אחרי שחלומותיו התנפצו עם ההתרסקות הגדולה בהפועל תל אביב, ספק אם מישהו חשב שאמיר כבירי יגיע להישגים בכדורגל, אבל חמש שנים אחרי ירידת הליגה, הבעלים לשעבר של האדומים נמצא בשיאו לאחר שהוביל את ז’רינסקי מוסטאר הבוסנית לאליפות, תוך כדי שהיא דורסת את הליגה המקומית.
בשביל הפועל ת”א היו לכבירי תכניות ענקיות, אך הוא עבד בעיקר עם הלב במקום עם הראש. כיום, איש העסקים חי חיים חדשים בבוסניה, שם השתקע בשל השקעה במפעל אלומיניום מקומי בעיר מוסטאר, המייצר מוצרי אלומיניום לתעשיית הפרופילים, הרכב, התעשייה כבדה והצבאית.
בזכות קשריו, קיבל כבירי מידע שהמפעל נמצא על סף התמוטטות אם לא יקבל סיוע כספי. הוא הגיע למקום, הבין את גובה הפוטנציאל, הצליח לגייס את הכסף הנדרש (כ-100 מיליון דולר) והחזיר אותו לפסים. ב-2021 המפעל סיים עם מחזור הכנסות של כמיליארד שקל, וב-2022 התחזית שהוא ישלש את ההכנסה לסך של כ-3 מיליארד שקלים.
אחרי מה שעבר בהפועל ת"א, נראה שהמזל השתנה עבור כבירי. בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה, שווקים רבים הפסיקו לעבוד עם המדינה של פוטין, ולתמונה נכנס המפעל של איש העסקים, שעשוי בתקופה הקרובה לחתום על מספר עסקאות ענק בשל השינוי הפתאומי במזרח אירופה.
בנוסף, מחירי ההובלה הימית עלו לגבהים חדשים, אך המיקום האסטרטגי של המפעל אפשר לו לשנע אלומיניום למדינות סמוכות במשאיות וכך גבר הביקוש לסחורה שלו. המפעל של כבירי נתן מענה ללוקחות מבלי שמחירי ההובלה עלו בצורה חדה וגם הגורם הזה אפשר לו להגביר את הרווח. למעשה, הפרמטרים איתם נכנס להרפתקה העסקית הזו לא עמדו לטובתו של כבירי בהתחלה ולא כל אחד היה קופץ על האפשרות לרכוש אותו. בסופו של דבר כבירי הפגין תעוזה, כמו במהלך לרכישת הפועל, אך בניגוד למפח הנפש אצל האדומים, הפעם הוא קיבל על כך התגמול הראוי כאשר המזל היה בצד שלו.
לכבירי עדיין יש צלקות רבות מימיו באדום. ענייני הפירוק של הקבוצה עוד נמצאים בתביעות בבית המשפט ע"י המפרק, עו"ד שאול קוטלר. אקס האדומים טוען שהוא שילם עשרות מיליוני שקלים לכיסוי חובות ויש לו עוד בטן מלאה נגד המפרק, אך מבחינתו זה עדיין לא הזמן הנכון.
ההצלחה עם המפעל המקומי במוסטאר הובילה אותו לתת חסות לקבוצה המקומית של העיר, ז’רינסקי. עוד לפני שהמפעל היה על סף התמוטטות בתקופת טרום כבירי, הוא היה נותן חסות לקבוצה, ולאחר פניות שהגיעו לבעלים החדש, הוא הפך להיות הספונסר הרשמי בסכום המוערך בכ-600 אלף אירו בעונה.
אבל אצל כבירי כמו אצל כבירי, להיות נותן חסות שקט לא הייתה אופציה, ומהר מאוד הוא הפך להיות סגן נשיא המועדון, כאשר הוא מעורב מאוד בכל העניינים בקבוצה. למזלו, בבוסניה אין בעלות פרטית על קבוצת כדורגל. לקבוצות יש חבר מנהלים שנבחר על ידי האוהדים, מין בעלות עירונית. אגב, לפי גורמים הקשורים להפועל ת"א, היה מי שניסה באחרונה לגרור אותו מחדש למועדון, אך הבעלים לשעבר הוריד זאת מן הפרק.
כעת, אחרי שחגג אליפות מרשימה במיוחד, בראיון בלעדי ל-ONE כבירי מדבר על החיים החדשים שלו, מספר איך הגיע לקבוצה ואיך בכלל החל לעסוק בתחום האלומיניום, התכניות שלו לגבי המועדון ומה עבר עליו מאז עזב את הפועל ת"א. בטח יהיה מי שיקרא את הראיון ויאמר: “שוב הפנטזיונר הזה”, אבל כמו שהזכרנו, נראה שהפעם כבירי עובד עם הראש ולא הלב.
לכן למשל, הוא לא מגיע למתחם האימונים של הקבוצה ולא מתחבר אישית עם השחקנים כפי שעשה בהפועל ת"א, כשהיה קונה אישית מצרכים ומביא אותם לזרים של הקבוצה הביתה. כבירי הבין שכשמערבים יותר מדי רגש, מדובר במתכון לקריסה גדולה שתגיעה בהמשך.
לאורך השנים האחרונות היו לי לא מעט שיחות עם כבירי, וכעת אני יכול לומר שהוא נשמע מאוד מרוצה מהדרך החדשה שלו, לאחר רכבת ההרים שעבר במרוצת השנים, מאז הפך ביום אחד לבעלים של הפועל ת"א.
אמיר, איך אתה מגיע בכלל לבוסניה? איך מכל המדינות בעולם אתה נוחת דווקא שם?
"אני פעיל בבלקן מספר שנים, האזור והפוטנציאל שלו לא חדשים לי. ספציפית לגבי אלומיני, יצרו עמי קשר גורמים מהנהלת המפעל לעניין אותי ב-2019. כאשר ביקרתי לראשונה ברצפת הייצור הבנתי מיד שיש פוטנציאל, כמובן שזה לקח למעלה משנה להשלים את העסקה בגלל המורכבות של בדיקת הנאותות".
מה גרם לך להגיע דווקא למדינה כזו ועוד לעיר קטנה כמו מוסטאר?
"מוסטאר היא לא עיר קטנה במובן העסקי והגאוגרפי שלה, מדובר בבירת מחוז הרצגובינה, עיר תעשייתית עם מפעלי ענק עוד מימי יוגוסלביה. היא נחשבת גם ליעד תיירותי ידוע".
מה אתה מזהה כשאתה מגיע למפעל?
"ראשית המיקום, מרכז אירופה, ושנית, תשתיות ומפעלים שכיום יהיה מאוד מאתגר לבנות".
אתה התעסקת לפני כן באומנות, איך אתה מגיע למפעל שעוסק באלומיניום?
"אומנות היה מאז ומעולם תשוקה, אספנות, ולא עיסוק. עסקתי במהלך השנים בתשתיות וסחר. מפעל אלומיני כשל ניהולית והפסיק את הייצור ב-2019, לאחר בדיקות רבות החלטתי לבצע את העסקה".
אתה נכנס למפעל כשהוא סגור, העולם במשבר קורונה, מה עבר עליך באותם ימים?
"באותם ימים הייתי על הקו שנגחאי-פאריס, וכמובן שהקורונה שינתה את כל התוכניות. בעקבות הקורונה נאלצתי להישאר במוסטאר, ובדיעבד אני יכול להגיד שזה תרם רבות להבנה שלי את האזור מבחינה תרבותית, למידה עמוקה של תהליכי הייצור והענף, והצלחת הפרויקט. כיום יש לנו קרוב ל-400 עובדים בארבעה קווי ייצור שונים".
מה אתה עושה במפעל, אתה לא מגיע מרקע של ייצור באותם ימים, איפה מתחילים?
”יש לי צוות מסור שעובד במפעל למעלה מ-25 שנה, יש להם ידע עצום. המפעל הוא מוסד ותיק שפועל משנות ה-70, זה אחד המפעלים המובילים באירופה. מה שהיה חסר לו זה ניהול מדויק וחזון. עם הזמן למדתי גם את הענף אבל אני מתרכז בתהליכי מקרו והצבת יעדים ומשאיר את הייצור לאנשי המקצוע. כיום אנחנו מייצרים כ-250,000 טון של מוצרי אלומיניום".
מה אתה יכול לספר על העיר מוסטאר?
"עיר שכולה היסטוריה, נופים עוצרי נשימה, ובעיקר עיר אקדמאית עם דור צעיר ושאפתן שמביא הרבה אנרגיה ורצון להתקדם, שזה בסיס חשוב לצמיחה כלכלית".
ואיך אתה מתחבר לקבוצת הכדורגל המקומית?
"פנייה ראשונה קיבלתי כבר ב-2020. בתחילת עונת 2021 החלטתי לתמוך במועדון בצורה כלכלית נרחבת, ומעט מאוחר יותר גם בהובלה הניהולית שלו".
מה חיבר אותך לקבוצה הזו?
"מוסר העבודה הגבוה שזה חלק מהתרבות התחרותית באזור, ההיסטוריה, הצבע האדום והפוטנציאל העצום של מחלקות הנוער. יש לנו כישרונות מבטיחים לשנים קדימה, וזה בסיס להצלחות".
מה מצאת במועדון כשהגעת?
"מועדון עם הרבה תשוקה, קהל נאמן ובעיקר צוות מקצועי אנושי, איכותי וחדור מטרה. היה לי ברור שעם התמיכה הכלכלית שלי נביא תארים, וזו הייתה המטרה שהצבתי בקיץ, עם כל הכבוד לשאר המועדונים שנתנו פייט".
ז’רינסקי כבר זכתה באליפויות בעבר, מה מייחד אותה?
"אכן, זה המועדון הכי מעוטר בבוסניה והרצגובינה, עם הכי הרבה תארים. יש פה גאוות יחידה, אידאולוגיה, מחוז הרצגובינה מאוחד סביב המועדון, זה נותן רוח גבית עצומה".
אם אתה צריך להשוות את הכדורגל בבוסניה לזה הישראלי?
"המתקנים בארץ הרבה יותר טובים. בוסניה כיום מזכירה לי את תחילת שנות ה-2000 בישראל, כשהתחילו להשקיע במתקנים. גם בבוסניה החלו בתהליך בעזרת תמיכה של האיחוד האירופי וכספים מאופ"א. אני מאמין שככל שהתהליך יתקדם ויחול שיפור בתשתית הספורט והמתקנים, נראה שיפור דרמטי ברמת הכדורגל".
ומבחינת הרמה המקצועית?
"הכדורגל הישראלי כמעט זהה ברמתו לבוסני, עם יתרון קל לישראל בגלל הזרים. צריך להבין שלא פשוט להביא זרים לבוסניה בגלל חוקים מאוד נוקשים בנוגע לרישיונות עבודה. כרגע יש תהליך של רפורמה בעניין, ברגע שזה ייושם ונוכל לרשום זרים בצורה יעילה יותר, נהווה גורם גם באירופה. הכדורגל בבוסניה מאוד פיזי, הרבה יותר מאשר בארץ. רמת האימונים פה מאוד גבוה".
מה התקציב של הקבוצה?
"נושק ל-5 מיליון אירו, אך נגדיל אותו הקיץ בכדי להתחרות במפעלים האירופים כבר בעונה הבאה, זו מטרה חשובה עבורי".
אתה נכנס כספונסר וסגן נשיא המועדון, כמה כסף שמת בקבוצה?
"מספיק בכדי לזכות באליפות דומיננטית ולשמר את השלד לשנים הבאות. אגדיל את התמיכה ככל שאראה אפשרות להתקדמות במפעלים האירופים, וכמובן אשקיע בתשתיות. המטרה היא לבנות מועדון, לא רק קבוצה".
מה התפקיד שלך במועדון, איך אתה משתלב? אתה מעורב פן המקצועי?
"לקחתי על עצמי בעיקר את הפן הפיננסי וכמובן את קידום בניית מתקני האימון, שזה הדבר המהותי ביותר. אני מעורב במחלקות הנוער ודואג שיקבלו חינוך והעשרה מעבר לשעות האימון. אני כמובן מודע לדרישות בנוגע לשחקני רכש, יש לנו מנג׳ר מצוין שדואג לחלק את התקציב בצורה מאוזנת לרכש, והוא הוכיח זאת העונה. אני לא נמצא בחדר הלבשה או במתחם האימונים, זה לא התפקיד שלי".
הכדורגל הישראלי לא בדיוק פורח, למה שתבוא ויתנו לך לנהל, לקבוע? במיוחד אחרי מה שעברת בהפועל ת"א.
"לא מקומי לדבר על התרומה שלי למועדון, כשהצטרפתי המועדון היה במקום שלישי עם מצב כלכלי לא פשוט, אבל תודות לניסיון העבר שלי, מיד נעשו צעדים מונעים ובונים, הוזרמו כספים חיוניים תוך דגש על שליטה ובקרה והתוצאות לא איחרו להגיע".
מה בעיקר קסם לך מבחינת הכניסה לקבוצה?
"הפוטנציאל העצום של המועדון להיות מוביל בבוסניה והרצגובינה והחשיפה לאירופה, ספורט חייב להגיע עם הישגיות, ואני דורש את זה מכל אחד במערכת, ובעיקר מעצמי".
מה עבר עליך מאז שסיימת עם הפועל ת"א, תקופה שעלתה לך גם בבריאות?
"היו חודשים מאתגרים לאחר מכן, בעיקר עבור המשפחה, בכל זאת שמנו את מיטב ממוננו ונשמתנו, עשינו לילות כימים עבור עתיד המועדון, לא ציפינו למה שקרה לאחר מכן, זה היה חסר פרופורציות לחלוטין. חוסר האונים להגיב לדברי השקר והכזב שיוחסו לי ולמשפחתי גרמו לנו לעוול רב, אבל החיים ממשכים הלאה, אני לא אדם שאפשר לשבור אותו".
איך סיום הקדנציה שלך בהפועל ת”א השפיע עליך מבחינה אישית? הרי חלמת להוביל את המועדון שגדלת עליו להישגים.
"אין ספק שכשהגעתי להפועל היו לי תכניות רבות, את חלקן יישמתי ואת חלקן לא הספקתי ליישם לצערי. לאחר סיום הפרק עם הכדורגל הישראלי חזרתי לעסקיי, ואפשר לומר לשגרה מסוימת, לשקט".
נראה אותך עוד חוזר להפועל ת״א לסגירת מעגל?
"אני כרגע מרוכז בלהוביל את ז’רינסקי לפסגות נוספות".
מני ויצמן אמר ל-ONE לפני כ-7 שנים שאתה עוד תהיה מיליארדר, אנשים צחקו עליו, אתם בקשר?
"מני ויצמן אוהד הפועל בכל רמ”ח איבריו, הוא הקריב רבות עבור המועדון, אני מהבודדים שיודעים עד כמה".
בדיעבד היית נכנס להפועל ת"א?
"ב-2015 כשביקשו ממני מהעמותה לתמוך כלכלית בקבוצה עשיתי זאת בלי היסוס, גם לפני כן למען האמת תרמתי סכומים לא מבוטלים. רק לקראת מאי באותה שנה הבנתי מראשי העמותה שאם לא אקח את זכויות הניהול, ואזרים כספים נכבדים, המועדון ילך לפירוק בתוך מספר שבועות. בחרתי ללכת עם הלב, להיכנס, בלי בדיקת נאותות ראויה, בניגוד לכל היגיון, עשיתי זאת רק על סמך מילה של מספר אנשי מפתח במועדון לגבי גובה החובות וההתחייבויות. האמנתי שכולם משפחה אחת, הייתי שבוי בקונספציה שלכולם אינטרס דומה: טובת המועדון. שגיתי".
למעשה סיכנת את עתיד משפחתך עבור מועדון כדורגל?
"אף אחד אחר לא היה מעז לעשות צעד כזה, אני מודה. שמתי את גופי ועתיד משפחתי עבור המועדון, כל המשפחה נרתמה למאמץ, עד הרגע האחרון נלחמנו. בדיעבד הייתי עושה את אותו מהלך, לא בגלל שאני פתי, כי זה היה הדבר הנכון לעשות עבור המועדון שחשוב לי, אבל הייתי עושה זאת בצורה אחרת, שקולה יותר, מדודה הרבה יותר, ומסתמך על אנשי אמון שטובת המועדון בלבד לנגד עיניהם".
מה למדת לקח מהתקופה שלך כבעלים של הפועל ת”א?
"למדתי הרבה לקחים, אבל בשלב זה אני מנוע מלהרחיב. יש זמן לכל דבר".
אם אתה צריך להשוות את ז’רינסקי מבחינת סדר גודל, עניין, להפועל ת"א?
"מועדון באותו סדר גודל, מבחינת חשיפה, עניין והיסטוריה. מבחינת קהל אוהדים, הבסיס פה מעט רחב יותר, אבל יש הרבה עבודה בנוגע למתקנים שנכון להיום מגבילים ומונעים מהקהל להגיע בכמויות שאני מצפה".
מה המטרות שלך עם הקבוצה?
"תארים, מצוינות בכל המחלקות, והתקדמות הדרגתית במפעלים האירופים".
יהיה בעתיד משחק מול הפועל ת"א?
"יש אפשרות שניפגש באחד מהמפעלים האירופים".
אתה נשמע עדיין כעוס.
"לא הייתי משתמש במילה כעוס, אבל אין ספק שזאת חוויה שמשאירה טעם רע. חשוב לי שהתמונה האמתית והמלאה תצא לאור ואני נחוש להביא לכך, גם אם זה ייקח עוד כמה שנים".
אתה שילמת על הטעויות של עצמך?
"עד היום אני משלם, ולא רק בכסף".
כמה הפועל ת"א עלתה לך בסופו של דבר?
"למעלה מ-50 מיליון שקלים".
מה עם האצטדיון בבת ים, העסקה שפנטזת עליה עם הסינים ונפלה לבסוף?
"בזמנו האמנתי שזה הדבר הנכון לעשות עבור עתיד כלכלי יציב עבור המועדון, היה חוזה חתום עם חברת סי אם אי סי, היה מימון להקמת המיזם, אבל בעקבות העזיבה שלי, לא היה שום היגיון לקדם את זה".
כשאתה רואה כיום מה קורה בהפועל ת"א, סכסוך בין הבעלים, גירעונות וחובות, מה אתה חושב?
"אני לא מעורה בפרטים האלה וזה גם לא מקומי להרחיב על כך".
יהיה שחקן מישראל שתיקח לקבוצה שלך?
"אם המנג’ר יתעניין בשחקן ישראלי, אני אשמח מאוד אם יצורף, כרגע זה לא על הפרק".
אתה ידוע כאספן אומנות גדול, אתה גם כיום ממשיך לעסוק בכך?
"מאז ומתמיד אספתי אומנות וגם כיום. יש באספנות מן התשוקה, אסתטיקה ושלמות, וגם הרבה רגש. דומה מאוד ליצרים שבספורט".
לסיום, אמיר, מה החלום הגדול שלך?
"אני לא מונע ע"י ‘חלום גדול’. אני מזהה הזדמנויות כדי להשיג יעדים. כיום אני מרוכז רק בעשייה ותרומה לקהילה".
אוהדי הפועל ב"ש חוגגים עלייה לגמר
