בסוף העונה שעברה, ביצע ליאל עבדה את אחד המעברים היוקרתיים של שחקן ישראלי לאירופה, כשנרכש על ידי סלטיק בסכום המוערך בלמעלה מארבעה מיליון אירו. לא מעט הרימו גבה, כיצד הילד הצנום בן ה-20 מפתח תקווה, שרשם רק עונה אחת מלאה בליגת העל, יצליח להשתלב בכדורגל הסקוטי האגרסיבי. היו שהביעו ביקורת בבחירת הקבוצה שלא תתאים לו והיו שראו בו כשחקן שיבוא לשבת על הספסל.
פחות משנה חלפה ועבדה השתיק את המבקרים: עם 15 שערים ו-11 בישולים בכל המסגרות, כשבידו תואר תגלית העונה של הליגה הסקוטית, עבדה רשם עונה אשר ללא ספק מוגדרת כמעבר לכל הציפיות. רק השבוע הוא נחת לחופשה קצרה, לפני שיצטרף לנבחרת ישראל, כאשר קבוצתו תשחק השנה בליגת האלופות היוקרתית. כעת, בראיון מיוחד ל-ONE, הוא מסכם את העונה שחלפה: הקשיים שליוו אותו בהתחלה, מתי הבין שזו העונה שלו, הירידה של מכבי פ"ת, חוסר הקרדיט בנבחרת ישראל ואיך לא, הפנים לעתיד.
השערים, המעבר לאירופה והנבחרת: עבדה מדבר
ליאל איך אתה מסכם את העונה הראשונה שלך?
"אני חושב שזו הייתה עונה מצוינת גם מבחינה אישית וגם מבחינה קבוצתית. היו המון עליות וירידות, תקופות יותר טובות ופחות טובות. בסך הכול המטרה החשובה שלנו הייתה לקחת את האליפות ואני שמח שעשינו את זה".
הרבה דיברו שסגנון המשחק האגרסיבי בסקוטלנד לא יתאים לממדים שלך.
"יש הרבה ביקורות לא רק מהמעבר שלי, אלא רואים את זה בכל העולם. יש ביקורות יותר טובות ופחות טובות. בסופו של דבר אנחנו שחקני כדורגל שצריכים לעבוד בצניעות ולהביא את הכי טוב שלנו למגרש”.
מתי היה הרגע שהבנת שתתפוצץ?
"אחרי הופעת הבכורה שלי באירופה, שם כבשתי. זו הייתה הרגשה שקשה לי להסביר במילים. הייתי שמח כי נתנו לי את כל הביטחון לא לפחד ולשחק כמו שאני יודע".
ממה היית מרוצה ומה תצטרך לשפר?
"יש הרבה דברים לשפר: משחק הראש, להתחזק פיזית או המשחק עם הגב לשער. אני עובד על הדברים האלה. אכין את עצמי הכי טוב לעונה הבאה".
אתה מגיע בגיל כל כך צעיר, מה עובר בראש?
"החששות היו איך אשתלב, איך אתאים את עצמי לסגנון המשחק. זו המון עבודה קשה וצניעות. הייתה עונה מאתגרת כי זה לא פשוט לצאת לחו"ל, בטח בגיל כזה צעיר. היה לי את ניר, סמדר ויוסי שהם בני משפחה, המשפחה שלי שהייתה איתי בכל סיטואציה ועוד ישראלים שתמכו".
מה היו הקשיים?
"לקח לי קצת זמן להתרגל לקור, אבל בעיקר הנהיגה בצד השני. עם הזמן התרגלתי לזה ולהכול".
היו תאונות?
"ברוך השם לא".
ההתחלה הייתה קצת יותר קשה.
"היה קשה כי הגעתי והייתי צריך להכיר את כולם, את הצוות ואת סגנון המשחק. זה לקח קצת זמן, אבל בסופו של דבר התאקלמתי. זה לגיטימי כשאתה מגיע למקום חדש, יש יותר חששות, טיפה פחות ביטחון. אבל כולם נתנו לי את כל הביטחון שהייתי צריך".
כמה חיזקו אותך בקבוצה?
"אנחנו קבוצה די חדשה שהביאה הרבה שחקנים. אני יכול להגיד לך שיש לנו חדר הלבשה מדהים, עם אווירה טובה. גם הקהל, גם הצוות וגם השחקנים אפשרו לי לעשות את הכי טוב שלי".
יצאת בשקט יחסית לסלטיק, לא כמו מנור סולומון לדוגמה.
"אני לא מתעסק באיך יצאתי, בשקט או ברעש. בסופו של דבר היה לי חשוב לצאת לחו"ל. זה היה החלום שלי, כמו של הרבה כדורגלנים בארץ".
כמה השנה הזאת חישלה אותך?
"מאוד. אתה לומד הרבה על בגרות. אתה מתמודד עם סיטואציות שלא התמודדת במהלך כל החיים וזה פותח לך את הראש לדברים הרבה יותר גדולים. השפה לדוגמה: כשהגעתי פחות שלטתי בה והיום אני הרבה יותר בקיא. אם זה להכין לעצמי אוכל, ללכת לסופר ולנהל משק בית. מבחינת השפה, בהתחלה היה לי קשה מאוד, אבל למדתי אותה. אם הייתי צריך עזרה, אז ניר היה עוזר לי".
נמכרת בקצת פחות משישה מיליון אירו. היום אתה מוערך בכמעט 19 מיליון.
"אני לא מסתכל על הדברים האלה של כמה אני שווה וכו'. אני עובד קשה ובצניעות ומתעסק אך ורק במגרש. לעשות את הכי טוב שלי במגרש, עבור המועדון והקהל. התפקיד שלי הוא להתעסק רק בדשא".
זכית בתגלית העונה. מה עובר בראש?
"מרגש מאוד. אתה עובד כל כך קשה כל השנה, נמצא רחוק מהמשפחה ומהחברים ואלו רגעים שאתה זוכר לכל החיים".
ספר איזה סיפור מצחיק.
"אחרי המשחק באירופה בגרמניה, חזרנו לגלאזגו. הגעתי הביתה וכנראה השכן שלי השאיר את הדלת נעולה מבחוץ. שתיים בלילה, אני מנסה לפתוח את הדלת ולא מצליח. התקשרתי לניר, הוא ראה שיחה ממני ואני לא רוצה להגיד לך את התגובה שלו. בסוף ישנתי אצלו והיה מצחיק".
יש לך מערכת יחסים מיוחדת עם השוער ג'ו הארט.
"בסוף אחד המשחקים רצו לראיין אותי ואמרתי שאני לא מרגיש מספיק בנוח עם השפה. אז ג'ו הגיע ואמר להם שהוא יעשה את זה במקומי. הוא חבר טוב שלי, שחקן שעשה קריירה מדהימה עם המון תארים. הוא מודל לחיקוי עבורי".
רק השבוע ניר ביטון נפרד מסלטיק. כמה הוא גדול שם?
"קודם כל מאוד התרגשתי בשבילו כי אני יודע מה זה היה עבורו. אני חבר מאוד קרוב שלו מאז שהגעתי לסלטיק. הוא עשה דרך מדהימה בקבוצה עם כל התארים שהוא לקח. הוא דמות הערצה לכל האנשים בארץ".
עושה חשק להיות כמוהו?
"ברור. הוא היה סמל פה. כולם אוהבים אותו ומעריכים אותו".
דיברת עם דודו דהאן (סוכנו) שיביא לך חבר חדש?
"לא דיברתי (צוחק). אני לא מתעסק במי יבוא, אלא בלהכין את עצמי הכי חזק לעונה הקרובה. קודם כל יש לנו את הנבחרת".
אתה מדבר על הנבחרת, זה משהו שצרם קצת בעונה הזאת. לא הצלחת לבוא לידי ביטוי בגלל המחסור בדקות.
"כן, אבל בסופו של דבר היה מאמן עם שיטת המשחק והשחקנים שלו. מבחינתי, בכל דקה שאקבל אתן את ה-100% שלי. אני מאוד אוהב את הנבחרת. אני תמיד אעבוד קשה, אשאר צנוע ואחכה להזדמנות שלי".
דיברת עם וילי רוטנשטיינר?
"היו קצת שיחות, לא הרבה. אשאיר את הדברים בינינו".
היו תקופות שחזרת מהנבחרת לסלטיק קצת כבוי וזה השפיע עליך.
"יכול להיות. לא הרגשתי את זה לגמרי. בסופו של דבר התאמנתי ועבדתי קשה. יש תקופות פחות טובות ויותר טובות. יש דברים שיותר ופחות הולכים לך".
אנחנו זוכרים את הסאגה שפתאום ירדת לשחק עם נבחרת הצעירה.
"קודם כל, זה לא היה נטו החלטה שלי. מה שיגידו לי אעשה. אם היו צריכים אותי בצעירה, אז ארד לשם ואעזור. אם יצטרכו אותי בבוגרת, אז אעזור לבוגרת. בסופו של דבר הגעתי לצעירה והייתי שם ב-100% לעזור. הייתה תחושת פספוס כי יכולנו להוציא יותר, אבל אנחנו עדיין במקום השני עם סיכוי טוב לפלייאוף".
מדברים על הדור המוכשר בנבחרת הצעירה. שיחקת בשתי הנבחרות.
"יש הרבה שחקנים צעירים מוכשרים בארץ, אבל יש להם המון עבודה והם צריכים להישאר צנועים. כל צעיר שיקבל את ההזדמנות בבוגרת ייתן את ה-100% כי בסופו של דבר אתה מייצג את המדינה שלך".
מה המטרות לקמפיין הנוכחי בבוגרת?
"שנעשה את הכי טוב שלנו. החלום הכי גדול שלי ושל עוד הרבה שחקנים הוא לעלות לטורניר גדול. אני מאמין שזה יכול לקרות. יש עכשיו את אלון חזן, שאימן אותי בצעירה. יש לו את סגנון המשחק שלו וההחלטות שלו. מה שהוא יחליט אקבל באהבה".
זה יבוא לטובתך שהוא המאמן?
"את זה נדע בהמשך".
מכבי פ"ת, הקבוצה דרכה נמכרת לסלטיק, שוב ירדה ליגה.
"כאב לי. ראיתי את זה וזה כאב לי. דיברתי גם עם אבי לוזון. אמרתי לו שמאוד התבאסתי עבורם ושאני מאמין שהם יחזרו לליגת העל. הוא בירך אותי על העונה ועל התואר האישי שזכיתי. אני חושב שהם יחזרו מהר לליגת העל. למכבי פ"ת יש את מחלקת הנוער הכי טובה בארץ לגידול צעירים. יש שם המון צעירים מוכשרים ובשנים הקרובות נראה עוד שחקנים שיתנו את הטון".
לאן הפנים שלך מועדות? פרסמנו על ההתעניינות של קריסטל פאלאס.
"אני מתעסק אך ורק בסלטיק כרגע. טוב לי פה, אני אוהב את השחקנים, הקהל והצוות. אני מקבל הרגשה של בית וכל הפוקוס שלי הוא פה. בעתיד? אני לא יכול לדעת מה יהיה וזה לא נכון לדבר על זה".
שלב הבתים של ליגת האלופות זה חלום?
"זה חלום ילדות. הולכת להיות עונה מאתגרת מאוד".
מה עשית נכון בילדות שהביא אותך לסלטיק?
"היה לי מאוד חשוב להוציא תעודת בגרות, לא משנה מה יקרה בכדורגל. הייתי בתיכון "ברנר", שנתן לי את כל הכלים ללמוד כמו שצריך. תמיד הייתי עובד קשה בכדורגל, אם אלו אימוני בוקר, אימוני העשרה עם מאיר מליקה מאמן החלוצים שלי. הוא עד מדבר איתי ועוזר לי".
מי המודל לחיקוי שלך?
"בארץ? יוסי בניון. הוא דמות להערצה לכולם. בחו"ל? ליאו מסי. יש לו שבעה כדורי זהב וזה מדהים. להביא את עצמך לידי ביטוי שנה אחר שנה זה מדהים. תיאורתית אני יכול לשחק נגדו העונה בשלב הבתים. נחכה להגרלה ונראה".
איזה מסר תעביר לילד צעיר שרואה את הדרך שלך?
"קודם כל להאמין ביכולות שלך. הכי חשוב זה להישאר צנוע. תמיד צריך לעבוד יותר קשה מכולם, אם זה להוסיף יחידות אימון ולהישאר אחרי אימונים. בסופו של דבר הכדורגל מוציא מאיתנו הרבה והחלום של כל אחד הוא לראות את עצמו בקבוצה בוגרת. אני מאחל להמון צעירים לצאת לאירופה ולהתקדם כי זה יקדם גם את הכדורגל שלנו ואת הנבחרת”.
האמנת שתעשה עונה כזאת?
"בדרך כלל כשאתה יוצא למקום חדש, במיוחד מעבר לים, זה יותר קשה להתאקלם. למזלי קיבלתי חבר לחיים, את ניר ביטון. הוא עזר לי להתאקלם בצורה מהירה ועם הכול: בית, רכב ועוד. אני מודה לו על זה ושמח על העונה הזאת. הגעתי לסלטיק עם ציפיות וככל שעברו המשחקים וכבשתי ובישלתי הרמתי את הציפיות אפילו עוד יותר".
יצרת רף מאוד גבוה.
"צריך לעבוד קשה ובצניעות כדי לשמור את זה. אני מאמין שאוכל לשמור על המספרים האלה גם בעונה הבאה".
