בהמשך להתמודדות המשפטית בין הבקרה התקציבית, ההתאחדות לכדורגל ובית"ר ירושלים לבין המשטרה לגבי שחרור הערבויות של משה חוגג בהן מחזיקה, המשטרה שטוענת שאין מספיק כסף בחשבונות הבנק של חוגג כדי לכסות אותן, מציינת כי הוא יכול למכור את המניות שלו בבית"ר, אך התמורה תעבור לקופת החילוט.
כזכור, בתחילה חוגג דרש לקבל כארבעה מיליון אירו בגין מכירת הקבוצה, בלי קשר לכיסוי החובות. לאחר מכן חוגג הוריד את הדרישה לקבל את התמורה כאשר ככל הנראה הבין שממילא היא לא תעבור אליו.
המשטרה כתבה בעניין לבית המשפט: “תפיסת מניות החשוד (משה חוגג, ג.ל.) בבית"ר ירושלים הינה תפיסה רישומית בלבד ברשם החברות אשר אינה מטילה כשלעצמה חובה על המשיבה לשימור הערך של בית"ר ירושלים, אלא נועדה להבטיח שהחשוד לא יבריח את זכויותיו בה, ותו לא. המשיבה התנהלה בזהירות ומידתיות רבה, מעבר לנדרש ואפשרה במודע, ניהול שוטף של בית"ר. לא נתפס כל רכוש השייך לבית"ר, כך שבתפיסת מניות החשוד בבית"ר ירושלים לא היה בכדי לפגוע בקבוצה. המשיבה במודע נמנעה מלתפוס את חשבונות הבנק של בית"ר, וכמו כן דאגה שלא להוציא צו לתפיסת סכומי המזומן שהפקיד החשוד אצל הבקרה התקציבית כבטוחה לעונת 2021/22 עבור המועדון”.
“בתוך כך, החשוד הפקיד סך של 3.4 מיליון ש”ח בידי הבקרה התקציבית, שאותם לא תפסה המשיבה מלכתחילה ומתוך כוונה לאפשר לבקרה התקציבית להתנהל ולממש את זכויותיה לגבי בית"ר ירושלים. כל זאת חרף כך שאין ספק כי כספים אלה הינם רכושו של החשוד, ועל פי חוק איסור הלבנת הון הם ברי תפיסה. הבקרה התקציבית בהרשאתה של המשיבה עשתה שימוש בבטוחה בסך של 2 מיליון ש”ח במזומן (מתוך 3.4 מיליון ש”ח) לתשלום שכר שחקנים לאחר ביצוע התפיסות הכלכליות ע"י המשיבה. יתרה מזאת, עד כה נותרו בידי הבקרה התקציבית סך של 1.4 מיליון ש”ח במזומן, שטרם נעשה בהם שימוש".
לגבי מכירת הקבוצה, כותבת המשטרה: “תפיסת מניותיו של החשוד בבית"ר ירושלים אינה מונעת ממנו למכור את אחזקותיו בקבוצה ובלבד שתמורת המכירה תועבר לקופת החילוט. אין בכוונת המשיבה לנהל את בית"ר והיא אינה מתיימרת לעשות כך".
עוד מאשימה המשטרה את הבקרה התקציבית בהתנהלות מול חוגג: “המבקשות מנסות להציג מצג לפיו מדובר בבטוחה מידתית לנוכח הוותק של החשוד כבעלי הקבוצה ("בשנים קודמות הזרימו עשרות מיליוני ש”ח"), אך תיאור זה רחוק מהמציאות. החשוד רכש את הקבוצה באוגוסט 2018, קרי, החשוד היה בעלים של הקבוצה במשך שתי עונות בלבד, ואף במהלכן, התמודד עם בעיות ותביעות משפטיות בהיקפים גדולים של מיליוני דולרים. זה היה בכך כדי לדרוש ערבויות משמעותיות יותר ".
יושבת ראש הבקרה: “לא ייתכן שניקח את כל התקציב כבטוחות כי אז לא יהיו לנו לא בעלים ולא קבוצות”
לגבי עניין הבטוחות, אמרה השבוע סיגלית סייג, יושבת ראש הבקרה התקציבית, בדיון בבית הדין לעבודה: “לשאלת בית המשפט, כשאני מאחדת תקציב לקבוצה, אני עושה ניהול סיכונים של כל הבטוחות שאני יכולה לקחת. לא ייתכן שניקח את כל התקציב כבטוחות, כי אז לא יהיו לנו משקיעים ולא בעלים ולא קבוצות שיכולו לשחק בליגת העל ולאומית. שחלילה אם הקבוצה יורדת ולא תקבל אישור לעונה הבאה, היא לא תרד לליגה הלאומית, אלא לליגה א'”.
עוד הוסיפה: “כשאנחנו עושים את ניהול הסיכונים ובודקים מה ההכנסות הבטוחות שכנראה יגיעו, מהמדינה, מתמיכות, ממשרד הספורט, אלה הכנסות בטוחות, ברגע שמסתכלים על ההכנסות שלא בטוחות אנו עושים כמה הכנסות צפויות להגיע, חייבים לקחת את ההיסטוריה של הקבוצה בכרטיסים. אם הרקורד שיש מהכנסות מתקציבים. אי אפשר לומר שתהיה 20% ירידה. אנו נמצאים בשנה שנייה של קורונה והיינו מאוד שמרנים בתקציב של הקבוצה ובמקורות שלה”.