בחג העצמאות ה-74 מציין ענף הטניס הישראלי ציון דרך היסטורי, לאחר שבדיוק לפני 45 שנים, בעצמאות ה-29 למדינה, נחנך אצטדיון קנדה ברמת השרון, שנחשב לאורך שנים רבות לאצטדיון הטניס הלאומי. נשיא המדינה דאז, אפרים קציר, חתך את הסרט, כאשר לצדו עמדו במגרש מספר 14 במרכז ברמת השרון ששת המייסדים של מרכזי הטניס והחינוך בישראל והתורמים מקנדה, שמימנו את הקמתו.
קרוב לשנה ארכה הבנייה, במה שהפך לאצטדיון הטניס הגדול במדינה, בעל תכולה של 4,500 מקומות ישיבה ומקום בו התקיימו טורנירים רבים בסבב העולמי, כמו גם מגרש אשר הפך לבית עבור נבחרות ישראל בגביע דייויס וגביע הפדרציה.
הרעיון להקמת האצטדיון נולד ב-1974, לאחר משחק גביע דייויס שנערך מול נבחרת איראן ברמת גן. ד"'ר איאן פרומן, אבי הטניס בישראל, שבעצמו חוגג בעצמאות יום הולדת 85, סיפר: "קיבלנו מגרש לשלושה ימים, אבל המפגש הגיע ליום הרביעי. חובבי טניס ששיחקו באותו היום על המגרש סירבו לרדת ממנו ולתת לנו לסיים מפגש בינלאומי בטניס. חיכינו שיסיימו ורק אז עלינו. כל המצב היה בושה גדולה עבורנו והבנו שחייבים להקים אצטדיון כדי למנוע מצבים מביכים כאלה בעתיד”.
פרומן המשיך: “לכן, אחרי שהוקם המרכז הראשון ברמת השרון ב-1976, שאפנו להקים אצטדיון מכובד עם תנאים נורמאליים ולפחות 3,000 מקומות ישיבה, שיתאים לאירוח גביע דייויס וטורנירים בינלאומיים”. מייסדי מרכזי הטניס והחינוך בישראל פנו בנושא ליהודי ג'וזף פרייברג מטורונטו והוא הסכים, יחד עם תורמים נוספים מקנדה.
מאז נרשמו באצטדיון ברמת השרון רגעי שיא רבים, במסגרת תחרויות ATP, WTA ובמסגרת גביעי הדייויס והפדרציה. הטניסאיות והטניסאים הבכירים בעולם שיחקו בו, בהם ג'ימי קונורס, איליה נסטאסה, תומאס מוסטר, ברד גילברט, הרולד סולומון, יאניק נואה, מריה שראפובה, קים קלייסטרט, ג'סטין הנין, נובאק ג'וקוביץ' ואנדי מארי.
לצדם התאמנו ושיחקו באצטדיון הטניסאיות והטניסאים הבולטים בענף הטניס הישראלי, כגון שלמה גליקשטיין, שחר פרקיס, עמוס מנסדורף, שחר פאר, הראל לוי, אמיר חדד, עמית נאור, אנה סמשנובה, ציפי אובזילר, גלעד בלום, אמיר וינטרוב, נועם אוקון, אנדי רם, יוני ארליך, דודי סלע ועוד. גם חובבי טניס מושבעים, בהם ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל ורעייתו לאה רבין ז"ל, פקדו באופן קבוע את היכל התהילה של הטניס הישראלי.
טניסאי העבר, עמוס מנסדורף אמר: "כבן המחזור הראשון של קבוצות הילדים שנפתחו במרכז הטניס רמת השרון, זכיתי לחוות רגעים מרגשים ומשמעותיים באצטדיון קנדה. כילד בן 11, זכורה לי היטב הדרך לאימונים תחת הפיגומים של האצטדיון ההולך ונבנה. לכבוד פתיחת האצטדיון, נערך משחק ראווה בין נבחרת ישראל עם שלמה גליקשטיין וסטיב קרולוביץ' לבין נבחרת קנדה עם גרג הולדר ודייל פאוור. באותו משחק זכיתי להיות אוסף כדורים ולראות את השחקנים מקרוב על המגרש. המבנה של האצטדיון, שבו הקהל יושב קרוב מאוד לשחקנים, יצר אווירה ביתית ומיוחדת”.
מנסדורף המשיך: “כשחקן צעיר, השתתפתי בתחרויות המקצועניות ששוחקו באצטדיון ובהמשך חוויתי בו רגעים משמעותיים בקריירה, כמו הזכייה בטורניר ריקליס בשנת 1987 והניצחון בגביע דייויס מול נבחרת שוויץ החזקה. לאחר סיום הקריירה כשחקן פעיל זכיתי לחוות את האצטדיון כצופה ולהרגיש שותף לניצחונות הגדולים של הנבחרת בגביע דייויס. גם כיום, בכל פעם שאני נכנס לאצטדיון, צפים זיכרונות מהמשחקים הרבים ששיחקתי כאן, הגורמים לי להתרגשות רבה".
