה (היום עוזרו של קרלוס גרסיה מאמן בית"ר ת”א/בת-ים) שאימן את קבוצת הנוער הוא מאמן מצוין אבל לצערי בגלל התוצאות היינו חייבים לשנות. אורי דוד הגיע במקומו והוא מאמן ברמה מאוד גבוהה. בדרך כלל ששחקנים עולים מנערים א' לנוער והם שנה ראשונה לוקח להם קצת זמן להשתלב בליגה ויש לנו הרבה שחקנים שאמורים להוביל אותנו והם שנתון 2004 שזה השנה הראשונה שלהם. לקחנו את זה בחשבון, אבל ציפינו לתוצאות יותר טובות. אני יכול לתת דוגמאות על מועדונים כמו מכבי חיפה ומ.ס. אשדוד שעשו עונות שהבסיס שלהם היה ברובו על שנתון צעיר”.
“מכבי חיפה התמודדה בתחתית ושנה אחר כך לקחה אליפות, אשדוד ירדה ליגה ועלו מיד אחרי זה כולל זכייה בגביע. אנחנו מצפים ליותר, גם מצפים מכולנו לעשות יותר. יש שחקנים מאוד מוכשרים ואני חותם שלא מעט חבר'ה ישחקו בבוגרים. אני עד כדי כך בטוח בדבר הזה. השנה יש גם 4 יורדות ואחת למבחנים. יכול להיות מצב ש-5 קבוצות ירדו ליגה, כמעט שליש ירדו ליגה. אני פחות אוהב את זה כי מהמחזור הראשון יש לחץ של קבוצות לרדת ליגה וזה לא בריא. כל אלו לא תירוצים ואנחנו צריכים להיראות יותר טוב".
“רוצה להחזיר לעיר על כל האהבה שנתנה לי”
אתה קצת יותר מחצי שנה בתפקיד, אבל אתה מרגיש שזה באמת תהליך?
"אנשים אוהבים לזרוק סיסמאות לאוויר כמו 'תהליך' ו-'לבנות מאפס', אבל בסוף מסתכלים על התוצאות ואומרים הדברים לא טובים. מי שיסתובב פה יראה שכולם עובדים הכי קשה שיש וטוב, בלי קשר לזה שאנחנו רוצים להיות מחלקה תחרותית ולא מתביישים בזה ורוצים לראות תוצאות טובות. אנחנו לא אומרים שאנחנו לא מתרכזים רק בעבודה ושהתוצאות לא חשובות, בחטיבה העליונה התוצאות שלנו גם חשובות".
איך קיבלת את ההחלטה אחרי הפרישה לעבור לנהל את מחלקת הנוער?
"בהתחלה הייתי עוזר מאמן בבוגרים, אני אוהב להיות קרוב לכדורגל. הציעו לי את התפקיד וחשבתי על זה טיפה. ראיתי שיש פה הזדמנות ואני לא מתבייש להגיד להחזיר לעיר על כל האהבה שנתנו לי. לעזור לדור הבא. מאוד חשוב לי שנתפתח פה ברמה של שחקני בית ואני לא רוצה שזה יהיה סיסמה. צריך לעבוד כמו שצריך ושיעלו שחקנים מספיק טובים, אני לא מוכן שישחקו שחקנים רק בגלל שהם שחקני בית זה לא העניין”.
“אני אומר את זה לשחקנים – ‘בנוער תשחקו כי מגיע לכם ואתם לא פחות טובים מהחבר'ה שם ולא בגלל שגדלתם פה’. אנחנו רוצים לייצר פה שחקנים טובים וזה לוקח זמן, אין מה לעשות. אנחנו מתמודדים מול מחלקות שמוציאות לא מעט כסף על הבאת שחקנים מבחוץ ואנחנו עם אג'נדה אחרת שהיא לגדל את החבר'ה שלנו פה מבית. אני אוהב את זה, אנחנו עובדים פה מאוד קשה ויש פה חבר'ה מדהימים עם עתיד מאוד מבטיח ומאמינים בהם".
אבל אם רוצים להתחרות בגדולות, זה לא בלתי נמנע להביא כנראה גם שחקנים מבחוץ?
"אנחנו בונים פה משהו נורא יפה. דברים כבר עוברים מפה לאוזן ומקבלים הרבה פניות להצטרף למחלקה ולאקדמיה עליה הרבה שומעים. האקדמיה היא גולת הכותרת שלנו, הרבה אנשים רוצים להצטרף ויש לנו רשימת המתנה מאוד גדולה גם שם שחקנים מבאר שבע וגם מבחוץ. אנחנו עושים את כל מה שצריך שהם יהיו טובים בכדורגל וגם שיהיו להם ציונים כמו שצריך. בית הספר אשל הנשיא מאוד נוקשה ברמה הלימודית והשחקנים צריכים להבין שלעבוד זה אומר מהבוקר עד הערב גם בכדורגל וגם בלימודים ושזה לא פשוט".
בתור אחד השחקנים הכי טכניים שהיו בכדורגל הישראלי, מה קו המחשבה שלך לגבי הכדורגלן החדש של העידן המודרני שהוא יותר תובעני להגנה ולטקטיקה?
”יש לנו פה תוכנית מסודרת, שנתית, שבנה לוקאס בורטניק יחד עם מיכאל ברוש והם מעבירים את זה למאמני הכושר במחלקת הנוער. המאמנים שלנו יודעים בדיוק מתי לתת את האקסטרה ברמה הפיזית והטקטית, אבל רוצים לתת ביטוי גם לטכניקה וליצירתיות כי אני הייתי במקום הזה".
שמתי לב שיש לכם הרבה מאוד מאמנים צעירים במחלקה, אתה רוצה גם לייצר מאמנים ולא רק שחקנים?
"ממש ככה. אנחנו עושים הרבה אסיפות מקצועיות למאמנים ונותנים להם לעבוד ביחד על דברים. אני רוצה גם להביא להם דברים שעברתי בכדורגל מהמאמנים שאימנו אותי וגם שמוליק חנין גם יש לו הרבה ידע לתת ואנחנו באמת נהיינו חממה לגידול מאמנים. יש לנו הרבה צעירים וגם הרבה מאמנים מבחוץ שומעים ורוצים להגיע בגלל הדברים האלה".
שיטת העבודה, אימוני העשרה והטיפים שקיבל מבוקסנבוים
ממתי ככה הפכת להיות חזק בטכנולוגיה?
"אני מאוד מאמין בווידאו, הוספנו בתחילת העונה לא פחות מ-6 מצלמות מיוחדות ו-9 אנליסטים שמנתחים את האימונים ומעבירים ניתוח וידאו קבוצתי למאמן עבור כל שחקן בקבוצה. יש לנו ניתוח וידאו אישי עם האנליסט לפי בקשה שלי או של מנהל החטיבה או של המאמן, כלומר לשבת עם שחקן אחד על אחד ולשפר דברים שעולים לידי שיפור".
יש אימוני העשרה?
"אני מאוד מאמין בלקבץ חוליות של שחקנים בעמדות דומות, אבל מגילאים שונים. למשל אנחנו לוקחים שחקני הגנה שחקני קישור שחקני התקפה משנתונים שונים, מראים להם במצגות שאני בונה ואחרי זה יורדים למגרש כדי לראות את הדברים על הדשא. יש עוד אימוני העשרה שהם מעבר ליחידות האימון הרגילות כדי שהשחקנים יוכלו להשתפר תמיד. אני משתמש בדברים שלמדתי באימונים אבל בעיקר בונה לבד תרגילים. כל החוכמה זה להביא לבד ולשדרג אותם על ידי הדמיית סיטואציות של משחק על המגרש".
מי הביא לך טיפ טוב?
"כשדיברתי עם בוקסנבוים הוא אמר לי שזה קשה, תובעני והרבה שעות. בסוף זה מספק, זה לוקח זמן. בוקסה אמר לי לקחת בחשבון ששנת מעבר היא תמיד לא פשוטה, זה באמת כולם אמרו לי. לוקח זמן להעביר את האני מאמין לכל המחלקה ומה אני רוצה בדיוק. בוקסה עשה ועושה עבודה מדהימה בהפועל תל אביב, אבל זה ממש שונה מבאר שבע. קשה להשוות כי האזור שונה לגמרי והם מציעים דברים שונים ממה שאנחנו מציעים, אבל אני מאוד אוהב את עומר ושמח שהוא מצליח".
חשוב לך לדעת גם איך השחקנים מרגישים?
"בטח. זה אולי הכי חשוב. אני בונה שאלונים ושולח אותם לקבוצת הוואטסאפ מילדים ב' ועד הנוער, כדי להבין איך היה המשחק ולבנות ביקורת עצמית. גם שאלונים על אסיפות וידאו שעשינו במהלך השבוע כדי לבדוק אם הדברים מחלחלים ויוצרים הבנה אצל השחקן, אם יש פער אני מסביר לו באחד על אחד כדי שהוא יבין טוב יותר. אני חושב שזה חשוב גם בשבילם, כי יש פה גם עניין של בקרה עצמית וזה מאוד יכול לשפר שחקן".
“עבודה קשה, אבל אנחנו הכי ישרים בעולם. מי שטוב משחק”
מה הכי קשה לך היום?
”זה קשה, העבודה לא פשוטה אבל הכי מספקת שיש. בהתחלה הייתי מגיע על הבוקר ויוצא בלילה, אבל עכשיו אני מנסה לאזן את הדברים בין המשפחה והעבודה. לא קל יש לי שלושה ילדים קטנים בארץ, סיימתי עם הכדורגל ואני אמור להיות איתם יותר ויוצא שאני פחות. לא פשוט, אבל הכל למען המועדון והמטרה. יש פה מאות ילדים ועשרות עובדים שנמצאים תחתיי וזה לא קל לנהל את כל העסק, אבל יש לי אחלה אנשים שעובדים ועוזרים לי כמו פלג חמדי מנהל מחלקת הנוער, חנין שצמוד אליי ועושה עבודה טובה. בענף הזה תמיד יש בלת"מים, בטח בזמן הקורונה. אפשר לבוא מוכן להכול עם תוכנית שבועית, אבל יש 700 ילדים ותמיד קורה איזה משהו. אני מאוד אוהב להיות מסודר וקצת קשה לי עם הבלת"מים, אבל למדתי לחיות עם זה".
איך אתה מתמודד עם טענות וביקורות על שחקנים שלא משחקים?
"לא פשוט, אבל עם הזמן לאט לאט אני מתרגל לזה. הכרתי מהר מאוד את כולם, אני חייב לפרגן שיש פה ילדים מדהימים. אגב גם עם ההורים יש שיח טוב מאוד וזה חשוב. כל מחלקת נוער בארץ ברגע שמישהו לא משחק, המילה הראשונה שעולה היא קומבינה והיא הכי קלה להגיד. זה בכל מקום וכל המנהלים המקצועיים הכינו אותי לזה. אני יכול להגיד שכשבאתי לפה, 4-5 ילדים של חברים טובים מאוד שלי שהם לא במחלקה כי חשבתי שמקצועית כרגע זה לא נכון, אולי בעתיד הם יחזרו וזה חלק מהעבודה. היושר שלי הולך לפני לא יעזור שום דבר ושום בית דין. אנחנו הכי ישרים שבעולם, מי שטוב משחק וכל המאמנים יודעים את זה".
חלק מהתפקיד הזה מביא איתו שיח מול הורים שרוצים שהילד שלהם יהיה השחקן הכי מצליח שיש. איך אתה מתמודד עם זה?
"כשנכנסתי לתפקיד הופתעתי מאוד לטובה. אמרו בהתחלה שהדבר הכי קשה זה ההתעסקות עם ההורים. עשינו בתחילת העונה אסיפות הורים לכל קבוצה בתחילת העונה הראינו להם איך אנחנו הולכים לעבוד ונוצר שיח מאוד טוב. גם עכשיו אפשר להסתובב במחלקה וההורים לא נכנסים לתוך המתחם”.
“השיח בינינו מאוד טוב וכולם מכבדים, מאוד הופתעתי מזה ואין לי תלונות בכלל, להפך. הם רואים שאנחנו הולכים למקום שהוא מקצועי ושמנסים לעשות את זה בצורה מסודרת. יש יום מסודר שאני מפנה את עצמי לכל מיני פניות של הורים במסגרת דלת פתוחה. יש לי לו"ז וזה לא עובד ככה שכל הורה ייכנס וייבקש לעשות שיחה. המחלקה מסודרת ברמת ההיררכיה וכשזה מסודר אני יושב עם כל אחד בכיף".
מה הכי קשה בתפקיד?
"הניפויים זה הדבר הכי קשה בעולם. אני לא זוכר אם היה לי דבר כזה גם בקריירה כשחקן. זה לשבת עם הורים ולנפות מספר שחקנים תוך הסבר, אבל בסוף המחלקה עומדת מול עיני ואני הולך אך ורק לפי החשיבה המקצועית שלי".
יש לכם שיטה ספציפית שאתם מנחילים אותה כבר בקבוצות הילדים?
"יש לנו דרך עבודה מאוד ברורה. סגנון המשחק שלנו ברור וכמובן שאני לא אשתף, הוא לא מסובך אבל זה סגנון שאני מאוד מאמין בו. בגילאים האלה של מחלקות נוער זה ללמד עקרונות פחות שיטת משחק. מה עושים כשהכדור בצד השני ואתה שחקן כנף זה לא משנה מה השיטה שאתה משחק בה. אני יותר מאמין בעקרונות. במחלקה התחרותית יותר אנחנו עושים התאמות, ההערכה שלי שעוד שנתיים שלוש אנחנו נתייצב, ככה שהכול יהיה ברור וגלוי לעין".
“הייתי ליצן באימונים, אבל תמיד הייתי איש של עבודה”
חשבת שתהיה אחרי הפרישה מנהל מקצועי של מחלקת נוער?
"אני לא אשקר, אני עד עכשיו לא יכול להגיד מהרגע שפרשתי עד עכשיו מה החלום שלי. זה קורה להרבה שחקנים שפורשים יום אחד מכדורגל. אני כבר שנתיים אחרי הפרישה ואני עדיין לא סגור אם אני רוצה להיות עוזר מאמן, מאמן, מנהל מקצועי או אלף ואחד דברים. אני מאוד אוהב כדורגל זה אני יודע”.
“נשארתי במערכת בתור עוזר מאמן, הציעו לי את התפקיד הזה ולקחתי אותו בהתלהבות כי אני מאוד אוהב פרויקטים, אוהב טכנולוגיה ונורא אהבתי את הרעיון. מבחינתי האתגר היום במחלקת הנוער הוא מטורף, אני יודע שהשם של מחלקת הנוער לא הכי הטוב כי לא מגדלים שחקנים לבוגרים והמטרה שלי היא לשנות את זה. נרצה או לא נרצה זה לוקח זמן וידעתי ברגע שנכנסתי לתפקיד. זה לא הוקוס פוקוס. הכי פתוח אני עדיין לא סגור על עצמי לגמרי, אבל אני כל כולי במחלקת הנוער עם הרבה תשוקה".
איך עשית את המעבר ממאור מליקסון השמח והמצחיק ולהפוך למנהל רציני וסמכותי?
"הייתי ליצן באימונים אבל לא הרבה יודעים עליי שתמיד הייתי איש עבודה. תמיד הייתי אוכל ומתאמן כמו שצריך ועושה הרבה אקסטרות, אלה דברים שאני רוצה להעביר לפה. אני עובד מאוד קשה ביחד עם המאמנים ומנהלי החטיבה. תמיד היה לי מוסר עבודה מאוד גבוה, אבל זה לא סותר את זה שאני אוהב לצחוק ושיש אווירה טובה. זה צריך להיות ביחד לדעתי כי ככה כולם נותנים מעצמם יותר".
מה אתה אומר על אלו שמבקרים את זה שבאר שבע לא מצליחה לייצר שחקנים צעירים ברמה הגבוהה של הכדורגל הישראלי?
"תמיד יגידו מה נעשה? אם הם יגידו או לא יגידו זה יהיה אותו דבר. עוד הפעם, אנחנו מחלקה שאמנם יושבת על אזור גדול, אבל אנחנו מתמודדים עם מחלקת נוער שמוציאות הרבה הרבה מאוד כסף על שחקנים בגילאים 15,16,17, מביאים אותם למחלקות הנוער והם מעלים אותם לבוגרים. אנחנו הולכים על משהו אחר, לגדל את החבר'ה המוכשרים שיש לנו באזור. אנחנו לא קונים כמעט שחקנים מבחוץ, יותר מ-90% מהשחקנים שלנו הם שחקנים שמגיעים מבאר שבע, דימונה, ירוחם, אופקים, שדרות, מקסימום זה אשדוד-אשקלון ואנחנו גאים בזה".
אתה חושב שהתוצאות יגיעו ויותר שחקנים יעלו לקבוצה הבוגרת?
"אני אומר לכולם – אני רוצה להיות הכי טוב במה שאני עושה, אבל לא המצאתי את הגלגל. יהיה לנו קשה מאוד, אבל אני מאמין שאפשר להיות בטופ. זה לא בדיבורים אלא בהרבה עבודה, גם על המגרש וגם מחוצה לו. כולם צריכים לעשות את הדברים יותר טוב. אם אני מסתכל קדימה על קבוצת הנוער וקבוצות הנערים ואני באמת רואה שיש שחקנים שיכולים לשחק ולהצליח בבוגרים. שחקנים שעשויים מחומר טוב ואינטליגנטיים בראש ובכדורגל".
איזה טיפ מאוד מליקסון מביא איתו למחלקת הנוער כאחד שכמעט התפספס?
"אני תמיד מסביר לשחקנים שאת התנאים שהם מקבלים היום אני לא קיבלתי במכבי יבנה שאני מאוד אוהב ומעריך. אני בחיים לא שיחקתי בליגת מרכז והשחקנים שלנו כולם משחקים במרכז, אני לא ידעתי מה זה ליגת מרכז בכלל. אני נותן להם הרבה טיפים, יודע מה זה להיות שחקן כדורגל, בטח בהפועל באר שבע”.
“יש לי איזה מצגת שהכנתי במיוחד שהיא מראה את כל המקומות שהגעתי אליהם בקריירה, אליפות בפולין, אליפויות בבאר שבע ונבחרת, אז אני מכניס באמצע דברים שאנשים שלא רואים. כמו שהייתי יושב על הספסל, פציעות, אכזבה מהיכולת, דברים כאלה, מתוך מטרה להראות של הכל זוהר כמו שהם חושבים ושאם קשה להם עכשיו, זה חלק מהדרך וצריך להבין את זה. ברגע שאני מדבר איתם הם יודעים שהייתי על המגרש ואני מספר את זה מאחד שהיה שם וחווה את זה על בשרו".
איפה נראה אותך בעוד שלוש שנים מהיום?
"המטרה היא מאוד ברורה. אנחנו רוצים להיות מחלקה תחרותית בכל הקבוצות, שיהיו קבוצות תחרותיות שירוצו למעלה בטבלה. למרות זאת, גולת הכותרת זה לייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת. זה יותר קשה ממועדונים אחרים כי באר שבע בוגרים רצה לאליפויות ויש הרבה לחץ מסביב, קבוצה שצריכה לשחק על תוצאת ושילוב שחקן צעיר הוא לא פשוט, אני מאוד מאמין שעם יכולת והכנה זה אפשרי מאוד".
גם הבעלים אלונה ברקת התייחסה לעבודה של מליקסון: "זכינו שמאור מליקסון, שהוא אגדת כדורגל ודמות אהובה בהפועל באר שבע מנהל את מחלקת הנוער שלנו. מאור מנהיג מלידה ודמות ערכית, עוד לפני הכדורגלן המצטיין שהוא וזו הדוגמה שהילדים שלנו צריכים לראות. מאור נכנס השנה להוביל תהליכים ואני מקווה שהוא גם יוביל אותנו לתוצאות בשנים הקרובות. אני משוכנעת שמאור, עם האמביציה, התשוקה ומוסר העבודה יוביל את המחלקה להצלחה ולכך שנראה בשנים הקרובות שחקנים מצוינים וערכיים שצמחו אצלו במחלקה".
“רוצים לייצר תלמידים מצטיינים שיהיו גם כדורגלנים מצטיינים”
בנוסף, אחד הדברים שקיבל מליקסון בנדוניה הוא המשך הפעילות של אקדמיית הפועל באר שבע בבית הספר 'אשל הנשיא' הסמוך לעיר. אלונה שאפה לאורך כל הדרך בפנימייה שבמסגרתה שחקנים ילמדו וגם ישחקו, בדיוק מה שקורה עכשיו. בסך הכל מדובר ב-19 שחקנים בגילאים שונים, שנבחרו בפינצטה ועברו תהליך שנקלטו באשל הנשיא.
פעם-פעמיים בשבוע ילדי האקדמיה עורכים אימוני בוקר מועשרים בשעה 6 בבוקר במתחם האימונים בבאר שבע ולאחר מכן מתחילים את היום בבית הספר, הנחשב לאחד האיכותיים בדרום ובכלל במדינת ישראל. טווח מיקומי הילדים הנמצאים בפנימיית הפועל באר שבע הוא החל משדה בוקר ועד לאום אל פאחם. "המטרה שלנו היא חד משמעית – רוצים לייצר שחקני כדורגל מצוינים, אבל גם תלמידים מצוינים. זה הערך הכי חשוב גם לנו וגם לבית הספר", אמרו במועדון.
מנהל כפר אשל הנשיא, ד"ר עוזי תפוחי, סיפר על האקדמיה שהולכת וגדלה בפנימיית כפר הנוער אשל הנשיא: "זה תהליך של למידה וצמיחה. אני חושב שזה מה שעושה טוב לשני הצדדים. אם זה היה תהליך שאחד מהצדדים שוקע בו זה עושה פחות טוב לכולם. אני חושב שאנחנו גם לומדים לעבוד בתוך המערכות וגם לומדים לעבוד עם התלמידים בתוך המערכות האלה וזה מאוד חשוב מבחינתי".
שיתוף הפעולה החל לפני שנתיים וחצי, מה למדתם בזמן הזה?
"אני חושב שזה התחיל ממקום של חלומות והתקדם למקום של למידה של מסלולים קיימים בכפרים ובכלל, זה המשיך לגיבוש זהות משלנו – ואז התחילה העבודה האמתית. היא התחילה מהרגע שהלבשנו את הזהות שלנו על התלמידים, היה אפשר להתחיל להתקדם. מה קורה ברמת ההצהרה ומה קורה ברמת הביצוע ומה שביניהם לוקח זמן. איך אתה יודע שאתה לא מדויק? כשאתה יודע לאן ההורים פונים. כשאני נותן סנקציה לשחקן אקדמיה באשל הנשיא, האם הוא פונה למורה שלו או למדריך בהפועל באר שבע”.
“אז אתה מבין שהתפיסות הן שונות, שתי מערכות שונות. אז אתה שואל מי אנחנו ומה התפקיד שלנו בתוך התהליך? האם התפקיד שלנו הוא אכסניה? האם זה מה שאנחנו רוצים? אולי התבלבלנו? אולי רואים אותנו בתור אכסניה ואתם הפועל באר שבע אומרים לא אבל מתנהגים כן. בסוף כל הכותרות באמירות היו חינוך. יש מסלול אבל החינוך מוביל, לא הכדורגל מוביל, החינוך מוביל".
היו קשיים בדרך?
"בין מה שאומרים לבין מה שעושים. התהליך הזה כל פעם נבנה. היום הגענו לסיטואציה שבו אנחנו יודעים לדבר כולנו באותה שפה. יושבים בשולחן אחד, כל ילד שנקלט למסלול עובר את השולחן המשותף הזה שיש בו נציג של הפועל באר שבע, בית הספר, הפנימייה, הפסיכו-סוציאלי, ההורה והילד, אז הם מבינים את כל התפקידים של בעלי התפקידים ואיזה מעטפת ניתנת לכל ילד. זה האמת רק עכשיו מגיע לידי ביצוע הלכה למעשה, עד שהגענו לנקודה הזאת עברנו לא מעט דברים בדרך מבחינת הקצב, כשביקרנו בכפר גלים, הבנו שלקח להם 13 שנה להגיע ל-38 תלמידים. אני חושב שאנחנו היום הכי טובים, גם בניהול המסלול הזה וגם באיכויות. נכון לרגע זה אנחנו עומדים על 19 חניכים וזה יגדל מהר מאוד והמטרה הבאה היא לבנות מגרשי אימון כאן בתוך בית הספר".
איך אתם מעצבים את השחקנים מהצד שלכם?
"אני אגיד עוד משהו שעשינו שבעיני הוא מאוד חשוב. הסיפור שלדעת שאתה מקביל תלמיד למסלול, אבל מראש אתה מבין שאתה צריך לבנות לו 'חליפות'. רובם לא נכנסים בצורה מהירה לעניינים. יש פערים תרבותיים, חינוכיים, לימודיים, אזור מגורים שונה ועוד. לכן אנחנו מנסים לתת 'חליפות' לכולם כדי לצמצם את הפערים וזאת חוכמה לא קטנה בתוך התהליך. עוד משהו חשוב לציון זה שבעבר המסלול היה מנותק מהמסגרת הפנימית”.
“השחקן כדורגל ישן בתוך הפנימייה אבל הם לא היו חיים כפנימייה. לאט לאט אנחנו מכניסים אותם לחיי פנימייה כמו עבודה ברפת, השתתפות באירועים וטקסים משמעותיים. לדוגמה, בשנה שעברה טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, השחקנים עשו אימון מוקדם, התלבשו מהר עלו לאוטובוס לאשל הנשיא והשתתפו בטקס. מבחינתנו זה חלק מהחינוך והכלים שאפשר לקבל בשיתוף הפעולה הנדיר הזה".
מבחינתך מה ייחשב כהצלחה?
"כמובן שאת ההצלחה אני רואה גם מבחינה מקצועית, שהכדורגלן יצליח ויגיע להישגים. אבל מבחינתי ההצלחה לא תגיע אם האדם לא יגיע להישגים בלימודים. זה הולך ביחד. גם המשמעת בתוך המסגרת שלנו והכלים שאנחנו נותנים פה עוזרים להצליח, בטח בפנימייה שהילד רחוק מהבית וצריך לדעת לפעמים להתעלות. זה הולך ביחד וכל מי שנמצא פה יכול להיות תלמיד מצטיין ובסוף זה יעזור לו על המגרש תהיו בטוחים".
