שמו של כדורגלן העבר שחשוד בביצוע מעשה אונס עדיין לא הותר לפרסום לאחר דיון נוסף בעניינו שנערך היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כזכור, הבחורה הגישה תלונה על כך שהותקפה מינית על ידי שחקן העבר, במקרה שהתרחש לכאורה לפני כחמש שנים.
האירוע התפרסם בינואר כאשר אותה בחורה טענה: “כדורגלן עבר בכיר אנס אותי”. כאמור, שחקן העבר הגיע מספר פעמים לחקירות בתחנת המשטרה ונחקר בעקבות האירוע שנמצא תחת בדיקה, כאשר הוא מכחיש את כל הטענות נגדו. הוא אף טען שיש שחקן עבר אחר שעומד מאחורי התלונה, בן זוגה של המתלוננת שהיה חבר שלו.
הבחורה משכה בזמנו את תלונת האונס אחרי מספר ימים, אך למרות זאת במשטרה יצרו קשר עם המתלוננת והבהירו כי מתכוונים להמשיך לחקור את העניין. השחקן עצמו עבר בדיקת פוליגרף בזמנו בנושא ונמצא דובר אמת. הכדורגלן החשוד מסר: ״יש עדה שמוכיחה שזה לא קרה. יש עדויות של עדים שאני לא יזמתי שלא מאמינים לה, מהמשפחה שלה. בסוף זה יתהפך והיא זו שתיחקר על עדות שקר״.
עורכי הדין משה גלעד ורינת גלעד פרל מסרו: “בית המשפט המחוזי אסר לפרסם את שמו של מרשנו והדבר אומר דרשני, ביתר שאת! מדובר בעלילת שווא המיועדת לפגוע במרשנו עקב סכסוכיה של המתלוננת ובן זוגה עם מרשנו! ברשותנו וברשות הפרקליטות חומרים רבים המעידים על חוסר אמינות מוחלט של המתלוננת. אנחנו משוכנעים שמרשנו חף מפשע. עובדה היא שאחיה קצין משטרה לא מאמין לה וזה רק קצה הקרחון לגבי השקר הגס. עכשיו כשבית המשפט המחוזי דחה את הערעור על איסור הפרסום ואסר לפרסם זאת הוכחה ניצחת לחפותו המלאה”.
השופט שמואל מלמד אמר במהלך הדיון: “התגובה לאיחור זה הארכת מועד, ולא הגשתם או ביקשתם את דחיית הבקשה. מדובר באיחור של יום אחד. במסגרת פגרת הפסח, בית המשפט לא היה סגור לערעורים שהוגשו במהלך חול המועד. בית המשפט היה נותן לערעור משקל רב אם היה מוגש בזמן, אך בעקבות זאת לא יכול לאשר את הפרסום”.
עורך הדין יהונתן קלינגר, שביקש למשוך את איסור הפרסום, כתב בבקשתו לבית המשפט: “אופי עיסוקו של החשוד בהווה, כמאמן כדורגל והיותו כזה שבא במגע עם ילדים ונוער, כן צריך להשליך על החשדות ופרסומן, וכך גם הן סוג העבירה וחומרתה והן משקל הראיות. כלומר, מצד אחד על המאזניים עומדת היותו של המשיב איש ציבור והפגיעה הבלתי הפיכה בכך שהפרסום יביא לידיעת הציבור את החשדות כנגדו, ומהצד השני חומרת העבירה בגינה נחשד, לצד עצמת הראיות ומשקלן. בית המשפט הנכבד צריך לזכור כי חלק מהפרסום נדרש כדי לדווח על מחדלי החקירה בתיק. על העובדה שהחקירה נסובה בין מספר תחנות משטרה ומחוזות שונים, והכול בגלל מעמדו הבכיר של המשיב. גם בכך יש עניין ציבורי”.
עוד הוסיף: “יודגש כי תפקידה של העיתונות הוא להביא לידי הציבור את העובדות והאמת. בית המשפט העליון כבר פסק בעבר כי יש חובה ליידע את הציבור על חשדות לעבירות מין, כאשר פסק כי "יש להבחין הבחן היטב בין פרסום שם שנועד להשביע רעבון של רכילות לבין פרסום שם שנועד להעמיד את הציבור על המשמר. כך למשל פרסום שמו של חשוד בביצוע עבירות מין עשוי להזהיר את הציבור להישמר לנפשו". אשר על כן, יתבקש בית המשפט הנכבד להפוך את החלטת בית המשפט קמא, וליתן צו המתיר את הפרסום. מן הדין ומן הצדק להיעתר לערעור זה”.