אצטדיון בלומפילד ילבש ברובו צהוב הערב (שני, 20:30), עם דחיפה ביתית ומשמעותית מצד הקהל של מכבי תל אביב, אך בניגוד לשנים האחרונות – לא בטוח שהקבוצה של מלדאן קרסטאיץ' מספיק מאיימת בנקודת הזמן הנוכחית כדי לשמור על המאזן החיובי מאוד שלה נגד מכבי חיפה.
עוד בריצה המשמעותית טרם הפלייאוף היה ניכר כי למרות ניצחונות מרובי שערים ויכולת התקפית משכנעת מצמד הקשרים ההתקפיים של הקבוצה (גבי קניקובסקי ודן ביטון) ומצמד החלוצים הזרים (סטיפה פריצה וג'ורג'ה יובאנוביץ'), שהסתתרו מאחור כמה בעיות משמעותיות, כאלה שהחלו להיחשף בצמד המשחקים הראשונים של הפלייאוף העליון, שבין היתר פחות או יותר ניפצו את תקוות האליפות.
רגע לפני משחק שהיה אמור להיות “משחק העונה” על פי כל התחזיות, וכאשר האליפות השנייה ברציפות בדרכה הבטוחה לידיים של ברק בכר וחניכיו, הנה הכנה קצת שונה למפגש בין הצדדים עם ניתוח יותר טקטי על הבעיות הגדולות שמחכות למכבי ת”א בשלטון הנוכחי שלה, תחת קרסטאיץ’, מי שכבר זכה פה לכינוי של הפרשנים השונים כ”גאון משוגע”.
עדן שמיר: יחסי הכוחות שווים בין הקבוצות
אז מה הוא יותר – גאון, או משוגע?
1: בעיה שחוזרת על עצמה בכל משחק של מכבי תל אביב היא היכולת של חוליית ההגנה להזיז את הכדור ביעילות ואדרבה, תחת לחץ היריבה, שם בעיקר עידן נחמיאס ואנדרה ז'ראלדש מתקשים לצאת ממלכודות או בעיות רגילות ואף מייצרים כאלו בעצמם. האיכות הטכנית הירודה ביכולת הכדרור, והמסירה תחת לחץ פיזי, ניכרת ומייצרת בהלה. אם תחילה היה נראה שהיא מייצרת בהלה רק בקרב הקהל, במשחק מול מכבי נתניה זה כבר גרם לבהלה רבתי בתוך הקבוצה ובמחצית השנייה הופיעה רק קבוצה אחת על הדשא. בחלק מהמקרים לאורך העונה, אותה בהלה שנובעת מחוסר יכולת להניע כדור ולייצר שליטה, גם אם היא רק לשם שליטה, גם הובילו לספיגות קלות למדי. כאן, אחרי שהכדורים נכנסים, כבר מקבלים בהרבה מקרים מכבי ת”א אחרת, שלא מצליחה לחזור ולקחת את ההובלה.
אנדרה ז'ראלדש, שזוהה כמגן מוצלח בתקופתו של ולדאן איביץ', התבקש בזמנו בעיקר לרווח את המשחק, לייצר זוויות מסירה טובות שישרתו את הבלם שלידו, את עומר אצילי או את שחקני הקישור מבלי לייצר בעצמו תפוקה יצירתית, כזו שמונעת מיכולת טכנית מפותחת בחלק הקדמי, כדוגמת קודמו בתפקיד אלי דסה. וכך נוצר מצב שבכל משחק מכבי תל אביב מחפשת פתרונות בבניית המשחק מאחור דרך שחקנים שלא מחזיקים באיכויות הללו.
לשם כך הוזעק לעמדת הבלם אנריק סבוריט, שסט היכולות שלו משרת בדיוק את החוסרים שזועקים לשמיים בכל משחק. הספרדי שסוגר עונה רביעית ברציפות במדי מכבי ת"א תמיד ידע לצאת עם הכדור קדימה ללא פחד, דרך הטיות גוף, שליטה אבסולוטית בכדרור ובעיקר על ידי אינטליגנציית משחק משובחת. גם אופיר דוידזאדה עושה קולות של מי שדווקא כן מסוגל לייצר פתרונות מחושבים בהזזת הכדור מאחור ודניאל פרץ הוא שוער שהוכשר לכך מגיל צעיר, אך גם פה מכבי ת”א משלמת מחיר מסוים שכן הוא עדיין לא מפגין יציבות בנושא הזה ומסירות רבות שלו אינן מגיעות ליעד, אך אלו דברים שהוא יהפוך למלוטשים יותר עם השנים.
2: הבעיה הנוספת היא המודל ההגנתי הבעייתי בלחץ של מכבי תל אביב בחצי המגרש של היריבה. נציין לטובת קרסטאיץ’ כי לא הרבה קבוצות בליגה הזו מצליחות לפצח אותו, מכיוון שלא כל קבוצה אוזרת מספיק אומץ כדי לשחק כדור 5 קצר (ואם כבר להיות הוגנים, לא כל קבוצה בליגה מחזיקה בחוליית הגנה שמסוגלת להתמסר קרוב לשערה). אלא שמוליכת הטבלה כן מתורגלת ואף מעוניינת לשחק כדור 5 קצר כדי להשתחרר קדימה אל מול קבוצה חשופה שעומדת גבוה.
מכבי תל אביב עומדת ביהלום בכדור ה-5 של היריבה ברוב הפעמים. רביעיית ההגנה מתמקמת קרוב מאוד לקו חצי המגרש, לפניה דן גלזר בתחתית היהלום כגיבוי לשלושת הקשרים שלפניו. מימינו ומשמאלו שני קשרי 8 (נקראים שמיניות) ומעליהם קשר 10 (הקשר ההתקפי ביותר ביהלום). בדרך כלל מדובר בגבי קניקובסקי, דן ביטון ואחד מבין אייל גולסה, עדן שמיר או כל שחקן מתחלף אחר. למעלה יותר, צמד החלוצים הזרים מחכים לבלמים שקרובים לשוער היריבה.
אז איפה מתחילה הבעיה? ה-10 בדרך כלל נדבק לקשר האחורי ביותר של היריבה, בעוד השמיניות צריכים לכסות שטח גדול מאוד. עליהם לקפוץ עד למגנים, שבמקרים רבים גם יקבלו את הכדור. תפקידם של המגנים, שעתידים לקבל את הכדור מהבלמים, הוא לגרום לשמיניות של מכבי תל אביב לקפוץ כל כך גבוה - שהם ישאירו מאחוריהם שטח גדול מאוד, אליו אפשר יהיה להכניס שחקנים אחרים על מנת לקבל את הכדור ולהשתחרר קדימה, ודמיינו לכם שהנעת הכדור של מכבי חיפה מצליחה אל מול השמיניות של מכבי ת”א והנה לכם צ’ירון שרי חופשי בלי הפסקה מול דן גלזר.
7 צפייה בגלריה
מלאדן קרסטאיץ' עם דן גלזר. נותר בודד להתמודד מול גלי ההתקפות באשמת המערך
(ראובן שוורץ)
ככה נוצר מצב מסוכן מאוד שהכדורים עוברים במהרה את צמד החלוצים של מכבי תל אביב, את קשר ה-10 וגם את קשר ה-8 שקופץ עד למגן. עם מה הצהובים נשארים? רביעיית הגנה חשופה יחד עם דן גלזר הבודד במרכז השדה, שאולי יקבל עזרה מהקשר 8 השני שמגיע מהצד השני כדי לעזור. כך, במשחקים רבים (דוגמת הניצחון הביתי על הפועל חיפה – 0:2, שהשאיר טעם חמוץ) מכבי תל אביב מצאה את עצמה עסוקה בלרדוף אחר היריבה אחרי שמפענחים במהירות את הפירצות בעמידה הגבוהה שלה.
הדבר גורם לכך שהקבוצה רצה למרחקים גדולים ומכסה שטחים רחבים, שחקני הקישור מתעייפים במהרה ולכן חוסר היכולת לשמור על שער נקי. אנרגיות נמוכות בשלבים מאוחרים של המשחק מובילות לחוסר ריכוז ותשישות טקטית.
3: אם בעיה מספר שתיים נובעת מסגנון המשחק בו דוגל מלדאן קרסטאיץ', הבעיה השלישית היא סוג של חיבור עם הבעיה הראשונה – איכות הסגל והשחקנים בו. המאמן הסרבי יודע שאין לו ממש שחקני כנף ולא סתם מכבי ת”א תחפש בקיץ הקרוב להתחזק בלפחות אחד כזה, זר. החוסר המיידי של הצהובים נובע מכך שכיום אין לה ווינגרים שיודעים לרוץ לעומק.
ברנדלי קוואס הוכיח די במהרה שימיו בהולנד נשכחו, מתן חוזז משתדל לעשות את התפקיד הזה כמו שצריך אך קבלת ההחלטות שלו והסיומות מול השער לא מספיק איכותיות כדי לייצר מספרים עבור הקבוצה. איילון אלמוג מקבל מעט מאוד הזדמנויות וכאשר הוא מקבל אותן הוא לרוב לא מצליח לממש את הפוטנציאל ולחשוב על הרחבה כמטרה עיקרית, אלא בעיקר לקבל את הכדור באזורים צפופים, ושם הוא מתקשה. אדוארדו גררו כבר בהפועל ירושלים וטל בן חיים, היחיד שסיפק העונה שערים מעמדת הכנף, הפך לווינ-באק כשקרסטאיץ' רוצה לשחק בקו 5 או 3 (תלוי איך מסתכלים על זה, על או נגד הכדור) ואפילו כמגן ימני בקו 4.
אז הפיתרון הזמני של קרסטאיץ’ היה – "אם אין כנפיים, תריצו חלוצים", ולשם כך בינואר הביא חלוץ שעלה 1.9 מיליון אירו ולא ניסה כלל לטפל בבעיה הגדולה על ידי צירוף שחקני כנף חדשים. מי שנרכש היה ג'ורג'ה יובאנוביץ', חלוץ שנע לעומק מצוין ללא כדור וגם סטיפה פריצה מחזיק בתאוצה טובה בזכות הצעדים הגדולים, אך שניהם לא שחקנים שבנויים לכדרר באחד על אחד מול המגן שמולם. שניהם, חלוצים של 187 ס"מ ו-195 ס"מ, לא מחזיקים בעבודת רגליים זריזה כיאה לשחקן כנף אמיתי שאמור לתעתע ביריב עם שינויי כיוון, ולהיות בעל איכות טכנית עילאית. בסופו של דבר, שני החלוצים הללו מיועדים כדי להוריד את הכדורים כפיבוטים, לרוץ אלכסונית כשיש מסירה טובה מהקישור או לזוז היטב בתוך הרחבה כדי לסיים עם טכניקת בעיטה או נגיחה חדה.
כל זה מוביל למשחק היחיד של קרסטאיץ’ עד היום מול מכבי חיפה, אותו 3:2 בסמי עופר. אין אוהד מכבי תל אביב ששכח את איבודי הכדור של סטיפה פריצה. חלוץ שדווקא מתמחה במשחק כפיבוט, לא קיבל מספיק תמיכה מחבריו על המגרש כדי לשמור על הכדור ביתרון כפול וכך מכבי חיפה תרצה לעשות לו ולג'ורג'ה יובאנוביץ' גם ביום שני. ברק בכר יבקש מעלי מוחמד וממוחמד אבו פאני להיכנס כל הזמן בזוויות המסירה האפשריות לצמד החלוצים ולסכל את היכולת שלהם לקבל את הכדור עם הגב לשער.
בתקופה האחרונה גם צמד הבלמים של הירוקים מוכיח שהמיקומים מצוינים כשהכדור נמצא אצלם או אצל היריבה, דבר שעלול לנשל את הצהובים מהשאיפה להחזיק בכדור בביתם, ויוציא את העוקץ מהרצון של מכבי ת”א לנסות ולייצר הזדמנויות מסוכנות קרוב לשער של ג'וש כהן. מלדאן קרסטאיץ' שוב יידרש לחשוב מחוץ לקופסא ולמצוא פתרונות לבעיות שורשיות שקיימות בסגל השחקנים שלו.
הפתרונות: מערכים של 3 בלמים, ואפילו אפשר לשלב יהלום באחד מהם
עד כאן הבעיות. אבל, אילו פתרונות קרסטאיץ' יכול להציע נגד מכבי חיפה? ראשית, לבעיית הנעת הכדור בחלק האחורי אפשר לענות בשינויים אפשריים בהרכב. מעבר לשלושה בלמים, כחלק ממערך של 3:5:2 (שנוסה נגד הפועל חדרה בהצלחה), יכול להיות יעיל בהרבה מבחינה הגנתית. טל בן חיים ואופיר דוידזאדה גמישים מבחינה אתלטית, כך שהרבה יותר הגיוני לשלוח את שניהם לקפוץ על המגנים של מכבי חיפה, מאשר לשלוח קשרים מרכזיים שפחות בנויים לאתגרים הפיזיים שכרוכים בעבודות האגף.
גם מבחינה התקפית, החיסרון בווינגרים איכותיים ובמגן ימני שיודע לתמוך בחלק הקדמי מבחינה טכנית, השניים ידעו לתת את הריווח הדרוש. סבוריט כבלם מרכזי מצטיין בניווט המשחק, אך מצדדיו חייבים להגיע שינויים בדמות בלמים טכניים כמו שרן ייני (אחד השחקנים שמזיזים את הכדור הכי טוב בקבוצה ובכלל, בליגה – בטח לאור קבלת ההחלטות המשופשפת) או ז’וסוואה סה, שבשלב כזה של העונה חייב להשתלב וכשהגיע הטיקט העיקרי שזוהה איתו לאורך הקריירה בחו"ל היה הצטיינות בהיבטים הטכניים שקשורים לכדור.
אל סבוריט ואחד מבין השניים שצוינו למעלה, כדאי להוסיף או את מתן בלטקסה שיכול להוסיף אתלטיות וגיבוי בכדורים הארוכים, או את שחר פיבן שמזוהה עם מאבקי כוח ומיקום, ויכול להיות משמעותי מאוד במגננה מול שחקנים כמו דין דוד ודולב חזיזה. דן גלזר יצטרך לקבל עזרה מגבי קניקובסקי, והקשר הנוסף שיפתח במערך כזה יהיה חשוב מאוד. קרסטאיץ’ יצטרך להבין מי הכי מתאים (וכשיר) מבין אבי ריקן, אייל גולסה ועדן שמיר בכל הקשור להשגת הכדור במאבקי הכדור השניים, מאבקי מרכז מגרש וכמובן – בצד השני של המגרש הקשרים שמעל גלזר יצטרכו להוביל את הכדור, ולהציף את הרחבה של ג'וש כהן יחד עם פריצה ויובאנוביץ'.
אופציה שנייה גם היא מדברת על אותו קו הגנה, אך בכל הנוגע לקישור ולהתקפה – ישנו טוויסט קטן שמסתתר. קרסטאיץ’ מאוד אוהב לשחק עם יהלום, את זה כבר הבנו, ובימים האחרונים נחשפנו ב-ONE לקידומו של אוסקר גלוך, אולי המספר 10 הכי מסקרן שגדל בישראל בשנים האחרונות, מקבוצת הנוער אל הקבוצה הבוגרת. הגדיל המאמן הסרבי ואף תירגל בחלק מהאימונים את גלוך בהרכב הראשון. הנער משנתון 2004 יכול בהחלט להוות אופציה שתטרוף את הקלפים ותחזק עוד יותר את התחושה שעל הקווים עומד “גאון משוגע”, שעדיין לא הוכרע מה הוא יותר מבין שני התיאורים. הוא בהחלט יכול לשחק במערך של 5:4:1 כאשר הרביעייה בקישור מוצבת כיהלום וגלוך הוא השחקן הקדמי ביותר, מתחת לאחד מבין שני החלוצים הטובים שיש לצהובים – סטיפה פריצה או ג’ורג’ה יובאנוביץ’.
מעבר למערך שכזה יכול לשרת את הצהובים הגנתית, שכן אז המגנים יכולים לקפוץ למגנים של מכבי חיפה בזמן לחץ צהוב וזה אף יאפשר לווינג באקים של קרסטאיץ’ להישלח ליותר משימות בחלק המגרש של היריבה. כמו כן, היתרון במרכז המגרש עשוי בהחלט לעבור לצד של מכבי ת”א בשל העובדה שיהיה לה עוד שחקן באמצע ו”השמיניות” יתעייפו פחות. יש שיגידו שמערך של 5:4:1 אולי יתאים אפילו יותר מאשר 5:3:2 עם שני החלוצים מהבלקן. גלוך, אם יזכה לטבילת אש שכזו במערך המדובר, יכול להכניס אלמנטים שמכבי חיפה אולי לא חשבה להתמודד מולם במשחק כזה כאשר דן ביטון פצוע, שכן התכונות החזקות של הקשר הצעיר נוגעות לדריבל, לנגיעה הראשונה בכדור, למסירה ולראיית המשחק שלו שהופכת אותו למאוד לא צפוי עם וגם בלי הכדור.
אם כך, אלו שתיים מהאופציות שעומדות בפני קרסטאיץ’, וכך כותב שורות אלה סבור שמכבי ת”א תוכל לעשות משהו מול מכבי חיפה, שכן מול מערך 4:4:2 יהלום, ברק בכר אמור באופן די נוח להוביל את קבוצתו לכדי ניצחון. אבל, מדובר בקרסטאיץ’ שעומד מולו, מאמן שהצליח להפתיע אותנו בכל שבוע ובכל משחק עם הרכבים שונים ומערכים משתנים. כעת חובת ההוכחה היא עליו. זוהי לא רק היוקרה שבמשחק מול מכבי חיפה, זו גם ההזדמנות שלו להראות שהוא מספיק גמיש טקטית ומאמן מספיק איכותי כדי להוביל את הפרויקט הזה גם בעונה הבאה. וכל מי שנמצא מספיק זמן סביב מכבי ת”א יודע, הכרטיס לליבו של מיץ’ גולדהאר עובר דרך תארים, אך גם דרך המשחקים מול הקבוצה של יענקל’ה שחר.
