אם לא די בבלגן השורר בקבוצת הכדורגל הבוגרת של בית"ר ירושלים, גם מחלקת הנוער מצאה את עצמה בשנה לא פשוטה בכלל. קבוצת הנוער סיימה במקום ה-14 בטבלת ליגת העל, כשלרשותה 40 נקודות. בשל כך היא נאלצה להתמודד במשחק מבחן קריטי, אותו צלחה בסופו של דבר אחרי שניצחה 0:3 את גדנ"ע תל אביב (הגיעה להתמודדות מליגה לאומית לנוער דרום) ביום חמישי האחרון.
מי שלא הצליחה במשימתה הייתה קבוצת נערים ב' של המועדון, שסיימה את העונה הסדירה במקום ה-14 בליגת העל עם 37 נקודות וירדה ליגה אחרי שהפסידה 3:1 להפועל חיפה במשחק המבחן. החיפאים, שהגיעו מליגת נערים ב' ארצית צפון, השיגו את הניצחון בזכות שערים של עומר פרימט, יעד גונן ואושר יצחק. מאור לוי צימק, אבל לא עזר להציל את הירושלמים.
יוסי מזרחי, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, מצא את עצמו מתמרן העונה בין הקבוצה הבוגרת למחלקת הנוער, שנראתה גוססת לא מעט פעמים. אין ספק שסמי מלכה, מאמן קבוצת הנוער וחיים בן דוד, שנקרא למשימה כמעט בלתי אפשרית בקבוצת נערים ב', עשו כל שביכולתם. מלכה הצליח להשאיר את הנוער בליגה, בעוד בן דוד ראה את הילדים הצעירים של שנתון 2006 יורדים מכר הדשא בעצב רב לאחר ההפסד להפועל חיפה.
מזרחי מדגיש בראיון ל-ONE כי אלמלא היה נקרא לקבוצת הבוגרים של בית"ר ירושלים והיה נשאר עם מחלקת הנוער, המצב היה נראה אחרת. עוד הוא מציין כי סופה של קבוצת נערים ב' העונה היה ידוע מראש, למרות הניסיונות להחיותה.
"בכדורגל יש גם רגעים לא פשוטים וצריך לדעת לקבל גם אותם ולעבור אותם”, אומר מזרחי. “ראיתי הכול ב-52 שנים של כדורגל וקשה מאוד לגרום לבריאות שלי להתדרדר. ברגע שאפסיק לקחת את הכדורגל ברצינות רבה, ברגע שהתשוקה תיעלם, כשהאהבה תתפוגג, אהיה רגוע יותר. נכון לעכשיו יש לי את זה. לגבי קבוצת הנוער, אני חושב שלא היינו צריכים להגיע לשם בכלל. בעונה הנוכחית, בניגוד למה שקרה בשנה שעברה, הקבוצה הייתה לא רעה בכלל, אבל קרו לא מעט דברים במשך השנה הזו, אם זה למשל בגלל התקופה שלא הייתי בכלל במחלקה הצעירה כיוון שנאלצתי להיות חלק מהקבוצה הבוגרת בעקבות מצבה. קבוצת הנוער סיימה את העונה עם 40 נקודות, ונדיר שקורה שקבוצה שמסיימת עם כמות כזו של נקודות מוצאת עצמה במשחק מבחן. כשהגענו לרגע האמת, ידענו לתת את מה שהבאנו העונה בלא מעט משחקים".
מזרחי הוסיף: "אי אפשר לשכוח את העובדה שהצלחנו העונה לנצח את הפועל תל אביב, מול מכבי חיפה ומכבי תל אביב שיחקנו בבית שווה בשווה ואפשר להגיד את זה כמעט על כל המשחקים שלנו. אבל, לצערנו הרב קרו לא מעט דברים במועדון הגדול הזה, שהשפיעו וחלחלו למחלקה הצעירה. זה לא מבחינה מורלית, אלא מבחינה תקציבית. כולם רואים ושומעים טוב מאוד מה קורה בקבוצה הבוגרת, ואיך זה משפיע על שאר מחלקותיו של המועדון. היינו צריכים לעבוד עם צוות מקצועי מצומצם מאוד לאורך כל השנה הזו. בהתחשב לכל מה שקרה העונה, אפשר להגיד שהצוות שעמד לרשותנו עשה עבודה טובה".
סמי מלכה, מאמן הנוער, קיבל בפעם הרביעית את הקבוצה באמצע העונה. זאת, על מנת להציל אותה ממאבקי תחתית אליהם היא לא רגילה. בכל ארבע הפעמים, כולל העונה, הצליח מלכה להציל את ספינת הדגל מירידת ליגה. יש מי שקורא לו "המציל הלאומי" בבית"ר ירושלים, בוודאי לאור העובדה שהוא לא מקבל את הקבוצות בתחילת עונה ולא הוא זה שבונה אותן במו ידיו.
מלכה בעצמו טען לא פעם שמדובר בעונה קשה במיוחד. לקבוצה היו חסרים שחקנים בעמדות מסוימות וחוסר הביטחון ניכר היה בצעירים. הרבה עבודה קשה הייתה מאחורי הקלעים בתנאי מינימום. לשמחתו, הסיבוב השני היה טוב בהרבה מהראשון, ובו השיגה בית”ר שמונה ניצחונות ששלחו אותה למשחק מבחן.
"לסמי היה תפקיד חשוב מאוד במחלקה טרם מונה למאמן הנוער”, מציין מזרחי. “הוא היה המנהל המקצועי של החטיבה הצעירה שלנו עם הרבה מאוד ילדים, ואין ספק שעשה שם עבודה יוצאת מן הכלל. מכורח הנסיבות, לאחר שמאמן הנוער התפטר, ולא יכולנו להביא מאמן מבחוץ בגלל התקציב הדליל שלנו, הוא שוב נקרא לדגל. פעם נוספת שהוא ביצע את העבודה שלו והשאיר את קבוצת הנוער שלנו בליגה, למרות שזה לא היה פשוט בכלל. זה פגע מאוד בשכבות הצעירות שלנו, בגלל שמלכה נאלץ להגיע לקבוצת הנוער, אבל לא הייתה ברירה. אין הרבה מה לעשות, הנוער הוא ספינת הדגל של מחלקת הנוער שלנו וזה היה חבל מאוד אם בית"ר ירושלים הייתה יורדת ליגה".
“הירידה לא אסון, יותר מדאיג מה יהיה בעונה הבאה בנערים א’”
בשונה מקבוצת הנוער, קבוצת נערים ב', ששיחקה בליגה הבכירה של שנתון 2006, נקלעה לעונה לא פשוטה בכלל. ככל שעבר הזמן נאלץ חיים בן דוד, מאמן קבוצת נערים א', להגיע ולנסות לסייע לקבוצה שנקלעה למשבר עמוק.
בן דוד הגיע לקבוצה במרץ, אבל חודשיים לאחר מכן מצא את עצמו במשחק מבחן מול קבוצה לא פשוטה בכלל, הפועל חיפה, שהגיעה להתמודדות אחרי שסיימה במקום השני בליגת נערים ב' ארצית צפון והורידה את בית”ר ליגה. מזרחי: "הירידה של קבוצת נערים ב' הייתה די צפויה בשבילי. מה שקרה עם נערים ב' זה ששנה קודם לכן, זו הייתה קבוצה טובה מאוד, אבל עשרה שחקנים צעירים שלה בחרו לעזוב את בית"ר ירושלים. אותם שחקנים ניצלו את הפרצה בתקנון שעד גיל 15 אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה, אז הם הלכו למקומות מחוץ לירושלים. נשארנו עם סגל שרובו לא מתאים לליגת על של נערים ב'.
"חבל מאוד שירדנו ליגה, אבל אני לא רואה את הירידה כאסון כמו שאני רואה את הבעייתיות הגדולה של מה יהיה בשנה הבאה בנערים א', המשחקת בליגת נערים א' – על, הליגה הבכירה של השנתון. זה מדאיג אותי הרבה יותר מירידת הליגה העונה. חיים בן דוד הוא מאמן מדהים ובנאדם מדהים. יש לו את כל הגב שלי. כשהבאתי אותו לנערים ב', אמרתי לו שצריך להיות סופר קוסם בשביל להשאיר את הקבוצה הזו בליגה, אבל שינסה. האחרון שצריך לקחת על הכתפיים שלו את ירידת הליגה הזו, זה הוא. יותר מזה, הבונוס שהבטחתי לו זה שהוא יקבל איזו קבוצה שיבחר בעונה הבאה".
מה נראה מקבוצת הנוער בעונה הבאה?
"אתה אף פעם לא יודע בגיל נוער מה תקבל מהשחקנים, במיוחד מאלו שמשחקים בשנה הראשונה בקבוצת הנוער, בניגוד לקבוצות אחרות שאתה כן יכול לצפות מה יקרה, כמו בנערים ג', ב' ו-א'. ההבדל בשנתונים ניכר, אבל יש לנו חומר שחקנים לא רע בכלל. הבעיה היא אחרת. איך אנחנו, כמועדון כדורגל, כבית"ר ירושלים, מתמודדים עם שחקנים כמו יאן יוסופוב ואחרים, שמפותים על ידי מועדונים גדולים אחרים באמצעות סכומים אלה ואחרים. שחקנים, ברגע שמפתים אותם, מקבלים החלטות לא נכונות. אני מקווה שעם כל הבעיות שיש לנו, נדע להתמודד עם הפיתויים האלה בצורה הטובה ביותר. אחת המטרות שהצבתי לעצמי היא ששחקנים שיגיעו לבית"ר ירושלים ירגישו זכות וגאווה לשחק במחלקה הזו. זה מועדון מספיק גדול, שלא צריך לעזוב אותו. אנחנו צריכים לבנות מחלקה שאנשים ידעו דבר ראשון שיש להם עתיד ספורטיבי כשהם מסיימים גיל נוער, ויש עוד הרבה עבודה לפנינו".
איך אתה שומר על בריאותך לנוכח מצבה העגום של בית"ר ירושלים?
"השנה הזדקנתי קצת לנוכח העובדה שהייתי צריך להיות בקבוצת הבוגרים. אני לא יודע להגיד בכמה שנים, אבל בהחלט שהזדקנתי. היה מצב לא נעים לחלוטין מה שקרה שם. זה פגע גם במחלקת הנוער בצורה משמעותית כשלא הייתי שם, אבל לפעמים אין ברירה. אתה נקלע לסיטואציה שבה אין אפשרויות אחרות. במועדון שאתה עובד בו ומקבל ממנו משכורת. יש צורך לשים את העניינים הפרטיים שלך בצד ולדעת להתגייס כמה שאתה יכול. היו לי מספר הזדמנויות לאמן את הקבוצה הבוגרת, אבל אמרתי לעצמי שאני לא יכול יותר לסחוב את זה על הגב שלי, כי אני חושב שדווקא לנהל צעירים ולקדם אותם זה כיף לי. אני אוהב את זה, אני אוהב את העבודה על המגרש ומחוצה לו. טוב לי כאן”.
לסיום, כשהמשיך לדבר על בריאותו, מזרחי התייחס לפציעות הרבות עמן התמודד בקריירה שלו כשוער. כזכור, הוא עבר ניתוחים רבים ובאחד הימים פרסם אחד העיתונים כתבה על עמוד שלם עם תמונה גדולה שלו, ולצידה תרשים עם הניתוחים שעבר בכל חלקי גופו. "בלי קשר לבית"ר ירושלים, אני בנאדם די בריא ושומר על עצמי כמו שאנשים צריכים לשמור על עצמם בגילאים הללו. הבעיה שלי היא אחרת, אורתופדית. אני משלם מחיר כבד מאוד על הקריירה שלי. לא על קריירת הכדורגל שלי, אלא על הדברים שעשיתי למען בית”ר כדי לעלות לשחק ולהיות חלק משמעותי מההרכב, עם הזריקות והטיפולים. היום, אני מרגיש את זה על בשרי. תשלום מחיר בריבית דריבית".