מכבי תל אביב נבנית מחדש והקיץ הזה הולך להיות מלא בשינויים עבורה. שינוי אחד שכבר התבצע, והמשמעותי מכולם, הוא מינויו של ולאדן איביץ', שחוזר לקדנציה שנייה במועדון. הסרבי, שכבר זכה בשתי אליפויות עם הצהובים בעונות 2018/19 ו-2019/20, ניצב בפני בניית הסגל מחדש וזו בדיוק ההזדמנות שלנו, במדור הטקטי, לנסות להבין איך זה צריך לקרות: מהן ההתאמות בכל חולייה ובין כל חולייה ומה ינחה את האקס בבניית הקבוצה לעונת 2022/23 כדי להחזיר את צלחת האליפות, בשילוב אינפורמציה חדשותית וידע טקטי.
אז נתחיל קודם כל מבורסת השמות. אלו השחקנים החדשים שמוזכרים בהקשר של הצהובים, בין אם מדובר במושאלים, שחקנים חופשיים או שחקנים שאמורים להגיע בהעברה תמורת כסף: גיא מזרחי (מגן ימני צעיר שחוזר מהשאלה בעירוני ק"ש), זוהר זסנו (מגן ימני ממ.ס. אשדוד), אלי דסה, ניר ביטון, ז’איר אמאדור, קונסטנטינוס טריאנטבלופולוס (בלם יווני מפוגון הפולנית), יוריס ואן אובריים (קשר מרכזי הולנדי–יהודי מאוטרכט). על המגעים עם השניים האחרונים פורסם לראשונה ב-ONE.
כמו כן, גם נדב נידם (קשר מרכזי צעיר שחוזר מהשאלה בעירוני ק"ש), עידו שחר (שחוזר בהשאלה במכבי פ"ת), פארפה גויאגון (שחוזר מהשאלה במכבי נתניה), חמודי כנעאן (מ.ס. אשדוד) וערן זהבי שאמור להחזיר תשובה בימים הקרובים.
נצא מתוך נקודת הנחה ש-ולאדן איביץ' בונה קבוצות על בסיס קו של ארבעה בהגנה, גם אם בהמשך הן משחקות בקו חמישה. בכלל, עוד לא נבנתה קבוצה ישראלית שזכתה באליפות כשהיא מיועדת לקו חמישה, אז אולי לא כדאי לבנות על זה יותר מדי, כי סיכוי נמוך שזה יהיה הבסיס של הצהובים.
באופן כללי, הרגישות של קבוצה שמשחקת בקו חמישה בעמידה בשליש מרכזי מאוד ברורה. שחקן בודד בכל אגף מוביל לכך שהשטח הפנוי הוא ממש לפניו או בינו לבין הבלם הקרוב אליו. כתזכורת, בפלייאוף של עונת 17/18 חניכיו של ג'ורדי קרויף שיחקו בשיטה הזאת ונחשפו פעם אחר פעם, במה שחיסל עבורם את סיכויי הזכייה באליפות.
עוד דבר שאנחנו יודעים על ולאדן איביץ' מהקדנציה הקודמת שלו, זה שהוא אוהב את קו ההגנה שלו נמוך יותר ביחס לגיאורגיוס דוניס, מלאדן קרסטאיץ' ופטריק ואן לוון. הוא מאמין שככל ששחקני הכנף יצמצמו יותר שטחים באגפים, כך יהיה קשה יותר לעקוף את מרכז הקישור בדרך לאזור שבין הקווים (השטח שבין קו ההגנה לקו הקישור – השטח המסוכן ביותר עבור כל קבוצה).
מבחינתו, אם היריבה מגיעה לשם, והיא תגיע - היא צריכה להגיע מותשת. לכן, הסרבי דגל בכך ששלושה שחקנים יעבדו קשה בקישור כדי לסכל ניסיונות להגיע לאזור הזה. המסקנה הברורה היא שאיביץ' יעדיף להמשיך גם בקדנציה הנוכחית ב-4:3:3, על כל צורותיו, וזה המערך שימשיך להיות הבסיס של מכבי ת”א, מה שמוביל לעוד כמה מסקנות מעניינות במיוחד.
נתחיל במסקנות לגבי חוליית ההגנה. לסרבי חשוב מאוד שאחד מצמד הבלמים שלו תמיד יהיה מאופיין ככזה שמצטיין במשימות בזמן שהקבוצה היריבה מחזיקה בכדור. עוד לפני הזזת הכדור, טיפול בכדור ודברים טכניים - הוא בונה על בלמים אגרסיביים, חזקים, בעלי טכניקת תיקול ואם אפשר גם אתלטיים. כאלה היו ז'איר אמאדור ושחר פיבן באופן מובהק, כשגם איתן טיבי נע בין שתי האסכולות.
הידיעה שהצהובים פנו אל הבלם היווני קונסטנטינוס טריאנטבלופולוס מפוגון הפולנית לא הייתה מפתיעה כלל, כיוון שמדובר בבלם שגם הוא מצטיין בתכונות שהוזכרו מקודם. זה סגנון הבלמים הזרים שאיביץ' אהב וחסרים כיום למכבי, מעבר לקשר של השניים ליוון. נדמה שזה הכיוון בעבודות הסקאוטינג בקריית שלום.
כיוון שמתן בלטקסה בסימן שאלה, עידן נחמיאס בעונת מעבר ואין לדעת מה יהיה עם שחר פיבן - טבעי שיש רצון להביא בלם זר לצידו של אנריק סבוריט, שעושה הסבה מתבקשת. הבאסקי די מרשים בעמדה, אפשר לטעון שמדובר בשחקן ההגנה הטוב בליגה על הכדור (איכויות טכניות וכדומה) וגם מביא איתו איכויות פיזיות נהדרות (מבנה גוף מעולה ואתלטיות של מגן).
ואם אתם שואלים – מדוע לא ניר ביטון (שמקיים מגעים מול הצהובים)? בשביל מה צריך זר נוסף בעמדה? אז התשובה הפשוטה שלי היא שניר ביטון לא שייך לאסכולת הבלמים המוזכרת מקודם. האיכויות שלו הן טכניות וגם פיזיות (בגלל הגודל) אך גם הוא שחקן שהטיקט שלו זה מה שהוא יודע לעשות עם הכדור. בכל זאת, מדובר בקשר אחורי מודרני.
אז למה מכבי ת"א כן מנסה לצרף אותו? כי רק עכשיו היא יכולה והשחקן חופשי ללא עלות. זאת הזדמנות טובה להביא ישראלי בכיר בסדר גודל כזה. מלבד זאת, בקו 5 ביטון ישדרג את הקבוצה לצד שני בלמים שיעזרו לו להתמודד עם 30 מטר חשופים בגב. בנוסף, נגד קבוצות קטנות איביץ' יכול להכיל אותו בקו 4. כדרך אגב, אסור לשכוח שביטון במקור קשר אחורי ומהווה אופציה נהדרת לעמדת ה-6 בעת הצורך.
עמדות המגנים. גם שם, צריך להיות תיאום מסוים. זכור לנו שאיביץ' יצר מבנה א-סימטרי בחוליית ההגנה. סבוריט עלה כמגן ובפועל שימש כבלם שלישי בזמן שאנדרה ז'ראלדש תופס קו שלם. אז גם כאן ככל הנראה, דוידזאדה ובלטקסה (במידה ויישאר) בשמאל ייכנסו לנעליו של הספרדי בשל איכויות ההתגוננות שלהם והעזרה ברסט דיפנס (הדרך שבה הקבוצה מתגוננת דווקא כשהכדור אצלה).
צריך לזכור - בלטקסה ודוידזאדה מגנים שמספקים הרבה אינטנסיביות. מהירים, עם עבודת רגליים נהדרת באחד על אחד. בדרך כלל השחקנים הניידים ביותר של מכבי ת"א. איפה שהם נותנים עזרה, מכבי ת"א יותר בטוחה. לכן, כשהם משמשים כגיבוי לצמד הבלמים – הדבר משליך על המגן באגף הנגדי, שמקבל יותר חופש פעולה בצד ההתקפי.
גיא מזרחי, אלי דסה, מאור קנדיל וזוהר זסנו - ארבעתם מצטיינים על הכדור. כל אלה, תופסים את הקו נהדר. דסה ומזרחי מגוונים במיוחד. מעבר לריצות על הקו, הקרוסים והכניסות לעומק, הם מכדררים ומוסרים משובחים. ז'ראלדש מתקשה בשני האספקטים האלה, לכן מכבי ממש תרוויח אם שניים מתוך ארבעת הישראלים יתפסו את העמדה.
אז גם תיאום האוריינטציות של המגנים הוא זה שבונה את הכנפיים. באגף שבו ישחקו מזרחי/דסה/קנדיל/זסנו, הכנף שישחק יהיה כזה ש"יגנוב" לאמצע. העיקרון: לפנות את הקו למגן דומיננטי התקפית. זה יכול להיות כנף שנכנס פנימה אל הקישור (בדרך כלל קשרים התקפיים), וזה יכול להיות כנף שמצטרף לצד החלוץ.
הגיוני שאיביץ' יצרף לשם שחקן כנף זר. ההנחה היא שבמידה ומכבי תלך על זה, זה יהיה הכלאה של כנף/חלוץ. קיצוני שמצטרף אל הרחבה כדי לספק מספרים. אם לא, אז אחד מתוך קשרי ה-10 הרבים ישחק שם, הרי שהפוזיציה הזאת בסופו של דבר די דומה לעמדת ה-10 בפועל. דן ביטון (רגל הפוכה), אוסקר גלוך, גבי קניקובסקי, חמודי כנעאן (במידה ויצטרף) הם האופציות לעמדה.
באגף הנגדי הגיוני שהצהובים בסופו של דבר יחתימו קיצוני זר נוסף. זה יקרה אחרי שסוגיית פארפה-זהבי-פריצה תיפתר (ככל הנראה שניים יימכרו ואחד יגיע). הכנף הזר השני עשוי להיכנס לעמדה בסגנון של יונתן כהן. רגל חזקה על הקו, הרבה קרוסים ואחד על אחד, להזין את המתחולל ברחבה.
בחוד, איביץ' ככל הנראה ישחק עם חלוץ אחד מבין ערן זהבי וג'ורג'ה יובאנוביץ'. כך נהג לעשות בקדנציה הקודמת ואלו היו עקרונות המשחק שלו. בעקבות הגעתו האפשרית של זהבי, מי שאמור להימכר הוא סטיפה פריצה, בדומה לפארפה גויאגון שמסרב להאריך חוזה בקריית שלום.
