מחזור נוסף חלף בליגה הלאומית, כאשר מ.ס כפר קאסם חזרה לנצח, בבכורה של סולימאן אזברגה על הקווים, והוכיחה שאפקט החלפת המאמנים עבד גם הפעם. אך הסיפור הגדול מגיע מבני ריינה, שגברה על סקציה נס ציונה ונמצאת מרחק רגל וחצי מההעפלה היסטורית וסנסציונית לליגת העל.
המועצה הקטנה, אשר מונה פחות מ-20,000 תושבים, צפויה להתמודד בשנה הבאה בליגה של הגדולים, כאשר לכבוד המאורע המתקרב, מי ששוחח עם מדור "לאומית במוקד" הוא ראש המועצה ג'מיל בסול, דודו של האיש החזק במועדון, סעיד.
איך אתה מסביר את סוד ההצלחה של הקבוצה? מועדון ממועצה כ"כ קטנה.
"בריינה קרוב לעשור לא היה כדורגל בכלל. אני גדלתי בריינה, שיחקתי כדורגל והייתי בהנהלה של הפועל ריינה במשך שנתיים. פרשתי ואחרי זה הקבוצה נעלמה. ב-2016, סעיד האחיין שלי, ביחד עם כמה חברים הקימו את מכבי בני ריינה עם כמה מהילדים של הכפר. פתאום הגיעו כמה שחקני חיזוק והם הצליחו לטפס לליגה ב'. תוך כמה שנים הגיעה העלייה לליגה הלאומית. מה הסוד? זה ניהול טוב, גיבוש עם האוהדים הטובים שלנו. הם אולי לא מגיעים בכמות גדולה, אלא רק בין 700-1,000 אבל הם תומכים. סעיד נתמך גם על ידי אח שלו".
אבל אתה מדבר על 1,000 צופים. איך בונים מסורת של אוהדים במועצה כ"כ קטנה?
"אני אספר לך. ב-15.3 ישבנו עם מנהל מקרקעי ישראל. התקיימה שיחה על לקבל אדמה באזור ציפורי וקיבלנו את ברכת הדרך לעשות תכנון מפורט ולהקים קריית ספורט ובתוכה אצטדיון. האצטדיון אמור להיות אצטדיון בינלאומי עם מעל ל-10,000 צופים שמן הסתם יוכל לארח בליגת העל. יש לנו אצטדיון חדש בתוך ריינה, אבל הוא יכול לארח עד ליגה א' עם 500 צופים. לגבי האצטדיון החדש, נעשה תכנון מפורט ונחכה לתקציב. יש כיוון חיובי".
ריינה לא קבוצה עשירה. היא יכולה להתקיים בליגת העל?
"אני חושב שכן ואפילו בטוח שכן. כשנכנסתי למועצה ב-2019, קיבלנו בליגה ב' 200 אלף שקל, בהמשך 400 אלף שקל והשנה יש לנו תקציב של מיליון שקל לספורט באישור משרד הפנים, כשמתוך זה 850,000 שקלים הולכים לבני ריינה. בתקציב החדש לעונה הבאה הקבוצה צפויה לקבל בערך שני מיליון שקלים. תוסיף לזה את זכויות השידור וההתאחדות שמספקים תשעה מיליון שקלים, סעיד ואח שלו עוד מיליון, המועצה שני מיליון שקלים ואוהדים עוד מיליון. ביחד הגעת ל-13 מיליון שקל. אתה יכול להתקיים בליגת העל עם תקציב שכזה. בריינה יש אנשים מאוד טובים ואוהדים מהסביבה הקרובה".
אבל ההצלחה גורמת להיענות?
"בהחלט. יש אנשים שמתקשרים אליי ומציעים תרומות. מבקשים את הטלפון של סעיד, אנשי עסקים".
הקבוצה הזאת יכולה לתקוע יתד בליגת העל?
"כשעלינו לליגה הלאומית אמרו אותו הדבר: שהקבוצה תרד ליגה תוך עונה אחת. הקבוצה הזאת תשרוד בליגת העל ועם ניהול טוב של סעיד ומאמן טוב כמו אדהם האדיה היא תדבר חזק. אדהם יהיה פה בעונה הבאה כמובן".
כמה אתה מעורב? מה מידת ההבנה שלך בכדורגל?
"הייתי בלם קדמי וכשהחלוץ היה מורחק גם הייתי חלוץ (צוחק). אני מבין כדורגל ולפעמים אני נותן להם כמה הערות".
כמה ההצלחה עוזרת לך למנף את המועצה הקטנה הזאת?
"אני הולך לכל משחקי הבית וכמעט לכל משחקי החוץ. מה שכן מוצא חן בעיניי אלו האוהדים. הפסיפס המדהים: ילדים בגיל חמש, צעירים, מבוגרים ונשים. כשאתה רואה את הקהילה הזאת שרה ‘ריינה ריינה’, זה אומר הרבה. האנשים לא ברחוב, יש משהו חיובי שהם נלחמים עליו. זה מרחיק אנשים מאלימות. זו הדת השלישית של המדינה - הכדורגל".
אדהם האדיה אמר בראיון שהכדורגל יכול לספק דעה חיובית על המגזר לצד כל האלימות הגוברת. אתה מסכים?
"אני מאמין בזה שכדורגל מחבר אנשים ביחד. אתה יכול לראות את החיבור שלנו עם אוהדי נס ציונה במשחק האחרון. זה מקרב אנשים. מקבלי ההחלטות לא צריכים להלהיט את הרוחות מהצד שלהם. אנחנו נהנים במדינה וכולם צריכים להיות ביחד. אנחנו מתעסקים בספורט וזה מלבב בין אנשים".
וובה בראון: “עונה לא פשוטה, אבל אין על מה לבכות”
ומהצמרת הבוערת, לתחתית המותחת עוד יותר. מי שהתדרדרה אל מתחת לקו האדום לאחר רצף משחקים שלילי היא עירוני ראשל"צ, שעד לפני מספר חודשים, עוד הייתה מרחק נקודה מהעפלה לפלייאוף העליון.
אחד השחקנים המנוסים והמוערכים בקבוצה הוא הקשר וובה בראון שזכה באליפויות עם הפועל ב"ש ובגביעים עם הפועל ר"ג ועירוני ק"ש. הוא מצא את עצמו בשלוש השנים האחרונות בליגה הלאומית, כאשר רגע לפני הכניסה לישורת האחרונה, הוא שוחח בראיון.
"עברנו עונה לא פשוטה שעדיין לא הסתיימה”, אמר בראון. “לא פשוט לנו כשחקנים לעבור שלושה מאמנים, אבל אנחנו צריכים להתעסק בעצמנו כי בסופו של דבר אנחנו הבאנו את המצב הזה. אנחנו אלו שעולים אל המגרש. הפלייאוף נפתח לרעתנו ואין לנו יותר מדי מה לחשוב או לנתח. הגענו למאני טיים ויש לנו כמה גמרי גביע. אנחנו חייבים לבוא ולנצח ואם לא לנצח, אז לפחות לא להפסיד".
איך הגעתם למצב הזה? דיברו על צמרת בתחילת העונה ואפילו על עלייה.
"אני לא רוצה לסכם או להסביר דברים. אלו לא עניינים שלי. אני צריך להתייחס לנושא הקבוצתי. את הדברים הללו תשאל את המאמנים או את ההנהלה. סיכומים נעשה בסוף. עברנו עונה לא פשוטה, פספסנו את הפלייאוף העליון ברגע האחרון. יכולנו להיות שם, ליהנות ולשחק בלי לחץ עד סוף העונה. הסתבכנו אבל החלב נשפך ואין מה לבכות עליו"
איך אתה רואה את הסיכויים שלכם לשרוד?
"אני מכיר את השחקנים ומתאמן איתם, אני מרגיש אותם. אנחנו לא נרד ליגה. אני יודע מה אנחנו שווים. אם היית בא ואומר לי שאנחנו לא מגיעים למצבים אז מילא. אבל אנחנו מגיעים להרבה מצבים, אך הקבוצה היריבה מגיעה לחצי מצב וכובשת. אני מאמין שהכדורים ייכנסו לנו. יש עם מי לצאת למלחמה, אבל אני יכול לדבר עד סוף העונה, בסופו של דבר דיברנו מספיק כל העונה ונצטרך לדבר על המגרש ובמעשים".
חווית מאבקי תחתית בעברך בליגת העל. מה מכריע משחקים כאלה גורליים?
"זו לא היכולת. זה לב ורצון ולהיות מפוקס במשך 97 דקות כי בליגה הלאומית אין משחק בו משחקים פחות מ-95 דקות. על כל טעות פה או טעות שם אתה משלם ביוקר. מי שייתן את הלב והנשמה ועוד טיפה רצון, ישרוד בליגה".
בוא נדבר עליך. איך אתה עם הסיטואציה הזאת של לשחק בליגה הלאומית?
"כל עוד אני משחק ונהנה זה בסדר. בליגה הזאת אני חייב לשחק. אני לא אשקר: קשה לשחק בליגה הלאומית. אני רואה אנשים בגיל שלי בליגת העל ואני יודע ואומרים לי שאני יכול לשחק בליגה הזאת. אבל כל דבר לטובה, אני לא בוכה ולא מתחרט על שום צעד שעשיתי בקריירה שלי".
אבל מה הוביל אותך לשחק בליגה הלאומית בשנים האחרונות? אנחנו מכירים את וובה של התארים בב"ש, בק"ש ובהפועל ר"ג.
"אני חושב שירדתי לליגה הלאומית לעירוני ראשל"צ לפני שנתיים והרגשתי באופן די מובטח שנעלה, אבל בליגה הזאת אין עלייה מובטחת. באתי בהשאלה מק"ש לראשל"צ. היו הצעות מליגת העל לאורך השנים אבל עם כסף מאוד נמוך ורחוק מהבית. קרוב לתשע שנים הייתי רחוק מהקונכייה שלי, אשתי הלכה אחריי והייתה לה הצעת עבודה מעולה בעיר ר"ג. אז אמרתי שמספיק לי, תורי ללכת אחריה. הגיעה הקורונה, הגיעו קיצוצים, משכורות נמוכות מאוד. רציתי להיות איפה שמעריכים אותי. אני אחד שבא לאימון לתת 100% ולא סתם בא כדי להחתים כרטיס".
לא צובט לך שאתה לא בליגת העל?
"מעצבן אותי מאוד, לא אשקר לך. אבל שוב, הסכומים היו נמוכים מאוד בהצעות שקיבלתי. החלטתי לשחק ברדיוס שקרוב אליי, עם משכורת מכובדת. שאומרים לך בליגת העל לבוא במעט כסף ולקבל הזדמנות. ברור שבא לי עוד סיבוב בליגת העל, אבל אני אפילו לא רוצה להגיד לך אילו הצעות קיבלתי באילו מספרים. קבוצות היו מעדיפות לקחת שחקנים צעירים בהשאלה ולתת להם משכורת חייל. אני בשלב שבו אני בן 32 וצריך להחזיק את הבית. בלי לזלזל, בשביל 7,000 שקל לא אסחוב את המשפחה שלי. אני לא מזלזל באף שקל, הרווחתי את המשכורות הללו שעליתי לבוגרים, אבל עדיין".
יגיע הרגע שתהיה מוכן להתפשר במטרה לחזור לליגת העל?
"אני לא פוסל שום דבר. אם תבוא הצעה באותם הסכומים בליגה הלאומית או אפילו טיפה פחות, אלך על זה. אני מעדיף לקבל סכום נורמלי, ליהנות ולשחק".
לא מאכזב אותך שקצת נעלמת מהתודעה?
"זה מבאס, אבל אני לא אחד שגדל בהפועל ב"ש או בקבוצות הגדולות. גדלתי בליגה הלאומית, בהפועל ר"ג ומשם עליתי והתחלתי את הפריצה שלי. מפריע לי שאני לא בתודעה ובליגת העל אבל עשיתי עונה טובה בשנה הזאת ובוא נראה הלאה".
אתה שווה מקום בליגת העל גם כיום?
"אני לא אוהב לדבר על עצמי. המאמנים שעוקבים ותוכנת האינסטט יעידו. אני מקווה מאוד לקבל הצעה. כסף זה לא הכל, אבל זו צריכה להיות משכורת סבירה שאוכל לחיות בה".
עידן ורד זכה באות ההגינות
