קשה להירגע ממה שקרה בערב יום ראשון בסנטיאגו ברנבאו. הקבוצה של צ’אבי חגגה על ריאל מדריד, שכבשה שבעה שערים בשני משחקי הבית שלפני כן, בדרך ל-0:4 ענק שבא להגיד בצורה חד משמעית: ברצלונה חזרה.
בעקבות היציאה לפגרת הנבחרות, בארסה תשחק את המשחק הבא שלה רק בתחילת אפריל, אז תארח בקאמפ נואו מול סביליה בקרב ישיר על המקום השני בטבלה. זה נכון שהקטלונים מגיעים פייבוריטים למשחק והאנדלוסים נמצאים בתקופה לא טובה, אבל אסור לצ’אבי ושחקניו להישאב לתוך פסטיבל הניצחון על ריאל מדריד ולהיכנס לשאננות מיותרת.
רק בתחילת חודש פברואר האחרון, ברצלונה ניצחה 2:4 את אתלטיקו מדריד במשחק נהדר, שהיה לרביעייה הראשונה אותה כבשה ברצף הנוכחי. מיד אחריו, עם תחושת האופוריה, הגיעו שתי תוצאות תיקו מול אספניול בדרבי ומול נאפולי בליגה האירופית. הזחיחות שאפיינה את ברצלונה מאז אותו מהפך מפורסם מול פאריס סן ז’רמן ב-2017 עדיין תבועה במועדון, ואסור לזלזל בה.
גם אחרי רצף הרביעיות מול ולנסיה, נאפולי ואתלטיק בילבאו, הגיע עוד רצף עם שני משחקים מאכזבים יחסית מול אלצ’ה. אותה בארסה ניצחה בקושי אחרי מהפך ואחרי זה רשמה 0:0 גלאטסראיי בבית, שהיה המשחק הראשון בקאמפ נואו בו לא כבשה מאז ההפסד לבאיירן מינכן, שחרץ את גורלה בליגת האלופות.
הדבר הראשון שצ’אבי הקפיד לעשות זה להשאיר את השחקנים על הקרקע, במקביל למחמאות הבלתי פוסקות על היכולת שלהם על הדשא. הקבוצה נראית מגובשת, שמחה ומשחקת כדורגל ברמה שאף אחד לא ציפה אליה בתחילת העונה, או בחודש הראשון של המאמן הספרדי על הקווים. הוא אומר בכל מסיבת עיתונאים שתמיד צריך להסתכל על המשחק הבא ולא לחשוב על המשחק הקודם, ודואג להזכיר את הדברים הלא טובים שקרו כדי שכולם ידעו שהקבוצה לא מושלמת, למרות שלפעמים זה מה שנראה לעין.
ברצלונה עדיין לא השיגה את המטרות שלה העונה. המקום בליגת האלופות עדיין לא מובטח, וגם בליגה האירופית היא קיבלה הגרלות קשות בדמותן של פרנקפורט (שהספיקה לנצח את באיירן בתחילה העונה) ואם תעבור אותה, היא תקבל את ווסטהאם או ליון המפתיעות. השאננות המוכרת של הקטלונים יכולה רק לפגוע בהם וכאשר האדים מהקלאסיקו ייעלמו, צ’אבי ושחקניו יצטרכו להמציא את עצמם מחדש כדי לשמור על הסיכוי לתואר בחיים ומי יודע, אולי בעקבות זאת שחקנים יותר אטרקטיביים, כמו איזה חלוץ בלונדיני מנורבגיה, יסכימו להתפשר על המשכורת שלהם ולהגיע בקיץ הקרוב לרנסנס הקטלוני.
הכתוב הינו טור דעה