“שגעון חודש מרץ” (או באנגלית: “March madness”), הוא מונח מוכר בקרב כל חובב ספורט, ובוודאי כל חובב כדורסל, בארצות הברית. בימים כתיקונם (וגם בימים אלה ממש) המונח מתייחס לטורניר אליפות המכללות של ה-NCAA, אבל נדמה שההגדרה “שגעון חודש מרץ” קולעת בדיוק למה שקורה ב-NBA מתחילת החודש.
זה התחיל עם ה-56 נקודות של לברון ג’יימס לפני שבוע וחצי ומשם המשיך בלי הפסקה – למחרת היה זה ג’ייסון טייטום עם 54, יומיים אחר-כך קיירי אירווינג עם 50, עוד שלושה ימים חלפו ולברון ג’יימס הוסיף 50 משלו. אבל שלושת הימים האחרונים סיפקו רצף באמת חסר תקדים – 53 נקודות לקווין דוראנט לפני יומיים, 60 לקארל-אנת’וני טאונס אתמול והלילה (בין שלישי לרביעי) היה זה קיירי אירווינג עם 60 נקודות מפלצתיות משלו – שיא קריירה, שיא מועדון ועוד שורת שיאים שנופצו (למשל: שיא מועדון במחצית אחת – 41 נקודות, שיא נקודות במחצית העונה בליגה כולה, הכי הרבה נקודות במחצית מאז שהחלו לאסוף סטטיסטיקה לפי מחציות באמצע שנות ה-90 ועוד שיא בשיתוף עם דוראנט).
קיירי, כידוע, מחמיץ לא פחות מחצי עונה בגלל בחירתו שלא להתחסן נגד קורונה והאיסור בניו יורק על כניסה למקומות סגורים לאנשים לא מחוסנים. כתוצאה מכך הגארד הנפלא יכול לשחק רק במשחקי חוץ ואת מה שהוא עשה הלילה באורלנדו לא יישכחו ב-NBA הרבה זמן.
בארצות הברית לא נרגעו מההופעה האדירה של קיירי וחבריו לליגה, כמו גם שחקני עבר, הביעו ברשתות החברתיות את תדהמתם מההצגה שלו. חברו לשעבר בקליבלנד לברון ג’יימס צייץ: “קיי תפסיק, בנאדם. למען האמת אל תפסיק” ואילו חבורה לקבוצה בהווה קווין דוראנט, שקלע בעצמו 19 נקודות נגד אורלנדו, צייץ: “מספר 11 לימד עוד שיעור הלילה. בבקשה תצפו בזה אם לא עשיתם זאת”.
ברחבי הליגה עוד שחקנים רבים פירגנו. רודי גובר, קארל-אנת’וני טאונס (שכאמור קלע רק 24 שעות לפני כן אותו מספר נקודות), בוגדן בוגדנוביץ’ (שצייץ: “קיירי חולה”), ניקולה באטום, רוברט קובינגטון וגם אנדרו בוגוט שפרש לאחרונה (“קיירי בשיאו. אם הוא היה מחוסן תתארו לעצמכם כמה עוד הוא היה קולע”), היו ביו אלה ששיבחו את הגארד של הנטס.
הגדיל לעשות אוון פורנייה, שאת רוב הקריירה עשה באותה אורלנדו שחטפה 60 מקיירי וכיום משחק בצד השני של העיר, בניקס, שצייץ: “קיירי הוא באמת השחקן הכי מוכשר אי פעם. אני לא בטוח שזה בכלל נתון לוויכוח”.
גם בגזרת שחקני העבר הייתה כמובן התייחסות למאורע ומג’יק ג’ונסון צייץ: “קיירי נתן הופעה מסחררת נגד אורלנדו. אני ממש מקווה שהתקנה הנוגעת לחיסונים תפוג בניו יורק לפני הפלייאוף כדי שנוכל לראות אותו משחק בכל משחק פלייאוף. הוא לא אמיתי”.
אגב, גם הקהל באורלנדו, שכבר מזמן לא זכה מהקבוצה שמדשדשת במקומות האחרונים במזרח לאירוע מעניין במיוחד, ידע להעריך את ההופעה הענקית של קיירי, עודד אותו לאורך המשחק, הריע בכל קליעה וקרא לעברו “MVP” כשירד מהמגרש. קיירי עצמו ידע להעריך את זה והודה בחום לאוהדים המקומיים בפלורידה בסיום המשחק.
ומה היה לכוכב הערב לומר בסיום? “זה הרגיש טוב. אני פשוט אסיר תודה שיכולתי לקלוע 60 נקודות בשטף של המשחק, בלי שהכרחתי את זה, היו כמה זריקות שאולי לא הייתי צריך לקחת, זריקות קשות נגד דאבל-טים, אבל כל עוד אני יכול לעשות את זה עם חיוך על הפנים והחברים שלי לקבוצה לא כעסו עליי יותר מדי ואפילו תמכו בי, דחפו אותי לרדוף אחרי השיא, זה עושה את הכדורסל שווה הכל”, אמר אירווינג.
על השיא ששבר יחד עם דוראנט – הפעם הראשונה בהיסטוריה בה שני שחקנים מאותה קבוצה קולעים יותר מ-50 נקודות בשני משחקים ברצף, אמר: “לעשות היסטוריה ולעשות אותה עם האיש הזה זה מיוחד מאוד. אבל הקרדיט הוא לכל הקבוצה. זה פשוט כמה שאנחנו קרובים זה לזה. החבר’ה שלנו בחדר ההלבשה, הם באמת מאמינים בנו, הם באמת רצים איתנו. אין לנו ספק שאנחנו יכולים לעשות משהו מיוחד. ולא רק העונה הזאת אלא הרבה שנים קדימה”.
“אנחנו לוקחים את המשחק הזה ברצינות. כשאתה ילד וקולע הרבה נקודות זה אומר משהו. אבל כשאתה בליגה הטובה בעולם ועושה את זה מול האתלטים הכי טובים שיש, זה אומר קצת יותר והתחרותיות הזאת פשוט יוצאת ממני. החבר’ה בחדר ההלבשה, הם פשוט נותנים לי את האנרגיה הזאת. וכשסוף סוף יש לי הזדמנות לשחק, כשאנחנו בחוץ, כדאי מאוד שאבוא ואתן את כל מה שיש לי. אני אסיר תודה כשאני יכול לצאת לפרקט ולעשות את מה שאני עושה. אם יש משהו שהישיבה בחוץ לימדה אותי, זה לשים דברים בפרופורציות ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. דברים שאני אוהב נלקחו ממני והייתי צריך להתמודד עם זה”.
