כבר בתחילת דרכו, עם הכניסה לסבב המקצועני ב-2018, קרלוס אלקראס סומן כיורש של רפאל נדאל, אבל ספק אם מישהו חשב שעוד לפני יום הולדתו ה-19, הספרדי הצעיר ירשום כל כך הרבה ציוני דרך ובכל כך מעט זמן. זכייתו בטורניר המאסטרס במיאמי, שהיא גם הישג השיא שלו בקריירה הלא ארוכה, נראית כמו גביע אחד מיני רבים שעוד יגיעו בהמשך הדרך המאוד ארוכה שמחכה לילד הפלא ממורסיה.
יש אפילו פרשנים בעולם הטניס שכבר עכשיו, שהוא עם 0 עגול בטבלת תארי הגראנד סלאם, חושבים שהוא אפילו יצליח להתקרב לשלושת הפנומנים – נדאל, רוג’ר פדרר ונובאק ג’וקוביץ’ – בכמות גביעי המייג’ורים. כמובן שעוד חזון למועד, אבל בינתיים אלקראס נותן את התחושה וגם מוכיח שהוא לחלוטין לא עוד סטפנוס ציציפאס או אלכסנדר זברב, שחקנים עולים בעלי פוטנציאל אדיר, אלא אחד שיש לו את כל החבילה.
את אותו ציציפאס אגב הוא כבר ניצח פעמיים והיכולת שלו מול שחקנים מהטופ 10 היא פשוט פנומנלית. בשנה שעברה הוא כבר פרץ ונכנס ממש לתודעה, אבל השנה ב-2022 הוא כבר ביסס את עצמו כאחד הטניסאים הטובים בעולם. וזה לא רק הניצחונות, כל משחק שלו הוא ממש חגיגה לעיניים. המשחק המגוון והעליות הרבות לרשת, אותן שיפר משמעותית בשנה האחרונה, מעניקות המון נקודות יוצאות דופן עם דרופ-שוטים, לובים ועוד מגוון רחב של יכולות שנותנות לצופה הנאה מבוטחת, לא פחות.
לפני שנגיע לחלק המרכזי על הפיזיות והעוצמות הבלתי רגילות של הילד בן ה-18, יש כאן גם את עניין המנטליות. מאמנו חואן קרלוס פררו, שהיה בעברו המדורג ראשון בעולם, מוציא מאלקראס את המיטב. הספרדי הצעיר מציג טניס מלא בביטחון, כזה שלא מפחד ללכת על החבטות הכי מפתיעות ומעבר לכך חזק בראש – רק הניצחון על הוברט הורקאש, האלוף היוצא ממיאמי, הדגיש עד כמה הספרדי נשאר ביציבות מנטלית ברגעים החשובים.
את המודל לחיקוי שלו, רפאל נדאל, הוא טרם ניצח וגם הפסיד לו לאחרונה באינדיאן וולס אחרי חתיכת קרב, אבל עושה רושם שגם זה יגיע. על השאלה האם הוא רוצה שיגדירו אותו כנדאל הבא השיב אלקראס: “רפאל נדאל יש רק אחד, ואיך יגדירו אותי? קרלוס אלקראס, מקווה שיעריכו אותי לפי מה שאני מביא לעולם הטניס”. גם האליל שלו צופה לו עתיד מבטיח: “יש לו את כל מה שדרוש כדי להצליח ולהגיע לשיאים, הוא מזכיר לי גם אותי בצניעות ובהתנהגות שלו”.
בינתיים הוא לגמרי על המסלול שלך מלך החימר. כמו רפא, גם אלקראס הגיע לגמר טורניר המאסטרס הראשון שלו בגיל 18 ושניהם עשו זאת במיאמי. נדאל ב-2005 וקרליטוס – כפי שהוא מכונה בספרד – 17 שנים לאחר מכן. הוא גם מקדים את אנדי מארי, נובאק ג’וקוביץ’, אנדרה אגאסי ונדאל בכך שהוא הטניסאי הצעיר ביותר בהיסטוריה שמגיע לחצאי הגמר גם באינדיאן וולס וגם במיאמי, היתר עשו זאת “רק” בגיל 19. אגב, עם ההנפה במיאמי, אחרי הניצחון המרשים על קספר רוד המוכשר, הוא השאיר את נובאק מאחור, כשהפך לצעיר ביותר שזוכה שם בטורניר המאסטרס.
גם הקהל ברחבי העולם, בספרד בפרט ובמגרשים השונים אליהם הוא מגיע, לא נותר אדיש. בתחרות האחרונה בארצות הברית, אלקראס הודה על התמיכה הגדולה מהיציעים: “אני מרגיש כאילו אני משחק בספרד, זה פשוט לא ייאמן. הקהל נותן לי כאן אנרגיה מטורפת, הם דוחפים אותי להוציא את המקסימום”, והצניעות? “זה מדהים אותי שאנשים בכלל רוצים חתימה ממני, אני כל פעם מופתע מחדש מהעניין הזה”.
בפן האישי, הפרויקט האחרון של קרליטוס היה להוציא רישיון, את הספר ללמידת תאוריה הוא לקח איתו לאוסטרליה ולמד בין המשחקים והאימונים, אך זה לא היה דבר של מה בכך: “לא יודע מתי הייתי לחוץ יותר, לפני הטסט או לפני הגמר בברזיל”. לפני משחקים הוא משחק שחמט כדי להיכנס לפוקוס, אוכל סושי בדר”כ בערב שלפני ומלבד הטניס הוא גם אוהב כדורגל, אבל בעיקר גולף. בדומה לנדאל, גם אלקראס אוהד את ריאל מדריד.
אז כישרון יש בשפע, אבל מה מייחד אותו כל כך משאר הטניסאים שלא הצליחו לממש במלואו את הפוטנציאל? פיזיות, פיזיות ועוד פעם פיזיות. רק לפני שנתיים אלקראס היה נער מוכשר, אך צנום ביותר. באקדמיה של נדאל לקחו אותו כפרויקט אישי ועם שעות של עבודה פיזית, ללא קיצורי דרך ויום אחר יום, הוא למעשה הפך ל’שור החדש’ של עולם הטניס ולאחד השחקנים הכי עוצמתיים בסבב. כזה שכל חבטה ירעיד את המחבט של יריבו, ומעבר לכך גם יגיע לכל כדור, בכל בלטה על המגרש.
אם הזכרתי את סט היכולות ההתקפיות המרשימות ביותר שלו, אז במקביל הגנתית הוא הכי קרוב שאפשר לגיבור שלו: אלקראס מציג כושר בלתי רגיל עם רגליים חזקות שמעניקות לו את האפשרות לשנות כיוון במהרה ולהגיע לכל כדור. ובאיזה פרמטר הוא מזכיר דווקא את פדרר לטענת מאמנו? המעבר מהגנה להתקפה. קרלוס פררו טוען שמעטים השחקנים שיכולים לקחת ראלי הגנתי ולשנות אותו להתקפי, לדעתו אחד הבודדים שיכול לעשות זאת הוא השחקן שלו.
עבודה קשה, פיזיות, מהירות וזריזות זה נחמד, אבל כיצד זה בא לידי ביטוי על המשטח? ובכן, בצורה פשוט פנומנלית. אם ב-2020 הוא היה מגיע ל-6 ספרינטים בממוצע למערכה, ב-2021 זה כבר עלה לכמעט 10 וב-2022 הקפיצה המשיכה לכמעט 13 כל מערכה. זה כמובן עוזר לו לשלוט בקצב, להגיע לכדורים וכפועל יוצא כמובן גם לייאש את היריב. הנתונים הללו מציבים אותו כבר בטופ העולמי, והוא טרם חגג יום הולדת 19, כן?
השיפור הניכר בחבטות הדרופ-שוט הפך אותו למאסטר ליד הרשת ולשחקן שלראות אותו זה חוויה, כי כמה כבר אפשר לראות ראלים מייגעים מהקו האחורי? הנתונים מדברים בעד עצמם ואלקראס ניצח ב-72% מהנקודות בהן הצליח להעביר חבטה קצרה. אחוז מרשים ביותר, שמעניק לו יתרון משמעותי ושם את היריב בפוזיציה הכי לא נוחה, על אחת כמה וכמה שחקנים שנמנעים מלעלות לרשת, ויש כאלה בשפע.
גולת הכותרת אבל היא העוצמות, זה בא לידי ביטוי באופן ישיר במהירות החבטות שלו. אם ב-2020 הפורהנד הממוצע שלו היה במהירות 116 קמ”ש, הרי שהשנה הוא כבר טיפס לכ-130 קמ”ש. בבקהנד לדוגמה (שתי ידיים) הוא שדרג מעוצמה של 106 קמ”ש ללא פחות מ-112 קמ”ש. נתונים משמעותיים ביותר המעניקים לו יתרונות גדולים כמעט מול כל יריב, ויש לו עוד לאן להשתפר, אך הנסיקה המטאורית הייתה בחודשיים האחרונים.
ובמה עוד הוא מזכיר את נדאל? בספין שהחבטה שלו נותנת לכדור. סיבוביות שמקשה הרבה יותר על היריב להחזיר את הכדור בצורה נוחה ודורשת ממנו גם יותר תנועה כדי להתאים את עצמו לכדור, מעבר לכך שברוב המקרים חבטת ההחזרה גם תהיה פחות חזקה. גם כאן השדרוג הוא בהחלט אדיר – ב-2020 חבטת הפורהנד שלו הייתה עם 2604 RPM (מספר סיבובים לדקה) והשנה היא כבר עם 2954, בבקהנד הקפיצה היא מ-1871 ל-1904.
פטריק מוראטוגלו, המאמן הצרפתי המוערך, ניתח זאת היטב: “לאלקראס יש הכל מהכל, אמנם ההגשה שלו לא הכי מרשימה לעין, אבל בסך הכל אין לו חולשות והוא מאוד עוצמתי. בחודשים האחרונים הוא עשה קפיצת מדרגה משמעותית ושיפר אולי את החיסרון היחיד שהיה לו שזה פורהנד תוך כדי ריצה. הוא מאוד יציב במשחק שלו, בפוקוס על כל נקודה וגם נראה חזק בראשו. הוא מזכיר את נדאל מכמה סיבות: מוצא, פיזיות, נקודת פתיחה לקריירה, משחק הרשת, אבל הוא יותר קלאסה מרפא. אפשר להגדיר אותו כ’רפא המודרני’”.
אגב, הספין עליו הרחבתי קודם זה משהו שבין היתר הפך את נדאל האגדי לכ”כ גדול, הכדורים המסובבים והגבוהים הללו שקשה מאוד ליריב להחזיר. אז האם אלקראס יהיה ממשיך דרכו של השור ממיורקה ולא עוד אפיזודה חולפת ונחמדה? עושה רושם שבהחלט כן, יש עתיד לטניס העולמי והוא כבר כאן, בענק.
הרולאן גארוס היוקרתי כבר בפתח ומייחל לאיזה דרבי ספרדי גדול בשלבים המכריעים.
"גול של מסי": צפו בשער הענק של פדרי
