מכבי בני ריינה עשתה את הבלתי ייאמן ואחרי שהעפילה בעונה שעברה לליגה הלאומית, אתמול (שישי) היא עלתה לליגת העל מהמקום הראשון בליגת המשנה. מאמן הקבוצה הקטנה מהצפון, אדהם האדיה, שיתף על התחושות בראיון מיוחד ל-ONE.
האדיה פתח ושיתף בתחושות: “האמנתי מהרגע הראשון שנעלה לליגת העל. הובלנו את הליגה במקום הראשון במשך כמה וכמה שבועות ומגיע לשחקנים שלנו לחגוג. הם עבדו קשה בשביל זה. זה רגע היסטורי לריינה. אני מאמין שגם בליגת העל נעשה משהו יפה”.
אדהם, מה הסוד שלכם?
“חדר ההלבשה. לא היינו מעל הליגה מבחינת כדורגל ואיכות, אבל שיחקנו כדורגל קבוצתי והיה קשה לשבור אותנו. השחקנים היו ממושמעים לכל אורך הדרך והם באו עם רעב גדול לכל אימון ולכל משחק. לא פעם עצרתי את האימונים מרוב שהשחקנים השקיעו מאמץ גדול מדי ופחדתי עליהם. היה להם רצון גדול להצליח ולעבוד ביחד”.
מה הרגע הכי גדול שלך בעונה הזאת?
“הרגע שבו עלינו ליגה. אין ספק בכלל. גם כששיחקנו נגד כפר קאסם ונס ציונה בפלייאוף, ועשינו את העבודה מולן, לא התרגשתי ככה. זה רגע היסטורי עבורי באופן אישי ועבור הכפר והמועדון”.
ליגת העל זה סיפור אחר לחלוטין, איך הקבוצה תיראה בעונה הבאה?
“גם בתחילת העונה הזאת היו כאלה שאמרו שלא נעלה ליגה, אבל עשינו את זה בסטייל. חיזוק? אני מאמין שיעשו את העבודה פה. עוד מוקדם לדבר על זה, אני קודם כל רוצה רק ליהנות אחרי עבודה קשה. יהיה זמן לעבוד על העונה הבאה”.
הרבה אנשים הגיעו מריינה לאצטדיון גרין בנוף הגליל כדי לראות את זה קורה בעיניים שלהם. מה ההעפלה הזאת עושה למקום כזה?
“מכל החברה הערבית הגיעו לתמוך בנו, לא רק מריינה, ואני חושב שזה המקום שבו אפשרי לראות את הדברים החיוביים של המגזר. אנחנו עוברים תקופה קשה במדינה מהבחינה הזאת. עכשיו יש שמחה גדולה וזה בזכות הספורט, שזה דבר שעושה טוב ועוזר להם לחייך, ליהנות ולהתחבר למדינה. יש לזה ערך עליון. ידענו מה המשמעות של הדבר עוד לפני שעלינו ליגה ואין ספק שזה משהו מיוחד”.
נכנסת לליגת העל דרך הדלת הראשית ועכשיו אתה אחד מהמאמנים המובילים בישראל. איך זה מרגיש עבורך באופן אישי להיות במקום כזה?
“דיברתי עם הסוכן שלי טל בן חיים לפני שלושה חודשים, הוא שאל אותי ‘איפה אתה רוצה להיות בעונה הבאה? בליגת העל?’ ואמרתי לו ‘בשביל ליגת העל אני לא צריך סוכן, כי מבחינתי אני כבר שם’. אני לא חושב על ליגת העל, אלא רק איך אני ממשיך להתקדם. אני רואה את עצמי במקום הרבה יותר גבוה בעתיד ואעשה הכל כדי להגיע מעבר לזה. אני מאמין ביכולות שלי, רעב להצלחה ובא לעבוד. הדרך שלי עוד ארוכה, אני בן 37 אחרי חמש שנות אימון. התבגרתי בשנה הזאת, בניתי קבוצה יציבה שיודעת מה לעשות בכל רגע, ידענו להתרומם מתקופות קשות ולעשות הישג גדול שכזה. ההנהלה, השחקנים ואני עבדנו ביחד ועשינו דבר מדהים שהוא לא מובן מאליו”.
כפר קאסם החמיצה פנדל ולא עלתה לליגת העל. רצית שהם גם יעלו ליגה?
“חבל. רציתי שהיא תעלה ליגה משום שצריך שהחברה הערבית תשתלב טוב במדינה, תשתלב בדברים הטובים, תשמח ותחפש ליהנות ולהיות חלק מהחברה הישראלית. זה מאוד חשוב. ראינו במשחקים שלנו מבוגרים, צעירים ונשים שבאו, תמכו ועודדו, לא שמענו קללות ולא כלום. גם הקהל של אום אל פאחם היה נפלא, עודדו אותנו ואנחנו אותם. אני מקווה שכל הקבוצות מהחברה הערבית שיעשו את העבודה, ימשיכו את התמיכה בספורט ויעזרו לקבוצות מהמגזר להגיע רחוק בספורט כי זאת הדרך שלנו להשתלב במדינה ולייצר תרבות טובה יותר”.
