כאשר מקשרים את יום השואה ובמקביל את העיר נירנברג, הקונוטציה הראשונה שעולה היא אותם חוקים אשר חוקקו בכירי המפלגה הנאצית בעיר, בשנת 1935. אותם חוקים הגדירו מיהו אזרח גרמני ומטרתם הייתה לשלול זכויות אזרחיות מכל מי שאנו עונה להגדרה זו מכיוון שאיננו ממוצא ארי.
87 שנים מאוחר יותר, באותה העיר פועלת פ.צ נירנברג על מנת להילחם בתופעת האנטישמיות בגרמניה וכמובן בעיקר במגרשי הכדורגל. גם העובדה שאלמוג כהן שיחק בקבוצה והפך לאהוד בקרב הקהל, תרמה לעניין.
לפני מספר שנים, לאחר שחתם במדי נירנברג והושאל להפועל תל אביב, הגיעו מספר מאוהדי הקבוצה לביקור בישראל, טיילו במספר מקומות ואף ביקרו את כהן בארץ הקודש. מעבר לכך, עד היום הוא שומר על קשר עם אנשים במועדון, כשרק לפני מספר שבועות, הוא נכח באירוע הווירטואלי שקיימה הקבוצה כנגד אנטישמיות ברשתות החברתיות ואף נשא דברים.
מי שמטפלת בכל הנושאים החברתיים במועדון ומטפלת בקשרי הקהילה היא קטרינה פריץ, אשר בימים אלו מנהלת שיחות עם המנהל המקצועי של נתניה לגבי שיתוף פעולה עתידי בין המועדונים, במסגרתו יגיעו אוהדים ואנשים מהמועדון לביקורים בישראל, על מנת להדק את שיתוף הפעולה ולקרב בין הצדדים.
"אנחנו מאוד אוהבים את אלמוג", אומרת פריץ בשיחה עם ONE, "הוא היה שחקן מאוד משמעותי בנירנברג. בעיני זה מאוד חשוב לדבר על מה שקרה בשנים 1933-1945 ומאוד חשוב לחבר אנשים מדתות שונות. שחקן כמו אלמוג הוא שגריר של המטרה הזו. הקשר ומה שהוא מסמל, הם חזקים מאוד עד היום".
נציגי המועדון מבקרים באתר ההנצחה הלאומי ליד העיר נירנברג ביחד עם אוהדי הקבוצה החל מ-2019 והתכנון הוא גם להגיע לישראל לביקור ביד ושם, ביחד עם צוותי הקבוצה, הספונסרים והאוהדים, גם במטרה לפגוש את כהן.
אז נכון, הקהל של נירנברג לא נחשב לאלים במיוחד, או ימני אשר מזוהה עם הפלגים הקיצוניים, אך גם מבחינת המועדון, ישנה אפס סבלנות למקרי אנטישמיות. שלושה מקרים מהסוג הזה התרחשו בקרב הקהל: שניים במשחקי חוץ ואחד במשחק בית, אך כאמור במועדון פועלים נגד התופעה, פתחו השנה שירות מיוחד לדיווחים על מקרים כאלה והבהירו: "כל תקרית כזאת היא אחת יותר מדי מבחינתנו".
העניין תקף גם לגבי חברויות במועדון האוהדים: אוהד אשר הביע עמדה אנטישמית בכל צורה או באצטדיון, תישלל ממנו החברות במועדון. בנוסף, באצטדיון הביתי של הקבוצה, מקס מורלוק, קיימת רגולציה מיוחדת אשר אוסרת הכנסת פריטים מסוימים המזוהים עם אנטישמיות.
"מועדוני כדורגל והאוהדים הם השתקפות החברה, וגם אם לא נוכל לפתור את כל המקרים, נוכל להשתמש ביכולות שלנו ובאמצעות השחקנים להעביר את המסר הנכון", אומרת פריץ, "מועדוני כדורגל הם בעלי משמעות חברתית, ובכל הנוגע לבורות ודעות קדומות - הם מהווים קרקע פורייה לאנטישמיות וגזענות. אנחנו רוצים ליצור חיבור בין תרבויות שונות ויש לנו הרבה פרויקטים וסדנאות עם האוהדים שלנו בכל הנוגע לנושא".
במועדון אף השיקו צעיף מיוחד אשר עליו נכתב: "יחד נגד אנטישמיות" ואולי המהלך החשוב ביותר הוא קידום פרוייקטים נגד האנטישמיות בבתי הספר, מתוך ההבנה כי הדור הצעיר הוא העתיד. אחד מאותם פרויקטים מבוסס על ינו קונראד היהודי שאימן את נירנברג בשנים 1930-1932 ונאלץ לברוח בשל האנטישמיות. הפרויקט כולל עבודת גמר, שבמסגרתה נפגשו התלמידים עם אומן גרמני כדי להנציח את קונראד ובתו אף נמצאת בקשר עם המועדון ומגיעה לאירועים השונים שמתקיימים בנוגע לאותו פרויקט לימודי. "כשאני מסתכלת על התלמידים ועל המשמעות שיש לפרויקט הזה מבחינתם, אני מתמלאת תקווה", אומרת פריץ.
העובדה שהאצטדיון הביתי קרוב למה שהיה פעם אזור ההתכנסות של המפלגה הנאצית, גרם גם לכך שבמועדון שכרו מדריך אשר עורך סיורים עם האוהדים באזור ומסביר על העבר של המועדון ומה שהתרחש גם בהקשר השלילי באזור. גם המנהלת הגרמנית קיבלה הכרה לחדשנות בכדורגל מטעם המועדון כלפי האוהדים כאשר פלטפורמה אינטראקטיבית ללימוד, הוקמה, בה הם יכולים ללמוד על ההיסטוריה של המועדון, גם בהקשר היהודי.
ב-2020 אף גילו בנירנברג את רשימת בעלי המנויים של השנים 1928-1955, כאשר רבים מהם נרצחו והושמדו במחנות. במועדון מתכננים לפרסם בקרוב ספר מיוחד בנושא שיושק גם לתלמידים, אשר יתייחס למנויים היהודים של נירנברג באותה תקופת זמן.
"מרגש אותי מאוד לשמוע על כל הפעילויות של המועדון", אמר אלמוג כהן ל-ONE, "אני יודע והרגשתי בעצמי את העוצמות של המועדון וכמה הוא חזק. אני שמח שהם משתמשים בכוח שלהם להוקיע גזענות ואנטישמיות. אני זוכר את החיבור שלי עם המועדון והקהל שהיה באמת מדהים וכאמור לא מזמן היה את הפרויקט המיוחד ביחד עם מכבי גרמניה (מכבי פרנקפורט ונירנברג). זה היה מרגש וכיף עבורי שיודעים ככה לכבד ולהנציח את זיכרון השואה וחושבים גם מתוך ראייה לעתיד".
האצן שהשפיל את היטלר, צפו בקטע מהסרט
