האובססיה של פלורנטינו פרס למצוא את “ניימאר החדש” הובילה אותו להשקעה של 120 מיליון אירו בשני ברזילאים צעירים: ויניסיוס ג’וניור במאי 2017, עוד לפני שערך בכורה רשמית במדי פלמנגו, ורודריגו ביוני 2018, לאחר שזה עשה את צעדיו הראשונים במדי סנטוס.
לפני מספר ימים, רודריגו הפך לגיבור של ריאל מדריד מול מנצ’סטר סיטי בסנטיאגו ברנבאו, כאשר כבש צמד דרמטי בדרך למקום בגמר ליגת האלופות בפעם ה-17. בספרד חשפו שברצלונה כבר סגרה איתו, אבל “נתנה לו לברוח”. פרס החליט לשבור בזמנו את היגיון השוק ולהוציא סכומים דמיוניים על שתי הבטחות צעירות.
אחרי שהעסקה עם ויניסיוס השתבשה, בהנהלת ברצלונה ניסו ללכת על רודריגו, כשבאפריל 2017 הגיעו איתו לסיכום. לאחר מכן, השלב הבא היה לפתוח בשיחות עם סנטוס. היו כבר מגעים, אבל נשיא סנטוס חוסה קרלוס פרס לא רצה לנהל משא ומתן וטען שאם רוצים אותו, צריך לשלם את סעיף השחרור בגובה 50 מיליון אירו.
רודריגו וברצלונה ניסו ללחוץ על סנטוס והייתה אופטימיות בבארסה שאף מועדון אירופי לא יחטוף לה אותו, אבל אז הגיעו פרס וריאל מדריד. אף אחד לא חשב שהלבנים ילכו עליו אחרי שהחתימו את ויניסיוס (שישה חודשים הבדל ביניהם בגיל) ולקטלונים היה ביטחון מלא, אבל אז ריאל נפגשה עם סנטוס והציעה רשמית 40 מיליון אירו ו-20 מהם במיידי.
מה שקרה ב-2017 עם ויניסיוס חזר ב-2018 עם רודריגו. פרס הציע לכובש הצמד מול סיטי שמונה מיליון אירו בונוס ועוד שמונה מיליון אירו לסוכנו. פלמנגו קיבלה 45 מיליון אירו עבור ויניסיוס וסנטוס קיבלה 40 על רודריגו. ברצלונה לרגע לא שקלה להיכנס למלחמת הצעות, שכן היא ידעה שהקהל והתקשורת לא יבינו זאת ולא יתנו גיבוי.
לבארסה לא היה אז די כסף כדי להילחם בהצעת ריאל, ואביו של רודריגו אפילו התקשר לקבוצה כדי להתנצל אחרי ששבר את ההסכם שהיה בין הצדדים בעל פה. פלורנטינו מצידו החליט לקנות שני כדורגלנים בעלי פרופיל דומה בתקווה שלפחות אחד מהם יהיה ניימאר החדש. הוא הרוויח שניים כאלה, שמבחינה היסטורית עוד יכולים להיזכר אפילו כטובים יותר.