למרות שמכבי תל אביב חזרה לשלוט בזירה המקומית בשנים האחרונות, עם ארבעה תארי אליפות רצופים, הכישלונות החוזרים ונשנים במסגרת היורוליג וגם ההופעות בליגת ווינר סל בדרך לאותם תארים, מעידים על הדומיננטיות וכח ההרתעה שאבדו למועדון הצהוב. ההתנהלות הניהולית והמקצועית של האלופה גורמת ללא מעט חצי ביקורת כלפי מקבלי ההחלטות ונראה שהצהובים מתקשים לצאת מהגלגל השלילי עונה אחר עונה.
ההחלטה של היורוליג על הדחת הקבוצות הרוסיות מהמפעל עשויה לעזור למכבי להופיע בשלב הפלייאוף לראשונה מאז הונהגה השיטה החדשה (ההעפלה היחידה של האלופה הייתה בעונת 2019/2020 שהופסקה כזכור בשל הקורונה) אך נראה שגם ההישג הזה, אם וכאשר יתממש, לא יוכל לכסות על הסדקים שנוצרו במועדון, שפעם היה נחשב למופת ניהולי ומקצועי. ערב המשחק מול מילאנו, ולראשונה אי פעם, אודי רקנאטי ערך מסיבת עיתונאים בה שבר שתיקה ודיבר על הכל: התקציב שירד, סוגיית המאמן, העתיד וגם הפניה לאוהדי הקבוצה.
צפו: אודי רקנאטי שובר שתיקה
“מדבר בגלל האוהדים”
אתה לרוב לא דואג להישאר מאחורי הקלעים, מה גרם לך לבוא ולדבר הפעם?
”כפי שאתם יודעים זה לא הרגלי לשבת מול התקשורת ולדבר וזה לא בגלל שאני לא אוהב תקשורת או שאני לא אוהב את מה שאתם עושים, אלא פשוט אני לא אוהב להופיע בתקשורת אז במשך כל הקריירה שלי הקפדתי על זה והעדפתי תמיד להיות מאחורי הקלעים ולעשות את מה שאני עושה בשקט ובשלווה. לאור כל השינויים ולאור הבקשה והלחץ שלא כל הזמן אותם אנשים יופיעו, ביקשו ממני שאני אופיע פעם אחת ובגלל זה הסכמתי”.
מה המסר שאתה רוצה לשלוח לאוהדי מכבי ת”א?
“מכבי תל אביב מאוד חשובה לנו ולכן רציתי לומר את מה שיש לנו לומר. אני חושב שאנחנו אולי לא מספיק שקופים ולא מדברים מספיק. אני מוכרח לומר שאני במכבי מ-1974, כשחלק גדול מכם לא היה בין החיים עדיין, אבל באותם זמנים לא דיברנו עם התקשורת. היחיד שהיה אומר משהו זה שמעון מזרחי והדברים היו נשארים בחדרי חדרים. היום התקשורת שונה לחלוטין, הכול בחוץ וכולם רוצים לדעת ולכן אני פה כדי לענות לכם על השאלות ולתת תחושה לאוהדים שלנו ולכל אלה שחשובים לנו כל כך, שאנחנו לא מסתתרים ולא מזלזלים באף אחד. אנחנו כאן ואנחנו מוכנים לענות על שאלות”.
אם כבר שקיפות, אתה יכול להגיד לנו איפה מכבי ת”א עומדת מבחינת תקציב ביחס ליריבות ביורוליג?
”התקציב שלנו הוא באיזשהו מקום באמצע, מכבי תל אביב אף פעם בהיסטוריה לא הייתה בין הבולטים בתקציב. הסתדרנו עם תקציבים שונים לחלוטין, אמרנו את זה לא פעם. ריאל מדריד ברצלונה, מילאנו, פנרבחצ’ה, ממומנים על ידי מועדוני הכדורגל שלהם. אז אולי זו צלחת אחת ולא משנה להם אם הם מרוויחים או מפסידים באותה שנה, כי יש מי שמכסה את זה. הבעלות הפרטית היא אחרת. תקציב נגזר מכמה דברים, זה לא רק שחקנים. צריך להביא אותם מאירופה, להחזיר אותם מאירופה, לשלם משכורות, יש לנו משרד עם 45-50 איש אם אינני טועה ואת זה צריך גם כן לממן. אנחנו בבעלות הפרטית מהבולטים וכולנו רוצים לקחת כל משחק, כל אליפות, כל גביע וכל דבר תחרותי שיש בארץ ובחו”ל.
אתה לא חושב שהמוטו הזה נפגע בשנים האחרונות?
”אם תסתכל על ההיסטוריה של כל הקבוצות אין אף אחת שלקחה אליפויות בכמות הזאת, גם עם תקציבים גדולים משלנו. אנחנו בכל זאת בעלי מספר אליפויות אירופה בין השלישייה הראשונה. אולי בארץ מזלזלים בזה אבל אני אומר שזה הישג בלתי רגיל. מ-2014 לא לקחנו גביע, אבל עברנו תהפוכות”.
מה אתה חושב על טענות האוהדים?
”מאוד חשוב לנו להיות בקשר עם כל האוהדים שלנו, עם כל משלמי המנויים שאתה מדבר עליהם ולעשות פעילויות נוספות שאנחנו עושים מסביב, אבל אני אומר שמבחינת תקציב אנחנו עונים על מה שנגזר כל שנה מבניית קבוצה. בונים קבוצה על תקציב מסוים ותקציב השחקנים צריך לכסות, ובמידה וזה לא מכסה והצד המקצועי, שזה ניקולה והסקאוטים והמאמן, חושבים שצריך להביא שחקן שלא נכלל בתקציב, אנחנו מוסיפים כסף. במשך השנים אתם יודעים טוב מאוד שהזרמנו מאות מיליוני שקלים לעסק הזה, זה לא סכום מבוטל ונעשה את זה גם בעתיד אם צריך. כמובן שיש שאיפה לנסות ולאזן את עצמנו. זה לא עסק זה תחביב מאוד יקר ולכן אנחנו עושים את המקסימום להביא את מי שהכי טוב”.
“שנה הבאה לא נהיה מוגבלים תקציבית”
כמה פגעה בכם הקורונה מבחינה כלכלית?
”בשנתיים האחרונות היינו מאוד מוגבלים בתקציב, היינו חייבים להפחית את התקציב ב-20% כי אם לא היינו עושים זאת, זה היה מאלץ אותנו להחזיר את התמיכה שקיבלנו מהמדינה, ובלי התמיכה הזו היה מאוד קשה להחזיק מעמד בתקופה כזו. זו הייתה תקופה נוראית ואני לא צריך לספר לכם, זה השפיע על כולם וגם על מכבי זה השפיע. למרות כל הקשיים האלה הצלחנו להחזיק את הקבוצה הזו פה ולדעתי החזקנו אותה יוצא מן הכלל. לראייה שהיינו בטופ 8 באותה שנה והיה חוסר מזל שלא יכולנו להמשיך”.
אז אולי העונה הזו היא סוג של פיצוי שעכשיו קפצתם לטופ 8 בגלל דברים שלא קשורים לכדורסל.
”השנה הזו לא הגענו לטופ 8 אבל בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הסבירות היא שאנחנו נצליח לנסות ולהגיע לטופ 8. אנחנו נלחם על כל דקה כדי להגיע למטרה הזו. קשה? בהחלט. משחקים מאוד קשים לפנינו אבל אנחנו נילחם. שנה הבאה אנחנו לא נהיה מוגבלים בתקציב ואנחנו כבר מתחילים לבנות את הקבוצה של שנה הבאה עם התקציב שיידרש”.
יש ניסיון להכניס עוד כסף למועדון? להביא עוד בעל ממון שיעזור?
“עוד כסף תמיד יכול לעזור וככה אפשר להביא שחקני NBA. כרגע אין לנו תוכנית להביא מישהו אחר כי הבעלים הקיימים מספקים את הצרכים של הקבוצה. אם היינו חושבים שנצטרך מימון חיצוני באיזה שהוא דרך היינו שוקלים את זה. אנחנו דואגים כל יום לקיומה של מכבי ולהצלחתה של מכבי. זאת אומרת שאם נחשוב שצריך להגדיל את התקציב בעוד כך וכך מיליונים אנחנו נשים את היד בכיס ונשלם. במידה ומה שיש לא יספיק אז אולי נחשוב על דברים אחרים. כרגע זה לא על הפרק ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לממן את הצרכים שלנו ואני חושב שיחסית די בהצלחה”.
השנים האחרונות לא מעידות על כך.
“השנים האחרונות היו פחות טובות אבל בכל זאת ארבע שנים זכינו באליפות ישראל, מזלזלים בזה אבל אני לא מכיר אף קבוצה ישראלית שעשתה זאת ארבע פעמים ברציפות והשנה החמישית אנחנו לא רק שלא מוותרים אלא נלחמים ומקווים לקחת, אז ארבע או חמש פעמים לקחת אליפות ברציפות אני חושב שזה הישג טוב”.
אבל את הכסף סופרים במדרגות ועבור מכבי המדרגות לא נמצאות בישראל.
”אתה מדבר על אירופה בעיקר? אירופה אנחנו נלחמים. אתם יודעים שהשיטה השתנתה, אתם יודעים שהיו בתים קודם אז יכול להיות שלא היית נפגש עם אף אחת מהקבוצות הקשות או המסובכות עבורנו. אז כיום שזה ליגה ואתה נפגש עם כל אחת זה קשה. בשביל האוהדים זה נהדר שבאות כל הקבוצות וכל הכוכבים באירופה ואתה יכול לראות אותם בהיכל, זה יופי מבחינת הקהל ואני מאוד שמח בשביל זה. מצד שני זה מאוד מקשה. אנחנו משחקים 80 משחקים וזה לא פשוט. יורוליג, ליגה, גביע ווינר ועוד זה עומס כבד על השחקנים ועל המאמנים אבל אנחנו נלחמים על זה”.
המגבלות בליגה מבחינת זרים משפיעות?
“יותר מזה, יש לנו בעצם קבוצה אחת שמשחקת בליגה וקבוצה אחת שמשחקת ביורוליג בגלל מגבלות של מספר הזרים שאפשר להעמיד ותמיד ישראלי אחד על המגרש. לא שזה משנה כי במשחק האחרון היו לנו ארבעה ישראלים על המגרש. אני מסופק כשאני רואה את החמישה משחקים וכמובן בקטע הזה אנחנו מתקשים יותר כאשר שלושה זרים לא משחקים וזה פוגע בהם ובנו וזה המצב”.
אז מה עושים?
”התאמות, כבר אמרתי. אם צריך תקציב נוסף אנחנו נשים תקציב נוסף. השחקנים שאנחנו מביאים, כמו קיירי תומאס, זה תוספת מחוץ לתקציב והבאנו אותו. בעיני יש לנו שחקנים ישראלים בין הטובים שישנם. אני לא מדבר על דני אבדיה שאני נהנה כל יום לראות מה הוא עשה ב-NBA ואת עומרי כספי שהחזרנו אחרי שהוא סיים את התפקיד שלו ב-NBA ואנחנו מאושרים שהוא חזר. כמובן שיש את יובל זוסמן שלא נמצא אצלנו, הוא בגרמניה, אבל הוא בחור שפיתחנו מהתחלה גם כן וחבל לנו שהוא שם. אני מקווה שיום אחד הוא יחזור. ניתן לו קצת להשתפשף כמו שניקולה השתפשף”.
“יש אפשרות שאבן יעמוד על הקווים בעונה הבאה”
איך מתקבלות ההחלטות המקצועיות במכבי?
”הרבה אנשים חושבים שמישהו שולף מהמותן החלטות, אז לא רק שזה לא כך אלא יושבים לפחות 4-5 שעות בכל ישיבה ויש כאלה שנמשכות יותר, אלה הקצרות”.
וכך זה התנהל לפני קבלת ההחלטה לפטר את יאניס ספרופולוס?
”כולנו אוהבים ומעריכים את יאניס. זה לא רק הבעלים, המאמנים והצוות והשחקנים, אבל זה הגיע לנקודת משבר שהגענו להחלטה שזה לא יכול להימשך. אני חושב שגם יאניס החליט שהוא מיצה את כל מה שהוא יכול לעשות, כולנו ישבנו וניתחנו את המצב. אני אשים אתכם בכיסא שלנו מבחינת החשיבה. יש לך מאמן שהיה פה ארבע שנים, הוא התווה דרך יחד עם וסיליס והייתה יציבות. הייתה את השנה המפורסמת של ארבעה מאמנים שסבלנו כל כך קשה ולמדנו שנורא קל לפטר ויותר קשה להמשיך את הנקודה הלאה”.
ומה גרם לכם לתת את הקרדיט לאבי אבן?
”עמדנו בנקודה שנותרו 4-5 חודשים עד סוף העונה. היו לנו שתי אפשרויות. אחת לקחת מאמן לשנה וחצי או שנתיים לפחות ואני אמרתי שכן, אחד מהם היה בבניין אתמול, זה אטורה מסינה. אמרתי שאני מוכן לקחת גם את ז’ליקו אובראדוביץ’ ושאני מוכן לקחת גם את שאראס, אבל כפי שאתם יודעים שלושתם לא הגיעו. מאמן ברמה הזו אני משקיע בו להמון זמן ואם זה היה שאלה תקציבית אני הייתי מוציא עם האחרים היינו מוציאים בשביל מאמן כמו מי שאמרתי. אבי אימן בעבר את מכבי קצת וגם היה עוזר מאמן של פיני גרשון, גיא גודס, דייויד בלאט וצביקה שרף”. כולם תותחים כל אחד בתחום שלו והוא השתפשף בצורה יוצאת מן הכלל”.
מה לא הסתדר עם עודד קטש?
”השני שהיה על הפרק הוא כמובן קטש. בחור מוכח, מאמן מצוין שגם גדל אצלנו, אבל אם מסתכלים מי מכיר את הקבוצה היטב, אז אבי מכיר יותר ממנו. הוא יכול להתאקלם יותר טוב והוא בחר חלק מהשחקנים וראיין אותם ויחד עם ניקולה הביא אותם למכבי. אז הוא מכיר אותם ומכיר את התרגילים. מבחינת הנתונים שלו חוץ מאשר שהוא לא אימן קבוצות יורוליג אחרות וקבוצות בוגרים אחרות, הוא התאים כמו כפפה ליד. פנינו לקטש אבל הוא לא הסכים לאמן רק ארבעה חודשים ולכן המשכנו לאבי”.
אז אתה היית מהגורמים שחתרו למינוי אבן?
”אני קראתי לו לדגל ואמרתי לו ‘אבי אנחנו זקוקים לך’. זו הייתה החלטה קשה בשבילו, לכל מאמן לקחת קבוצה עד סוף העונה עם מטרות כאלה זה סופר קשה ותתפלאו לשמוע שאבי לא הסכים מיד. הוא היה מבסוט מאוד בתפקידו והיה צריך לשכנע אותו שיבוא ואני מאוד שמח שהוא הסכים כי אחרת היינו בבעיה יותר קשה ואני מאוד מרוצה מההחלטה. אני חושב שהיא הייתה נכונה, שהיא הייתה טובה בשעתה. מישהו היה צריך להיכנס לחדר ההלבשה ואנחנו אמרנו שמינימום הנזק יהיה עם אבי”.
מה הסיכוי שיעמוד על הקווים גם בתחילת העונה הבאה?
”תמיד יש אפשרות שאבי אבן יאמן בעונה הבאה. המשחק הלפני אחרון היה באר שבע, שהיה נורא. מותר להפסיד אבל מי שאוהד סבל, זה קורה, לא היינו מרוצים ולמחרת כולנו כתבנו לאבי שמסתכלים קדימה ולא מסתכלים אחורה. שלשום שיחקנו נגד גליל, זו לא ריאל, ברצלונה או מילאנו אבל הרגשתי שיש רוח אדירה בקבוצה, הרגשתי שרצים, היו 4-5 ישראלים על המגרש והייתה רוח טובה בקבוצה. מה שהיה שלשום אני מרוצה, אם זה יימשך אז נראה. אמרנו שאנחנו מחתימים מאמן עד סוף העונה כי רצינו להשאיר לעצמנו את האפשרות לבחור מאמן בסוף העונה. זה יכול להיות אבי וזה יכול להיות כל אחד אחר, אבל רצינו לשמור על האפשרות. אתם יודעים שהמאמן הוא הסמכות העליונה מבחינת הקביעה, כולם ממליצים אבל בסוף המאמן קובע”.
אמרת מקודם שיש שתי קבוצות, כמה האפשרות של שתי קבוצות באמת מופרדות לליגה ולאירופה נלקחה בחשבון?
“נשקלה האפשרות לשתי קבוצות אבל לא ברצינות רבה. להקים שתי קבוצות שאחת רק ליורוליג ואחת רק לליגה, זה לא ב-DNA שלנו. קודם כל הליגה חשובה לנו, אנחנו קבוצה ישראלית ואנחנו משחקים בליגה, החוקים מגבילים אותנו. יש 18 קבוצות ביורוליג, אם יום אחד יהיו 24 קבוצות לא נוכל לעמוד תחת העומס ונצטרך לשקול את הדברים. כרגע זה לא נשקל. ירד מהפרק”.
תהיה המשכיות של רוב הסגל?
“אם יכולנו להחזיק סגל של 5-6 שחקנים למשך תקופה של כמה שנים, אז זה היה משפר את המצב, כמו השושלות שהיו לנו בעבר, בתחילת שנות האלפיים ובשנות השבעים עם מיקי ומוטי. קודם כל זה קיים, סקוטי מסיים עכשיו עונה רביעית והוא חתום גם על העונה החמישית. הבאנו את אלייז’ה בראיינט שהיה באילת אבל שמנו עליו עין ומה לעשות שאחרי שמישהו מצליח אצלך אחרים רוצים אותו והוא הלך ל-NBA ועכשיו הוא בטורקיה. גם את טיילר דורסי הבאנו אותו ואחרים רוצים אותו ומשלמים לו יותר”.
ומה בנוגע לישראלים?
“כמו שאמרתי כספי שהלך ואבדיה שעושה חיל וכולנו מפרגנים לו וזוסמן. ישראלים אנחנו רוצים לשמר כמה שיותר, כמו ג’ון דיברתולומאו וג’ייק כהן, שחוץ משנה אחת שפזל החוצה היה אצלנו כל השנים. אנחנו בונים על יפתח זיו שמתאקלם, לאנשים אין סבלנות, תנו לו זמן. הוא נכנס לקבוצה עם לחץ אדיר וכולנו רוצים לנצח כל משחק. אם אתם רואים את שמעון מזרחי איך שהוא עצבני כשאנחנו בפיגור של 2-3 נקודות, הוא יכול לצלצל אליי באמצע משחק ולומר לי ‘אתה רואה מה שהוא עושה?!’ זו התאווה שיש לשמעון על הקבוצה הזו, אצלו באמת אין טיפת דם אדום, הוא כולו צהוב. אנחנו באמת רוצים לשמר את השחקנים יותר ויותר, אנחנו עובדים על זה לנסות להחזיק את האנשים כמה שאפשר איתנו”.
ההשתלטות של זרים על הסגל זה לא משהו שקורה רק פה.
“כשבאתי הנה ראיתי את החברה ממילאנו והיה לי קשה למצוא איטלקי ביניהם. זה נכון לגבי הטורקים, היוונים והספרדים. קודם כל הייתי שמח לראות חמישה ישראלים על הפרקט כל הזמן. זו משאלה. אבל אני אובייקטיבי, אני יודע שבכדי להתחרות באירופה אתה צריך שחקנים ברמה שיכולים להתחרות שם. אני לא אומר שחלק מהישראלים שלנו לא יכולים להתחרות באירופה, חלקם יכולים ומשחקים, לפעמים אני גם רואה שלושה ישראלים על המגרש ביורוליג וזה משמח אותי מאוד. אבל אני חושב שאתה מדבר עם המאמן ואתה אומר לו אני רוצה לנצח משחק ויש לו סגל של 11-12 שחקנים והוא יבחר את מי שהוא חושב שהוא ינצח איתם”.
הישראלים זוכים להזדמנות שווה?
”אני אוהב לבוא לראות את האימונים של מכבי ושם אתה רואה שחקנים שהורגים אחד את השני כדי להתבלט ולהיות הטובים ביותר, ואם אחד הישראלים נתן הרבה יותר באותו אימון אז הוא יקבל יותר דקות גם ביורוליג. אתה גם מוגבל במספר הזרים. יש לנו שמונה אז כמה אפשר לשים עוד 4-5 ישראלים. לא תמיד אפשר לעלות אותם, הלוואי ובתוך המדינה היינו מוצאים כישרונות שהיו יכולים להתפתח ברמת יורוליג. היו כאלה. יש את תומר גינת ואת ים מדר, יש שחקנים בחו”ל והם גם על הרדאר שלנו. אנחנו כל הזמן מסתכלים על מה שקורה. הסקאוטים הם לא רק בשם, הם רואים על הרדאר את כל השחקנים שישנם עם כיוון לישראלים, אנחנו רוצים שכל הישראלים הכי טובים יהיו אצלנו”.
אז איך יובל זוסמן לא נשאר?
“למה אתם לא אומרים ‘אתם הבאתם אותו, גידלתם אותו, חיבקתם אותו, נתתם לו הכול, מאמנים אישיים שיתפתח’. ואז הוא מגיע, אני ישבתי איתו שעות, איתו ועם ההורים שלו, התאוריה שלו הייתה שהוא רצה לשנות אווירה ולראות מה הוא מסוגל לעשות בחוץ. זה לא היה עניין של כסף. מצד אחד כואב, מצד שני אני שמח שהוא רצה את החופש הזה. אני מקווה שהוא יתבשל, ירגיש יותר טוב ויגיד אני חזק מספיק וחוזר חזרה. הוא משחק נגדנו הוא משחק טוב. ים מדר לא אצלנו לא בגללנו ולא בגללו. כולנו מעריכים אותו וחושבים שהוא שחקן. בשלב הזה הוא לא יכול היה לבוא אלינו, אולי בעתיד”.
“האם אני מרוצה מניקולה? מרוצה תלוי ביחס למה”
מה האשמה של הצוות המקצועי בראשות וויצ’יץ’ על אי ההצלחה באירופה?
“אנחנו מסתכלים על כל אלה שאצלנו לגופו של עניין. אין פרות קדושות. ניקולה בכל זאת זכה בשמונה תארים אם אינני טועה. הוא היה אצלנו שחקן הרבה שנים, שלחנו אותו שנה אחת שישתפר בצרפת. הוא דמות, הרבה מעבר לזה שהוא ספורט דיירקטור. יש לו כרטיס כניסה חופשי ליורוליג, ל-NBA, הוא דמות מאוד מוכרת ומוערכת. יש לו תעודות. הרבה תעודות. בנוסף הוא ידען כדורסל אדיר. מכיר את כל הסוכנים באירופה ובארה”ב, גם שם מעריכים אותו וחוץ מזה הוא קרואטי קשוח שיודע לנהל מו”מ, אז אם צריך לנהל מו”מ מול שחקן על שנה או שנתיים, או אופציות או בלי אופציות וכו’ הוא יודע את המקצוע. נקודות זכות יש לו מלא”.
אבל מאז 2014 התוצאות לא מספקות.
”עכשיו אתה מודד מ-2014 שזו השנה הראשונה אצלנו, שבא ולקח גביע אירופה, וזה היה כרטיס כניסה לא מבוטל בשבילו. בשנים האחרונות לקחנו את אליפות המדינה ארבע פעמים ברציפות, היינו בטופ 8 באותה שנה שלא המשכנו. הישגים היו. אבל כמו שאמרתי אנחנו רוצים את חופש הפעולה בסוף השנה הזאת. חופש לבחור את המאמן ולבנות את הקבוצה, שכבר התחלנו לעשות זאת. היו לנו שחקנים מדהימים שהבאנו והמשיכו כמו דורסי ונייט וולטרס, שחבל שהוא לא אצלנו, אבל אי אפשר לבכות על חלב שנשפך. אם נחשוב שניקולה או מישהו אחר לא ממלא את תפקידו כראוי אנחנו נשקול את המשך תפקידו. נשקול את הדברים בסוף העונה”.
אתה מרוצה מניקולה?
“האם אני מרוצה מניקולה? מרוצה תלוי ביחס למה. לפני כן לא היה לנו ספורט דיירקטור. שמלוק לא היה כזה אבל הוא היה כל יכול, מנהל הקבוצה, האבא של כולם. ניקולה הוא בעצם הראשון שלקחנו בתחום הזה. אני אף פעם לא מרוצה. אני תמיד שואף ליותר, תמיד רוצה לזכות בכל התארים, אני רוצה לזכות בגביע אירופה כל שנה, האם זה ריאלי? לא בטוח. אני חושב שהוא ממלא את תפקידו, האם יש מישהו שיכול לעשות זאת יותר טוב? יכול להיות. אני באמת לא בטוח. אנחנו נבחן ואם נחשוב שיש מישהו שיכול לעשות את העבודה יותר טוב אז אולי יהיה שינוי יום אחד.
זה שאנחנו משוכנעים שהוא עושה עבודה טובה ואנחנו אוהבים ומעריכים אותו. כשאתה לוקח אדם כמו ניקולה שיושב מול המאמן ומעיר לו, ‘למה עשית את החילופים האלה?’ או ‘למה הכנסת את סקוטי?’ או ‘למה החלפת אותו?’ המאמן ישמע לו כי יש לו מעמד. אני לא אגיד שהוא מעל המאמן אבל הוא זה שמאתגר את המאמן וצריך להתמודד איתו בכל נושא ונושא. בין אם זה על שחקן, בין אם זה אימונים ואיך להפעיל את הקבוצה. את זה אתם פחות רואים”.
“ספורט זה לא עסקים”
כמה אתם מעורבים בניהול היורליג?
“ביורוליג אנחנו מנסים להיות יותר מעורבים כדי לשפר את הניהול שלו. אני חושב שאנחנו עושים את זה. חושבים על זה כל הזמן כדי לשפר את התחרויות ואת הרווחים מהיורוליג. מה יהיה בשנה הבאה? קשה לי לראות מה יהיה בשבוע הבא. אני לא נביא ומה שיקרה עם המלחמה, הקבוצות הרוסיות בבעיה. אני קצת חצוי. מצד אחד ספורט אמור לקרב בין עמים, מצד שני אנחנו מרחיקים את הקבוצות הרוסיות ואני לא יודע כמה לקבוצות יש השפעה על המלחמה וזה נורא מבחינתם. בשבילן זו תקופה סופר קשה, האם הם יהיו בעונה הבאה? לא יודע. אי בהירות קיימת, אני מקווה שהדברים יחזרו לסדרן, קודם כל שלא יהרגו עוד אנשים ושהמלחמה תיפסק. אני מקווה שמבחינה ספורטיבית הדברים יחזרו להתחלה. אם לא, יצטרכו לשקול מה עושים עם הקבוצות, האם יורדים ל-15 קבוצות”.
יש סיכוי להרוויח כבעלי מכבי ת”א?
“ספורט זה לא עסקים. ביורוליג אף קבוצה לא מרוויחה כסף. בעסק שלי לא הייתי מוכן להפסיד כסף כל שנה ולא לעמוד במטרות”.
אז אתה אומר שאתם לא עומדים במטרות?
”מצד שני מה זה הישג? כל קבוצה בליגה שהמטרה שלה הייתה לקחת אליפות והיא עושה זאת ארבע שנים ברציפות ואולי חמש, זה הישג. הרגלנו את הקהל לטוב ואני שמח לקחת כל שנה. אני לא מרוצה מההישגים ואני גם לא מוכן להפסיד לאותה קבוצה שלוש פעמים באותה עונה, בין אם זו הפועל ת”א או הרצליה. זה רע. בספורט זה יכול לקרות, עובדה”.
מה גרם לכך?
”האם אפשר לשים את האצבע על זה? פיטרנו את המאמן, הכי קל לפטר מאמן מאשר לפטר את כל הקבוצה. בסופו של דבר האם המאמן אשם? לפני שנה או שנתיים עם סגל דומה הוא היה גדול וכולם אוהבים וצועקים בשמו. השנה הזו הוא לא הצליח. האם הבעיה היא עם שחקן זה או אחר? זה שילוב של כל הדברים יחד, אז אתה עושה בדק בית ובודק איך בונים אחרת בשנה שלאחר מכן. אולי צריך להוסיף כסף ואולי גם זה לא יפתור את הבעיה. אותם שחקנים שיש לנו ואנחנו רוצים לנסות להמשיך איתם ולקחת מאמן עם DNA שלנו. אגב, יאניס היה ‘ישראלי’ והשתלב יותר מכל מאמן אחר שהכרתי ואהבו אותו מכל המאמנים הזרים ויש סיבה. הוא היה עם כל הלב. אחרי הפסד אי אפשר היה לדבר איתו. הוא היה יושב כל הלילה ומנתח איפה הבעיות. אז אחרי העונה הזאת נשב וננתח איפה הבעיות ונסיק מסקנות”.
על סמך מה ייבחר המאמן הבא?
”אנחנו מחפשים מאמן שיוכל להשתלב בתוך הקבוצה. הוא צריך להכיר את הליגה הישראלית והוא צריך להיות עם ה-DNA שלנו - איך צריך להתנהג עם שחקנים וכו’. גם הרבה פעמים עם שחקנים זה ככה. מוצאים יופי של שחקן. לפני שנתיים היה שחקן מלוס אנג’לס שרצינו להחתים וכבר הייתה טיוטת חוזה וניקולה אמר אני חייב לדבר איתו ולשמוע אותו כי יש דעות חלוקות על האופי שלו. הוא חזר ואמר הוא שחקן גדול אבל עם אופי שיהרוס את חדר ההלבשה. מצד אחד אתה אומר כאב לב כי מצאנו שחקן שמתאים יופי, המאמן רצה אותו ואנחנו רצינו אבל מצד שני אופי לא מתאים. אז הוא יהרוס את חדר ההלבשה והוא יהיה סטאר. החלטנו לא לקחת אותו. זה לנסוע לראות את השחקנים בכל מקום בעולם וחשוב לראות את האופי. היו כמה שחקנים שאני זוכר אצלנו שהאופי היה בעייתי ולא החזקנו אותם. היו גם מקרים לא מזמן”.
איך אתה רואה את התמיכה מהאוהדים בתקופה הזו? בכל זאת להפסיד שלושה דרבים בחודש זה לא משהו שהם חוו.
“מקווה שלא תהיה בעיה עם המנויים. מאוד מקווה שהאוהדים שלנו יגבו אותנו, זו תקופה מסובכת וקל לבקר ואני מבין שזה כואב נורא. גם לי זה כואב נורא, שלושה הפסדים להפועל ת”א והם רוצים לראות שינוי אז לכן אנחנו מנסים לשנות. אני מבקש מהם שלא ישכחו אותנו ברגעים קשים, שיגבו אותנו ושיתנו לנו תמיכה גם הלאה. זו אחת הסיבות העיקריות שאני נמצא פה היום. אני שומע את הכאב שלהם והם חושבים שאנחנו מזלזלים בהם. חס וחלילה, נהפוך הוא. מאוד חשוב לנו שהם יהיו איתנו ואנחנו מוכנים לעשות הכול כדי שזה יקרה”.
מה אתם עושים בפועל?
”המשרד עושה הרבה כדי לבוא לקראת האוהדים ולשמור איתם על קשר, לעשות פעילויות. דורון ג’מצ’י עושה פעילות ציבורית יוצאת מן הכלל. זה חשוב לנו כי אנחנו רואים את מכבי לא כקבוצת כדורסל, בשבילי זה בכלל קטע ציוני אדיר, בחו”ל מכבי היא אימפריה ואנחנו רוצים להשאיר אותה אימפריה. יש שבע שנים כאלה ושבע שנים כאלה, אנחנו נמשיך לבנות. אלו היו שבע שנים עם עליות וירידות ונלחם ונצליח”.
“פעם בימי חמישי הרחובות היו ריקים”
מה התקציב שאיתו אתן עובדים כיום?
”אנחנו היום עם תקציב של בין 80 ל-100 מיליון שקל, הרבה כסף. הכנסנו משקיעים כמו ריצ’רד דיץ’ ובן אשכנזי, וכשמגדילים את השולחן גם גדלות הדעות. הם בחורים מאוד אינטליגנטים ואני אוהב לשמוע את הדעות שלהם. יש אינטראקציה של מוחות, לשאלתך אם יום אחד נחליט שהתקציב אינו מספיק כדי להגיע להצלחה אז נשקול דברים אחרים אבל כרגע זה לא על הפרק וראיתי את השטות שריצ’רד דיץ’ הציע למישהו מאיתנו לקנות מניות. הוא הכחיש את זה ובכל זאת החליטו לכתוב. פייק ניוז. לא היה ולא נברא”.
התקציב יגדל בעונה הבאה?
”יש התחלה של תוכניות. עוד לא ישבנו פיזית על התקציב. אני מניח שהוא יגדל, אם נצטרך הוא יגדל. צריך לעשות דברים הגיוניים. אנחנו מנסים לשפר את הניהול ביורוליג ולהסתכל יותר על הכנסות הקבוצות בעתיד”.
האם הקבוצות באירופה חותרות לשיתוף פעולה רחב יותר עם ה-NBA?
”הרצונות הם שנהיה יותר מעורבים ב-NBA ונהיה יותר מעורבים בארה”ב. שיחקנו כמעט כל עונה נגד קבוצה או שתיים מה-NBA. היו משחקי ראווה בשביל הקהל היהודי באותו מקום והאחרון שעשינו היה עם בלאט נגד קליבלנד וברוקלין. קיוויתי שבאיזה שהוא מקום יהיה חיבור בין היורוליג וה-NBA. יש רצונות כאלה, לא מצד כולם אבל מחלק. אני חושב שכרגע זה חלום. ביורוליג יש רמת כדורסל בהחלט טובה אבל בכל זאת פחות מה-NBA. תמיד המקצוענים אומרים לי שכשבא שחקן NBA אלינו לוקח לו זמן להתאקלם לצד האירופי. המשחק שונה, הדרך שונה אני חושב שיום אחד תהיה התקרבות יותר גדולה. NBA יש כבר בסין ואירופה ולא בקדימות הגבוהה שלהם כי הם רואים בסין פוטנציאל יותר גבוה, אני חושב שהם צודקים, כי יש יותר כדורגל ברוב המקומות באירופה”.
במה שונה היחס למכבי כיום מאשר בתקופה שאתה נכנסת לעניינים?
”העולם עובר שינויים כל הזמן, לפני 15-20 שנה או לפני כן בשנות השבעים לא היית רואה אדם ברחוב ביום חמישי. באותם זמנים כל ישראל הייתה צופה בערוץ 1 במשחק. מאז יש מאות ערוצים והרבה ערוצי ספורט. מה שקורה שאנשים יש להם שטחי התעניינות שונים. המשחק האחרון של הליגה נפל אגב על פורמולה 1, אנשים רוצים לראות דברים שונים יש תחרות הרבה יותר קשה על העין במסך. אנחנו לא נחזיר את זה לקדמותו אבל כן שואפים ליותר רייטינג כל הזמן ואנחנו נעשה את המקסימום. אני למשל מאוד נהניתי מהמשחק שלשום, יש כאלה שאומרים לי מה זה 30 נקודות, זה שישב לידי שאלתי אותו ‘כשאנחנו מנצחים בארבע נקודות זה לא מעצבן אותך יותר?’ הוא אומר לי לא אבל זה משעמם. התחרות השתנתה. פעם רייטינג חדשות היה 80 אחוז. היום 12 יש להם 15-16% נעשה הכול כדי למשוך קהל גם פיזית וגם לטלוויזיה”.
77:82 להפועל ירושלים שגברה על נס ציונה
