חצי העונה האחרונה לא הייתה פשוטה עבור השוער ניב אנטמן. בגיל 29 הוא מצא את עצמו בבית בחצי העונה האחרונה, שומר על כושר לבדו, אך בחודש ינואר הגיעה ההזדמנות: בשיא מאבקי העלייה, סקציה נס ציונה צירפה אותו כמחליף ליוסי גינזבורג הפצוע והוא החזיר בגדול. 16 שערי חובה בלבד ב-19 משחקים (ממוצע של פחות מספיגה אחת למשחק) כששישה מהם הובקעו בפנדל. אז כיום, אנטמן הוא שחקן חופשי.
השוער, שקיבל את הבמה בגיל צעיר בהפועל חיפה ורשם 40 משחקים בליגה הבכירה, ראה איך את הקרדיט מקבל שוער זר ובחר לצאת להתנסות בהולנד, אך גם שם, כמו לא מעט במהלך הקריירה שלו, הוא נפל בין הכיסאות. כעת, לאחר העלייה, אנטמן מרגיש בשל לחזור לבמה המרכזית. בראיון מיוחד ל-ONE, הוא מספר על התקופה הקשה בבית, הניסיון שצבר, מערכת היחסים וההשפעה של אבא ומדוע הוא חושב שהקריירה שלו (עד כה) לא התפתחה לאן שרצה.
הגעת לנס ציונה באמצע העונה אחרי חצי עונה שלא שיחקת. איך הצלחת להביא את עצמך לרמה גבוהה?
"הייתי במשך חצי שנה בבית וחוויתי רגעים לא פשוטים עבורי ובכלל עבור שוער. בקיץ שלפני כן, היו לי הצעות אבל החלטתי שאני שואף למשהו יותר גבוה. להגיע לקבוצה עם שאיפות או לליגת העל. ההצעות שקיבלתי לא היו מספיק גבוהות וגם העובדה שבדקתי אופציות בחו"ל עיכבה אותי ולמעשה נפלתי בין הכיסאות. לשמחתי, הגיעה האופציה להגיע לקבוצת צמרת בליגה השנייה לנס ציונה. זה הסתיים בעלייה מתוקה.
"זה לא פשוט להגיע וישר לייצר. אני זוכר שהתאמנתי עם הקבוצה ביום חמישי וכבר למחרת שיחקתי מול הפועל עכו. הדרך היחידה הייתה לשמור על אימונים. הייתי כל יום עורך אימון אישי עם אבא שלי ומתאמן עם רובי שפירא מליגה א'. חיכיתי להזדמנות הזאת וכשהיא הגיעה הייתי מוכן פיזית ונפשית".
מה עובר בראש לשחקן שלא משחק חצי עונה? איך מרימים את עצמך לשמור על רמת אימונים?
"זו באמת גולת הכותרת כי זה משהו שהוא לא פשוט. לשמחתי יש לי אישה מדהימה שתמכה בי לכל אורך הדרך וכל פעם שהייתי צריך לפרוק היא הייתה שם בשבילי כדי להקשיב. היא סבלה אותי גם בתקופה הלא פשוטה הזאת. יש לי אבא שבא מהתחום, אז הוא ערך איתי הרבה שיחות והיו הרבה רגעים ששיתפתי אותו והוא דחף אותי. האחרונה זו הבת שלי: כל בוקר שלקחתי אותה לגן חשבתי על ההזדמנות שתגיע ועל כך שאפרנס את הבית. זה מה שנתן לי את הדרייב להתאמן כל בוקר. לא היה אופק אבל עם הרבה אמונה, זה היה שווה את זה".
אתה אומר לעצמך: ‘למה לא רוצים אותי’?
"כן, השאלה הזאת עלתה הרבה פעמים. אין יום שלא שאלתי בו את עצמי למה אני ולמה לי זה קורה. הרבה תסכול, הרבה עצב ודיכאון. כל מה שבן אדם מבחינה נפשית יכול לעבור עברתי. עשיתי עונה טובה ברעננה, אמנם לא עמדנו בציפיות של לחזור לליגת העל אבל אישית הייתה לי עונה טובה. הייתי קפטן עונה שלמה וחשבתי שהדלתות כן ייפתחו לי. כמו שאמרת, הרבה פעמים שאלתי את השאלה ‘למה אני’ ולצערי לא הייתה לי את התשובה".
כמה העבודה עם אבא שלך, שהוא כ"כ מנוסה בתחום, עזרה לך?
"לבוא ממקום של אמונה, שאני ראוי. שהעובדה שאני בלי קבוצה היא לא מקצועית. זה גם חוסר מזל. ציינתי את זה בעבר, שלהיות הבן של, במיוחד של גיורא אנטמן ושאני שוער, זה אולי קידם אותי מקצועית אבל מבחינת הכדורגל הישראלי זה כנראה לא משהו חיובי. כשאבא כ"כ דומיננטי, אז אולי קבוצות, מאמני שוערים וכו' פחדו לעבוד איתי כי אבא בתמונה, כי הוא מאוד דומיננטי בכדורגל. בשנים שהוא היה במכבי חיפה, בנבחרת. הכול ביחד לא תרם לסיטואציה שהייתי בה ויכול להיות שזו אחת הסיבות שפחות רצו אותי. כולם היו תמימי דעה שאני ראוי להיות בליגת העל".
בוא נחזור לנס ציונה. כשהגעת, האמנת שאפשר לעלות?
"כשאני הגעתי לנס ציונה, הקבוצה הייתה במקום השני עם אותן נקודות כמו של בני יהודה והפרש השערים שלנו היה עדיף. כמובן שהאמנתי, אני רוצה לפרגן לניר ברקוביץ' ולרועי אנקווה שנתנו לי את ההזדמנות להוכיח את עצמי. הם נתנו לי שקט מהרגע הראשון, ביחד עם גליל בן שאנן מאמן השוערים. ידעתי שאת הערך המוסף שלי כן אוכל להביא לקבוצה".
כמה פגע בכם העניין עם ניר ברקוביץ'? שלקראת סוף העונה ובשיא המאבקים סגר בחדרה?
"אי אפשר להתעלם מזה שכולנו קראנו על כך בתקשורת. אבל יום לאחר שההודעה הזאת יצאה, ניר עשה לנו אסיפה ואמר לנו שכל כולו בנס ציונה ושהחלום שלו הוא לעלות ליגה איתנו. זה כן דובר בחדר ההלבשה וזה גם היה כשהיינו במומנטום שלילי אז זה לא משהו שהוסיף, אבל אנחנו מקצוענים ובסופו של דבר, גם לנו היה חלום לעלות ליגה. היינו חדר הלבשה כ"כ מגובש וטוב, אז דיברנו עם עצמנו שאנחנו צריכים לעשות את העבודה על המגרש כדי שזה לא ישפיע".
היית רוצה להמשיך?
”כמובן שאני רוצה להמשיך ולמנף את מה שעשיתי בעונה שעברה. אני יודע שאני מוערך מאוד ע״י ניר וההנהלה. היו שיחות על ההמשך ואני מחכה לסיכום".
איפה אתה ממצב את עצמך מבין שוערי ישראל?
"שיחקתי בהפועל חיפה ורשמתי 40 הופעות, שיחקתי ברעננה בליגת העל ואני חושב שהשם שלי הוא באמת טוב ובצורה מקצועית רואים אותי כשוער ראוי, אני מרגיש גם לליגת העל. לדרג אותי? כולם יסכימו שאני ראוי לבמה בליגת העל".
מה לא הלך כמו שצריך בקריירה?
"אני חוזר לאותה נקודה בהפועל חיפה. שיחקתי 20 משחקים בעונה כולל דרבי, מול ב"ש שלקחה אליפות. הייתי בטוח שבשנה לאחר מכן אקבל את המושכות להיות שוער ראשון. לאורך כל התקופה שלי בהפועל חיפה התמודדתי מול שוערים זרים והתחלתי ממקום של שוער שני. כששיחקתי לקחת את ההזדמנות. לצערי באותה השנה, יואב כץ עדיין לא חשב שאני מתאים למרות שהמאמן אלי כהן כן רצה לתת לי לשחק. הגיע פיט פלטהאוזן ובאותה עונה החלטתי שאני לא מוכן להיות שוב שוער שני. היו לי כמה הצעות מליגת העל ובאותו הזמן גם קיבלתי דרכון אירופאי.
“הייתי מאוד מסונוור לצאת החוצה לאירופה וזה היה בעוכרי. במקום לעשות עונה מלאה בליגת העל ואז להגשים את החלום, יצאתי להולנד (חתם בדודרכט), למרות שעשיתי עונה טובה, היו עניינים שפחות קשורים לקטע המקצועי ולא שיחקתי הרבה. מיהרתי, אולי גם לעזוב את הפועל חיפה וגם לוותר על ההצעות מליגת העל. קבלת ההחלטות שלי בקריירה או באותה התקופה זה מה שטיפה החזיר אותי אחורה וגרם לי לנסות לבנות את השם שלי מחדש ולחזור לבמה המרכזית".
יש היצע לא קטן של שוערים לעומת הביקוש שהוא קטן יותר.
"חד משמעית. אמנם בשנה האחרונה היו פחות שוערים זרים בליגת העל, אבל זו נקודה שפוגעת בשוער הישראלי ובי כמו אז בהפועל חיפה. בליגת העל ובכדורגל הישראלי זה טיפה קשה יותר לתת את הבמה לשוער ישראלי, אז אומרים שהוא לא מספיק טוב להיות שוער ראשון. אז הוא צריך להילחם על המקום. לדעתי הדרך היחידה לשוער ישראלי מליגה לאומית לעלות לליגת העל, היא רק לעלות עם הקבוצה שלו ליגה. אני לא זוכר מקרה ששוער מהליגה השנייה הפך להיות שוער ראשון בליגת העל. אני שמח לתת כדוגמה את דניאל פרץ ממכבי ת"א, שקיבל את ההזדמנות ולקח אותה בשתי ידיים. הכדורגל הישראלי הרוויח שוער מצוין וצריך יותר להאמין בשוער ישראלי גם אם אותו שוער עבר משהו בקריירה. גם אני, עשיתי חצי עונה טובה בנס ציונה והייתי פקטור במאבקי העלייה. הייתי רוצה להיות שוער ראשון בליגת העל".
מה תקבל קבוצה שתצרף את ניב אנטמן בעונה הבאה?
"תקבל שוער הרבה יותר מנוסה. כל משחק ליגה מביא לך עוד ניסיון ואיכות. שוער עם אופי טוב, שטוב לחדר ההלבשה. אני מנסה להיות מנהיג גם אם הסרט לא נמצא על היד. הרעב אצלי והחדווה לכדורגל זה משהו שאי אפשר לקחת ממני. כל קבוצה שתיקח אותי תרוויח בגדול כי אני מאוד שאפתן. אני רוצה למנף את עליית הליגה הזאת כדי ליצור מומנטום טוב ולחזור לבמה המרכזית, כי לשם אני שייך".
מיני יורו: מי עלתה לגמר בדו-קרב הפנדלים?
