אמריקה כמו אמריקה, אוהבת סיפורי הצלחה גדולים מהחיים. עלילה מרגשת אודות גיבור אלמוני שלמרות כל נסיבות החיים המצערות והילדות הקשה, מצליח לפרוץ נגד כל הסיכויים ולהפוך לכוכב הגדול בהצגה הכי מרגשת בעיר. גם בליגת ה-NBA, שראתה כבר הכל ושמעה את כל סוגי הסיפורים, סיפור חייו של כוכבה האלמוני של מיאמי היט, מקס סטרוס, הצליח לגעת ולרגש גם את גדולי הציניקנים שיושבים בבית וצופים מבעד למרקע. הלילה (בין ראשון לשני) ב-03:30, הוא ינסה להוכיח לבוסטון שטעתה איתו, ולהדיח אותה במסחק מספר 7 בסדרת גמר המזרח בדרך לגמר ה-NBA.
על פניו, סטרוס כלל לא היה אמור להיות חלק מהסגל של מוליכת המזרח. על אחת כמה כמה, כנראה שגם בחלומותיו הוורודים ביותר, לא שיער לעצמו הצלף שימצא דווקא בגיל 26 (גיל בו רוב השחקנים כבר נמצאים בשלב בקריירה בו ביצעו את קפיצת המדרגה וחשפו את עצמם לעולם), פותח בחמישייה של קבוצה שרואה בעצמה מועמדת בכירה לאליפות.
יש שחקנים שמסומנים ומיועדים מגיל צעיר לגדולות. יש ספורטאים שכבר בבית הספר היסודי מכוונים להגיע לטופ העולמי. סטרוס לא סומן לגדולות וככל הנראה גם לא נראה כספורטאי מקצועני בשנותיו הראשונות. ככל הנראה, לו הייתם חולפים לידו ברחוב, כלל לא הייתם מזהים אותו.
מקס סטרוס לא נספר בגיל צעיר. למעשה, כשסיים תיכון, כלל לא היו לו הצעות למלגות מהאוניברסיטאות הבכירות בארצות הברית, והוא נאלץ לשחק שנתיים בדזוויזיה 2. אז איך הוא מצא את עצמו מספר שנים לאחר מכן כשחקן חמישייה בכיר במערך של אריק ספולסטרה, רחוק משחק אחד מגמר ה-NBA? זהו סיפורו.
פריחה מאוחרת
סטרוס נולד בפרוור של שיקגו, היקורי הילס שבאילינוי, ולמד בתיכון 'אלונזו סטאג', שם היה חבר בקבוצות הבייסבול והכדורסל. אף על פי שנכנס לשנה השנייה בגובה 1.75 מטר, הוא ביצע קפיצה משמעותית בגובהו וסיים את התיכון בגובה 1.98.
כסניור, בשנתו האחרונה סטרוס העמיד ממוצעים של 19 נקודות ותשעה ריבאונדים למשחק ונבחר לשחקן השנה באזור על ידי מגזינים רבים, ולחמישייה השלישית של כל המדינה. לאחר שקיבל הצעה אחת בלבד מחטיבה I של ליגת המכללות הבכירה, סטרוס התחייב לשחק באוניברסיטת לואיס מהדרג השני של המכללות שם שיחק אחיו הגדול מרטי.
בשנתו הראשונה בלואיס, סטרוס העמיד ממוצעים של 13.3 נקודות ו-5.3 ריבאונדים למשחק, פתח בחמישייה בכל 31 משחקי הקבוצה ונבחר לחמישייה השנייה של הקונפרס שלו. ממוצעים של 20.2 נקודות, 8.4 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים למשחק, הובילו את הקבוצה בכל המדדים. בעקבות העונה המוצלחת שחווה, הודיע סטרוס כי יעזוב את המכללה על מנת לנסות ולקבל מלגה באוניברסיטת D1, מליגת המכללות הבכירה של ארצות הברית, משם הסיכוי להמשיך ולשחק כדורסל מקצועני לאחר סיום הלימודים גבוה משמעותית.
לאחר ששקל הצעות של באטלר, לואיסוויל, אורגון ואקסבייר, בחר האמריקאי באוניברסיטת 'דה פול' כתחנה הבאה שלו. השינוי לדיזוויזה הראשונה והתמודדות נגד יריבים איכותיים בהרבה לא הרתיעה את מקס, שפתח בחמישיית הכחולים והוביל את הקבוצה עם 16.8 נקודות למשחק ו-81 שלשות בסיום העונה (שני בתולדות בית הספר). הוא קלע בדאבל פיגרס ב-26 מתוך 31 המשחקים בהם שיחק.
לאחר עונה מוצלחת, סטרוס הכריז על כניסה לרשימת השחקנים שמעמידים את עצמם לבחירה בדראפט 2018, אך התחרט וחזר להשלים את לימודיו בדה פול לעונתו האחרונה. בסיום השנה הרביעית העמיד סטרוס ממוצעים של 20.1 נקודות, 5.9 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים ו-0.9 חטיפות למשחק.
התחלה קשה
ערב דראפט 2019 היה טראומתי עבר סטרוס. הצלף שהעמיד את עצמו לבחירה אחרי ארבע עונות ארוכות במכללות בהן השתפר בהדרגה ועשה הכל בשביל לרדוף אחר חלומו, ראה כיצד כל קבוצות הליגה מוותרות על שירותיו ובוחרות 60 שחקנים אחרים במקומו.
לאחר שלא נבחר בדראפט, ניסה סטרוס להשיג לעצמו חוזה כשנרשם לסגל ליגת הקיץ של בוסטון, שם רשם ממוצעים של 9.8 נקודות למשחק וקלע ב-45% מרשימים מהשלוש עבור הסלטיקס. ב-22 ביולי 2019, מקס הגשים את חלומו וחתם על חוזה דו כיווני עם הקבוצה. ואולם, לאחר שכבר השיג חוזה רגיל בשורות הקבוצה במהלך הקיץ והפך לחבר בסגל המועדון, נחתך השחקן זמן קצר לפני לתחילת העונה הסדירה ולא שיחק אפילו דקה עבור המועדון המעוטר ממסצ'וסטס.
לאחר שנופה על ידי בוסטון, סטרוס חתם על חוזה דו כיווני עם שיקגו בולס. חודשיים לאחר מכן, ודווקא לאחר שנכנס לעניינים והעמיד מספרים מרשימים במדי קבוצת הבת של המועדון מאלינוי, במדינה ובעיר בה גדל, השמיים נפלו שוב על השחקן.
ב-23 בדצמבר 2019, השוורים הודיעו שהקלע סבל מקרע ברצועה הצולבת הקדמית ופציעה בברך השמאלית וצפוי להיות מושבת למשך כשמונה עד עשרה חודשים. סטרוס סיים את עונת הרוקי שלו עם חמש נקודות שנקלעו בשני משחקי NBA ששיחק והעמיד ממוצעים של 18.2 נקודות, 5.8 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים ב-13 משחקי ליגת הפיתוח של עבור קבוצת הבת של שיקגו, וינדי סיטי בולס.
בנקודה זו, כשהיה בטוח שהחלום נגוז והקדנציה בליגה הטובה בעולם נגמרה, קיבל סטרוס הצעה להצטרף לסגל מחנה האימונים של מיאמי היט. מקס קפץ על ההצעה והפעם - לא נתן להזדמנות לחמוק לו מבין האצבעות. חודש של אימונים הספיקו להיט שהמירו את חוזהו לחוזה דו כיווני לקראת סוף מחנה האימונים.
בחודש פברואר 2021, רשם הצלף את משחקו הטוב בקריירה עד לנקודה זו, כשתפר חמש שלשות על חשבונה של יוסטון רוקטס וסיים את המשחק עם 21 נקודות. ב-1 באוגוסט 2021, סטרוס הצטרף לסגל ליגת הקיץ של מיאמי וחמישה ימים לאחר מכן, הוא חתם על חוזה לשנתיים בשווי 3.5 מיליון דולר והבטיח את מקומו בקבוצה מפלורידה.
עבור חובבי ועכברי הליגה, שעוקבים אחר המועדון מסאות' ביץ לאורך השנים, סיפור הצלחתו ועלייתו של הקלע, כלל לא אמור להפתיע. מועדון שפיתח לעצמו לאורך השנים מוסר עבודה, זהות וצמיחה הדרגתית ונכונה מבית ומחוץ.
זן נדיר, ציפור משונה
מיאמי הוא מועדון מיוחד בנוף הכדורסל האמריקאי. סיפורים על יחס קר לכוכבים, דרישה לעבודה קשה ובלתי מתפשרת מכל עובדי המועדון מקטן ועד גדול, ביטחון ואמונה באנשי המערכת וניהול מקצועי של "הסנדק", פט רייל.
ריילי, האיש שמנהל את ההצגה במועדון משנת 1995 וזכה בשמונה טבעות אליפות בשנותיו כשחקן, עוזר מאמן, מאמן וג’נרל מנגר ומתחתיו אריק סלופסטרה, בשר מבשרה של המערכת, שעשה את הדרך הארוכה מאיש עריכה וניתוח ווידאו במועדון, ועד לזכייה בשתי טבעות כמאמן ראשי בעידן המפלצת התלת ראשית.
ההיט מחזיקים באחת ממחלקות הסקאוטינג ופיתוח השחקנים המשובחות בליגה שזיהתה ופיתחה בשנים אחרונות מספר רב של כישרונות מהדראפט ומליגת הפיתוח. בין השמות הבולטים ניתן למצוא את באם אדבאיו, טיילר הירו, דאנקן רובינסון, קנדריק נאן, גאבי ויסנט וקייל גיא שהראה ניצוצות במהלך העונה החולפת ושלח אנשים לחפש את שמו בוויקיפדיה.
הצלף של מיאמי מגלם את אחד הסיפורים היפים בספורט בשנים האחרונות. שחקן שצמח מלמטה והתקדם דרך עבודה קשה וידית קטלנית כל הדרך מליגת המכללות השנייה לסגל של מיאמי, הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה של הפרנצ'ייז שקולע מעל 100 נקודות עם יותר מ-20 שלשות ברצף של ארבעה משחקים.
סטרוס, שחווה עונת שיא בקריירה בגיל 26 עם שיפור בכל המדדים, מייצג את סיפורם של השחקנים שלא נבחרו בדראפט ועברו את המסלול המפרך של ארבע עונות במכללות ומלחמה על הכרה וחוזים דרך ליגת הפיתוח, עד שמחלקת גילוי ופיתוח השחקנים הנפלאה של המועדון זיהתה את הפוטנציאל ושלפה את השחקן החוצה לשורותיה.
סנטר מיאמי, באם אדבאיו, התבקש להתייחס לחברו לקבוצה והשיב: "מקס? הוא אף פעם לא נסוג או מפחד מאתגר, זו הסיבה שאני אוהב אותו כל כך". מאמן פילדלפיה, שאימן נגד ההיט וסטרוס בסיבוס הקודם של הפלייאוף וספג 4:2 בסדרה אמר על סטרוס: "אני לא יודע מהאיפה הם ממשיכים למצוא את החברה העלה, זה מרתיח אותי".
כשנשאל לימים מאמנו לשעבר באוניברסיטת 'לואיס', סקוט טרוסט, על הצלחתו של חניכו הוא השיב: "אני חושב שהתכונה הכי גדולה של מקס היא שהוא האמין בעצמו כשאנשים אחרים לא האמינו. הוא רצה להוכיח שאנשים טועים, ובהחלט עשה את זאת. אין מישהו שעבד קשה יותר ממנו. כשאתה אומר לו שהוא לא יכול לעשות משהו, או שהוא לא מספיק טוב, הוא משתמש בזה כמוטיבציה".
בראיון לכלי תקשורת במולדתו אמר לימים מקס סטרוס: " לאורך כל המצוקה וכל המורדות שהיו לי בתחילת הקריירה, מעולם לא פקפקתי בביטחון עצמי שלי. השאלה היחידה הייתה לי היא האם אקבל הזדמנות נוספת או לא. ה-NBA היא הזדמנות קצרת מועד, יש שחקנים שמקבלים רק צ'אנס אחד. ברגע שקרעתי את הרצועה, לא ידעתי אם קבוצה עומדת לתת לי הזדמנות שוב. אני אסיר תודה להיט שנתו לי את ההזדמנות".
מיאמי, שהחתימה בקיץ את דאנקן רובינסון על הארכת חוזה בשווי 90 מיליון דולר לחמש שנים מצאה לעצמה תואם רובינסון, יותר יעיל, שומר טוב יותר ובמחיר מציאה. בשביל להדיח את הקבוצה שחתכה אותו לפני שלוש שנים, מיאמי תצטרך את סטרוס ביכולת שיא הלילה. האם זה יספיק? זמן יגיד, מה שבטוח, סטרוס כאן כדי להישאר.
אחד למיליון: הקהל לא האמין שהכדור נחת שם
