בתחילת עונת המשחקים 2021/2022, מכבי נתניה הייתה בשיא משברה. תחת המאמן ריימונד אטוולד, היהלומים נלחמו עמוק בתחתית ובמועדון הבינו כי יצטרכו לבצע זעזוע שיוציא את העגלה מהבוץ. המנהל המקצועי אלמוג כהן, אז עוד שחקן פעיל שכבר פעל מאחורי הקלעים, נכנס לעניינים, כשמי שהצטרף אליו, היה אחד האנשים אשר גידלו אותו, בני לם.
לם הגיע למשרת האימון מבלי שאימן בקבוצת בוגרים במילניום הנוכחי כאשר מינויו הוביל ללא מעט הרמת גבות, אך קצת יותר מחצי שנה מאז מונה, לם סיפק תוצאות. מקבוצה כבויה אשר הביאה למגרשה הביתי פחות מ-3,000 צופים, הוא הפך את נתניה לאחת מלהיטי הליגה ולכמויות של יותר מ-7,000 צופים. שיתוף הפעולה בין לם וכהן, ביחד עם המנכ"ל ניב גולדשטיין והבעלים אייל סגל, הפכו את נתניה לקבוצה תוססת, מעניינת ובעיקר כזו שיצרה המון ציפיות לקראת העונה הבאה.
רגע לאחר השגת הכרטיס לאירופה, כעשור מאז הפעם הקודמת, התפנו לם וכהן לראיון מיוחד ומשותף ל-ONE. בכנות אופיינית, הם דיברו על מערכת היחסים המיוחדת ביניהם, עתיד מכבי נתניה, המעורבות של כל אחד מהשניים והעתיד של היהלומים.
ראיון משותף אלמוג כהן ובני לם, חלק א'
ראיון משותף אלמוג כהן ובני לם, חלק ב'
אלמוג, נתחיל איתך: תחזיר אותי לרגע ששמעת שבני מועמד?
“אני זוכר שישבנו אני וניב, התחלנו לדבר וחיפשנו מישהו שנתחבר אליו. מישהו שחושב כמונו, שמאמין בדרך שלנו ובני הוא השם הראשון שעלה. ידענו שאייל רוצה את בני וזה לא סוד, הוא היה שמח שגם אני וניב חשבנו ככה. אני זוכר שהתקשרתי לבני והוא בדיוק טס למשחק ליגת האלופות של מכבי חיפה בנוער”.
כהן המשיך: “אמרתי לו: ‘בני יש לך רק מה להרוויח, אם זה לא יעבוד אז יש לך את מחלקת הנוער’. בני בהתחלה אמר לא, אז התחלנו לדבר עם מועמדים אחרים. היו לחצים על בני מהמשפחה ומהאוהדים. רק אחרי המשחק של חיפה, הרגשתי ממנו שהוא באמת רוצה לבוא. בהתחלה הוא לא רצה לבוא כי היה לו מקום טוב בו אהבו אותו וכיבדו אותו. שהלחץ התגבר והוא הבין את גודל העוצמות, הוא קיבל את ההחלטה הנכונה. עמדתי בכל מה שאמרתי לו בינתיים”.
בני, מה עבר לך בראש?
”תשמע, 25 שנים התגלגלתי במחלקות הנוער. חוץ ממכבי חיפה, תמיד הייתי פה באזור, אבל אף פעם לא ניסיתי לדחוף את עצמי לבוגרים. אמרתי לעצמי, אם זה יגיע יום אחד, אז ארצה, יבואו אליי וירצו אותי. לא אדחוף אותי דרך סוכנים או דרך התקשורת. אחד הדברים שמצאו חן בעיניי היה שהרגשתי שרוצים אותי. היו לי קצת חששות”.
לם שיתף: “חודשיים לפני כן, אייל סגל תפס אותי לשיחה ואמר לי שהוא רוצה להגיד לי משהו שיישאר בינינו: ‘אתה רוצה לאמן בוגרים?’. אמרתי לו: ‘אייל, רק במכבי נתניה ורק אם אתה בעל הבית’. ואז הוא שמר את זה לעצמו. לאחר מכן, כשנתניה פיטרה את המאמן, הסתמסתי עם אלמוג בזמן שהייתי בחו"ל עם מכבי חיפה ואמרתי לו שאחזור נקבע פגישה. הרגשתי שאלמוג פעל מאחורי הקלעים והפעיל לחצים על המשפחה שלי. ישבנו ביום שישי לפני המשחק מול סכנין וסגרנו. לא פחדתי כי לא באתי מהמקום של העיקר לעבוד ושתהיה לי פרנסה. האמנתי בקבוצה, הייתי בא לראות אותם כי אני אוהד נתניה”.
כמה חלק היה לאלמוג בהגעה שלך או בזה שהסכמת לבוא?
לם: “ברור לי שזה עזר לי מאוד. אני זה שטיפחתי אותו ברגע שהוא בא מב"ש לטוברוק. הוא חי בפנימיית אורט ובימים אחורה לקחתי אותו הרבה פעמים אליי הביתה. הוא עשה אצלי קידוש בימי שישי”.
כהן: “החיבור עם בני תמיד היה שם, הוא גידל אותי. אבל מאז שהוא חזר והתחלנו לעבוד ביחד, הגענו לרמת חיבור שלא האמנתי שנגיע אליה. דווקא בגלל שהיו עליות וירידות התחברנו יותר מאשר שהכול היה חלק. ברגעים שהיה קשה, הרגשנו לבד והתחברנו עוד יותר”.
לם: “כשאתה מפסיד בק"ש בדקה ה-95, אני מרגיש שאני ואלמוג לבד”.
כהן: "במחזור 13, היינו שלוש נקודות מהמקום האחרון. הרגשנו שהחיבור בינינו עוד יותר התחזק. ראיתי אותו, איך הוא משתפר בתור מאמן. למאמן שלוקח שתי אליפויות בנוער של מכבי חיפה, זה לא קל לקבל הפסדים. לעבוד תחת הפסד זה הרבה יותר קשה. מבחינת בני, אנחנו צריכים לנצח בכל משחק והוא ווינר, אבל צריך להקרין לשחקנים שהפסדנו ומפה צריך להתרומם. בני עבר תהליך".
לם: "מה שאהבתי הוא שמתי שהפסדנו ידענו לעשות קאט ולא ליצור רצף".
כהן: "גם בפלייאוף. כשהפסדנו, ניקינו את מה שלא היה טוב ושדרגנו את זה. אני ‘שמח’ במירכאות שאנחנו מפסידים. כי ככה אולי אנחנו חושבים שאנחנו בלתי מנוצחים ואז מגיע הפסד ואתה מבין מה צריך לשפר. אני יכול להגיד לך בלי קשר, מהצד: גם אם לא הייתי פה, הגיע לבני ביום מן הימים לקבל את הבוגרים של מכבי נתניה. כולם ידעו שביום מן הימים בני לם יהיה מאמן מכבי נתניה. לא ידעתי מתי, אבל זה יהיה. הייתי אחד מן האנשים שרצו אותו, כמו שאייל וניב רצו אותו בטירוף. היה לי ברור שכשאייל הבעלים, בני יקבל את הבוגרת”.
לם: "אני רוצה שתבין: עברתי הרבה שנים בנתניה בתור שחקן ומאמן במחלקות הנוער. בתור המנהל המקצועי, לא היו לי חיים פה להיכנס למערכת של הבוגרים. תמיד מאמנים שאימנו פה דאגו ולא נתנו לי להיכנס. בכלל לא הייתי בכיוון הזה. היום שאני רואה את זה מהצד כמאמן בוגרים, אני זה שניגש למאמנים ממחלקת הנוער ומנסה לחבר אותם. מחלקת הנוער חשובה לי ואני רוצה כן לקחת שחקנים כדי לגדל אותם”.
מתי היה הרגע שהבנתם שיש לכם מוצר טוב?
כהן: “ייאמר לזכות בני שבמהלך ראיונות העבודה שאני וניב עשינו, הוא היה המאמן היחיד שבא ואמר שיש פה סגל פנטסטי. זה מה שרצינו לשמוע, כי אני וניב ידענו שיש פה סגל טוב. ידענו שבנינו סגל טוב מקצועית, סגל ששווה יותר מהמיקום שלנו במחזור הרביעי. בני אמר לנו שעד ינואר אין על מה לדבר מבחינת חיזוק. כל המאמנים האחרים אמרו שצריך פה וצריך פה. ידענו שזה לא נכון. בני בא בלי אגו וזה חשוב מאוד. לשנינו אין אגו. שבני אמר שהוא מאמין בסגל הזה, זה נתן ביטחון לשחקנים”.
לם: "ברור לך שבמשחק הראשון שלי מול מכבי ת"א כשמכבי הובילה 1:2 בחצי, שינינו מערך וניצחנו 2:4. זה המשחק שנתן פה אמונה לכולם שיש פה קבוצה. שיחקנו בחיפה והפסדנו 0:2 אבל עשינו חצי שני מצוין. אח"כ עשינו תיקו בעשרה שחקנים מול ב"ש ונראינו מצוין".
כהן: "במשחק מול הפועל ב"ש בגביע. הרגשנו שיש פה קבוצה, שמשהו מתחבר. אמרנו: אוקיי, יש פה משהו. אנחנו יכולים להיות קבוצה מפחידה. רק השתדרגנו מאז, התחלנו לתקתק את הכדור, לשפר את משחק הלחץ. אחת המטרות שלנו היא להישאר צנועים".
היו הרבה משחקים שבאתם אחרי רצף טוב וקיבלתם מהלומה שהורידה אתכם לקרקע…
כהן: “אני חושב שצריך להסתכל על זה בשני דרכים: במשחקי הבית אנחנו קבוצה חזקה עם קהל תומך וזה נהיה סוג של מבצר. מאז שבני הגיע, היה לנו הפסד בית אחד מול אשדוד. במשחקי חוץ שיש קהל, לחץ ואווירה אנחנו קצת נופלים. אז כנראה שאנחנו עדיין לא שם. אם אנחנו באים לחיפה, מול 30,000 וחיפה לא עושה משחק גדול ומנצחת אותנו בחוזקות שלנו, אז אני חושב שאנחנו עדיין לא עשינו את קפיצת המדרגה שלנו. גם מנטלית וגם בתור מועדון”.
לם: "חשוב לי להגיד. זה לא רק בהפסדים. מאמן טוב לומד גם כשהוא מנצח".
בני, אנשים מתלהבים מכם, אבל דיברו לא מעט על הישירות שלך שחלק טענו שקשורה לשחצנות. כמו "הפועל ב"ש" אנחנו באים"…
כהן: "רוצים שאנשים יהיו כנים, אבל אז שבא מישהו כנה, אז לא אוהבים את זה".
לם: “תומר, אתה חי איתי שנה שלמה, יום יום, נפגשים במסיבות עיתונאים. אתה מרגיש שאני יהיר? זאת הבעיה של האנשים מהצד. אני עושה מה שטוב למכבי נתניה: לקבוצה, לשחקנים ולאוהדים. הצלחתי לגרום למגרש מלא בזכות הדברים שלי? כן. הצלחתי להוציא מהשחקנים את ה-100%? כן. מה שקיבלתי ממוטלה שפיגלר בתקופתו מבחינת האמירות שלו, זה הרים אותי. גם ידעתי שאם עשיתי איזושהי טעות באמירה, אז אני מצטער ואומר טעיתי”.
אבל עכשיו, בגלל שאתם כ"כ מעניינים והרבה אנשים התחברו אליכם, יחכו לנפילה שלכם…
לם: "זה כמו שהפסדנו 4:0, אז מטבע הדברים לא כולם אוהבים את בני לם. אז יוצאים שלושה או ארבעה אנשים בפייסבוק ואומרים איך אני מדבר. זה תמיד יהיה. אתה בא אליי לפני כל מסיבת עיתונאים ושואל אותי איך מורידים את הקבוצה לקרקע. אז אני עונה לך שאלו שחקנים מקצוענים שרוצים להתקדם. את העבודה שלנו אנחנו יודעים, תמיד יש לך את השבוע הבא. כמה פעמים שאלת אותי על המשחק הבא שהוא הכי חשוב? עכשיו יש לנו את השקט והרגוע כדי לבוא בשנה הבאה. אני סומך גם על הצוות שלנו, המועדון והקהל שגם בשנה הבאה תהיה לנו שנה טובה”.
כהן: "גם על פפ גוארדיולה מדברים. אני אישית לא אחד שאוהב להתראיין או לדבר. אני רוצה שאם לא נצליח, ידברו עליי ואם נצליח ידברו על כל השאר. גם שהייתי שחקן הייתי ככה ואף פעם השם שלי לא היה בכותרות, לא משנה מה עשיתי בגרמניה. אני מכיר את בני המון שנים, מעולם הוא לא נתן אמון בבן אדם כמו שהוא נותן בי. האמון הזה נוצר בהבנה בדשא. אני בטוח שדרך מביאה הצלחה וזה לא משהו רגעי. אני בטוח שגם בעונה הבאה מכבי נתניה תהיה קבוצה חזקה וטובה. אני לא אוהב לדבר על תארים כי אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו צריכים להתברג מההתחלה למעלה, ולא כמו השנה שהיינו עד אמצע העונה במקום פחות טוב. אנחנו רוצים שהשחקנים שלנו ירגישו אצטדיון מלא כל העונה”.
אבל אתה לא רוצה לדבר על תארים. ובכל זאת, מה החלום של כל אחד מכם?
כהן: "אנחנו אנשי מכבי נתניה. אז ברור שהחלום הוא לקחת תואר כי לא לקחנו תואר המון שנים. אבל זו סיסמא: בפועל אנחנו לא שם. המטרה שלי כמנהל מקצועי היא להביא תואר, אבל אנחנו עוד לא שם אז מה אשקר? לפי דעתי עשינו חצי עונה בינונית וחצי עונה של קבוצת צמרת. אני רוצה עונה שלמה של קבוצת צמרת. אם בעונה הבאה נהיה במשך כל העונה בצמרת הגבוהה, אוכל להגיד לך שתוך שנתיים נוכל להיות באזור המקום הראשון”.
לם: "החלום שלי היא שנמשיך בדרך הזאת, בתוספת יציבות. אם מדברים על יציבות ודרך, אסור שיקרה לנו מה שקרה לנו מול מכבי חיפה. אם אנחנו רוצים לעלות מדרגה, אלו המקומות”.
אלמוג, כאחד שרגיל היה להיות על הדשא עד לא מזמן. התפקיד הנוכחי מביא לך ריגוש?
“התפקיד הזה מביא לי ריגוש לפחות כמו שהיה לי כשחקן. שאני רואה את הקבוצה משחקת בסגנון הזה, שזה סגנון שלא שיחקו בארץ. אני מרגיש מסופק מהדבר הזה. אני חושב שאני משפיע יותר משהייתי משפיע כשחקן. היו לי המון שיחות עם ניב לפני שלקחתי את התפקיד הזה. כיף לי לעבוד עם בני, מנהל מקצועי כמו שאני רואה אותו, חייב שת"פ עם המאמן ואם זה לא שם אז אתה בבעיה. אני מודה כל יום בבוקר שיש לי שותף כמו בני. אנשים לא מבינים שאנחנו עובדים 24/7. אנחנו כל היום נושמים וחושבים כדורגל ואולי בפגרת הקיץ יש לנו עשרה ימי מנוחה. גם במנוחה אנחנו נסע ביחד לחופשה וגם שם נדבר על כדורגל. החיים שלנו התחברו".
איזה מין מנהל מקצועי אתה? היו ביקורות על כך שאתה לא עם חליפות, שאתה לא רק יושב ביציע…
כהן: "אנשים אוהבים את אלה שלא רואים אותם. אני רואה בגרמניה את מה שקורה: רוב המנהלים המקצועיים יושבים בספסל עם המאמן ומקבלים החלטות בדשא. אתה רואה את סליהמידגיץ' בבאיירן, שלא משנה איזה מאמן גדול יהיה שם, הוא ישתף איתו פעולה. בסופו של דבר, אתה חייב לעבוד ביחד. אם אני הבאתי שחקן ובני לא יאמין בו במידה שאני מאמין, אז זה לא שווה. מי שמכיר אותי שנים ובני מכיר אותי, יודע שלא אכפת לי מה אומרים. הקדוש ברוך הוא נתן לי תכונה כזאת”.
לם: “אם הוא היה יושב עם חליפה למטה, היו אומרים למה הוא לא מעורב. אם הוא יורד למטה, אז למה הוא לא ביציע. צריך לעשות מה שטוב ואני בעצמי הרבה פעמים אומר לו בוא איתי למגרש כי ככה אני רוצה”.
כהן: "שנפגשנו עם דורטמונד, היה מקום לחליפה ובאתי עם חליפה. במגרש, בדשא, אני צריך להיות פעיל ולעזור למאמן. אם בע"ה נגיע למודל של גרמניה, אני רוצה שיהיו לנו חמישה עשר אנשי צוות, כאלו שחושבים לתת את המקסימום לשחקן ולא לבוא בשבת רק לשחק. אני שומע על מקומות שאין ארוחות, שהדשא לא טוב. הלוגיסטי יותר חשוב מהדשא ואם נצטרך להוריד שחקן זר כדי שהשחקנים ירגישו 100% מקצוענים כמו באירופה, אז זה מה שיהיה”.
היה משחק מול הפועל ת"א שהירידה שלך לכיוון הספסל לא נראתה טוב…
כהן: “זה לא היה נראה טוב אני מסכים. אבל מה שקרה הוא שבכלל פיגרנו 2:0 וחזרנו ל-2:2. בסה"כ אמרתי לבני שאנחנו צריכים לנצח את המשחק. זה היה בסוג של אנרגיה. אני מרגיש שאני שותף, אנחנו מתייעצים בהכול. כמו שהוא מעורב אצלי, אני מעורב אצלו. מהדבר הכי קטן ועד הכי גדול”.
אלמוג, היו לא מעט מנהלים מקצועיים שהפכו למאמנים. אתה לא תרד לקווים?
כהן: "להחליף את בני בטוח שלא. אני יכול להתחייב שבחמש או שש השנים הבאות לא ארד לקווים. זה לא משהו שאני רוצה או שעושה לי את זה. אני רוצה להיות מאחורי הקלעים ולא בפרונט. אני לא רואה את עצמי חמש עשרה שנה מנהל מקצועי ופתאום יורד לדשא. אם יש בעיות עם מאמן כלשהו, אז יש עוזר מאמן, או מאמן נוער או מאמן נערים א'. הם מאמנים וזה התפקיד שלהם. אני מנהל מקצועי, שמתווה דרך”.
יש אי וודאות מאוד גדולה סביב העונה הבאה. ניב אמור לעזוב, אייל גם הודיע שיזוז הצידה…
כהן: “קודם כל, בוא נשים את הדברים על השולחן. המועדון הזה נמצא איפה שהוא נמצא בזכות ניב. מה שהבן אדם עושה פה ואיך שהוא שינה את המועדון הזה בצורה חשיבתית והביא את המשחק מול דורטמונד. את המקצוענות של המועדון אני זוקף ב-80% לניב. מי שמכיר אותו יודע כמה הוא מקצוען, בדברים הקטנים. אני עובד איתו יום יום. כמו שאמרתי תמיד, השיתוף וההבנה בין אייל וניב אולי מצטייר בחוץ כמשהו שנפגע, אבל אני איתם ביום יום והכול בסדר. אני בטוח שניב יישאר, אבל בוא נראה. רק הזמן יגיד".
לא חשבת לפשר ביניהם?
כהן: "אין מה לפשר ביניהם. אתה אומר שהוא לא ממשיך. לפני כמה ימים ישבנו אני ובני עם אייל ולא הרגשנו שום דבר שונה”.
לם: “לגבי אייל: אני אחד שגדל פה מגיל 10, לקחתי אליפויות וגביעים ואתאבד עבור המועדון הזה. אני מכיר שזה המועדון שלי. ככה אייל: הוא אוהד נתניה שרוף שאכפת לו מכל מחלקה בקבוצה. ברור שלפעמים זה מביא להשפעות לא טובות כי אתה לוקח את זה קשה”.
כהן: "הפלוס הכי גדול של אייל שהוא נותן לעבוד. יש הרבה בעלי בית שמתערבים והוא נותן לנו את השקט והביטחון. זו מבחינתי גדולה אדירה. גם מבחינת רכש הוא לא מתערב”.
לם: "אחד הדברים שאני זוקף לזכותו הוא שהוא שמר על מכבי נתניה מפירוק. תראה לאן הוא הביא את הקבוצה”.
כהן: “כל הזמן היה רשום שהוא עוזב. אייל לא יכול לעזוב. אני מכיר את אייל המון שנים ובני אפילו יותר ממני. אייל לא יעזוב את מכבי נתניה, גם אם הוא לא יהיה הבעלים. זה שהוא הולך הצידה או ייתן את הקבוצה למישהו אחר, כי אני מאמין לו שהוא רוצה שמישהו ייקח את הקבוצה. הוא ישים ערבויות, יעמיד תקציב ומבחינתי הוא נשאר. אייל סגל של שנה הבאה יהיה אותו אייל סגל. אולי הוא יתראיין פחות וכדומה, אבל הוא איתנו ואני רואה שהכול נשאר רגיל. לא יהיה פה תקציב רזה, המציאות היא אותו הדבר והתקציב אפילו ישתדרג”.
ומה יהיה פה באמת בעונה הבאה?
כהן: “כמו שאנחנו רוצים לחזק את הקבוצה, גם יעזבו שחקנים וזה מה שאנחנו רוצים. להשאיר את אותו הסגל יהיה סוג של לימיט מנטלי, שזה הדבר הכי חשוב בכדורגל. חשוב לסגל לעשות רענון. יבואו 4-5 שחקנים וילכו 4-5 שחקנים. שחקנים שלא נרצה לוותר עליהם יישארו ואני לא נכנס לשמות. שחקן שאני ובני נרצה, יהיה במכבי נתניה, נקודה סוף”.
פגעת בשני זרים בינגו בינואר, טוומאסי הוא אחד הזרים היותר מרשימים שנחתו פה…
כהן: “הלחץ עליי היה ענק. זה היה חלון ההעברות הרשמי הראשון שלי. בני רצה חיזוק וכמה שיותר מהר. אמרתי לו: ‘בני אני מבין אותך, אבל לא נביא סתם מישהו כדי להביא’. המטרה מהשנייה הראשונה הייתה להביא מישהו שאנחנו שלמים איתו, ושהפכנו הכול”.
לם: "ויש לחץ מהקהל ומהתקשורת והכול מסביב".
תחזירו אותי לאיך הבאתם אותו…
כהן: "היה לנו חלוץ שאנחנו סגורים עליו, גם מהליגה השנייה בגרמניה. כבר ידענו שהוא הולך להיות. שלחתי את הפרופיל שלו לשחקן שאני בקשר טוב איתו מהמבורג והוא אמר לי שהוא לא בשבילי. שאלתי אותו אם יש לו מועמד אחר ושאני חייב חלוץ בדחיפות. הוא שלח לי את פטריק ודיברתי עם שני שחקנים שמשחקים עם פטריק. כל זה קרה יומיים לפני סוף החלון. באותו לילה נסעתי לבני ב-23:00. פתחנו את המחשב והתחלתי להראות לו אותו, כי בסופו של דבר הוא לא שיחק דקת משחק במשך חצי שנה. בני רצה שחקן שעכשיו יכול לשחק וזה טיפה הוריד לו. הראתי לו את מה שהוא עשה בעבר והודעות משחקנים שמתאמנים איתו כיום, כשהוא ראה את כל זה הוא השתכנע”.
"זה לא נגמר. ביום של סוף החלון, פטריק היה צריך לנסוע לברלין כדי להביא את הויזה. הוא לא הבין נכון, כי יכולנו לעשות את ההעברה גם בלי זה. היינו צריכים אותו זמין בהאנובר. הוא תפס רכבת וזה שלוש שעות של נסיעה שאתה לא זמין. היינו צריכים שהוא יחתום כי היינו קרובים לסגירת החלון. אנחנו חמישים דקות לפני סוף החלון והוא בלי קליטה, או רק למישהו מגרמניה. הייתי בקשר עם אח שלו והוא תפס אותו כדי שיחתום. פתאום נפל עוד טופס שהוא היה צריך לחתום. עשר דקות לסוף כל המסמכים עברו. אני חייב לדבר גם על פלאמן (גלאבוב). הוא כאילו בצל של פטריק אבל הוא בלם אדיר. הוא אישיות, בלם גבוה וטוב שעכשיו קיבל זימון לנבחרת. הוא חלק משמעותי בזה שההגנה שלנו התייצבה".
כמה פעמים ביום אתם מדברים?
כהן: "פעם בשעה. הנשים שלנו כבר חברות".
לם: "למרות שאני סבא, אנחנו גם מבלים ביחד".
בני, פעם אמרת שבכדורגל יש אגו…
“תשמע, אתם אומרים שתמיד אני אומר הכול בפנים. אז הנה עוד משהו: שישבתי למעלה, הופתעתי מהג'וב שאלמוג קיבל. הבנתי שזה צוות, אנחנו שניים שהם אחד”.
כל כמה זמן אתם מתווכחים?
לם: “לפעמים על איזה שחקן או משהו, אבל בשנייה זה נפתר. הוויכוח האחרון היה בסכנין”.
כהן: "זה היה בדוחא. היינו דומיננטיים ושלטנו אבל זה לא היה קצב המשחק שלנו. ירדתי במחצית והרגשתי שהשחקנים לוקחים את זה כעוד משחק. אנחנו כל הזמן אומרים שאם בן אדם יעביר למשחק של מכבי נתניה בטלוויזיה, הוא לא יעביר ערוץ. זה היה משחק שראיתי מלמעלה ואמרתי שלא כיף לראות. הוא גם לא יכול לראות את זה כמוני. בסוף היה ויכוח על משהו ששנינו חשבנו אותו דבר”.
אלמוג, משהו שאתה אוהב בבני ומשהו שלא?
“יש בבני כ"כ הרבה נקודות שאני אוהב. הוא ווינר, יש לו תשוקה. אלה דברים שאני מאחל לעצמי. אני ווינר ואוהב לנצח, אבל בני זה משהו אחר. הלוואי שבגיל הזה אחיה ככה את השחקנים. נקודה פחות טובה? קשה לי למצוא משהו. אולי לפעמים האובר ישירות”.
ובני?
“היושר שלו. אתה יודע שהוא אומר לך משהו, אז הוא לא יחרטט או ישקר לך. זה הדבר שאני מאוד אוהב אצלו. לא מצאתי אצלו משהו לא בסדר”.
יש כינויים אחד לשני?
לם: "לא כינויים, אבל מאז שהוא הפסיק לשחק, הוא מפחד ואומר שהוא משמין. אז אני אומר לו שהוא נראה טוב. אני רוצה שהוא יאכל קצת, שיראה כמוני”.
הפכתם לסוג של בעל ואישה?
כהן: “סוג של. מבחינת הטלפונים והכול. אני לא חושב שזה אבא ובן. הוא אמנם בגיל של אבא שלי והילדים שלו יותר גדולים ממני, אבל היחסים הם של חברים. אנחנו יוצאים, מבלים, עושים חופשות”.
