הקו המנחה עליו החליטה ללכת אלונה ברקת ביחד עם רוני לוי ואליניב ברדה בקיץ 2021, היה להביא שחקנים עם ניסיון. כאלה שהיו ברמות הגבוהות, יודעים מה זה לחץ לזכות בתארים ועמידה במטרות. איתי שכטר הגיע ממכבי תל אביב מתוך המחשבה הזו כאשר לא מעט גבות הורמו, בין אם בגלל הגיל ובין אם בשל העובדה שמדובר בשחקן שפשוט מכבי תל אביב החליטה שעבר זמנו.
יחד עם שכטר, הגיע משום מקום גם איתן טיבי. למה משום מקום? כי הפועל באר שבע החתימה את הבלם עתיר הניסיון למרות שלא נראה היה שחיזוק במרכז ההגנה בראש סדר העדיפויות. אפילו השחקנים קיבלו זאת בהפתעה גמורה, על אחת כמה וכמה כשיש את מיגל ויטור, חאתם עבד אלחמיד ואיאד אבו עביד בסגל. לא מעט גבות הורמו, אבל אחרי עונה באדום, טיבי הוא אחד הדברים הכי הטובים שקרו למחזיקת הגביע. מעבר לשחקן הגנה מצוין, טיבי הביא איתו שפע של ניסיון, מנהיגות ודוגמא לחדר ההלבשה בכל הנוגע לאיך מחכים בסבלנות להזדמנות, וחשוב מכך, איך לקחת אותה.
הבלם בן ה-34 הגיע לבירת הנגב אחרי תשע שנים מוצלחות מאוד במכבי תל אביב ולא מעט אנשים חשבו שפה הוא יעצור. אחרי עונה לא פשוטה מבחינתו, בה פתח עם קרדיט רחב מהמאמן, רוני לוי, טיבי עבר פציעה ונדחק לספסל אחרי שאליניב ברדה ירד מתפקיד המנהל המקצועי לתפקיד המאמן. יחד עם זאת, כמו מקצוען, הוא לקח את התקופה הזאת ומינף אותה כדי להוכיח שמגיע לו לשחק, ואכן עשה זאת, כאשר רגע השיא היה מן הסתם הנפת הגביע.
שחקני הפועל ב״ש בחגיגות גביע המדינה
כמה סימבולי מבחינת טיבי היה שאת שער הניצחון בליגה מול מכבי חיפה הוא זה שכבש, במהלך שהיה אולי רגע המפנה שגרם לאדומים להבין שהם יכולה לנצח את האלופה בגמר הגביע. אחרי עוד תואר לארון העמוס שלו (19 בסך הכל), טיבי התפנה לראיון מרתק וסיפר על כל השנה הלא פשוטה שעבר, כולל הרגעים המתוקים, נבחרת ישראל, המצב במדינה, הגעגועים לאביו והמטרות לעתיד.
איתן, נתחיל מהסוף, איך אתה מסכם את העונה שלך מבחינה אישית וקבוצתית בהפועל באר שבע?
"מבחינה אישית אני חושב שהייתה לי, לא יודע אם לקרוא לזה עונה לא קלה, אבל עונה עם הרבה תהפוכות. בהתחלה בקמפיין האירופי התחלתי בהרכב והייתי מאוד דומיננטי, נפצעתי וחזרתי להרכב. אז הגיעה התקופה שאליניב מונה ולא שיחקתי. למזלי בסוף סיימתי את העונה בצורה מושלמת מבחינתי".
בנובמבר הקרוב תחגוג 35 ונראה שיש לך עוד כמה שנים לתת בטופ של הכדורגל הישראלי. אתה מסכים עם זה?
"לצערי, בכדורגל הישראלי אם שחקן הגיע לגיל מסוים, הוא צריך לפרוש, עבר את השיא שלו. זה יצא מהכדורגל העולמי, אבל פה זה עדיין קיים. אם לשחקן מגיע לשחק ולא משנה באיזה גיל – מגיע לו לשחק. פפה בלם בן 40 משחק בליגה הפורטוגזית ועד לא מזמן היה בנבחרת, לוקה מודריץ', כריסטיאנו רונאלדו ואני יכול לתת המון שמות. בסופו של יום אם שחקן שומר על עצמו מבחינה בריאותית וגופנית, עושה את כל הדברים שצריך לעשות כדי לשמור על עצמו, אין סיבה שהוא לא ימשיך עד גילאים מאוחרים. אני מרגיש עם עצמי טוב ויש לי עוד הרבה מה לתת. יש לי עוד הרבה יעדים להשיג".
כשהגעת ממכבי תל אביב להפועל באר שבע, חשבת שתסיים את העונה עם תואר?
"אני מטבעי אדם שמאוד מאמין. בפגישה הראשונה שלי עם אלונה רציתי לדעת לאן פנינו, אני מאוד תחרותי והישגי שרוצה להשיג כל תואר אפשרי, אחד הדברים שאמרתי בשיחה שזה היה הכי חשוב, הוא שאני לא יודע אם אני אקח תואר, אבל שארצה להיות בכל מקום אפשרי בטופ. אם אני לא אציב לעצמי או לקבוצה את היעדים הכי גבוהים, לא אגיע רחוק".
עברת תקופה לא קלה, פתחת את העונה כשחקן ההרכב ואז נדחקת לספסל.
"זאת הייתה תקופה לא פשוטה. אני לא אחד כזה שאם אני לא משחק אז אני אוריד רגל מהגז ואתמרמר. זאת הייתה סיטואציה לא נעימה ולא כיף, אני אהיה שקרן אם אגיד שלא כעסתי, אבל לקחתי את זה למקום שהייתי צריך לקחת. דחפתי את עצמי לקצה ונתתי את הכל באימונים ובכל משחק שהיו צריכים, הייתי שם.
“בסופו של יום אני אומר, יש לי משפט שאני אוהב להשתמש בו 'זה לא כמה אתה משחק, זה איך אתה משחק כשאתה צריך לשחק'. יש שחקנים שיכולים לשחק 30 משחקים, אבל אם אני משחק ארבעה משחקים אני אנסה להיות הכי טוב שיש. בחיים יש דברים שלא תלויים בנו, ויש כאלה שכן תלויים בנו. מה שתלוי אני אנסה להיות הכי טוב שיש. זה אחד הדברים שמנחים אותי ותמיד אהיה שם בשביל המועדון כשצריך אותי. אני רוצה לשחק כל משחק ואם יש דבר שאני אוהב זה משחק הכדורגל ואני אוהב אותו ברמות שאי אפשר לתאר".
איך בא לידי ביטוי המעבר בין רוני לוי לאליניב ברדה? אליניב הסביר לך את הסיטואציה?
"כשלא שיחקתי, אליניב לא דיבר איתי בשבועיים הראשונים ואני לא אחד שיזום שיחה. מי שרוצה אותי אני אהיה שם בשבילו ומי שלא אני אקבל כל החלטה. אחרי שבועיים אליניב קרא לי ואמר לי 'איתן, בחרתי את הבחירה שלי וזאת דעתי', אמרתי לו שאני מכבד את ההחלטה ואמשיך לעבוד קשה. התאמנתי הכי טוב שיש ועשיתי הכל כדי שביום שהקבוצה תרצה אותי, אני אהיה שם בשבילה".
יש איזה נקודה שאתה יכול לסמן שהיוותה המפנה מבחינתך בחלק האחרון של העונה בו חזרת לעניינים?
"קודם כל כשאני חזרתי, מיגל יצא בכרטיס אדום וברדה בחר לתת לי לשחק. היה לי משחק טוב נגד מכבי חיפה וזה המשיך. זאת מבחינתי הייתה נקודה המפנה שגרמה לי לחזור לשחק".
מהרגע הזה הרגשת את ההערכה המחודשת מצד ברדה?
"מאמן שנתן לך לשחק מראה לך שהוא מאמין בך ונותן אמון מלא. זאת מבחינתי התשובה הכי טובה, ככה זה עובד. זה שהמשכתי לשחק אמר הכל".
איך אתה רואה את הכניסה של אליניב ברדה ביום בהיר אחד לתפקיד המאמן במקום רוני לוי?
"אני חושב שמהרגע הראשון שאלניב נהיה מאמן, ראו את הרעב שלו להצליח. הוא נעזר גם בעוד אנשים כמו מאור והוא עשה בחירה לא קלה. להיות מנהל מקצועי ופתאום לרדת להיות מאמן זה משהון שיכול להיות בעוכריו, אבל בסוף זה השתלם לו ולבאר שבע. בוא נראה מה אליניב יבחר".
מה לדעתך הוא צריך לעשות?
"(צוחק), אני לא חושב שזה נכון עבורי להמליץ לאליניב ברדה מה לבחור. בסוף זה לא משנה מה אנחנו השחקנים חושבים, אליניב מספיק בוגר כדי להחליט ואין לי ספק שמה שהוא יחליט יהיה הדבר הכי נכון עבורו".
אתה מכיר את הסיטואציה גם ממכבי תל אביב כשג'ורדי קרוייף ירד מהיציע לאמן.
"נכון, זאת סיטואציה לא קלה להפוך ממנהל מקצועי למאמן, זה שונה לחלוטין. אני חושב שאליניב מספיק בוגר כדי לקבל את ההחלטה הנכונה. אין ספק שאליניב ברדה יכול להיות מאמן ברמה גבוהה".
למרות התהפוכות מבחינת דקות המשחק שלך, אתה חושב שעשית את ההחלטה הנכונה כשעברת להפועל באר שבע?
"חתמתי בבאר שבע כי רציתי ללכת על כל התארים. זה לא משהו שלא כיוונתי או לא האמנתי בו, ידעתי שזה אפשרי. אני שמח בסופו של דבר שככה זה יצא, כי הפועל באר שבע לא זכתה בהרבה גביעים בתולדותיה וזה שלקחתי הוא רק השלישי שלה. זה עוד משהו שטוב לרזומה של המועדון, כל תואר מבחינתי הוא לא מובן מאליו ואני מאוד שמח שסיימנו עונה כזאת עם תואר".
בתור אחד שהגיע ממכבי תל אביב ונאבק בעבר מול הפועל באר שבע, איך הייתה החוויה העונה להיאבק על התארים מהצד האדום?
"אני חושב שזאת הייתה עונה מאוד מאתגרת, עונה טובה מבחינתי שהסתיימה. כשהגעתי לבאר שבע כולם קיבלו אותי למועדון וגם בעיר. נכנסתי מהר לעניינים ולא הרגשתי שיש לי איזו בעיית התאקלמות, מדובר במועדון שהוא קודם משפחה לכל דבר".
אתה חושב שיכולתם להוציא יותר מגביע העונה?
"השנה היה סיכוי להפועל באר שבע לקחת אליפות, אני בטוח. בסופו של דבר כשקבוצה מועדת אתה צריך להיות שם, ולא היינו שם מכל מיני סיבות. חלק מהן שלא היינו טובים, חלק לא היה מזל, אבל יש לי תחושה שיכולנו לקחת אליפות".
השידוך הזה נראה כמו הצלחה גדולה. אתה מבחינתך ממשיך בהפועל באר שבע?
"יש לי חוזה לעוד עונה, אני מן הסתם נשאר ורוצה להישאר. זה לא נכון עבורי להסתכל כל כך הרבה קדימה ואני גם לא אדם כזה. בסופו של יום יעדים לשנה הקרובה אני כן אסמן, אבל אני לא חושב על פרישה. חוויתי תקופות לא הכי נעימות, אבל בסוף אני יכול להגיד שאני מאוד נהנה בבאר שבע, אין ספק שהתואר סיים לי ולקבוצה את העונה עם חותמת מתוקה".
האוהדים של הפועל באר שבע מאוד מחמיאים לך ברשתות החברתיות ואוהבים את התרומה שלך, אתה מרגיש את זה?
"זה ממש כיף לראות את זה. בסופו של יום הדבר הכי כיף זה לקבל אהבה ובטח שחקן כדורגל שהאהבה מגיעה מהקהל. זה עושה אותי מאושר".
אתה חושב שהתקופה שעברת גרמה לך להוציא מעצמך יותר?
"אני לא חושב כי אני תמיד נותן את הכל. מי שמכיר אותי יודע שאני אחד שנותן את הכל מעל מאה אחוז תמיד, זה אני. אם אני לא אתן את המאה אחוז שלי באימונים אני לא אוכל לתת את המאה אחוז שלי במשחקים".
עשית כל כך הרבה בכדורגל ויש תחושה שאתה עדיין לא מספיק מוערך בכדורגל הישראלי, איך אתה רואה את זה?
"אני לא יודע אם אני פחות מוערך. הערכה היא בסופו של דבר פועל יוצא של התקשורת. ברור שזה הכי כיף בעולם שמעריכים אותך ואתה מקבל תמיד חשיפה גדולה, אבל מבחינתי זה לא מה שמנחה אותי בחיים, אם אני מקבל הערכה או מילה טובה. בסוף ההנאה היא כשאני רואה שיש לי עוד תואר בארון".
זה התואר ה-19 שלך בקריירה, מה היה המרגש מכולם?
"בדיוק יצא לי לדבר על זה עם חבר, אמרתי לו שזה לא משנה איזה תואר אתה לוקח, ההתרגשות היא מיוחדת לכל תואר. זה לא משנה כמה פעמים זכיתי בתואר, כל אחד היה שונה ומיוחד. אין דבר יותר מרגש מזה, פשוט מדהים. קשה לי להצביע על משהו אחד מעל כולם, אבל כשאני חושב על זה השנה הכי מיוחדת, ואמרתי את זה לא פעם אחת, הייתה עם האליפות תחת ולדימיר איביץ'. הגביע הזה עם באר שבע עם כל מה שקרה היה מטורף ומיוחד במינו, המתח היה הרבה יותר גדול בפנדלים. הייתי מעדיף לנצח לפני הפנדלים אבל בסוף ניצחנו וזה היה מתוק עוד יותר".
איך התמודדת עם הלחץ של הפנדלים?
"הסתכלתי על הפנדלים והתפללתי. ביקשתי מאלוהים רק לנצח את המשחק הזה".
נגעת באליפות עם איביץ', אתה חושב שמכבי תל אביב תעשה נכון אם תחזיר אותו?
"אני לא במקום הזה שרוצה לייעץ לגבי הנושא הזה ולא חושב שזה המקום שלי להתעסק בזה".
יש לך כמה חברים טובים כמו ערן זהבי, אלי דסה ודור פרץ שאולי יחזרו לארץ למכבי תל אביב, מה היית מייעץ להם?
"אני מעדיף לא לדבר על החלטות של אחרים. ערן מן הסתם יש לו החלטה חשובה לקבל, לגבי השאר אני חושב שהם מספיק בוגרים כדי לקבל את ההחלטות הטובות עבורם ואני האחרון שיכול להגיד להם מה לעשות".
שיחקת בבית"ר ירושלים, אתה מכיר טוב את המועדון הזה. מה אתה אומר על העננה הגדולה שמרחפת מעליו?
"בית"ר ירושלים זה מועדון גדול וחבל שזה מה שקורה שם. אני באמת חושב שזה מועדון שחייב לחזור לטופ של הכדורגל הישראלי ואני מקווה שזה מה שיקרה בקרוב".
יש לך איזה פספוס גדול בקריירה, משהו שעשית או לא עשית שאתה מצטער עליו?
"מבחינתי היה לי חלום, לא יודע אם לקרוא לזה פספוס, אבל רציתי לשחק באירופה. לצערי זה לא מה שיצא, אבל אני שמח בחלקי. אני מאושר מכל שנייה שלי בכדורגל הישראלי ולא חסרים לי יעדים ומטרות שיגרמו לי לדחוף את עצמי לקצה".
אבל הייתה לך תקופה קצרה בבלגיה, למה זה לא עבד?
"הייתה לי עונה אחת כשהייתי רק בן 22. זה שהגעתי לקבוצה בתור מגן ימני לא עזר לי ובסוף זה היה סוג של פספוס. אם הייתי משחק בבלגיה בתור בלם, אולי הדברים היו הולכים אחרת. אין ספק שמאוד התבגרתי בזכות היציאה שלי לבלגיה וזה נתן לי הרבה תובנות לחיים, לא רק לכדורגל".
איזו תובנה למשל?
"תרבות אחרת, שפה שונה, הרגשתי אחרי זה שאני יכול להסתדר בכל מקום. הגעתי מבית שההורים נתנו לי הכל כדי להצליח ואז הגעתי לבלגיה למקום שאני לא מכיר עם תרבות שונה לחלוטין והייתי צריך להסתגל לבד להכל. זה חישל אותי מאוד ונתן לי להתבגר ולהבין יותר דברים על עצמי, אפילו לבשל לעצמי כשלא ידעתי לבשל, אבל היום אני משאיר את זה לאשתי (צוחק)".
כמה זה הישג מבחינתי להשיג תואר עם באר שבע אחרי שעזבת את מכבי תל אביב והאם זה היה מהלך נכון של באר שבע להביא שחקנים מנוסים שהגיעו ממכבי כמו דור מיכה ואיתי שכטר? היית ממליץ להמשיך את זה?
”בסופו של דבר מכבי תל אביב זה מועדון מאוד גדול בישראל ויש להם יעד כל שנה לזכות בכל התארים. יש שם שחקנים מצוינים וזה לא כזה פשוט להביא שחקנים משם ואם יש אפשרות כמובן שכדאי להביא, אבל כל שחקן שהוא טוב צריך להביא".
הנבחרת עכשיו מתכנסת ואתה לא שם, אתה לא חושב שיש לך מקום שם?
"אין ספק שיש לי מקום בנבחרת, אבל זה מה שהוחלט ואני מכבד כל החלטה. אני ממשיך בדרך שלי".
לפני כשנתיים אביך נפטר ממחלה קשה, כמה הוא חסר לך?
"ממש בקרוב יהיה בדיוק שנתיים לפטירתו ועדיין קשה לי עם האובדן הזה. אבא שלי מאוד מאוד חסר לי, הוא היה הכי דומיננטי עבורי בחיים. הוא היה בשבילי הכל. מעטים האנשים שיודעים, אבל אבא שלי לקח חלק בכל החלטה. אבא שלי אמר לי שלא משנה מה יקרה, אני צריך להמשיך להיות חזק וזאת ההשתדלות שלי, להמשיך את המורשת שאבא שלי התווה לי בחיים. זה לא נתפס לי שאני אומר את זה, אבל אני בטוח שהוא מסתכל מלמעלה והכי מאושר".
גדלת בשכונה לא פשוטה, כמה זה גדול מבחינתך שהצלחת דווקא משם?
"אני חושב שזה שגדלתי בשכונה בעייתית נתן לי המון דרייב ורצון להצליח במה שאני אוהב לעשות. בכללי אם לא הייתי שחקן, אני לא יודע מה הייתי. עבדתי כל כך קשה כדי להצליח והלכתי על הכדורגל בכל הכוח. לא חשבתי שאעסוק במשהו אחר חוץ מכדורגל ואני שמח שזה מה שהיה. חלק מאלו שגדלתי איתם גם מצליחים, כל אחד בתחום אחר, אבל גם לא יצא לי לשמור על קשר אדוק איתם".
אתה כבר מתחיל להתכונן לעונה הבאה?
"ננוח טיפה ונתחיל בקרוב מאוד להתכונן לעונה הבאה".
שאלה קצת אחרת, אנחנו רואים מה קורה במדינה בחודשים האחרונים ויש לא מעט שחקני כדורגל, חלקם חברים שלך, שמביעים את עצמם בנושא. מה אתה אומר על המצב במדינה?
"זה שאנחנו חיים בפחד זה כבר משהו שהוא לא מקובל. לחיות בפחד במדינה שלך זה משהו שאסור להיות. אני מקווה שזה ישתנה כי כשאתה חי במדינה שלך אתה צריך להיות עם ביטחון מלא ואני מקווה שזה ישתנה מאוד מאד מהר".
מה נאחל לאיתן טיבי לקראת העונה החדשה?
”אני חושב כשיש בריאות ואושר אפשר להשיג הכל. אני לא רוצה להתעסק בעונה הבאה מבחינת הגדרת מטרות מעכשיו, יש לי שלושה שבועות עכשיו לנוח, את המטרות מבחינה אישית וקבוצתית אני מעדיף לשמור לעצמי”.
