אנדרו וויזנייבסקי שיחק באחת הקבוצות המוכשרות שנבנו בתל אביב לאחר השושלת של תחילת שנות ה-2000, זכה בגביע המדינה, העפיל לפלייאוף עם יתרון הביתיות לאחר ניצחון מרשים על ריאל מדריד בספרד, אך יחד עם ניצחון מרשים ויתרון ביתיות בפלייאוף מול פרטיזן בלגרד, העונה הסתיימה במפח נפש עם אובדן האליפות ואי העפלה לפיינל פור. בראיון ל-ONE אנדרו וויזנייבסקי משוכנע: "יכולנו ללכת עד הסוף ולרוץ שנים". רגע לפני שהוא נותן את התחזית שלו לפלייאוף ומסמן מפתחות וטקטיקות, מזכיר וויזנייבסקי: "אתה אף פעם לא באמת פורש".
"וויז" נחשב לרכז מאוד חכם. כזה שיכול להפעיל לחץ על הכדור ולעשות גם לא מעט דברים בצד ההתקפי. את הריאיון עימו ערכנו בשבת בלילה במהלך חג הפסחא, ואקס הצהובים דאג לשאול כבר בתחילתו איך עובר חג הפסח. "פסח נחגג במקביל לפסחא, שישי הטוב היה אתמול, שבת הקדוש היום ומחר הוא חג הפסחא עבורנו, כך שלרוב זה בימי חמישי עד ראשון כך שאני זוכר את זה", אומר וויזנייבסקי רגע לפני שהוא מסביר את הקשר שלו לישראל וחושף גם כמה פרטים מפתיעים על הדת, בראיון שאמור היה להיות על סדרת פלייאוף חגיגית וכבר מהפתיחה הלך לכיוונים מפתיעים במיוחד, ברוח החג.
אתה זוכר את האוכל בחג?
"את הסדר ואת האוכל כמובן שאני זוכר. השותף העסקי שלי הוא כמו המשפחה שלי, נתן לב-ארי, אחיו יהונתן גר בתל אביב כך שאני עדיין עושה הרבה דברים איתם. הוא אוהד מושבע של מכבי תל אביב כך שהכול קשור ואנחנו עדיין חוגגים לפעמים את השבת יחדיו. כשהייתי בישראל הייתי חוגג את החגים יחד איתם, ואני חוגג אותם כאן בסטייט איילנד עם נתן, אבל אני רואה גם את אחיו מתן ואת יהונתן ואת כולם כך שאני עדיין איתם כל הזמן, נפגשנו דרך מכבי והפכנו למשפחה".
צפו: מכבי ת"א מגיעה לאימון הקליעות
אז אתה הולך לפי המשפט של פעם מכבי תמיד מכבי?
"תמיד. 100%. אנחנו צהובים עד הסוף ורואים עדיין את המשחקים ונשארים מאוד מעורבים. הייתי לאחרונה כאן עם יהונתן, הוא היה כאן לפני חודש חודשיים ועשינו ברביקיו גדול והיה מצוין, שתינו יין ואכלנו בשר טוב והיה מצוין".
מה אתה זוכר מהתקופה שלך במכבי?
"כל הזיכרונות שלי חיוביים, אני זוכר בבירור זה מצוין. אני וחברי לקבוצה נשארנו מאוד קרובים. דורון פרקינס ואני מדברים כמעט בכל יום, העובדה שאנחנו מכירים את הילדים האחד של השני היטב. דורון מכיר את הבן שלי היטב והוא ראה אותו משחק כדורסל, ואני עוקב אחרי הבן של דריק שארפ. סטף לאזמה בא לניו יורק לראות אותי בכל שנה ונפגשתי עם דיאור פישר במנהטן לפני חודשיים שלושה.
“ההצלחה שהייתה לנו באותה השנה, ואני זוכר את הכישרון שהיה לנו בקבוצה באותה השנה, זה היה פשוט יוצא מן הכלל, ואני התברכתי בכך שההורים שלי, שלא יכלו לבוא לראות הרבה משחקים שלי מסיבות ברורות, היו באים לראות אותי כשיכלו והם הגיעו כשזכינו בגביע והייתי ה-MVP של הגביע בישראל, אז ההורים שלי הגיעו ויצא להם לחוות את זה ויצא להם לראות את ירושלים ולהיות חלק מהתרבות ומסגנון החיים שלהרבה אנשים לא יוצא להיות שם ולעשות את הדברים ברמה שאני עשיתי אותם.
“אין שני לזה. זה כמו שאמרת פעם מכבי תמיד מכבי ואני מתגאה בזה. אני ודורון מדברים על זה כל הזמן. בתקופה שלי כדי להגיע למכבי ולשחק במכבי ופתחתי בכל משחק, אני אחד מהשחקנים שפתחו בכל משחק כששיחקתי וזה לא קל, זה לא הישג שאפשר להמעיט בערכו, ובעידן שלי היית חייב לעבוד קשה 3-5 שנים לפני שיתחילו בכלל להסתכל עליך כדי להגיע לשם, כך שתמיד הייתי גאה בהישג הזה והרגשתי שמכבי, אפס וכמובן ברצלונה, ברגע שהגעת לקבוצות האלו השגת משהו שאף אחד לא יוכל לקחת ממך.
“כמובן שיש לי זיכרונות נהדרים מפיני גרשון ושמעון מזרחי ואפילו מאבי אבן, לכן אני אוהד מושבע שלו, כנ”ל עמי ביטון. אלו הם אותם אנשים ואלו אנשים נהדרים, כנים והוגנים. הם עשו את הכול נכון, ויש לי אך ורק זיכרונות נהדרים. מאלי, שעדיין שם עושה את הכביסה ועוזר לאנשים, איזה ג'נטלמן הוא. רפי, שהיה הפיזיותרפיסט שלנו בזמנו, הוא איש כל כך טוב. הזיכרונות שלי כל כך חיוביים ובתור ילד שגדל בניו יורק שישב ביציעים, יצא לי לשחק במדיסון סקוור גארדן ובמיאמי היט. חייתי את החלום שלי וזה משהו שאני מתעורר אליו בכל בוקר ואני כל כך שמח שמכבי הייתה חלק מזה”.
אפשר בכלל להשוות את איכות הכדורסל בין הקבוצות אז והיום?
"זו שאלה קשה. אני רוצה לומר שהיורוליג התרחב ואין ספק שהוא השתנה, הוא מתפתח לכיוון חיובי כרגע מבחינת החשיפה העולמית, אבל מבחינת איפה שאני שם את היורוליג לעומת מה שהוא היה לפני 10-15 שנים. לא יודע. אתה מדבר על צסק"א שהייתה עמוסת כוכבים, פנאתינייקוס עם דיאמנטידיס, מייק באטיסט ושארונאס יאסיקביצ'יוס. להביא את טוני דלק בתור שחקן שעולה מהספסל, כאילו טוני דלק. הבחור קלע 50+ נקודות ב-NBA מספר פעמים והוא בקושי שיחק בפנאתינייקוס. אפס פילזן עם איגור ראקוצ'בי'ץ', בוטסי ת'ורנטון וצ'ארלס סמית'. הקבוצות האלו היו עמוסות, הן היו פשוט עמוסות וכמו שאמרתי אני אוהב את הכיוון אליו היורוליג הולך.
“אני אוהב איך שאנשים מתחילים להבין כמה הכדורסל נהדר ובאופן אישי זה הכדורסל המועדף עלי. אני מעדיף לצפות ביורוליג על פני ה-NBA בכל יום. זו הסיבה שיש לי את הערוץ ואני רואה את המשחקים ואני מאוד בתוך זה, אבל אני חושב שללא ספק לפני מספר שנים לקח לשחקנים כמות הגונה של זמן לפני שהם זכו להזדמנות הראשונה שלהם ביורוליג ובדרך כלל ההזדמנות הראשונה הייתה כמו שלי, עם קבוצה כמו ציבונה או פרטיזן והיית צריך להגיע ולהוכיח כמה אתה טוב ביורוליג. כעת אני חושב שלשחקנים קל יותר להגיע לשם והם מגיעים מהר יותר, זה לא מוריד מהם זו פשוט המציאות, בהשוואה לעידן שלי ובאלו שקדמו לא הוכחת את מקומך בסגל של קבוצת יורוליג לפני שהגעת לשם”.
בעבר דווקא היה נדמה שלאירופאים קשה לא פחות להיכנס ל-NBA ביחס להיום.
"היום זה קל הרבה יותר לשחקנים מאירופה להיכנס ל-NBA וזה באופן חלקי בגלל ההצלחה שהייתה לאחרונה לשחקנים אירופאיים, אבל הרבה מזה זה בגלל הייפ, אתה רואה שחקן צעיר משחק בנבחרות הנוער והעתודה ואתה חוזה מה הוא יכול או לא יכול להיות. תיקח לדוגמה את פורזינגיס, הוא מעולם לא שיחק ביורוליג, הוא אפילו לא היה הריבאונדר הכי טוב ב-ACB, לכן כשלוקה דונצ'יץ' הגיע וכולם שאלו מדוע הוא כל כך טוב, זה כי הוא היה ה-MVP ביורוליג. אני לא בהלם ששחקן שהצליח כל כך ביורוליג הגיע ל-NBA והוא ככל הנראה אחד משלושת השחקנים הכי טובים בליגה. תסתכל על שלושת השחקנים בטופ של ה-NBA: דונצ'יץ' יוקיץ' ויאניס".
תמיד היית ברשתות החברתיות, אבל לא היית מעורב כפי שאתה בחודשים האחרונים ובמיוחד בנוגע למכבי, אבי אבן ודורון פרקינס.
"אני לא איש של רשתות חברתיות. אנשים שוכחים, אני לא זקן, אבל בעידן שלי לא היה לכולם אייפונים ולא היו לינקים ולא יכולת לפרסם את הסטטיסטיקות שלך ברשתות החברתיות. אם הולכים אחורה ל-2010 המקבוק בדיוק הושק כך שהאבולוציה של הטכנולוגיה פשוט הפכה את הדברים לקלים יותר, אבל כעת אני חושב שזה מאוד חשוב. אמריקנים כמוני, מגיעים לאירופה, יש לנו קריירות מאוד מוצלחות. אני מסיים בתור הקלע המוביל בליגה הגרמנית ובתור ה-MVP, זכיתי באליפות עם ציבונה ונכנסתי לחמישיית העונה של הליגה האדריאטית וחמישיית ההגנה, במכבי זכיתי ב-MVP של הגביע, הגעתי לעלית 8 ולפיינל 4, הייתי בטופ 16 מספר פעמים, זכיתי באליפויות, שיחקתי במועדונים מפורסמים כמו הכוכב האדום, ציבונה, אפס פילזן ומכבי, ובחמישיית העונה ברוסיה, יש לי את כל התארים האלה וכשאני מגיע הביתה כולם שקטים בנוגע לזה.
“דורון הגיע למכבי והעובדה שאני והוא מאוד קרובים, הוא עבד בעבר בברוקלין נטס ואני ניו יורקר, נולדתי וגדלתי שם וכולם יודעים את זה. דורון הגיע לאכול עם המשפחה שלי פעם או פעמיים בשבוע וזה פשוט הדליק אצלי מחדש את האש, אני אוהב להיות איתו, חבר שלי לקבוצה שביליתי איתו המון זמן בצעירותי, זמן מיוחד עבורי. זה שהוא חלק מהחיים שלי ושל ילדיי, ואני חלק מחייהם של ילדיו ושל אשתו, זה פשוט הדליק אצלי את האש מחדש לרצות להיות מעורב. שיחקתי עם וויצ'יץ' יחד באפס פילזן הוא אדם נהדר. אבי אבן היה מנתח וידאו כשהייתי במכבי הוא מסר לי כדורים לקליעות, כך שראיתי כמה קשה הוא היה עובד ורציתי לחזור ולהיות מעורב כי חשתי את הדחיפות הזו להיות חלק מזה. לתמוך בדורון, לתמוך באבי ולתמוך במכבי ופשוט לשים את האור על מה שהשניים האלו עושים בצוות האימון".
שיחקת במכבי ב-2009/10. במהלך העונה ניצחתם את ריאל מדריד בספרד בטופ 16 וקיבלתם בפלייאוף את פרטיזן בלגרד עם יתרון ביתיות. מה לא עבד עבורכם בפלייאוף, כי כמעט כולם הכתירו אתכם כפייבוריטים ושזו סדרה שאתם חייבים פשוט לנצח?
"זה מצחיק, דיברתי עם כמה אנשים על זה לאחרונה, זה חשוב שאנשים יבינו את ההיסטוריה במקום כמו פרטיזן, את הגאווה שיש להם במועדון, הקבוצה ששיחקתי בה כשמסתכלים לאחור הייתה מפוצצת בכישרון, מפוצצת, עמוסה בשחקנים נהדרים ואני חושב שאם תשאל את דורון או את אבי אבן, כשמסתכלים לאחור ויש שחקנים כמו דורון פרקינס, סטף לאזמה וכולם עולים מהספסל...
“אנחנו גם חשבנו שננצח את הסדרה הזו, אבל מה שאנשים שוכחים זה שבאותה התקופה הטופ 16, הקבוצה שהייתה לסיינה עם טרל מקינטייר הייתה נהדרת ואנחנו בעטנו לקבוצות בתחת, ניצחנו את צסק"א עם ג'יי אר הולדן בפער גדול באותה העונה, היינו קבוצת כדורסל מאוד טובה, לא הפסדנו בליגה הישראלית, היינו מאוד טובים, ומאוד טובים בהגנה ומה שהרבה אנשים שוכחים בנוגע לאותה הסדרה הוא שמצ'איי למפה שפתח איתנו את העונה ובמהלך העונה הוא שוחרר ועבר למועדון אחר וחשבנו שלא נצטרך להוסיף שחקן במקומו. מצ'אפים הם קוץ בתחת.
“סיימנו את הבית במקום הראשון, אנחנו נוסעים למדריד ואנחנו מנצחים את ריאל כדי לסיים במקום הראשון ובאותה התקופה זה לא דבר שקל לעשות בטופ 16, רק תסתכל על הבית שלנו, סיינה - עמוסה, ריאל - עמוסה ואפס פילזן - עמוסה. סיימנו את הבית הזה במקום הראשון ואנחנו מקבלים את פרטיזן, היינו קבוצה עמוסה בגארדים, היה אותי את אלן אנדרסון ואת דורון והיו לנו גבוהים טובים, אבל הם לא היו גבוהים פיזיים ופרטיזן הייתה מאטה את הקצב שלך, מוסרת את הכדור פנימה ומשחקת לאט.
“הסייז שלהם פגע בנו מאוד, הם שיחקו הגנה אזורית, הם כיווצו את הצבע, הובלנו ב-25 נקודות במשחק הראשון וניצחנו את השני בפער גדול ואז נסענו לפרטיזן ולמען האמת הייתה לי את השיחה הזו בפודקאסט לאחרונה והייתה לי סדרה נהדרת. היו לנו שחקני כנף ענקיים באותה העונה וזה העניין עבור הקבוצה הזו שהגיעה לעלית 8, והמצ'אפים בעלית 8 מאוד חשובים וזה מצחיק שהבחור שהרג אותנו בסדרה הזו, אלכס מאריץ' הגיע למכבי”.
אתה יודע איזה שחקן ספציפי שכחת?
”"וסלי בו מקאלב, לורנס רוברטס, ה-2.29 וארנש, קצ'מן. זו הייתה קבוצה טובה של פרטיזן. ודולה (דושקו וויושביץ') מאמן טוב, הוא אימן זמן רב, שיחקתי נגדו מספר שנים והוא ידע איך לעשות מניפולציות עם הקהל והם היו נרגשים".
צ'אק אידסון השחקן הכי חכם ששיחקת לצידו?
”צ'אק היה שחקן מאוד חכם. היה יתרון שהוא היה שמאלי ובגובה 1.98. אני תמיד אומר שצ'אק שיחק כמו דיאמנטידיס, כי כשאתה שומר על שחקן שמאלי בפיק אנד רול ויש לו סייז אז הוא יכול לשחרר את הכדור במספר דרכים. צ'אק היה החבר שלי לחדר, הוא שחקן מאוד חכם שידע מתי לזרוק ומתי למסור, הוא היה שחקן מאוד לא אנוכי, צ'אק היה שחקן נהדר".
ספר לנו משהו עליהם שאנחנו לא יודעים על אבי, דורון, צ'אק וניקולה.
"הדבר הראשון הוא שדורון מאלסקה. כולם אבות נהדרים, צ'אק אב מצוין ובעל מצוין, דורון אב נהדר לבנות שלו, וויו הוא אחד האנשים הכי מקצועניים שאי פעם יצא לי להיות איתם הוא אדם כל כך טוב ואבי עבורי, צנוע שעובד קשה ואמרתי את זה לאחרונה ואני אומר זאת גם לך כי אני חושב שזה חשוב, אני לא המום מההצלחה של אבי, מכבי זה מקום שאתה חייב שהלב שלך יהיה מעורב בו ודבר אחד שאני מתגאה בו הוא שאף אחד לא יכול לומר שהוא לא ראה אותי משחק עם כל הלב, אף אחד, וזה משהו שאני מתגאה בו לכל אורך חיי ומכבי זה מקום שלאוהדים ולמאמנים יש לב.
“אתה חייב לאמן את מכבי עם לב ועם אהבה ואבי אבן היה שם במשך זמן כל כך רב. הוא היה שם תחת מאמנים כמו פיני גרשון, צביקה שרף ודייויד בלאט, הוא ראה מה הם עשו והוא ראה מה צריך לעשות והוא מאמן את הקבוצה עם אהבה ולדעתי זה משהו שחייבים לכבד. לפיני גרשון היה לב גדול, הלב שלו היה בתוך זה, הוא רצה לנצח עבור פיני אבל הוא רצה גם לנצח עבור מכבי. חייבים להבין שמכבי היא כמו פעימת הלב של המדינה וזה למה אני חושב שזה נהדר שדורון שם, הוא שיחק שם, הוא מבין, הוא יכול לדבר עם האמריקאים ועם השחקנים החדשים. אתה חייב שיהיה לך אכפת מהם, אם תיתן להם את הלב שלך הם ייתנו לך את שלהם בחזרה".
העונה לא הסתיימה כפי שרציתם, ישנה אכזבה מכך שלא המשכת לעונה נוספת?
"לא הייתי קורא לזה אכזבה. הם עשו שינוי בעמדת המאמן והרבה אנשים שעוקבים אחר אירופה יודעים שברגע שיש שינוי בעמדת המאמן ישנם שינויים נוספים. הייתי שמח להישאר במכבי ותכננתי להישאר ואפס פילזן הציעה לי המון כסף והרגשתי שזה היה המהלך הנכון עבורי באותו הזמן עם השינויים, ההגעה של דיוויד בלאט ואני שיחקתי עבור פיני ושרון דרוקר. הבנתי שזה הביזנס, דיברתי עם שמעון ויש לנו מערכת יחסים נהדרת ותכננתי לחזור, אבל אפס פילזן הציעה לי המון כסף ואני לא אומר שלא עשיתי כסף טוב מאוד במכבי, כי עשיתי, אבל אפס ממש רצו אותי.
“ובכל מה שקשור לליגה המקומית זה אירוני, לא הפסדנו משחק כמעט לכל אורך העונה ואני חושב שמספר שחקנים רצו כבר לחזור הביתה, מה שקצת מתסכל אותי בסופו של דבר, אבל בסוף זכינו בגביע, עלינו לעלית 8, יש לך עונה כל כך טובה מבחינה סטטיסטית והכל מתנקז לכדי משחק אחד, אם זו סדרה אנחנו לא מפסידים את הסדרה ואתה יכול לשים את זה על השם שלי, אנחנו לא מפסידים סדרה של שלושה משחקים, אבל זה היה משחק אחד ואני זוכר את זה בבהירות, נקלעתי לבעיית עבירות בשלב מוקדם עם שתי עבירות זולות על פארגו, אני שמרתי את פארגו. היינו צריכים לנצח את המשחק הזה וזו החרטה היחידה שיש לי. זכיתי באליפויות, זכיתי בגביעים, הייתה לי קריירה מאוד מוצלחת ואני רואה את העונה ההיא כהצלחה כבירה.
“בעונה שלפני הקבוצה לא העפילה לעלית 8, כך שחזרנו והרגשתי שהפכו את העניינים, זה היה הפסד קשה, אבל אמרתי את זה לא מזמן יש שני דברים שספורטאי צריך לחיות איתם, תמיד יש משחקים שאתה מפסיד ואתה מקווה שיכולת לחזור אליהם ואתה אף פעם לא פורש כשאתה רוצה. במרבית הזמן גם בחורים כמו קובי בראיינט ולארי בירד, אתה אף פעם לא פורש בדרך שאתה רוצה לפרוש, אתה פורש כשאתה חייב לפרוש וזה החלק הכי קשה עבור ספורטאים, לבלוע את הגלולה הזו כשהזמן שלך אזל, מבחינה מנטלית אתה מרגיש שאתה יכול לעשות את זה, אבל מבחינה פיזית הדברים משתנים, אני עדיין מרגיש שאני יכול לבוא למכבי ולשחק, זה פשוט מי שאני עמוק בפנים. התבדחתי עם דורון מספר פעמים שאני צריך לבוא ולהתאמן עם הקבוצה".
למכבי יתרון בקו האחורי לאור מה שהיה עם תומא הארטל וטריי תומפקינס?
"אני חושב שכן, יש להם את היתרון בקו האחורי. יש להם את נאנלי, ווילבקין, יש לך שחקנים שיכולים לקלוע ויש לך שחקנים שיכולים ללחוץ על יוי, לתקוף את שחקני הפנים, לנסות לגרום להם להגיע לשחקני הקו הקדמי שעולים מהספסל ולגרום להם לבעיית עבירות ולהרים את קצב המשחק. מכבי צריכה לשחק מהר נגד ריאל במגרש הפתוח ולבנות יתרון, כך שהם לא יוכלו לעשות להם את מה שפרטיזן עשתה לנו, שברגע שהם עלו ליתרון הם פשוט הורידו את הקצב והאטו את המשחק. חייבים שהמשחק יהיה בקצב של מכבי ואני חושב שמכבי עשתה עבודה נהדרת מהבחינה הזו לאחרונה, לתקוף בקצב ובהתקפות המעבר היטב.
אנטה ז'יז'יץ' רץ את המגרש היטב כך שאני חושב שהם עושים עבודה טובה, אז כן, הם יצטרכו להיצמד לשחקנים כמו סרחיו יוי והוא וטרן שאין לו מה להפסיד. אוהבים אותו כל כך בספרד, הוא יכול להחטיא 15 זריקות מעבר לקשת ולאף אחד לא יהיה אכפת. זה תמיד מפחיד כשאתה משחק נגד שחקן שאין לו מה להפסיד, הוא כבר קיבע את מעמדו בתור השחקן שהוא, אז מכבי צריכה להשתמש ביתרון הביתיות שלהם לטובתם. הם יצטרכו לגנוב משחק אחד בחוץ ואני חושב שהם יכולים, אני בהחלט חושב שהם יכולים.
“הם חייבים לתקוף בפיק אנד רול גבוה, להכריח את הגבוהים להגן, לנסות להכניס אותם לבעיית עבירות ולהוציא אותם מהפוזיציות שלהם, כך שאני חושב שיש להם יתרון מהבחינה הזו, אבל אין בכך לומר שהגארדים של ריאל לא טובים ושהם לא וטרנים. הסיטואציה עם הארטל הייתה מאוד מעניינת השנה, זה מדהים איך שהדברים קורים כך באירופה, שחקן אחד יכול לשחק שנים עבור מאמן אחד ולהיות מדהים ואז לעבור למאמן אחר ופתאום הוא שחקן אחר לחלוטין".
אם הייתי משווה את הקו האחורי שלך עם הקו האחורי הנוכחי של מכבי, מי לוקח?
"בחייך, אני חייב לומר שהקו האחורי שלי. תראה, כשאתה מדבר על הקו האחורי שהיה בו את אנדרו וויזנייבסקי, צ'אק אידסון, אלן אנדרסון ודורון פרקינס שעולה מהספסל זה קו אחורי קשוח. כל שחקן שם מעל 1.91 מטרים וכל שחקן בו עם מוטת ידיים של יותר מ-2.01 מטרים, כולל אותי ואת פרק (פרקינס). זה קו אחורי ממש קשוח תשאל את טרל מקינטייר, זה קו שקשה לשחק נגדו. תראה כל הספורטאים צריכים לבחור בעצמם אבל אני חייב לבחור בקו האחורי שלי".
מה התחזית שלך לסדרה בין מכבי לריאל מדריד?
"מכבי מנצחת 2:3. פיינל פור זו התחזית שלי".
איזו עצה היית נותן לשחקנים?
"אני חושב שהם השיגו כל כך הרבה כבר עכשיו מהמקום שבו הם היו לפני חודשיים כדי להגיע למקום שבו הם נמצאים כעת, כך שהם צריכים להמשיך וליהנות, ליהנות מהקהל, ליהנות מהרגע, כי לפעמים אתה לא חוזר לרגע הזה".
