ענף השייט מורכב מדגמים רבים שרובם מוכרים וזוכים להצלחה בישראל, כמו שייט מפרשיות ה-470 או גלישת רוח ב-IQ פויל, איתם הישראלים לרוב מתחרים במשחקים האולימפיים. אלא שלאחרונה כמה שייטים צעירים ונועזים החליטו להקים בישראל דגם חדש בו אף אחד לא התחרה קודם לכן - למרות שהם לא זוכים לעזרה כלכלית גדולה.
השייטים שמורכבים משני צוותים - מאור עבו וים ורטהיים, וטל שדה ועילי ראובני - החלו להתאמן לראשונה בחופי ישראל עם סירת ה-49ER, איתה הם ינסו להגיע למשחקים האולימפיים בפאריס 2024 או ללוס אנג'לס 2028. מדובר במפרשית שעלותה גבוהה מאוד, אולם בכל זאת הם רכשו ממיטב כספם שתי סירות מהדגם הזה, במטרה לנסות ולעשות היסטוריה.
את רוב העלויות, השייטים הצעירים לקחו על עצמם. הם מתאמנים לבדם, סוחבים את הסירות ועובדים קשה, כאשר לאחרונה גם איגוד השייט נרתם למשימה וגייס כספים על מנת לעזור להם, אך כדי להמשיך ולהתקיים הם צריכים תקציב גבוה יותר. כרגע המדינה מתעלמת מהם ועד כה הם לא זכו לתמיכה כלכלית משום שעדיין לא התחרו ולא רשמו הישגים, כך שהם החליטו לפנות לציבור ולבקש סיוע בקמפיין הדסטארט.
מאור עבו, בן 23 מקיבוץ שדות ים, התאהב ב-49ER כבר לפני כמה שנים ורצה להביא את הסירה לישראל. "ראיתי סירת נוער של בנות, ניסיתי להתחרות איתה ופשוט אמרתי לעצמי שאני חייב להביא סירה כזאת לארץ". ואכן, ביום בהיר אחד, עבו סיפר על התוכנית שלו לים ורטהיים, שייט וגולש לשעבר ממושב מגדים שהתגייס לצה"ל כלוחם.
"מיד אחרי שהשתחררתי מהצבא, מאור שלח לי הודעה ודיבר איתי על הפרויקט הזה", סיפר ורטהיים בן ה-21. "הוא אמר לי שהוא מצא מאמן יווני שמפליג על הסירה הזאת במשך 20 שנה והודיע שהוא קנס כרטיס טיסה ליוון כדי להתנסות בסירה. כמה דקות לאחר מכן אמרתי לו 'גם אני קניתי כרטיס טיסה'. נסענו למחנה אימונים ניסיוני ביוון והתלהבנו".
לאחר מחנה האימונים שקיימו ביוון, מאור עבו קיבל החלטה: "אמרתי לו 'זהו, אני נוסע לקנות סירת 49ER' וקניתי כרטיס טיסה לספרד". גם לנסיעה הזו ורטהיים בחר להצטרף וביחד השניים רכשו סירה בעלות של כ-8,500 אירו. "שמתי על הסירה הזו את מענק השחרור שלי מהצבא וקנינו אותה", ציין ורטהיים והוסיף: "רק כדי להביא אותה לארץ שילמנו עוד סכום גבוה, אבל זוהי רק סירת יד שנייה שתהיה לנו לאימונים. סירה חדשה של 49ER עולה מעל 100 אלף שקל ואנחנו נצטרך לקנות אחת כזאת בקרוב כדי שתהיה באירופה ואיתה נוכל להתחרות".
טל שדה בן ה-20 מגבעת עדה חבר לאחרונה לעילי ראובני בן ה-18 מראש העין, וביחד השניים הפכו לצוות שמתאמן ומתחרה ב-49ER, בסירה נפרדת שרכשו. בסוף חודש יולי, שדה החייל וראובני התלמיד צפויים להשתתף באליפות העולם עד גיל 23.
עד לא מזמן, טל שדה התחרה עם נועה לסרי כצוות מעורב בדגם ה-470 ובשנה שעברה הם אפילו זכו במדליית הכסף באליפות העולם. ברגע שהדגם הזה הפך למעורב, עם צוותים שמורכבים מגבר ואישה - ולא מתחרויות נפרדות לגברים ולנשים - כמות המשתתפים ירדה בחצי, והם עברו לדגמים אחרים. זה בדיוק מה שקרה גם לטל שדה. "השותפה שלי עזבה ואז אמרתי לעצמי שאני רוצה לעבור למשהו אחר. ה-49ER קרץ לי ועילי ראובני בדיוק רצה לקנות סירה, אז הלכתי על זה", שיתף השייט.
עילי, אחיו של גולש הרוח תום ראובני, שמשתף פעולה במים עם שדה, ציין: "זה סוג של הימור. קפצנו למים העמוקים, אבל אנחנו חבר'ה צעירים שרוצים להצליח בדגם הזה. אני עדיין צעיר וגר עם ההורים, אבל אולי אקח דירה עם אחי כדי שאוכל להתמקד באימונים. המטרה שלנו היא להגיע למשחקים האולימפיים. יהיו שם רק 19 צוותים וזה יהיה מאוד קשה, אבל נעשה הכל כדי להשיג את זה. באליפות העולם ב-2023 יחלקו קווטות, גם באליפות העולם ב-2024 יהיו עוד כמה כרטיסים ואם לא נצליח שם אז ננסה דרך תחרות המבחן האחרונה".
ה-49ER היא סירה גדולה ורחבה, באורך של 4.99 מטר עם תורן בגובה של 8.5 מטר. גם בסירה הזו מתחרים הגאי ואיש צוות, אלא שבניגוד לשייט במפרשיות אחרות כמו ה-470, בסירה הזו לא יושבים אלא עומדים ורצים מצד לצד. ברוח חזקה היא עוברת מהירות של 20 קשר בים, ואם מישהו נופל ממנה היא עלולה להתהפך במים, מה שמוסיף לאתגר. "זה מזכיר יותר את גלישת הרוח מאשר שייט הרגיל ב-470. זו סירה שהיא הרבה יותר אקסטרים", הוסיף מאור עבו.
דגם ה-49ER מורכב מאוד וצריך שייטים חזקים כדי לטפל בו ולשוט איתו. מעבר לזה, בגלל שיש בארץ רק שתי סירות כאלה, אין כמעט חלקי חילוף והתחזוקה עלולה לעלות ביוקר. "אין לנו ספונסר שעוזר לנו בהוצאות, חוץ מדוד קוסטה הבעלים של מרין ציוד ימי שעוזר לנו מידי פעם. אין לזה חלקי חילוף בארץ והרבה יותר קשה להתנהל ככה. אם נשבר לנו התורן, אנחנו פשוט יושבים ומחכים שיגיע החלק הזה מחו"ל. כשקנינו את הסירה, ניסינו להביא איתנו לארץ כמה שיותר ציוד נוסף למקרה שיהיו בעיות, אבל יש המון ציוד שנלווה אליה. לא מזמן נתלש לנו איזה חלק קטן מהסירה, אז נסענו להרצליה ושרפנו יום שלם בניסיון למצוא חלק חדש כזה", סיפרו השייטים.
כדי להתמודד עם ההוצאות של רכישת סירת 49ER, שני הצוותים איחדו כוחות ופתחו בקמפיין הדסטארט לגיוס כספים המוני. השייטים הצעירים הציבו לעצמם מטרה לגייס 200 אלף ש"ח לרכישת שתי סירות חדשות שימשו אותם לתחרויות בחו"ל ועד כה הם גייסו רבע מהסכום. "נשאר לנו רק עוד חודש לגייס את הסכום המלא כדי שנוכל לרכוש סירות חדשות", אמרו.
חלקם עדיין מקבלים תקציב אישי בזכות הישגיהם בדגמים הקודמים, עם תמיכה כלכלית בגובה של כ-3,000 שקל לחודש מהוועד האולימפי, אבל גם זה בקרוב ייגמר והזמן דוחק בהם לייצר הישגים גם ב-49ER. "בלי תמיכה כלכלית לא נוכל לצאת לחו"ל ולהשיג תוצאות טובות, אבל מנגד אין אף גוף שיכול לעזור לנו לרכוש סירות לתחרויות עד שלא נביא הישגים", הם ציינו. "בגלל זה הלכנו לגייס כסף בעצמנו. לא נעים לנו לבקש כסף מאחרים וזה הדבר האחרון שהיינו רוצים לעשות, אבל אין לנו ברירה ונשמח לעזרה כדי להגשים את החלום שלנו".
מי שנתרם לסייע להם הוא מועדון השייט שדות ים שהעמיד לרשותם את המאמן ים אמיר. גם איגוד השייט החל לתמוך בפרויקט לאחרונה, בהחלטה שהעביר היו"ר שי בובר, עם תקציב שנתי של כ-160 אלף שקל לכל הצוותים שמתאמנים ומתחרים בדגם ה-49ER. כמו כן, האיגוד המליץ לצרף אותם לפרויקט הכישרונות של הוועד האולימפי לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028, כך שאולי הם יזכו לסיוע גם משם.
אלא שהבעיה העיקרית היא המימון של הסירות, כאמור, וכרגע משרד התרבות והספורט עדיין לא העמיד תקציב עבור רכישתן. אלא שהזמן דוחק בהם להשיג את הקריטריון ולהגיע לפאריס 2024 בעוד שנתיים, ולכן הם פתחו בקמפיין מימון המונים.
