סיפורי השראה בספורט יש לא מעט. בטוח קראתם כבר הרבה סיפורים על אנשים שנפלו והצליחו להשתקם בדרך להצלחה, וגם כנראה שאחד מהסיפורים הללו גם נכנסו לכם ללב. אבל בכל זאת, סיפור כמו של עילי חיות לא שמעתם.
חיות הוא טניסאי פראלימפי שמסומן כאחד שיכול וצריך לקחת מדליה במשחקים הפראלימפיים בלוס אנג'לס 2028. כדי להכיר לכם את אותו סיפור מעורר השראה, צריך ללכת אחורה. כמה אחורה? עד אוגוסט 2018, אז חיות, לוחם במגלן שהגיע לפלוגה שבוע לפני, במהלך שבוע אימונים, התבקש על ידי מפקדיו לקפוץ מג'יפ האמר לתוך ערימת קוצים שאספו כחלק מ'טקס חניכה' שנערך כמסורת בפלוגה.
מאותו הרגע בו פגש את הקרקע הבין חיות שמשהו לא טוב קרה. הפינוי התעכב, הוא הורם למרות ההוראות ורק לאחר שעתיים הגיע לבית החולים שם הורדם והונשם ונכנס לניתוחים מצילי חיים.
סיפורו מעורר ההשראה של עילאי חיות
בראיון מיוחד עם ONE, חיות משחזר: “במהלך שבוע הסוואה, מבקשים מאיתנו לקפוץ לסירות קוצניות. אני עושה את מה שהמפקדים אומרים לי, עולה כמו שאר החיילים על ההאמר וקופץ. תוך שלוש שניות אני מבין שאני משותק. הורדמתי והונשמתי ואחרי שהתעוררתי, הבנתי שאני במציאות שאני לא מסוגל להזיז אף חלק בגוף, זה הרגע שאתה מבין שזה מה שיש ועם זה ננצח, ומפה צריך להתחיל לשקם את עצמך, אלו רגעים מאוד קשים, זה רגעים שאתה לא כל כך רוצה לחיות".
חיות ממשיך: "לאט לאט התחלתי לאסוף את עצמי. הרבה שעות של פיזיותרפיה בכל יום במטרה להזיז את האיברים הכי קטנים. אם זה להזיז את הידיים, לנסות להזיז את הרגליים, ממש עובדים על הכול ומשם מתחיל הליך שיקום מפרך".
עוד לפני שהיה לוחם, חיות היה אלוף ישראל בריצות למרחקים. הוא נחשב לספורטאי עילוי והייתה לו את האופציה לקבל מעמד של ספורטאי פעיל ולא ללכת לקרבי, אלא שהוא בחר לשים את הספורט בצד ולתרום למדינה.
אתה שלם עם ההחלטה?
”אני לא מתחרט על שום דבר, אני שמח בחלקי. שמח במה שיש, אני יודע שהיה יכול להיות יותר טוב, ואני יודע שהיה יכול להיות גם יותר גרוע. איך שנפצעתי ישר ידעתי שאני חוזר לספורט. לא הבנתי עוד באיזה מצב".
כבר בבית החולים, טרום השיקום, סיפר כי הוא יצליח לעמוד על הרגליים. “אין ספק שהספורט זה חלק מרכזי בשיקום שלי", הוא מעיד. תחילה הוא נכנס לבריכה והחל שם את השיקום שעד מהרה הפך לתחרותי. בשיא הוא זכה בתואר אלוף ישראל.
"משם החלטתי שאני מסיים את דרכי במים”, מרחיב חיות. “ראיתי שאם אתה לא נולד עם הנכות אז באמת קשה להגיע לרמות עולמיות". עוד בבית החולים, בשיקום, פגש חיות במי שזכה במדליית הזהב במשחקים הפראלימפיים בלונדון 2012, נועם גרשוני, שהפך לחבר קרוב ובעקבותיו החל להתאמן בענף על המשטח. "בטניס אני רואה עתיד ואני עובד קשה כל יום וחולם להגיע באמת לרמות הכי גבוהות בעולם".
רק לפני חודש הצליח חיות, יחד עם נבחרת ישראל, להעפיל לאליפות העולם יחד עם נועם גרשוני ושרגא ווינברג, שם רשם את ניצחונו הבינלאומי הראשון על יריב אקוודורי. הנבחרת הישראלית תתמודד בעוד חודש בפורטוגל באליפות העולם.
חיות מספר: “נותנים לי את כל התנאים הכי טובים כדי להצליח, אני עובד קשה ומתאמן כל הזמן, אני מאוד רוצה לעשות שינוי בענף ולהגיע רחוק. כל יום דברים משתפרים, אני עובד הרבה שעות ביום, אני בעיקר עושה הליכה טיפולית, בתקווה שיום יבוא ואני אוכל לעמוד על הרגליים. זה החלום. ואם זה החלום האולימפי, מגיל חמש חלמתי להגיע לאולימפיאדה, אז עכשיו החלום השתנה למשחקים הפראלימפיים ואני מאמין שאני אגיע לזה ואני אכבוש את זה בגדול”.
נמרוד ביכלר, מאמנו של עילי ומי שהיה המאמן של נועם גרשוני, אמר: "עילי הוא ספורטאי די חדש בענף הטניס בכיסאות גלגלים, הוא לפני שנה התחיל את הפעילות, הוא מתאמן בהתמדה, משקיע המון, עושה גם פעילות על המגרש, גם בחדר כושר, גם עם מאמן כושר. יש לנו כל מיני יעדים, גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך, לאט-לאט ניקח את זה והשאיפה היא בסופו של דבר להגיע לדירוגים הגבוהים, למשחקים הפראלימפיים ולהישגים בסבב העולמי".
