ועדת המשנה לתקצוב הספורט, בראשות ח"כ סימון דוידסון, קיימה היום (שני) דיון בנושא שילוב ספורטאים מצטיינים בצה"ל בפעילות אגודות ואיגודי ספורט. בדיון הוצג מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ולפיו נראה כי תנאי השירות של ספורטאים מצטיינים אינם מאפשרים להם לשמור על שגרת אימונים ורבים נאלצים לפרוש.
מיכה נוי, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג את הנתונים המרכזיים: "על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בין השנים 2017-2020 שירתו בצה"ל מדי שנה כ־670 עד כ־710 ספורטאים מצטיינים. בשנת 2021 חלה עלייה משמעותית במספר הספורטאים המצטיינים, והוא עמד על 764. בשנה זו, 73% מהספורטאים היו במעמד של ספורטאים פעילים, 25% במעמד של ספורטאים מצטיינים ו־2% הוגדרו עילויים. 21% מהתקנים הוקצו בשנת 2021 לנשים.
נוי הוסיף: “פקודת צה"ל בנוגע לתנאי השירות של ספורטאים פעילים ומצטיינים קובעת, בין השאר, כי חייל כזה ישובץ בבסיס שלא יהיה רחוק יותר מ־60 ק"מ ממתקן האימונים שלו. ספורטאי מצטיין ישרת עד שש שעות פעילות ביום ויוכל לצאת לחופשה מיוחדת של עד 90 יום, בארץ או בחו"ל, לצורך ייצוג המדינה, באימונים ותחרויות.
יו"ר הוועדה ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): "היום כדי להיות ספורטאי פעיל ומצטיין יש קריטריון ומדינת ישראל עושה שגיאה עם הקריטריונים האלה. כדי לקבל את המעמד הזה אתה צריך להצטיין כבר בגיל 16, בכל ענף. והלוא יש כאלה שבגיל 16 רק מתחילים את הפעילות הספורטיבית שלהם, כמו למשל בענף השחייה. המדליסט ארטיום דולגופיאט נאלץ לעבוד 6 שעות כעובד רס"ר ולהתאמן עוד פעמיים ביום – זה בלתי אפשרי”.
הספורטאי אלכס שטילוב הגיע כאורח מיוחד של היו"ר: "בתור ספורטאי אולימפי לשעבר, עשיתי שירות מלא בצה"ל. לא הגורמים המקצועיים מקבלים החלטה מי יקבל ספורטאי מצטיין אלא מסתכלים רק על הניקוד היבש”.
שטילוב הוסיף: “כשבוחנים האם להכיר בספורטאי, מסתכלים על הישגיו עד גיל 18. לי עד גיל 18 לא היה שום הישג. הבקשה שלי לספורטאי פעיל נשללה פעמיים. רק בפעם השלישית היא אושרה. כספורטאי אתה תלוי במזל, על איזה מפקד אתה נופל וכמה הוא מתחשב, צריך לשנות את זה. כל ספורטאי ישמח לעשות שירות משמעותי״.
אלוף ישראל בג'ודו עד גיל 21 דוד פיצ'חזדה: "אני ספורטאי בצבא ונלחמתי המון כדי לקבל את המעמד הזה. למרות כל זה, בכל שבוע אני מפספס חצי מהאימונים בנבחרת ישראל. מאז שאני בצבא נפצעתי ואני לא מספיק לטפל בעצמי. חייבים לעשות בזה שינוי. יש לי תחרות עוד שלושה שבועות. אני לא יודע איך אתכונן בהתאם”.
גולשת הרוח נעמה גזית: "שירתתי שנתיים בצבא כמש"קית לוגיסטיקה ואלה היו שנתיים מלאות משברים נפשיים והתמודדות מול מערכת אטומה. שנה לפני הגיוס הייתי סגנית אלופת העולם לנוער בגלישה. הייתי על הגל וכ"כ הרבה זמן יקר הלך לי לפח. שובצתי לעבוד במחסן אריזות רפואי בעבודה קשה ומשם להמשיך לאימונים. הרבה פעמים לא עמדתי בעומס והפסדתי אימונים. הופניתי לקצינת בריאות נפש והציעו לי להשתחרר על סעיף נפשי”.
גזית הוסיפה: “סירבתי להשתחרר. אני רוצה לשרת, אבל אני קודם ספורטאית. העברתי שירות בעבודה ללא תרומה אמיתית. את השנתיים שהפסדתי לא אוכל להחזיר. נפתחו לי פערים שעד היום אני מנסה לסגור. באתי לכאן היום עם תקווה לעזור לספורטאית הבאה שתגיע אחרי לצבא ויוכלו להעריך את העבודה הקשה שהיא עושה. תקן הספורטאי חייב להשתנות”.
מפקד מיטב, אל"מ אלון מצליח: ״אנחנו רוצים גם למצות את תפקידם של הספורטאים וגם לשבץ אותם בתפקיד שיעזור להם. אנחנו ערים לצרכים שעולים ומרכזים מוקד שיהווה מענה ישיר לספורטאי בתיאום עם המנהל, שיוכלו לפנות אם יש אי אלו בעיות. אנחנו פועלים לשפר כל קושי. השנה, מעבר למכסות, אישרנו לראשונה שבעה ספורטאים מצטיינים פראלימפיים. אנו עובדים בימים אלה על מעמד נוסף - מעמד ספורטאי אולימפי. נבחן את הנושאים שעלו בוועדה ובהם סעיף המרחק וכמות הימים שמאפשרים לספורטאים להעדר.״
ראש מדור שירות ייחודי ביחידת מיטב, רס"ן מאור כהן, סיפר על הקלות שנקטו בהם ברמה הפיקודית: "אפשרנו לכל מפקד בדרגת סא"ל שיוכל לאשר חמש שעות עבודה יומית בבסיס, במקום שש שעות. בנוסף אישרנו למעל 40 ספורטאים שפנו אלינו בצורה מסודרת ולאחר בחינה לשרת ארבע שעות."
נאווה סתיו לוי סיפרה: “בתי חיילת, ספורטאית שסללה את דרכה לאולימפיאדה. בדצמבר האחרון התגייסה לצבא וביום אחד הכל התנפץ. היא נתקלה בטרטרת שהקשתה עליה מאוד”.
נציג מינהל הספורט חנן דנציגר: "בחצי השנה האחרונה שאני בתפקיד כמעט ולא סירבנו לאף ספורטאי ברמה טובה וסבירה שעמד אפילו רק ליד הקריטריונים. אנחנו צריכים לשנות קריטריונים כדי לראות איך אנחנו מקלים בענפים מסוימים. ב-2015 היו 725 תקנים והיום יש 835. היינו רוצים להגיע למכסה גבוהה ככל האפשר, אבל יש לא מעט ענפים חדשים שמתפתחים ואין בהם מאסות, למשל הסקייטבורד”.
נציג משרד החינוך, גיא דגן: "ספורטאים מצטיינים כתומכי הוראה לחינוך גופני היה מיזם נהדר שנעצר שנתיים בשל הקורונה ויתחדש בשנה"ל תשפ"ג. עלות מבנים והכשרה עד לשיבוצם של 75 ספורטאים עומד על מיליון שקלים וחצי.
נציג ההתאחדות לכדורגל, גיא ענבר: "אם ערן זהבי היה בן 17 היום הוא לא היה עומד בקריטריונים. רק 25 בשנה מקבלים היום את המעמד הזה בכדורגל ואנחנו היינו רוצים מאות תקנים כאלה בענף. לנו כמדינה וכאיגודי ספורט מחוייבים לשמר בסיס פירמידה רחב של ספורטאים ולדעת להשתמש בספורטאים האלה כמודלים של חיקוי. לא לכל השחקנים יש הופעות בנבחרת, יש הרבה שמשחקים בליגה הבכירה וזה לא מספיק לקבלת מעמד ובמדיניות הנוכחית ייעלמו לנו ספורטאים רבים ולא נצליח להגיע להישגים״.
ח"כ דוידסון סיכם: " זהו דיון ראשון ב-30 שנה בוועדה. הוועדה מבקשת להעלות ל-400 את מספר הספורטאים שישרתו במערכת החינוך. אני מבקש להקים ועדה שתכלול את מיטב וגורמי מנהל הספורט, ותבחן את פעילות הספורטאים בצבא. מה שהיום הספורטאים עושים בצבא, לא מתאים לפעילות שלהם כספורטאים. זה הורס להם את הקריירה ולא תורם באמת לצבא. אני אפנה לשרה לשילוב הכוחות של המשרד עם הצבא, לראות איך מעלים את מספר התקנים."
עומרי כספי מצטרף למצעד הדגלים
