כפי שנחשף ב-ONE, אחרי הסאגה הגדולה עם בקשתו היוצאת דופן לא לשפוט את הדרבי החיפאי בחצי גמר גביע המדינה, לירן ליאני שיתף היום (שישי) בפוסט את תחושותיו: “לא מתנצל שרציתי לשפוט את המשחק האחרון בגמר הגביע, הקרבתי את הגוף והנפש שלי”. כזכור, מי שלבסוף ישפוט את המשחק במקומו של ליאני הוא עידן לייבה.
ליאני כתב: “כל שופט חולם לפרוש במעמד גמר גביע המדינה, גם אני. שירתי את הכדורגל כמעט 3 עשורים. שפטתי אלפי משחקי ילדים, נוער, ליגות ג׳, ב׳, א׳, ארצית של אז, לאומית, על והייתי שגריר של המדינה כמעט עשור כשניהלתי משחקים בחו״ל. לאורך השנים שפטתי אינספור משחקים רגישים: משחקי ירידה, עלייה, גביע, אליפות, דרבי, הכול מהכול. נתפסתי מהשופטים המובילים שיכולים לשפוט כל משחק בארץ והייתי הראשון להפוך את השיפוט למקצוע”.
ברדה:נמשיך להתרכז בעצמו,ונמשיך להישתפר
“הקרבתי את הגוף והנפש שלי לשיפוט, ויתרתי על הרבה רגעי משפחה והכל בשל אהבתי האינסופית לשיפוט. לצד זה, השתדלתי לתרום גם בצד החברתי, להתנדב, להרצות על ערכים בספורט ולשפר את תדמית השופטים בארץ. שאפתי להוביל, לשנות, לכבד ובמקביל להישאר נאמן לדרך ולאמת שלי”.
“בהרבה מדינות, בענפי הספורט השונים אין הגבלת גיל בשיפוט. לעומת זאת, בארץ אתה מחויב לסיים את קריירת השיפוט שלך כבר בגיל 45. אולי אני לא באותו הכושר של גיל 30 אבל עדיין בכושר טוב ועם הרבה תובנות ובגרות בשיפוט ובכל זאת נדרש לסיים את קריירת השיפוט רק בגלל הגיל. לשם השוואה באנגליה השופט מרינר שופט כיום בפריימר ליג בגיל 52. אבל אם כבר לסיים קריירה ארוכה אז ראוי שזה יהיה במעמד גמר גביע המדינה. 20 שנות קריירה וגמר אחד בודד באמתחתי (לשם השוואה, שופטי עבר שפטו גם 3 גמרים)”.
“לא אני המצאתי את הנוהג שהשתרש בעולם השיפוט שבשנת פרישה אתה זוכה לכבוד הראוי, כמובן בהתאם ליכולת ואם נמצאתי ראוי למעמד חצי הגמר, אני ראוי מקצועית גם לגמר. לא כעסתי על מקבלי ההחלטות, לא התנגחתי, ההפך, הסברתי בצורה מכובדת את הבקשה שלי ואת חשיבות הדבר עבורי. לצערי נתקלתי בסירוב ולכן החלטתי ‘לוותר’ על משחק חצי הגמר כי כשיש לך חלום אתה לא מסתפק בחלק ממנו. אני לא מתנצל שרציתי לשפוט במשחק האחרון שלי את גמר הגביע שישוחק ב-24.5 שהוא גם יום ההולדת שלי. הרווחתי את זה ביושר. עדיין לא פרשתי אבל כשיגיע הרגע הוא יהיה מרגש במיוחד. תודה לכל מי שסימס, הבין, הוקיר ותמך”.
