מכבי תל אביב עברה עונה לא קלה שבסיומה היא סיימה ללא תואר ובמקום השלישי, ואחת החוליות שחוו ירידה ביכולת הייתה דווקא חוליית הקישור, שבשנים האחרונות הפגינה דומיננטיות ושליטה מול שאר היריבים בליגה במרכז השדה. כדי לבסס עוד יותר את האיכות שלהם באמצע, הצהובים-כחולים מקריית שלום עשו מאמצים והנחיתו את יוריס ואן אובריים ההולנדי, קשרה המרכזי של אוטרכט בשלוש שנים האחרונות שחתם בקבוצה ולא ייחשב לזר בשל שורשיו היהודים.
ולאדן איביץ’ אמנם חסך עמדה של זר בקישור, אך השאלה האמיתית היא – מה הן האיכויות של יוריס ואן אובריים, מה הוא יכול וצריך לתרום למכבי ת”א, והאם זה מה שעונה על החוסרים שלה בעונה החולפת? דו”ח סקאוטינג על הרכש החדש של הצהובים.
יוריס ואן אובריים
גיל: 27
עמדה: קשר מרכזי (8)
עמדת משנה: קשר אחורי (6), קשר התקפי (10)
רגל חזקה: ימין (שימוש מינימלי ברגל שמאל החלשה)
גובה: 181 ס"מ
משקל: 71 ק"ג
היסטוריית פציעות:
עונת 2015/16 – פגיעה בעצם השוקית – פספס משחק אחד (ארבעה ימי היעדרות)
עונת 2017/18 – פציעה לא ידועה – פספס שני משחקים (17 ימי היעדרות)
עונת 2019/20 – פציעה בקרסול – פספס תשעה משחקים (69 ימי היעדרות)
עונת 2019/20 – מתיחה בשריר – פספס שני משחקים (21 ימי היעדרות)
רזומה בשלוש שנים האחרונות:
אוטרכט (21/22) - 1,257 דקות (25 הופעות, 12 בהרכב, שער אחד)
אוטרכט (20/21) - 2,443 דקות (32 הופעות, 31 בהרכב, שני שערים)
אוטרכט (19/20) - 1,025 דקות (14 הופעות, 11 בהרכב).
קשר מרכזי שיכול לשחק גם בעמדת הקשר האחורי וההתקפי, מחזיק באיכויות טכניות בולטות כמו יכולת כדרור בשטח קטן, יכולת מסירה לעומק בכלל הטווחים ובסיטואציות של צפיפות, משחק בנגיעה תחת לחץ. בנוסף, יודע להתמקם טוב בלחץ קבוצתי גבוה ולתקוף את השטח שלפניו או מצדדיו.
הביצועים של ואן אובריים שחתם במכבי ת"א
איכויות כשהכדור אצלו או אצל קבוצתו
רגלו הימנית היא הדומיננטית, בעוד רגל שמאל משמשת בעיקר כתומכת לקבלת ועצירת הכדור, למקדמות קטנות בכדרור או למסירות קטנות ולא משמעותיות. לרוב מכדרר קרוב אליו במקדמות קטנות בשליטה מלאה (76 אחוזי הצלחה בכדרור בממוצע למשחק), במה שעוזר לו לשמור על הכדור בחזקתו תחת לחץ היריב (“משחרר פקקים” – סוחט 0.44 עבירות בממוצע למשחק) או להשתחרר בצפיפות בשטחים קטנים. זו בין היתר אחת הסיבות שואן אובריים הוא הקשר שיורד לאסוף את הכדורים מקו ההגנה, בין אם זה כקשר אחורי או קשר מרכזי. עוד סיבה שהיהודי ההולנדי החדש של הצהובים לרוב מקבל את המשימה הזאת, היא בשל טכניקת המסירה המפותחת שלו שמתאפיינת בחשיבה קדימה וחיפוש תנועות העומק ללא כדור של חבריו לקבוצה.
הדבר בא לידי ביטוי בחטיפת כדור של קבוצתו, אז ואן אובריים שולט בקצב המשחק – במידה ורואה אופציה טובה לצאת קדימה הוא לא יהסס לשלוח כדור עומק ארוך או קצר בנגיעה מבלי לבזבז זמן, אלא אם האופציות פחות מפתות ויעדיף לתת עוד מסירה רוחבית כדי לרווח את המשחק. בנוסף, אחד הדברים הבולטים ביותר אצל הקשר בן ה-28 היא התנועה בין הקווים של היריבה, כשהוא עושה זאת בדרך כלל דווקא עם הגב לשער ולא בחצי תפנית כפי שמקובל ברמות הגבוהות, אלא שואן אובריים פועל כך משתי סיבות ואחת מהן מיוחדת מאוד: 1. התנועה שלו תמיד מלווה בהרבה סריקות ומבטים למתרחש מאחוריו ומצדדיו כדי להיות מודע לתזוזות, 2. השחקן מחזיק בטכניקת מסירה מעולה עם העקב, כך שהוא יכול לקדם מהלכים במהירות ובנגיעה אחת בודדה.
בכלל, ואן אובריים שחקן שמתאפיין במהירות מחשבה ויודע לקדם את המשחק בזמן מינימלי ופעולותיו לא מתעכבות יותר מדי בגלל עוד נגיעה מיותרת. חיסרון די גדול של הקשר שמגיע מאוטרכט, הוא שמספריו די דלים בכל הקשור לשערים ובישולים והדבר נובע מכך שבמעברים התקפיים של קבוצתו, מסיים את המהלכים בדרך כלל 18-20 מטרים (נשאר לסדר את הקבוצה ב”רסט דיפנס”) מהשער ולכל היותר על שפת רחבת ה-16 (לחכות לריבאונד קשה יותר). מה שכן, יכולות ההגבהה האלכסוניות של ואן אובריים מתבצעות בטכניקה מסובבת ויכולות לפתות את חבריו להצטרף במקומו לרחבה.
סיכום:
יתרונות: כדרור והשתחררות תחת לחץ ובשטחים קטנים, יכולת מסירה לעומק, מהירות מחשבה, תנועה בין הקווים, משחק בנגיעה.
חסרונות: עמידה עם הגב לשער בין הקווים, אי הצטרפות לרחבה מקו השני (מחסור במספרים).
איכויות כשהכדור אצל היריבה
ואן אובריים שיחק באוטרכט, שידעה להפעיל לחץ גבוה גם על הגדולות של הליגה ההולנדית, ושם ידע להתמקם בחכמה בהתאם לצד שבו הקבוצה נעמדת. הקשר מתנשא לגובה של 181 ס”מ אך לא מחזיק באיכות אתלטית שתשדרג את היכולת שלו ללחוץ את היריב וניכר שלא מדובר ב-8 או 6 עם עוצמות פיזיות, אלא בשחקן זריז עם עבודת רגליים טובה שמתבסס על קריאת המשחק שלו נגד הכדור. ואן אובריים “מריח” היטב לאן נושבת הרוח בעמידה נגד הכדור, כשהוא אצל היריבה. בלחץ גבוה מבין היטב איזה שטח מלפניו הוא צריך לתקוף בתיקול או לשים בו את הגוף הראשון ובירידה לעמידה בשליש מרכזי הוא משקיע את המאמצים ב”קפיצות” אל השחקנים שאותם הוא צריך ללחוץ באופן אישי וזמני (בדרך כלל מוביל הכדור של היריבה במרכז השדה).
לכן, ואן אובריים מצליח בעיקר לחלץ כדורים מהיריבה ללא מגע או מאבק (כלומר אחרי אובדן אופציות מסירה של היריבה – לצורך העניין, משתלט בממוצע על 4 כדורים במשחק ו-1.4 כדורים בחצי היריבה, מחלץ ללא מאבק בממוצע 5.2 כדורים למשחק) או בעיקר בחילוצים שנובעים מתיקולים בעמידה ופחות בגלישה. כזכור, השחקן גדל והתפתח בצעירותו בעמדת הקשר ההתקפי (10) ואף בעמדות האגף (7 ו-11). רק בשלב מאוחר יותר ובשנים האחרונות ואן אובריים שיפר את היכולות ההגנתיות שלו ובין היתר את טכניקת התיקול או את רמת האגרסיביות שלו.
ועדיין, ההיבט האתלטי נמצא בעוכריו של ואן אובריים. שינויי כיוון חדים במיוחד עלולים להשאיר אותו מחוץ למאבק על הכדור, היציאה שלו מהמקום והצעד הראשון מונעים ממנו לכסות שטחים גדולים יותר (למרות שמכסה בזריזות רגליים שטחים קטנים יותר) או להגיע לכמות גדולה יותר של מאבקים (נכנס בממוצע ל-6 מאבקים במשחק ומנצח שלושה בדרך כלל) ובמעברים הגנתיים מתקשה להדביק שחקני יריבה מהירים במיוחד.
סיכום:
יתרונות: מיקום במשחק לחץ קבוצתי, לחץ אישי, טכניקת תיקול בעמידה
חסרונות: יכולות אתלטיות – צעד ראשון, יציאה מהמקום, שינויי כיוון
אישיות
ואן אובריים שחקן שמתקשר הרבה עם חבריו במהלך המשחק, מסדר את שאר שחקני הקישור או דווקא מסמן לחוליית ההגנה שמאחוריו על שטח שצריך לכסות בגב שלו. משדר הרבה קור רוח והדבר בא לידי ביטוי ברגעים בהם הקבוצה “סובלת” ונתונה למומנטום טוב של היריבה, אז ואן אובריים משתדל להמשיך את המשחק כרגיל מבלי להילחץ או להיות מושפע מהמגמה. נתפס כדמות סבלנית ושקטה, ללא החצנת אמוציות מיוחדת.
צפי להצלחה
נגד הכדור, מכבי תל אביב של מלאדן קרסטאיץ’ שאפה לחלץ את הכדור בחצי היריבה כפי שיוריס ואן אובריים יודע לעשות, וגם הלחץ הגבוה די יכול היה להתאים לסגנון שלו. עם זאת, גם אוטרכט מאוד מגוונת ומתגוננת בכל הדרכים – לחץ גבוה, עמידה בשליש מרכזי ואפילו עמידה די נמוכה של קו ההגנה. בדומה מאוד, ולאדן איביץ’ גם הוא לוחץ קרוב לשער היריבה ואז יורד לבלוק צפוף ובינוני, כך שהמשימות שואן אובריים יקבל הולכות להיות כמעט זהות.
על הכדור, ההולנדי היהודי הוא כל מה שמכבי תל אביב חיפשה בקשר מרכזי או אחורי. הן באיכויות הטכניות, הן ביצירתיות, בקריאת המשחק וביכולת לפצח את התגוננות היריבה. למרות זאת, יש לסייג שואן אובריים מגיע מליגה הרבה יותר “פתוחה” בגישת הכדורגל שלה ולכן קשה להמר בנחרצות שיצליח כאן. אבל לשאלת האיכות, ואן אובריים לא משאיר סימני שאלה.
איפה כדאי לשלב אותו? העמדה האידיאלית שבה פרח הייתה עמדת ה-8 במשולש בו קשר אחורי משחק מאחורי שני קשרים מרכזיים (“משולש ספרדי”, “נקודה אחורה”), כשיש לו גיבוי נוסף מאחוריו בקישור תוך כדי משחק הלחץ ובמעברים ההתקפיים הוא זה שמוציא קדימה את הקבוצה עם יכולת המסירה שלו. דן גלזר או ניר ביטון יכולים להיות חיפוי טוב עבורו, כשלצידו אוסקר גלוך או אחד הקשרים הקדמיים שישחקו בקו שלו בערך (ויוסיפו גוון התקפי עוד יותר).
הדו"ח נכתב לאחר צפייה ממושכת בשחקן
