הליגה הלאומית מתקרבת בצעדי ענק לעבר תום העונה הסדירה, כשמחזור אחד לפני החלוקה לפלייאוף העליון והתחתון, שש קבוצות הבטיחו את מקומן בשש הראשונות, כשעוד חמש קבוצות יאבקו על שני המקומות האחרונים במחזור האחרון.
מי שהבטיחה את מקומה השבוע וחזרה לנצח לאחר תקופה ארוכה, היא סקציה נס ציונה. אחד מכובשי השערים, היה הבלם טל כחילה, שלראשונה בחייו ירד השנה לליגה הלאומית ומהווה את אחד השחקנים הבכירים בליגה.
כחילה, שעבר שנים מוצלחות בבית"ר ירושלים, כולל הופעות בליגה האירופית ובגמר הגביע וזכה בעברו בגביע עם בני יהודה, חזר מתקופה קצרה באטרומיטוס היוונית להפועל חדרה מליגת העל ולאחר עונה לא קלה מצא את עצמו בקבוצה שהתמודדה חזק על העלייה בתחילת העונה ותנסה לחזור למאבק לקראת הישורת האחרונה.
בראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד", כחילה מדבר על השנתיים האחרונות, הכיוון אליו הלכה הקריירה שלו וכמובן הקבוצה בה גדל, בית"ר ירושלים.
האמנת שתמצא את עצמך בלאומית?
"את האמת שהופתעתי מאוד. חזרתי לארץ אחרי תקופת הקורונה יוון והחוזה באטרומיטוס. הגעתי לחדרה ונפצעתי למשך ארבעה חודשים. זה הקטין את העניין בי. לא שמעו עליי ולא דיברו עליי, אבל עדיין לא חשבתי שאחתום בלאומית. אני בטוח ב-100% שאני שחקן של ליגת העל. מעבר לכך, בוא נגיד שגם בליגה הלאומית חתמתי בשלב מאוחר. היה לי קשה לעכל ולהבין שאולי אצטרך לשחק בלאומית אבל בסופו של דבר נס ציונה דיברו איתי, הבנתי את המטרות ודיברתי עם ניר ברקוביץ' ועם ההנהלה. הם הסבירו את המטרות וזה משהו שעניין אותי. אמרתי לעצמי ששנה בלאומית יכולה לעזור לי לביטחון ושאחזור לליגת העל משם".
לא פחדת להיתקע בלאומית?
"יכול להיות שאנשים אחרים כן היו פוחדים. אבל אני מכיר את עצמי ויודע מי אני. כל החיים חוויתי עליות וירידות ומבחינתי זו ירידה קטנה כדי לחזור לכושר שהייתי בו בעבר ולמי שהייתי בעבר, לחזור לקבוצה בליגת העל".
התחלתם את העונה בצורה חזקה וקצת יצאתם ממאבק העלייה לאחרונה.
"מה ששמתי לב, הוא שהליגה הלאומית היא משוגעת. לכל קבוצה יש את הנפילות והירידות שלה. נכון שהיו לנו חודשיים קשים שלא ניצחנו בהם, אבל אנחנו יודעים שאנחנו קבוצה מאוד טובה עם סגל טוב. סגל שאם נרוץ איתו ביחד, נוכל להגיע למטרה שלנו".
המטרה בתחילת העונה הייתה עלייה?
"כל שחקן כדורגל מסמן לעצמו אליפות או עלייה. באנו לשחק כדורגל בצורה תחרותית וסימנו את זה. המטרה שלנו היא עדיין לעלות לליגת העל. אם זה ריאלי? בטח. אני חושב שאפשר למחוק את הפער. יש לנו עוד לשחק נגד כפר קאסם והיא גם תאבד נקודות מתישהו. בוא נגיד שראיתי בעבר את סכנין מוחקת פער הרבה יותר גדול לפני כמה שנים ועולה ליגה ברגע האחרון".
איך אתה רואה את הקריירה שלך?
“יצאתי לאירופה, הלכתי להגשים את החלום שלי אחרי עשר עונות בבית"ר. אחרי הגביע בבני יהודה ואחרי חמש עונות רצופות בהן שיחקתי בבית"ר בליגה האירופית שזה היה הישג, הלכתי ליוון. התחלתי שם טוב ושיחקתי ואחרי שישה או שבעה מחזורים נפצעתי לשלושה חודשים. איך שחזרתי לאימונים התחילה תקופת הקורונה. בוא נגיד שקורונה ביוון זה לא קורונה בישראל. עשו לנו סגר במשך חמישה חודשים והיה מותר לי לצאת מהבית פעם בשלושה ימים. שם זה היה רגע המשבר. שאתה נמצא לבד במדינה זרה, אתה לא יכול לזוז. אתה משתגע עם עצמך, איפשהו אתה כבר רוצה לחזור הביתה, אבל זה החלום שלך. זו תקופה לא קלה שעברתי והקרובים אליי יודעים שזו התקופה הכי קשה שעברתי בחיי והיו לי תקופות קשות בבית"ר שלפעמים לא שיחקתי. זו תקופה שהייתי צריך להתמודד עם עצמי ולהעביר את הזמן במשך ארבעה חודשים".
מה הרגשת?
"כשאתה בישראל בזמן הקורונה, חברים יכולים לקפוץ אליך. בוא נגיד שכשהגעתי לישראל ואמרו שיש סגר, אז נהניתי. בסגר בישראל יכולת לטייל. שם אם הייתי רוצה לצאת מהבית, הייתי צריך לשלוח הודעה לממשלה שתאפשר לי לצאת וגם אז זה היה לצאת לסופר פארם או לסופר מרקט. הרחוב היה שומם. הליגה לא שוחקה".
אז למה נשארת?
"בהתחלה חייבו אותנו. אף אחד לא חשב שזה יהיה שנה או שנתיים. אמרו לנו שיש קורונה, שיפסיקו את הליגה ושיעדכנו אותנו מה קורה. ואז אחרי שבוע, הבינו שזה לא הולך להיות לתקופה קצרה. ישראל סגרה את הטיסות וגם אמרו לנו שברמת העיקרון אנחנו צריכים להישאר בבתים".
גם הייתה לך פרשה לא נעימה עם זיוף דוח החנייה.
"אחרי כמה חודשים הם הבינו שאני לא רוצה להישאר, למרות שכן רציתי להישאר. היה לי חוזה לשנתיים. סיפור החנייה? קמתי בבוקר יום אחד והאוטו שלי לא היה בחנייה. כנראה שחניתי באזור אסור וגררו את האוטו. באתי לאימון ואמרתי למנהל הקבוצה שגררו לי את האוטו ושיעזור לי להביא אותו. אחרי שבוע הוא נתן לי מסמכים ביוונית ואמר לי שאלו מסמכי משטרה, שבשביל לשחרר את האוטו אצלך לחתום עליהם. בתור אחד שאוהב לתת אמון ולסמוך על אנשים, מה שלא יקרה היום, חתמתי לו וזהו. לאחר שלושה חודשים, בסוף אוגוסט, בא אליי המנהל המקצועי ואמר לי לחפש קבוצה. אמרתי שאין בעיה וכשתהיה לי קבוצה אלך בלי בעיות. באמת לא הייתה הצעה שממש משכה אותי מישראל והיה עדיף לי להישאר בחו"ל".
מה קורה אחרי?
"אחרי שבועיים של שיחות איתם, פתאום הוא אמר לי: "כחילה אתה משוחרר, על סמך זה שחתמת על שחרור". לא הבנתי מה הם רוצים, הלכתי לעורכי דין ולהתאחדות היוונית ולא הבנתי על איזה מסמך חתמתי".
מתי נפל לך האסימון?
"כשההתאחדות הביאה לי את מסמך השחרור, שהיה רשום ביוונית. שם הבנתי שזה היה מסמך המשטרה. הם הוסיפו שורה במסמך, כביכול באנגלית. אבל לא היה רשום שם שום דבר באנגלית. זה כמו שסתם דוגמה אביא לך דף נייר, ארשום לך שאתה חייב לי מיליון שקל ביוונית, אתה תחתום לי על זה ואביא את זה לבית המשפט למרות שהמסמך לא היה מובן. היום זה בתביעות של פיפ"א".
טעית בסופו של דבר שוויתרת וחזרת לארץ אחרי אטרומיטוס? אולי היית צריך להתעקש על להישאר בחו"ל בקבוצה אחרת?
"אם זו הייתה תקופה רגילה, הייתי אומר לך חד משמעית כן. היו הצעות, אבל בתקופת קורונה שלא היו חיסונים ולא יכולתי לעבור ממקום למקום, המציאות היא אחרת. העדפתי במקום לשבת בבית ביוון, לחתום בארץ, להחזיר את הביטחון".
מה הלאה? תחזור לליגת העל?
"בסופו של דבר, אני חושב שאני מתאים לליגת העל בקלות, בכל קבוצה שהיא. אתה רואה את בית"ר היום: להביא להם חמש שנים ברציפות בליגה האירופית, אנשים לא מצליחים את זה היום. ואנשים שמקבלים משכורות יותר גבוהות ממה שאני קיבלתי".
אבל זה צורב לך? איך שזה הסתיים בבית"ר?
"ברור. זה לא פשוט. אני זוכר שיצאתי למחנה האימונים ביוון אחרי שחתמתי באטרומיטוס. אתה מקבל הודעות נאצה מאנשים ואתה אומר: הם צריכים להבין שאני לא עשיתי שום דבר רע. ניסו לשטוף לאוהדים את המוח ואמרו להם כל מיני דברים. הם התחילו להאמין שאני אשם".
מה קרה שם באמת?
"בית"ר לא הציעו לי חוזה חדש. אם בית"ר הייתה מציעה לי חוזה, הייתי חותם על חוזה חדש. אני לא רציתי ללכת. מתחילת ינואר של אותה עונה אמרו שאני בחוץ, אז הבנתי את הרמז. אתה מגיע לאמצע יוני ואומר שאם הם לא רוצים אז לא צריך, לא בכוח. עשיתי מלא דברים, הגעתי למלא הישגים והשגתי כל מה שרציתי אולי חוץ מתואר. נכנסתי לנעליים גדולות של אבא שלי, אבל אני חושב שעשיתי את זה ביושר וכמו שצריך והגעתי לרמות הגבוהות שם".
"ביקשו שלא אעבור לקבוצות שרצו אותי (נתניה, בני יהודה). ביקשו דמי השבחה גבוהים ולבית"ר היה תנאי להעביר אותי רק לאשדוד. אמרתי שעם כל הכבוד אני לא מוכן לזה. בסופו של דבר זו הקריירה שלי ולא אלך לקבוצה בה אני לא רוצה או לא מסתדר. אמרתי שאלך לחו"ל. לא האמינו שתהיה לי הצעה וחשבו שאתרצה לחתום בארץ. נסעתי ליוון וחתמתי וחשבו שכאילו "גנבתי" דמי השבחה. זו פעם ראשונה שעשיתי טוב לעצמי ולא לאנשים אחרים".
היום בבית"ר מצטערים שאתה לא שם?
"אתה לא צריך לשאול אותי את זה, אבל בוא נגיד שאני גם מצטער שאני לא שם. אני מקווה שמעריכים את התקופה שלי שם. לשחק בבית"ר ירושלים זה לא לשחק בעוד קבוצה. זה לחץ אטומי, כל שעה סיפור אחר, קהל, מועדון עצום. גם האנשים שבאו לבית"ר ושיחקו בגדולות לפני אמרו שבית"ר זה מועדון אחר לגמרי. לאנשים קשה להסתדר ולשחק בלחץ הזה, אבל אני חושב שהראיתי מספיק אופי וגדולה כדי לתקוע יתד במשך עשר שנים רצופות במועדון הזה".
כמה כואב לך המצב שלהם היום?
"מאוד. אני רואה כל משחק. אחרי המשחק השבוע מול חיפה, הלכתי לישון וחלמתי לעצמי שאם הייתי יכול להיות שם, אז בטוח שהמצב היה אחרת והייתי יכול לעזור לקבוצה מהאופי שלי והדברים שגדלתי עליהם, מהדם הבית”רי הזה".
מנגד, מי שעברה השבוע זעזוע היא הפועל עכו, שלאחר ניצחון אחד בשישה עשר משחקים, החליטה הבעלים קרן בן נשר לפטר את המאמן מסאי דגו, שבוע לאחר שהצהירה בראיון ל-ONE כי מבחינתה החרב לא צריכה להיות מונחת על הצוואר של מאמנה. מי שהגיע במקומו הוא תומר קשטן, שרק לפני מספר שבועות עוד היה מאמנה של יריבתה לתחתית, מכבי אחי נצרת.
"ברגע שבעכו פיטרו את מסאי דגו ופנו אליי, היה לי ברור שבשלב הזה של העונה, הקבוצות שיפנו אליי יהיו קבוצות שמתמודדות בפלייאוף התחתון ומתמודדות על ההישארות. ברגע שעכו פנו אליי, החלטתי שמאוד אשמח לשבת, להיפגש ולשמוע. לקבל רשמים מהקבוצה ולבדוק אם אנחנו יכולים להגיע לעמק השווה. מסאי עשה שם עבודה טובה מאוד, יש שם קבוצה מאומנת. אמרתי את זה גם בשיחה. לפעמים אנחנו כמאמן יכולים לעשות הכול בצורה הכי נכונה וחסר מעט מזל. בהחלט יש קבוצה טובה ולכן ברגע שהגענו להבנות, לא חשבתי פעמיים והחלטתי לקחת על עצמי את המשימה הזאת לנסות ולהשאיר את הקבוצה בליגה", מספר קשטן למדור "לאומית במוקד" על ההגעה לקבוצה מהצפון.
לא חשבת לנוח עד סוף העונה?
"תראה, הייתה הפוגה קצרה מאז הפיטורים מאחי נצרת לבין הפנייה של עכו, עברו שבועיים. זה לא פרק זמן מאוד ארוך אבל כן הספקתי בשבועיים הללו לנקות את הראש, לעשות סופ"ש בחו"ל עם בת הזוג שלי ולהתנקות טיפה. כמו שאמרתי, אני מאוד מאמין בקבוצה הזו ולא חשבתי פעמיים".
המקרה שלך הוא סוג של דוגמה לשיגעון שקורה העונה בלאומית. מאמן שאימן בקבוצה שהגיעה לתחתית, עובר לקבוצה אחרת שמתמודדת איתה.
"הליגה הלאומית השנה היא ליגה לא רק משוגעת, אלא גם הזויה. אנחנו נמצאים מחזור אחד לפני סוף הליגה הסדירה וכל קבוצה שתנשור בטעות לפלייאוף התחתון, תהיה בסכנת ירידה ממשית. זו ליגה מאוד שוויונית. לאורך השנים היא הייתה ככה, אבל השנה היא אף יותר. כל תוצאה בכל משחק ממש לא צפויה. אני לא זוכר קבוצה שבשלב הזה של העונה הייתה במקום הראשון עם כמות כל כך נמוכה של נקודות. למרות שכפר קאסם וריינה עושות עונות נפלאות, קצב צבירת הנקודות שלהן לעומת עולות בשנים הקודמות הוא קצב מאוד נמוך. זה מעיד על שוויוניות.
גם באחי נצרת היינו באותו המצב. שבועיים לפני שפוטרתי, היינו רחוקים כמה נקודות מעלייה, שיחקנו שלושה משחקים בשבוע ועוד משחק נוסף והפסדנו, כשבחלק מהמשחקים היינו עדיפים. פתאום מצאנו את עצמנו נאבקים בתחתית. אז זו ליגה של מומנטומים. הפלייאוף התחתון שלנו מתחיל כבר בשישי מבחינתי. קבוצה שתייצר את הרצף והמומנטום הנכון כרגע, תוכל למצוא את עצמה, מבטיחה את ההישארות בשלב מוקדם. מי שלא תצליח, תמצא את עצמה מתמודדת על ההישארות עד הסוף".
מה באמת לא עבד לך באחי נצרת?
"קודם כל מאוד מאוד נהניתי באחי ולא בכדי הייתי המאמן שנשאר שם תקופה כל כך ארוכה, לעומת עשר השנים האחרונות. תקופה של ארבעה עשר חודשים. שיתוף הפעולה היה טוב וגם בעונה שעברה, למרות שפספסנו את הפלייאוף העליון בשנייה האחרונה עם החלטת שיפוט הזויה בעיניי. השנה, היו רגעים טובים מאוד והיו רגעים פחות טובים. היינו עם סגל קצר בעמדות מסוימות וברגע שנפצעו לנו שחקנים זה יצר לנו בעיות ובאה הנפילה. באחי יש קבוצה טובה ואני בטוח שהקבוצה הזאת תעשה את המוטל עליה. היא יכולה עוד להעפיל לפלייאוף העליון במחזור האחרון וגם אם לא אני בטוח שיש שם חומר שחקנים מצוין שישאיר את הקבוצה הזאת בליגה".
32 מאמנים הוחלפו השנה בליגה הלאומית. חווית את זה על בשרך. איך אתה רואה את מה שקורה בשוק המאמנים שם השנה?
"אם תבדוק סטטיסטית, גם בליגת העל ובליגה הלאומית, המספרים דומים לשנתיים האחרונות. זה בהחלט משהו לא הגיוני והזוי. כמות המאמנים שמוחלפת בשתי הליגות המקצועניות שלנו ולפעמים יותר משני מאמנים שעוזבים את אותו המועדון. זה בהחלט לא שכיח בליגות מקצועניות בעולם. אבל הבעיה היא קודם כל בנו המאמנים. איגוד המאמנים ביחד עם המאמנים צריכים לחשוב ביחד איך עושים את הדברים בצורה שונה, כדי שלא יהיה כל כך קל ללחוץ על ההדק. יש סיטואציות שאין ברירה: יש רצפים וכל מועדון רוצה וחושב על עצמו ורוצה למצוא את הדרך לשנות סיטואציה או אווירה כי לפעמים דברים לא מתחברים. אבל זה בוודאי לא יכול להיות בכל קבוצה וכל הזמן. אבל אני מטיל את האחריות רק עלינו".
מה צריך לעשות אחרת?
"באיטליה למשל, מאמן שפוטר לא יכול לחזור ולאמן באותה עונה בקבוצה אחרת, אלא רק באותה קבוצה, אבל הוא זוכה לקבל את משכורתו עד תום העונה. ברגע שמועדונים יודעים שהם צריכים לשלם למאמנים עד סוף העונה וגם מאמן שפוטר לא יכול לאמן קבוצה אחרת, אז זה מצמצם גם ברמה הכספית את הרצון של הקבוצות לבצע שינויים וגם ביכולת לבחור מאמנים שהם מספיק מנוסים, כי הם לא יכולים לחזור לאמן באותה העונה. בכל ליגה מקצוענית בעולם, שחותמים על הסכם, הוא הסכם שנתי בלי פיצוי כזה או אחר. אצלנו, רוב המועדונים מכניסים סעיפי פיצוי והמאמנים מסכימים לכך מה שהופך את זה ליותר נוח וקל. אם המאמנים כגוש, היו מנסים לחשוב ביחד עם המועדונים לפתור את הסיטואציה שהיא לא הגיונית, אז היה טוב יותר. שש עשר קבוצות, שלושים ושתיים מאמנים, יש עוד כמה מחזורים, מי יודע אם זה הסוף?".
אבל אמרת שמאמן באיטליה לא יכול לחזור לאמן בקבוצה אחרת. אתה בעצמך דוגמה למצב ההפוך כאן.
"שוב, הסנקציה הזאת לא קיימת כאן גם כלפי המאמנים וגם כלפי המועדונים. היצע המאמנים שקיים כאן בשתי הליגות הבכירות מוגבל בסופו של דבר. נכון שלפעמים מאמנים חדשים מקבלים את ההזדמנות, אבל קבוצה שנמצאת במומנטום שלילי, רוצות מישהו שטיפה יותר מנוסה ולא להטיל את האחריות על מאמן צעיר. יש גם מקרים אחרים כמו שחר ויזינגר או רומן זולו בעפולה. ברגע שמאמן שפוטר לא יוכל למאמן, הקבוצות יחשבו פעמיים כי אם יצטרכו לחשוב מי החלופה שלהם. זה פועל לשני הכיוונים".
איך אתה רואה את הקריירה שלך? כבר הגעת לליגת העל ובשנים האחרונות אתה בלאומית.
"לאורך הקריירה היה חסר לי את הגרוש ללירה. גם באי העליות עם כפ"ס על הפרש שערים, גם שקורצקי החליף אותי ברעננה והשלים את העבודה בהעלאת הקבוצה לליגה הבכירה. באחי מקבוצה שהתמודדה בתחתית, הפכנו לקבוצה שרק בדקה ה-96 פספסה עלייה לפלייאוף העליון. בק"ש החלפתי את בני בן זקן וחיים סילבס והיינו ממצב של סכנת ירידה לקבוצה שנמצאת על סף העפלה לפלייאוף העליון. לפעמים צריך את טיפת המזל הזו כדי שהקריירה תנסוק למקום אחר אבל אני מאמין ביכולות שלי ובטוח שבסופו של דבר הדרך, גם אם היא טיפה ארוכה תעבוד. אני עובד הרבה שנים והתחלתי ממחלקות ילדים, ניהול מקצועי ואימון בוגרים. אני מאמין בעשייה ודרך ושזה מה שננצח. אמשיך להציב לעצמי את המטרות ואגיע אליהן. אני בטוח שאני ראוי לחזור לליגת העל ואני מקווה שאקבל את ההזדמנות הנוספת ומשם זו לא תהיה הזדמנות קצרת מועד".
איך אתה רואה את מה שקורה בין סלובו לאיזי? כבר חווית איזשהו תאקל עם איזי.
"בסופו של דבר, נכון שהקדנציה שלי בק"ש הסתיימה בקול תרועה רמה בסכסוך עם איזי. בסופו של יום, מי שמגיע לאמן את ק"ש יודע שאיזי מאוד דומיננטי ויש לו הרבה מה לומר למאמנים שעוברים דרכו. מאז ומעולם, כולל באליפות של רן בן שמעון ובגביע ובהעפלה לאירופה של ברק בכר. איזי בעלים שהוא מעורב, אבל מה שהיה היה באותה הסיטואציה. אני מכבד ומעריך אותו. מי שמאמן שם צריך לדעת להתמודד עם בעלים דומיננטי. איזי עשה הרבה דברים למען ק"ש ותמיד אכבד ואעריך אותו על ההזדמנות שהוא נתן לי בליגת העל ותמיד אזכור לו את הדברים הטובים שהוא עשה גם בשבילי וגם בשביל המועדון הזה".
עכו תישאר בליגה?
"זו המטרה שלשמה הגעתי. יש ליגה מאוד קשה, אבל כמו שאמרתי, אני מאמין בחומר השחקנים. ביומיים שאני נמצא במועדון הזה, אני רואה איך הוא מנוהל ואני מקווה שנצליח להמשיך עבודה טובה שנעשתה על ידי מסאי דגו ועוזרו מיכה טטרו ולייצר תוצאות טובות יותר מאלו שהקבוצה השיגה במשחקים האחרונים. אני מאמין שנעשה את מה שמוטל עלינו".
צפו בשערים של הפועל רעננה
