אליניב ברדה, האם יחליט לאחר זכייתו בגביע המדינה להישאר מאמן כדורגל? עד היום הוא לא נתן את התשובה, אבל לדעתי הצנועה, ברדה הוכיח הלילה בגדול שהוא כן מאמן כדורגל, כי הדרך של הפועל באר שבע היום הוכיחה את עצמה בגדול ואפשר לומר שב-45 דקות ראשונות האדומים ביטלו את מכבי חיפה לגמרי, גרמו לירוקים להיות מבולבלים, חסרי אונים, רחוקים ונרפים.
אי אפשר להצביע על שחקן אחד במכבי חיפה שמצא את מקומו על כר הדשא וכל זה קרה בזכות שיטת המשחק של ברדה, ששיחק עם שלושה בלמים ממושמעים, אגרסיביים, מצוינים, עם משחק ראש נהדר ומגנים ששיחקו נכון. אחד, אור דדיה, שמר על חזיזה מצוין והעלים אותו מכר הדשא ולופס, שתקף כמו שצריך, כמו שמגן צריך לעשות בשיטת שלושה בלמים ועשה זאת בצורה יעילה.
במרכז המגרש היה לברדה יתרון מספרי, כי הוא שיחק עם ארבעה מול שלושה של חיפה. עלי מוחמד, צ’ירון שרי ומחמוד ג’אבר לא נראו על המגרש, היו אובדי עצות, תנועה שקופה, הכדורים ברחו להם, באר שבע סגרה אותם בקלות וגודסוויי דוניו הלוחם היה צריך לשבור את הראש מול שלושה בלמים. מנגד, כשהמגן השמאלי של מכבי חיפה, סאן מנחם, עושה טעויות של ילד קטן, אז החלוץ היחיד שבאר שבע שיחקה איתו, יוג’ין אנסה, עשה לה בית ספר. חיפה לא הצליחה להתמודד עם התנועה שלו והמהירות שלו.
השער הראשון הגיע אחרי איבוד כדור שטותי של מנחם, אנסה עשה תנועה אלכסונית, הצליח לברוח מגולדברג ופלאניץ’ עשה את הטעות הכי גדולה שלא יצא בזמן והשאיר את ספורי לבד. זו לא הפעם הראשונה שהבלם התמיר של חיפה עושה את הטעות הזו. רמזי הגיע כמו גדול וכבש שער פשוט מתוכנן. שני בלמים לא במקום, הסגירה של רודריגס לא הייתה והכניסה של ספורי הותירה אותו מול שער ריק. משם הוא הוא הבקיע כמו שעשה ברוב העונה.
החילופים של בכר במחצית השפיעו לדקות ספורות והתוצאה הייתה מהירה. בכר הוציא את מנחם ומוחמד שהיו גרועים והכניס את אלפונס ולביא. הקבוצה השתלטה על המשחק והצליחה לשחק כדורגל לא רע. לאחר פריצה של רודריגס, באחת הפעמים היחידות שעשה דבר נכון, הגיע השוויון כשהוא השאיר לג’אבר שהוכשל וזכה בפנדל מוצדק.
חיפה הייתה במומנטום, אבל הוא נעלם מהר כי ברדה הגיב היטב והכניס את דנילו אספרייה, חלוץ מהיר נוסף, שמול זה לירוקים כבר היה קשה להסתדר וכשהגנת חיפה לא שומרת קרוב, עוברים אותה על המהירות והמומנטום שוב עבר לב”ש. דבר אחד מכבי חיפה לא למדה והוא הכי חשוב: לא עושים עבירות במקומות מסוכנים, בפרט מול ב”ש, שהיא אלופה במכות נייחות ואם היום היא כבשה רק במצב נייח אחד, הרי שלחיפה היה מזל, כי לאדומים היו הרבה קרנות ומכות נייחות שלא נוצלו. שער אחד באשמתו הישירה של רועי פוקס השוער, שלא הגיב לכדור גובה פשוט, והמחליף הנוסף של ברדה, רותם חטואל, הבקיע שער נפלא.
רק כשמוחמד אבו פאני נכנס בדקה ה-83 האלופה התחילה לשחק כדורגל. בכוח, במוח, עם שכל, בלי שכל, ניסתה לשחק את הכדורגל ולעשות הכול בשביל להשוות. אלילת המזל הייתה איתה בכדור קרן, כאשר גלזר עשה טעות שלא מתאימה לרמתו ובערבוביה חיפה השוותה ל-2:2. יש לציין שמאותו רגע ועד לסיום 120 הדקות היה כדורגל נרפה ועייף כי השחקנים השקיעו המון, העייפות ניכרה בשתי הקבוצות וזה נראה ששתיהן רוצות להגיע לפנדלים.
בסופו של דבר הצדק נעשה כי באר שבע הייתה יותר טובה וניצחה בזכות. היה ניכר לעין שהאדומים מבירת הנגב התאמנו היטב על פנדלים לקראת המשחק, בעוד אצל האלופה לא התאמנו על בעיטות הכרעה מ-11 מטרים ולבסוף זה מה שהכריע את גמר גביע המדינה.
הזכייה הזו היא מסר גדול לאלונה ברקת. בעונה הראשונה שהיא חזרה למועדון היא לוקחת תואר, פיטרה את רוני לוי באמצע הדרך ומסתבר שהיא צדקה. זה גם ייתן לה את הדחיפה להביא את השחקנים הנכונים כדי שבאר שבע תוכל ללכת רחוק גם בעונה הבאה וכשאני אומר רחוק, אני מדבר על זכייה באליפות.
ולגבי מכבי חיפה? הוכח שבלי שחקנים איכותיים יהיה קשה מאוד לחזור על ההישגים של העונה הזו. כל הקבוצות מכירות אותה ויודעות איך צריך לשחק נגדה, אגרסיביות זה התרופה נגד חיפה ואם יעקב שחר לא יכניס את היד עמוק לכיס ויביא מגנים איכותיים, כאלו שצריכים להיות בקבוצה אלופה, לחיפה יהיה קשה לשחזר את העונה הנוכחית. הפלסטר של חוסה רודריגס כמגן אינו מספיק.
חגיגות הזכייה בגביע המדינה בבאר שבע
