באחת העונות המשוגעות שידעה ליגת העל לנוער, כאשר פחות מחמש קבוצות רדפו אחר צלחת האליפות במאבק בו מעדה מכבי חיפה לקראת הסוף, מי שחגגה בגדול היא מ.ס אשדוד. הקבוצה הניפה באקורד סיום מתוק את הצלחת, תוך שהיא רושמת הישג חסר תקדים למועדון, כשלקחה אליפות ראשונה בליגה הבכירה של גיל נוער. את הקבוצה אימן העונה אלי לוי, מי שהיה שחקנו לשעבר בהפועל רמת גן של פרדי דוד, שהגיע לפני שנתיים למועדון הנוכחי בכדי לעשות סדר במחלקת הנוער.
אחרי שנכנס לתפקיד המנהל המקצועי של מחלקת הנוער באשדוד במאי 2020, הצליח פרדי דוד להשיג לא מעט עם המחלקה, הרבה בזכותו ובזכות האנשים הנמצאים לצידו. "בשנתיים הללו זכינו בגביע המדינה לנערים ב', גביע המדינה לילדים ב', במונדיאליטו של הנוער, בגביע המדינה לנוער בעונה שעברה והעונה קבוצת הנוער רשמה הישג עם אליפות ראשונה”, מספר דוד כעת בראיון מיוחד ל-ONE.
“את ההישגים שהיו בעבר אי אפשר לקחת מהמועדון הזה, אבל אין ספק שבשנתיים האחרונות, בעזרת כל שותפיי לדרך, היו"ר מנדל דוידוביץ', חיים בנישו מנהל מחלקת הנוער שהגשימו לי את בקשותיי, ריקי פינטו מנהלת האקדמיה, חן לביא היועצת המנטלית של המחלקה והאקדמיה, וכמו כן מחלקת האנליזה, מחלקת השוערים, מחלקת הבניה גופנית. כמובן שללא המשאבים הכספיים שמעמיד ג'קי בן זקן לטובת מחלקת הנוער, כל השינויים שעשינו לא היו יכולים לקרות".
מחלקת הנוער של מ.ס אשדוד הפכה לגדולה יותר. איכותית יותר. מה הבאת, יחד עם השותפים שלך, שלא היה קודם לכן?
"זה מכלול שלם של דברים. אני מכבד ומוקיר את מה שעשו באשדוד בשנים האחרונות, אבל אני יכול לדבר אך ורק על העבודה שלי. הבאתי הרבה מהניסיון שלי, מהידע שצברתי במהלך השנים והכנסתי דפוסים חדשים לאשדוד בנושאים מקצועיים, בנושאי הטכנולוגיה. הכי חשוב פיתוח השחקן כאינדיבידואל ובמישור הקבוצתי".
עוד אמר: "יש תכניות עבודה מסודרת. תוכנית עבודה שנתית, חודשית ושבועית. מתקיימות הרבה אסיפות, הרבה מצגות וחומר מקצועי להעשרת ידע המאמנים. בשורה התחתונה, אני חושב שבעזרת הרבה אביזרים ואנשים טובים שהבאנו ונמצאים במערכת, הצלחנו לשנות את כל החשיבה המנטאלית במועדון. אפשר גם לפתח את השחקנים הצעירים וגם להביא הישגים. אני יכול להגיד שארבעה שחקנים בוודאות יעלו מקבוצת הנוער אל הבוגרת בעונה הבאה, בזכות מה שעשו העונה. בבוגרת השנה ראינו חמישה שחקני נוער ואנחנו מכוונים להצלחה גם בעונה הבאה. אנחנו עושים דברים יפים מאוד, אבל עדיין יש מקום לשיפור, גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית ופיתוח המאמנים. האליפות בנוער זה הטופ, לא נעצור כאן, כי הצבנו לעצמנו רף גבוה".
בהרבה מקומות, אחרי אליפות, יש התרסקות. יש חשש שיקרה גם כאן?
"אני נזכר בהפועל פתח תקווה, כשאימנתי אותה בתחילת הקריירה שלי. לקחנו אליפות בנוער ועונה לאחר מכן הקבוצה ירדה לליגת המשנה, דבר שלא קרה אף פעם במועדון. זו לא ירידה ביכולת, אחרי עונת אליפות, זו קריסה. אני לא בא ואומר חלילה שזה מה שיקרה עם אשדוד. יש לנו פה אתגר ענק, לא גדול, ענק, לקראת העונה הבאה. אנחנו מאוד רוצים להוכיח שמקומנו הוא בטופ שלוש בליגה לנוער ונעשה הכל על מנת שזה יצליח".
אי אפשר להתווכח עם הישגיך במרוצת השנים. הזכיות בגביע הטוטו עם מכבי הרצליה והפועל רמת גן והאליפות עם הנוער של הפועל פתח תקווה. מהי בשבילך הזכייה של מועדון ספורט אשדוד?
"עליתי פעמיים ליגה, הגעתי לאירופה עם הפועל תל אביב, הזכייה של אשדוד בנוער היא זכייה. אני לא יכול להגיד שזו זכייה הרבה יותר מרגשת, אבל זו בהחלט זכייה. גם בשאר הזכיות, המועדונים לא זכו בתארים שנים מרובות. גם האליפות האחרונה של הנוער של הפועל פ"ת, לפני שלקחנו, הייתה לפני כעשרים שנה עם אברהם גרנט. כלומר, משנת 1980 היא חיכתה להניף צלחת אליפות בנוער. זה היה מרגש במיוחד. גם כל שאר הדברים כמעט ולא היו, אם זו העפלה עם מכבי הרצליה לגמר גביע המדינה, זה משהו שלא היה להם ובחיים לא יהיה להם, ובגלל פנדל אחד לא הניפנו את הגביע. אני לא רוצה להישמע קלישאתי, אבל ושותפיי ואני, יום לאחר הזכייה, טרודים בעשייה של המחלקה ובקידומה לעונה הבאה".
אלי לוי, אתה מכיר אותו עוד מהפועל ר"ג. איך נראה הקשר ביניכם?
"אלי הוא קליק ראשוני. מיד הבנתי שהוא שחקן אחר בנוף של הכדורגל הישראלי. התחלנו עוד כשאימנתי בהפועל רמת גן. אני הייתי על הקווים והוא שחקן. הוא היה אחד השחקנים הכי משמעותיים בסגל של הקבוצה. היה ה-שחקן שלי ויד ימיני. אחרי שעלינו ליגה דאז, אלי החליט שהוא פורש מהכדורגל ושאל אותי האם הוא יכול לבוא ולהיות העוזר שלי. נתתי לו הבמה בפעם הראשונה בליגת העל בתור עוזר. כבר אז ראיתי אותו כמוח שיכול לעזור לכדורגל הישראלי להתפתח בצורה טובה יותר. המאמנים הטובים של היום הם השחקנים החכמים והמשמעותיים שהיו בעבר בשדה המשחק. אין לי צל של ספק שיבוא יום וכך יקרה עם אלי. אני חוזר ואומר, שהוא יהיה בטופ שלוש של המאמנים בזמן שלו".
העבודה שלך בתור מאמן בוגרים. נגעת בפתח תקווה משני צידי המתרס, מכבי הרצליה, הפועל רמת גן, סכנין, הפועל תל אביב וקטמון. היית גם סקאוט בנבחרת ישראל בעידן גוטמן. איפה היה יותר קשה?
"למעט הפועל קטמון, שזה מקום יוצא דופן וייחודי בנוף שלנו, ויעיד על כך זיו אריה, וכל מי שעבד במועדון הזה, בכל שאר המקומות היה את הקושי ששייך לאותו מקום ספציפי. עם יושבי ראש ובעלים דומיננטיים, אבות של וכיוצא בזה. לא היה פשוט לעבוד איתם, אבל ידעתי להסתדר עם כולם. למעט בסכנין, שעשיתי שם שבעה-שמונה חודשים ונגמרה האידיליה בינינו, בשאר המקומות עבדתי תקופות יחסית ארוכות בכדורגל הישראלי".
דיברת על יושבי ראש ובעלים דומיננטיים. לוזון, שיימן ועוד. הייתה התערבות במקצועי?
"אהיה הכי הוגן וישר עם עצמי ועם כל מי שעבד איתי, אף אחד אף פעם לא התערב לי. אבל תמיד טוב לשמוע ולהתייעץ מאנשים שמבינים, והדגש הוא מבינים, כי היו גם אנשים שלא מבינים, אז אותם בכלל לא שמעתי, אז זו מעלה. זו חוזקה, לא מדובר בחולשה. תמיד אהבתי לשמוע יושב ראש כזה או אחר ובעלים כזה או אחר שאומרים לי באוזן ומה שראיתי לנכון שאני יכול ליישם, אז יישמתי ואם לא, אז לא. כך שלא הפריע לי כשהיו מקורבים של, אבות של, יושבי ראש או בעלים שדיברו איתי. תמיד הלכתי בדרך הנכונה שלי, שאני ראיתי אותה ככזו שמעל הכל. אני שמח שאף אחד לא הפריע לי בעבודה".
ועדיין, זה לא פשוט. אין ספק שיש לחץ באוויר בגלל אמירות אלה ואחרות.
"תמיד יהיה לחץ. זה חלק מהכדורגל הישראלי שלנו. כמו שיש לחץ במחלקות הצעירות, כך גם יש לחץ בכל מדינת ישראל. איפה אין לחץ? אין לחץ בפוליטיקה? בממשלה? בקואליציה? בצבא? במשטרה? מי שלא יודע להתמודד עם הלחץ ולקחת את הלחץ בתור אמצעי להזנקת מטרות, שיפרוש. שייקח חכה, משקפי שמש, בקבוק בירה וילך לדוג דגים".
רואה עצמך חוזר לקווים?
"ממש לא. קיבלתי הצעות, כשהחלטתי שאני עושה שינוי בתפקיד, לאמן את הבוגרים של הפועל ת"א ובית"ר ירושלים, אבל אמרתי לא תודה. יש היום מאמנים, לא אזכיר שמות ובלי לפגוע בהם כמובן, שתפסו את הנישה של מנהל מקצועי או מנהל מחלקת הנוער כ'סטנד-ביי' בין עבודות, נקרא לזה ככה, עד שיתפסו חזרה קבוצה לאימון. אני לא כזה. אני החלטתי, כשהתחלתי לאמן ילדים, להציב בפניי מטרה. להגיע ולאמן בוגרים. עשיתי את זה במשך 18 שנים ואני מודה לבורא עולם שטעמתי מהליגות האלה ועכשיו, החלטתי, מסיבותיי שלי, ללכת אחורה ולחנך את דור העתיד שלנו. חשוב לי לתרום מכל שלמדתי ולתת להם את ארגז הכלים הטובים ביותר להצלחה. אני בחור רציני שלא קופץ בין דבר לדבר. החלטתי שזה המקצוע שלי כרגע, וזה מה שיהיה".
לסיום, איך אתה מסכם את השנה שעברת?
"עברתי שנה מטלטלת. איבדתי את אבי לפני חצי שנה, היה קשה ועדיין קשה להתמודד עם האובדן הזה, לאבד את אחד ההורים. יחד עם זאת בורא עולם העניק לי לצד האבל שמחה של תואר האליפות עם אשדוד והעפלתו של בני רועי עם הנוער של רמת השרון לליגת העל".
