כאשר אסף בן דב הגיע למכבי חיפה הוא לא הבין כלום בכדורגל. הוא גם לא התיימר. אחרי שהחל ללמוד מנכ’”ל הקבוצה היוצא הבין מהר מאוד כי קבוצה בסדר גודל הזה חייבת מחלקת סקאוטינג חזקה עם כל הטכנולוגיות האפשריות. מבחינתו, כשאתה מביא שחקנים במיליונים אתה צריך כמה שיותר להפחית סיכונים וטעויות. לכן ההשקעה במחלקה כזו תגרום לכך שתפסיד פחות כסף מקבלת החלטות לא נכונות.
בן דב גם פיתח את מחלקת השיווק של הירוקים, הקים את מועדון החברים 'גרין פלוס' בו יש כ-15 אלף חברים המשלמים כ-150 שקל לשנה. כלפי חוץ בן דב נחשב למי שלא מכיר לאיש מוזר, אולי מנוכר. אך כעת, לאחר שעזב את מכבי חיפה אחרי שש שנות עבודה, הוא מכניס אותנו למאחורי הקלעים של האלופה בראיון מיוחד ל-ONE
המנכ”ל היוצא לא אוהב להישאר במקום אחד, הוא מאמין שבן אדם צריך להחליף מקומות. כך היה כאשר עזב את השב"כ, כאשר היה מנכ"ל המשביר לצרכן, ולא מסתיר כי כיוון לעבר התפקיד אליו הוא נכנס כעת, מנכ"ל יקב רמת הגולן.
אגב בן דב לאורך כל השנים לא נכנס פנימה בשעת משחקי הקבוצה, הוא תמיד הלך סביב האצטדיונים בהם הקבוצה שיחקה, הוא ברחובות הסמוכים. לכן הוא מכיר כל פינה מחוץ לאצטדיונים בכל הארץ. בן דב מדבר בפתיחות על הכול, על העבודה מול יענקל'ה שחר, ברק בכר, התהליכים בקבוצה, האלימות בדרבי החיפאי בזמנו כאשר הוא נכנס להפריד ואומר: "אני לא חף מטעויות, אבל זה לא אחת מהן. הייתי עושה את אותו דבר היום” . כמו כן הוא משתף על הקהל, התפרעויות האוהדים, העונשים בבתי הדין ומבקר: “בית הדין של ההתאחדות צריך לעשות רפורמה אמיתית ורצינית, ולחשוב במה הוא תורם לכדורגל הישראלי”.
אסף, איך אתה מסכם 6 שנים בתפקידך כמנכ"ל מכבי חיפה?
”זה מהתפקידים המאתגרים שהיו לי. 6 שנים של חוויה אישית, מקצועית, משפחתית, מאוד אמוציונלית ומאוד יוצאת דופן. הייתה דרך, ראו איך אנחנו מתחילים לטפס אותה ביחד, מההתחלה. אני עוד לא מעכל את זה שאני לא אהיה חלק מזה, אבל אני מאוד שמח וגאה במה שאנחנו משאירים וזה נותן לי תחושה מאוד טובה להמשך”.
איזה מכבי חיפה אתה עוזב?
”קודם כל אני עוזב מועדון במצב אחר ממה שקיבלתי. זה החיים וזה המקצוע. תמיד אנשים מסתכלים על ההצלחה במקצוע, אבל אני טוען שאין הצלחה מקצועית. הצלחה מקצועית אמיתית היא לא במקרה. מעבר לזה שבאמת החזרנו את המועדון לדומיננטיות של הכדורגל הישראלי ושל הספורט בכלל, השנה עברו מעל 900 אלף אנשים בסמי עופר והנתון הזה אומר הכל. החזרנו את האמון לקהל, הוא הצביע ברגלים, היציעים התמלאו, הגענו למצב שאנחנו מארחים ב-VIP שלנו מעל 1,500 אנשים במשחק. כל האירוח הגיע ליעדים שלו. החנות והמרצ’נזייז”.
מבחינת הקהל, כמה מכבי חיפה מכניסה היום בשנה?
”אני לא יכול להיכנס למספרים, אני לא חושף מספרים. ברור שהתקציב שהגעתי לעומת השנתיים האחרונות במקום אחר לגמרי”.
40-50 מיליון שקל?
”לא מכניסים 40-50 מיליון שקל בשנה, פחות. לא משמעותית פחות, אבל זה לא המספר. יש גם הכנסות של שיווק ודיגיטל, זה עוד סכום משמעותי. הכל ביחד זה עוד כמה עשרות מיליוני שקלים”.
ומבחינת המרצ’נדייז' יש כעת תלונות על המחיר שאתם לוקחים על חולצת האליפות? בטח גם יהיו העתקים זולים יותר מסין…
”כל פעם שמעתיקים ממני בסין זה אומר שאני עושה עבודה טובה. אנחנו בסולד אאוט של מכירות מחולצות האליפות. מכבי חיפה מעולם לא תתפשר על איכות החולצות, אנחנו עובדים עם נייקי. אין מה לעשות, כשאתה רוצה איכות העלות יותר גבוהה. אני לא חושב שזה מוצר שנמכר בזול. גם בשנה שעברה הוצאנו חולצות אליפות של נייקי שהיו יותר יקרות ובהמשך הוצאנו חולצות ללא נייקי שעלו גם 50-60 שקלים. גם עכשיו נעשה את זה, ניתן מענה גם וגם. במיוחד בקורונה, אבל גם לפני כן הבנו שהמגוון של ההכנסות חייב להיות רחב יותר. כמעט הגענו ליעד, אבל שנה הבאה נגיע אליו, הכנסות של 47% מה-VIP, שם זה הרווח”.
מבחינת המנויים והדרישות הכספיות, מה אתה יכול לומר?
”זה ברור שמנוי שעולה 800 שקל ל-20 משחקים זה הפסד עבור המועדון. זה חלק מהותי מבחינת הקהל הנאמן והאווירה, אי אפשר להתווכח על הערך שלהם, אבל המועדון לא מרוויח מזה. הבנו כרגע גם שאי אפשר להעלות את המחיר של המנויים האלה. כשאתה נותן ערך ב-VIP – אלכוהול, בר, אוכל וכל מה שצריך, אתה גם יכול לקחת את הכסף משם והרווח מגיע משם. לגבי המרצ’נדייז – הכנסנו קטגוריות חדשות של ילדים, תינוקות ורטרו. כל חודש נכנס אירוע חדש, בשש שנים זה גדל בממוצע של 50%. עוד שמונה חודשים תיפתח חנות דגל של הקבוצה באצטדיון, חנות של 200 מטרים בסמי עופר שאמורה לעשות מחזור של עוד כמה מיליוני שקלים בשנה”.
עבדת מול יענק’לה שחר ובנו אור, עוזי מור. איך באה לידי ביטוי העבודה מולם?
”הייתי מעורב בהכל. לזכות המשפחה ייאמר, הם כמעט מהיום הראשון נתנו לי את המפתחות. הם מאוד מעורבים, כל אחד עם המעורבות שלו, אבל לא מתערבים. לא הרגשתי אף פעם שלא הייתה לי סמכות ואחריות אלא להפך. זה התחיל בניהול השוטף ובמעורבות של איך להביא שחקנים, משא ומתנים, סוכנים, עבודה מול הקבוצות. הייתי מעורב בכל התחומים. לשמחתי ידענו לגייס מנהלים סופר מוכשרים וטובים שהקרדיט אליהם. ההצלחה היא בזכות הצוות המקצועי שלקח לנו זמן לגייס אותו, המנהל המקצועי גל אלברמן והצוות שלצדו”.
איך העבודה מול יענק’לה?
”זה פשוט חוויה יוצאת דופן. אין אנשים כאלה, לא רק בכדורגל אלא בכלל. הוא תמיד חם ונעים, גם כשהוא מעיר לך זה בשקט, אבל מעביר את הדברים בצורה ברורה וחדה. רגישות, נעימות, אבל בלי להתבלבל עם חדות מאוד גדולה שלא הולכת ונעלמת, אני מאחל לו רק בריאות. אני רואה אותו מהצד ואני אומר ‘מה הסוד? מה אני צריך לעשות כדי להגיע לרבע מזה’, הוא תמיד מעורב וזמין בכל שעה, הוא מקשה ויודע לקבל החלטות. אין לי איתו לחכות, תמיד כשמדברים זה ישר יוצא לדרך. הוא תמיד נתן גם את הזווית הנכונה וגם את העצה הנכונה. יש לו ניסיון שלא משנה מה נעשה פה, בסוף זה מנצח”.
בעבר ניסיתם להביא צוותים מקצועיים זרים וזה לא הצליח, הצוות הישראלי מביא את התוצאות..…
”זה בסוף האדם עושה את התפקיד ולא הטייטל. מהרגע שאלברמן נחת כאן ההבנה הייתה שזה אחד שצריך לשמור עליו. בדרך שהוא עשה, הוא היה מנהל, לפני זה סקאוט ראשי, עבר את כל הקורסים הכי גבוהים, אבל בעיקר עצם הבן אדם שהוא. קור הרוח, שיקול הדעת, חוסר האגו, זה שהוא תמיד שם את הצוות לפניו. הצוות עובד כל השנה על סקאוטינג. גם מציעים לפעמים שחקנים, אבל הם כל השנה עובדים על איזה שחקנים הם והקבוצה רוצים. מגיעים לכל חלון שיודעים מה נכון, מה אפשרי. המעבר מסקאוטינג פסיבי לאקטיבי עשה את ההבדל הגדול ובשביל זה צריך צוות מקצועי חזק. בסוף זה הכל ניהול – זה הסיפור”.
מה רגע השיא מבחינתך?
”לא יודע אם היה לי אחד. באליפות של שנה שעברה היו לנו עליות וירידות, יצאנו לקריית שמונה ולכולם היה ברור שנזכה. כשקיבלנו את הגול בדקה האחרונה ראיתי את השחקנים יורדים עם כעס ואש בעניים וידעתי שאנחנו מתפוצצים במשחק הבא. מבחינת אושר? החזרה מה-2:0 ל-2:3 מול מכבי ת”א בסמי עופר, ומול רוסטוב ברוסיה, לדעתי זה אחד המשחקים הכי גדולים שלנו. שם סימנו שאנחנו יכולים באמת להתמודד עם כל קבוצה באירופה”.
הרגע הלא טוב מבחינתך?
”הרגע הפחות טוב שלי – אני לא אוהב להתעסק עם התפרעויות אוהדים, זה תמיד מבאס אותי לראות את זה, גם ביציע. אני מדבר על אלימות, לא על חזיזים ואבוקות, את התופעה הזו אני יכול להבין, זה קיים בכל העולם. אלימות מאוד מאכזבת אותי. היו גם פעמים שיצאנו עם ניצחון וחזרתי הביתה מבואס. למשל, הוונדליזם שהאוהדים עשו בבלומפילד ממש אכזב אותי. אפשר להתעצבן אבל זה היה בעיניי לא מכבי חיפה. זה לא אנחנו”.
האלימות בדרבי החיפאי שגם הייתה מעורב כאשר נכנסת לתוך המהומה, מה הרגשת אחרי זה?
”ברור שלא רציתי להיות בזה. לא ראיתי את המשחק, הגעתי לקראת הסוף ובמקרה עברתי בדרך וראיתי פתאום את השחקנים שלהם מתנפלים לכיוון הדשא. באינסטינקט שלי זה להפריד, אבל ברור שהייתי שמח אם זה לא היה קורה. לא ירדתי לדשא בגלל האירוע, זה היה בשריקת הסיום. אם הייתי צריך להתרגש מכל כותרת או ממה שנאמר עליי אז כנראה שאני לא הייתי במקצוע הנכון. אני לא חף מטעויות, אבל זו לא אחת מהן. להגיד היום שהייתי רואה תגרה ולא הולך להפריד? וואללה הייתי עושה את אותו הדבר גם היום, בטח. אם הייתי צריך להיות או לא להיות אני מסכים, אבל לבוא להפריד ברור”.
מה דעתך על ההפגנות של האוהדים בזמנו מול הבית שלך?
”כן, זה חלק מעולם הכדורגל. זה רק מראה על שלושה דברים. ראשון – המעורבות הרגשית הגדולה של הקהל עם הקבוצה שאת זה אני יכול לכבד. דבר שני – אני חושב שלא צריך להגיע לבתים פרטיים, לאירוע הזה הייתה השפעה על הצד המשפחתי שלי ואני לא ארחיב על זה עכשיו. דבר שלישי – הם באו להפגין על הרכישה של חזיזה ואשכנזי מבני יהודה, חשבו שקנינו עודפים מהם. אבל החיים יותר חזקים, בסוף זה הוכיח את עצמו. אחד המפתחות המרכזיים לאיפה שאנחנו היום זה זה. גם לקהל לקח זמן להבין את השינוי, לא תמיד מה שנעשה מבינים ורואים. זה מאחורינו. לקהל תמיד יש זכות למחות, זה חיוני וחייב להיות שם, אבל כן, זה חלק מהעולם הזה. אי אפשר להיות במטבח בלי להתרגל לחום”.
ומה היית שוכח?
”חגגנו אליפות אתמול, אני לא חושב על דברים שצריך לשכוח. כל הזמן מדברים על רע במדינה הזאת, אני כל כך נרגש מהאירוע שהיה אתמול בחגיגות האליפות. האליפות הזאת מתוקה בדיוק כמו הקודמת. האמת? הראש שלי בגמר גביע, (הראיון נערך לפני הגמר, ג.ל.) אני מתרגש לקראת המשחק. אני תמיד מלווה בדרך עם מחשבות טובות, אין לי בלב שום דבר רע שהייתי רוצה לשכוח, יש לי רק מחשבות טובות וזיכרונות נהדרים”.
מה יהיה אחרי עידן יעקב שחר? שנאחל לו בריאות כמובן
”אני לא יודע. זה צריך לשאול אותו. אני חושב שמה שנעשה פה בשנים האחרונות בהחלט ביסס והכין את הקבוצה לעשר השנים הבאות. כל עוד שחר ימשיך להיות במועדון הדרך היא ברורה. ה-DNA שלו משפיע על המועדון דרך הכל. אני מכיר אותו, הוא חושב רחוק ונכון ושומר את הקלפים קרוב לחזה. אני בטוח שמכבי חיפה תמיד תהיה בידיים טובות. זה מפעל חיים מבחינתו, אני באמת חושב שהוא יודע מה ואיך לעשות”.
מה הבאת מהשב”כ לתפקיד?
”זה נכון שזה ארגון ביטחוני עם יעדים מוגדרים ומדויקים, אבל זה ארגון של אנשים. כישורי הניהול שלי מהשב”כ הם בעיקר מול אנשים, חיבור והצמחה שלהם. להיות איש של אנשים, זה אחד הדברים שלקחתי מהשירות בצורה מובהקת. אתה רוצה להגיע מהר תלך לבד, אבל רוצה ללכת רחוק אתה חייב ביחד. במכבי חיפה יש חבורה של מנהלים ברמה הכי טובה בכדורגל הישראלי ואחד הטובים גם במגזר העסקי. לפני שבוע לקחתי את ההנהלה ועשינו ביקור ביקב רמת הגולן ולהפך. עשינו להם מצגות ניהוליות, הסברנו להם מזה לנהל מועדון כדורגל. האנשים שם שהם אנשי מקצוע, הסתכלו ואמרו שיש פה הנהלה של עסק גדול וזה גאווה”.
"אתם לא יכולים להביא לקבוצות את האחריות לתפוס את האוהדים"
בן דב במהלך שש השנים כמעט לא התראיין. הוא לא חשב שהוא צריך להיות במוקד. כעת כאשר הוא מדבר הוא מעביר ביקורת על כך שמטילים אחריות על הקבוצות באלימות של אוהדים. על הדברים שמפריעים לו בכדורגל הישראלי, הוא אומר:
“כמה דברים. אני חושב שהכדורגל צריך לעשות שינוי מבני וחשיבה אסטרטגית גבוהה ביחד עם המנהלת, ההתאחדות והקבוצות. כל מה שקשור לניהול הכדורגל, השיווק, התדמית והשיפור. הרוב נעשה על ידי הקבוצות ולא על ידי הגורם המנהל. אני מאוד מאוכזב מרמת המתקנים שלא הלכה והשתפרה. בליגת העל לנוער הקבוצות המרכזיות, מלבד מכבי חיפה ומכבי ת”א משחקות על דשא סינתטי. אפשר להגיד הכל אבל אין לזה סיבה, זה לא מקצועי. אני חושב שהכדורגל לא מספיק מוערך ברמה העסקית, המנהלת התחילה תהליך והיא צריכה לממש אותו ברמת הפתרונות הכלכליים. אנשים דוגמת יענק’לה, מיץ’ ואלונה שיהיה להם אינטרס להיכנס לכדורגל הישראלי, כי אם לא יכנסו אנשים טובים לעסק הזה, העסק הזה לא ילך קדימה וילך אחורה”.
“הדבר הנוסף זה האוהדים, זה פופולארי להגיד שרף האלימות עלה וכאלה דברים. חבר’ה, האוהדים מפרנסים אותנו. אתם לא יכולים להביא לקבוצות את האחריות של לתפוס אותם, לתבוע אותם וכל הדברים האלה. זה שרשרת שהיא חסרת ערך לקבוצות, כי אם המדינה, המשטרה, בתי המשפט של ההתאחדות לא מבינים שאי אפשר לעשות עונשים קולקטיביים ולסגור יציעים אז זה דברים שהורסים את הכדורגל. תתפסו את האנשים, יודעים בדיוק מי אלו, תנו לנו את הגיבוי, תתעסקו אתם בזה”.
“צריך בית דין יותר מקצועי שמתעסק בספורט. בית הדין של ההתאחדות צריך לעשות רפורמה אמיתית ורצינית ולחשוב במה הוא תורם לכדורגל הישראלי, ואני חושב שהוא עושה נזק. ברמת הענישה וההתייחסות. אני בטוח שדברים יתקדמו אבל הם צריכים לקרות מהר. אני מאוכזב מבית הדין, הוא לא משרת את המטרה. אני לא מצליח להבין את הענישה של הקבוצות”.
מה אתה חושב שאפשר לעשות עם האוהדים המתפרעים?
”אנחנו תופסים אותם. אני יכול לתפוס אותם בדיעבד, אבל אני לא משטרה. כשאני מגיע לבית הדין אני מביא תמונות ומראה שהרחקתי את האוהדים, זה מה שאני יכול לעשות, אני לא משטרה. המשטרה לא עושה עם זה שום דבר. אחרי זה עוד מענישים את הקבוצות ברדיוסים וסגירת יציעים, זה אבסורד. צריך לעצור את זה – זה משהו שהוא לא הגיוני”.
תגיד איך מכניסים כמות כזאת של אמל”ח לאצטדיון
“הם חבר’ה מאוד מתוחכמים. חלק גדול מאמצעי העברה האלה לא עוברים בגלאי עשן. צריכים לעזור לנו עם זה, אני חוץ מלשים אוהל בידוק לא יכול לעשות משהו. גם שמים את זה בכל מיני מקומות בגוף. אבל אני חושב גם שיש כל מיני הברחות, דרך עובדי אצטדיון, עובדי מזנון, אנחנו יודעים בדיעבד ומעבירים את הלאה, אבל ברגע שזה מגיע למדינה, בתי משפט, ומשטרה יש טיפול מאוד עדין. מישהו שהתפרע במשחק חוץ מרחיקים אותו לשנה משם, זה חוסר הבנה ולא הגיוני. הציפייה שהמועדון ינהל את כל התהליך הזה בלי שום הבנה ותמיכה הוא פשוט שגוי ופוגע בכדורגל הישראלי, בתדמית שלו, פתאום נוצרה סטיגמה שיש פה קהל שמתפרע”.
“עשיתי סטטיסטיקה – גדלנו השנה ב-20%. זה נכון שהיו לנו יותר מופעי קהל, או על פי בית הדין התפרעויות קהל, אבל באחוזים נשארנו אותו דבר. זה לא גדל. בואו נצא רגע מהסטיגמה על הקהל וננסה לפתור אותו. דרך אגב, יכול להיות שבכלל צריך לעשות לגליזציה של האבוקות ולראות איך עושים את זה נכון יחד עם הקהל כמו שעושים את זה באירופה. לא חייב ביציע, תן להם על הדשא כמה דקות לפני המשחק לזרוק, או מקום מסוים. אבל תחשוב איתם, תעשה דיאלוג איתם כי כרגע זו מלחמה על גבם של המועדונים".
מועדון כמו מכבי חיפה עם העלייה בהכנסות, יכול להתקיים בלי בעלים כמו שחר?
”ברור שלא. זה גם מאוד תלוי ברמת ההפעלה של הארגון. אתה יכול לראות את ההפעלה שלנו עם המאבטחים והסדרנים, ובאותו אצטדיון לראות הפעלה של קבוצה אחרת בחצי מהכסף, אבל מכבי חיפה מתנהלת כמועדון אירופאי. הכסף הוא תוצאתי, אבל בנינו את כל המנגנונים העסקיים כדי להגיע למצב הזה. אני מניח שקבוצה שמגיעה לשלב בתים של ליגה אירופאית יכולה להיות ברמת הפעלה של מכבי חיפה. זה כמו כל עסק, הנחת העבודה שמכבי חיפה בכל עונה שנייה צריכה להיות במפעל אירופאי. לפי זה גם נגזר התקציב, זה גם תלוי באותה שנה כמה תקציב שחקנים רצית להביא, בכמה תעלה את שכר השחקנים, זה הכל נגזר מהחלטות מקצועיות. תפקיד של מנכ”ל זה לבוא ולהגיד ‘הבנתי מה אני רוצה לעשות ולאן המועדון רוצה ללכת, עכשיו מאיזה מקורות הכנס אני יכול להביא וכמה שיותר’”.
למה יש דם רע בינך לבין המנכ”ל לשעבר איתמר צ’יז'יק?
”חס וחלילה, בחיים לא דיברתי עליו רע. יש לי הרבה כבוד והערכה אליו. התייחסתי אליו גם במסיבת סיום, כל אחד והאופי שלו. אין לי שום דם רע איתו ולא היה לי מעולם. אני לא מכיר אותו מספיק, אבל תמיד שראיתי אותו הוא כעס. אני לא אחראי על האופי שלו, אבל אני באמת מאחל לו רק בריאות, יש לו חלק גדול בהצלחה של המועדון הזה ואני מאחל לו גם שימצא קצת נחת".
אתם לא בדיוק אוהבים אחד את השני?
”אני אוהב את אשתי, אף פעם לא אמרתי שאני לא אוהב אותו. אני לא נמצא שם. אני לא מספיק מכיר אותו, לא מבין את הניסיונות ללכת לשם, אני לא מבין אותו. יש לי הערכה וכבוד אליו, הוא מבוגר ממני ואני מאחל לו רק טוב”.
היה לכם טענות על הדשא בסמי עופר שהוא יו"ר דירקטוריון האצטדיון…
”הדשא שם בעייתי, ברמה עובדתית. זה לא היה אישי, הדשא לא היה מספיק טוב. אין מספיק שמש, הגג והלחות מקשים מאוד על איכות הדשא, אבל אני דורש תמיד שהדשא יהיה באיכות גבוהה. אנחנו מאוד מקפידים על הנושא הזה. האצטדיון מנסה לעשות את המקסימום”.
באת מרקע צבאי, צ'יז'יק בא מרקע צבאי, המנכ”ל הבא איציק עובדיה מגיע מרקע של כדורגל.
”אני לא בא מרקע צבאי, יש לי רקע של ניהול חברות קצת יותר גדולות ממכבי חיפה עם אלפי עובדים. העבר הצבאי שלי לא רלוונטי. זה מה שיענק’לה והדירקטוריון רצו. איציק בא מעולם הכדורגל, אבל יש לו ניסיון ניהולי. הוא ניהל חברה ברחובות. הבאנו אותו למחלקות הנוער מחוץ לכדורגל. יש לו גם וגם – הוא יביא את מי שהוא. הוא לא יהיה אני והוא יהיה שונה, זה מה שיפה".
“אני לא הולך להתנצל על זה שרצינו לעשות חגיגה"
במכבי חיפה רצו לחגוג את האליפות עם אוהדי הקבוצה בסיום המשחק עם מכבי נתניה בשבת החולפת. לאוהדי הקבוצה היו טענות על ההופעה של נועה קירל וכל מה שקרה לאחר המשחק וקבלת צלחת האליפות.
בן דב אומר: "אני לא הולך להתנצל על זה שרצינו לעשות חגיגה. אם זה לא היה לטעם של כולם, מה אנחנו צריכים בדיוק להגיד. רק משפט עובדתי שלא היה נכון, השחקנים היו בדרך אליהם, כאשר הייתה פריצה מהיציע הצפוני לא הייתה ברירה להוציא את השחקנים משם. זו הטענה שלהם כביכול לגבי השחקנים".
ויואב כץ פנה לעיריית חיפה בטענות על כך שבבתי הספר חגגו את האליפות של מכבי חיפה…
”זה לא ראוי להתייחסות, אני לא צריך להתייחס לכל דבר שמישהו מעלה".
איזה מכבי חיפה נראה בשנים הקרובות?
”אני משוכנע שנראה אותה בטופ. אין לי ספק, אני מכיר את האנשים, סומך על ההנהלה, מכיר טוב את איציק והוא יעשה טוב".
אתה בעד צמצום הליגה?
”ברור. זה חלק משינוי המבנה. צריך לצמצם ל-12 קבוצות. יש מצבים שחייבים להיות קריטריונים מאוד ברורים. בלי לנקוב בשמות, אבל קבוצה בלי אצטדיון ביתי לא יכולה להיות בליגת העל, זה בלתי מתקבל על הדעת מבחינתי. אם אנחנו רוצים לשפר את המותג ואת הכדורגל הישראלי בואו נכניס קריטריונים וככה גם יהיה אינטרס לקבוצות. קבוצה שעולה לליגת העל בלי קבוצת נוער, זה נראה הגיוני? זה לא שמי ולא אישי, אבל אם אין קריטריונים הכל נראה ככה. איך נשתנה? חייבים גם להכניס את נושא ליגת פיתוח/ מילואים, עד 21, אבל לא יכול להיות שבישראל לא תהיה ליגה שנותנת הזדמנות לכדורגלנים שמגיל הנוער, ואז חייבים לוותר את המצאת חריגי הגיל שרק פוגעת בכדורגל. זה רק ללמוד מה קורה בעולם ורק ליישם אותו. לא לפחד, לחייב את הקבוצות להקצות לכך תקציבים, זה לא הרבה כסף. אם רוצים באמת שהנבחרת תגיע פעם למשהו, אז חייבים להתחיל בכך".
מי שלא מכיר אותך חושב שאתה מתנשא.…
”זה הפוך ממה שאני. לחוסר החשיפה יש מחיר, גם לחשיפת יתר. אני העדפתי להימנע מהעניין השני. אני לא אוהב להתראיין ולדבר. מאמין יותר בעשייה ולדבר כשצריך. תפיסת העולם שלי כשהגעתי לחיפה דימיתי את התפקיד כמנכ”ל תאטרון. אני לא האישיו פה, אני צריך שיהיה נקי, מיזוג, הופעות הכי טובות, זה התפקיד שלי. השחקנים והבמאי נותנים את ההופעות. זה דומה לעולם הכדורגל, אני יודע שזה קצת חריג. אני רואה בישיבות המנהלת מי נמצא לימני ושמאלי, אני יודע שזה קצת חריג, אבל אני באמת מאמין שזה התפקיד, זה מה שאני הבאתי. יכול להיות שיבוא מישהו אחר ויחשוב שזה אחרת וזה גם בסדר”.
איזה ציון אתה נותן לעצמך?
”אני לא נותן לעצמי ציונים. אני לא אובייקטיבי. צריך לשאול את שחר”.
מה מייחד את ברק בכר שכבר לקח 5 אליפויות בגיל כזה צעיר?
”מעבר להיותו מאמן ברמה הכי גבוהה שפגשתי, הוא מנהל בחסד וזה הייחוד. אני רואה את העבודה של הצוות, המיקוד, חלוקת העבודה והשקט. יש לו חוש ביקורות עצמי הכי גבוה שפגשתי. מנהל טוב זה אחד שיודע לזהות בזמן אמת את הטעויות. אחרי משחקים שלא שיחקנו טוב הוא הבין מיד ודיבר מיד לעניין. אף פעם הוא לא מתגונן ומספר סיפורים, תמיד האמת על השולחן. זו תכונה נדירה ברמת המאמנים וזה הכוח שלו”.
אתה חושב שהוא יכול להצליח בנבחרת?
”אם יש מישהו שיכול להצליח בנבחרת זה ברק בכר. אני חושב שהאתגרים שלו במכבי חיפה, במיוחד בשנה הבאה ובאירופה כרגע יותר גדולים מהאתגרים עם הנבחרת. אני לא חושב שהנבחרת נמצאת איפה שהיא, גם הרמת השחקנים, אנחנו צריכים עוד דור חזק שייכנס לחזק את הקיים שנוכל להתמודד משמעותית. אבל כשזה יהיה וכדי שנדע להוציא את הפוטנציאל בגדול, אז אני חושב שברק הוא האופציה הכי טובה שאני מכיר”.
ההחלטה שלך למעבר לניהול בעולם היין?
“אומרים לי בבית ‘אתה עובר מתחתית לתחתית’. יין זו תשוקה מאוד גדולה שלי כבר הרבה שנים, ברמת התחביב. ברמת הידע וההתנסות, לקחתי קורסים, זה חלק מהעיסוק שלי כבר הרבה שנים. התפקיד שלי כמנכ”ל יקב רמת הגולן זה תפקיד שמאוד רציתי אותו. לא תכננתי שהוא יפתח השנה וזה קרה. ברגע שהוא נפתח התמודדתי עליו בכל הכוח, מאוד רציתי להגיע לשם. בעיניים שלי זה מותג היין הכי משמעותי במדינת ישראל. הצמיח את תרבות היין בישראל, הוא חוגג שנה הבאה 40 שנה להיווסדו, האתגרים שם גדולים, משמעותיים ואני מאוד נרגש להגיע לשם”.
יש דברים מקבילים לספורט?
“ברור. מה שדומה זה האתגרים השיווקיים והניהוליים. בניית צוות הנהלה. אני מתחיל לבנות לעצמי צוות, לא חדש, אבל שונה משמעותית. יש המון דברים מקבילים. הפגשתי את גל אלברמן יחד עם היינן הראשי של יקבי רמת הגולן, ויקטור שינפלד, שהוא 30 שנה ביקב, הוא הכי טוב בישראל והוא כמעט ב-100% הסיבה בגללה הגעתי לתפקיד כי מאוד רציתי לעבוד איתו. השיחה ביניהם הייתה מדהימה. אתה רואה שני אנשי מקצוע, כל אחד וההבנה שלו, שהם בעצם אחראיים. אני יכול לשווק את הקבוצה, למתג ולהביא ערך, אבל בסוף הוא חתום על הבקבוק. כמו שברק וגל אחראים על בניית הקבוצה”.
מה הסיפור הכי מוזר שקרה לך?
”יש מלא חוויות. בטיולים שלנו בחו”ל במסגרת אירופה. הנחיתה שכמעט לא קרתה באיי פארו, שהטייס הגיע אליי שעה לפני הנחיתה ואמר לי שמע ‘יש ערפל מעל האי וכנראה שננחת בגלאזגו’, אתה שואל את עצמך ‘אוקיי, מה עכשיו, איך מנהלים את האירוע הזה מפה?’, אתה מודיע לו ‘תשמע, אתה צריך לנחות, אנחנו לא יכולים לשנות את יום המשחק’, ועד שהוא נוחת, אתה קולט שהוא אומר לך ‘זו פעם ראשונה שאני נוחת פה, נחתתי פה רק בסימולטור. כל מיני ארוחות ערב יום לפני משחק שמשאירות בך הרבה מאוד תרבות. הקשר עם האמירויות, שהוא קשר חם ואני חושב שהוא יהיה משמעותי במשך השנים של מכבי חיפה”.
מתי באמת יבוא לביטוי הקשר עם האמירויות?
”הקשר הוא קודם כל ספורטיבי, אבל כשימצאו את הזמן המתאים לעשות עם הקבוצה מאל עין, שאגב זכתה השנה גם באליפות וגם בגביע של איחוד האמירויות. קיבלנו מכתב ברכות לאליפות מאחד הבעלים של הקבוצה, שהם חלק ממשפחת המלוכה. זה בהחלט מרגש וזה פוטנציאלית גם יכול להיות קשר כלכלי עתידי".
