בדרך לקריאה שנייה ושלישית, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת דנה היום (רביעי) בהצעת החוק לאיסור אלימות בספורט. אומנם עדיין לא ברור מתי תתקיים ההצבעה לאישור החוק, אך רשויות אכיפת החוק מעוניינות בכלים נוספים למאבק באוהדים המתפרעים ביציעים. במהלך הדיון, ביקשה המשטרה לנקוט באמצעים נוספים במאבק נגד המתפרעים, כולל בחינת שימוש במצלמות לזיהוי פנים ומגנומטרים בכניסה ליציעים.
כזכור, הצעת החוק שיזמו שר התרבות והספורט חילי טרופר, שר המשפטים גדעון סער והשר לביטחון פנים עמר בר לב אמורה להעניק לראשונה למשטרה את האפשרות לחלק קנסות מנהליים למתפרעים והאלימים במגרשים. כמו כן, היא תרחיב משמעותית את סמכות ההרחקה מהמגרשים לתקופות ממושכות יותר.
בוועדת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית, שנעשתה במסגרת ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשותה של חברת הכנסת שרן השכל, נאמר כי המטרה היא לתת מענה לצורך אמיתי והיא תופעת האלימות במגרשי הספורט, שמדירה אוכלוסיות שלמות מהמגרשים, בהן משפחות וילדים.
יואב רם, נציג משרד התרבות והספורט, ציין: "הצעת החוק היא חלק מסדרת פעולות שהמשרד מקדם בנוגע לאכיפה וענישה. המטרה היא לתת מענה לצורך אמיתי של תופעת האלימות במגרשי הספורט. אנו בוחנים גם את השימוש באמצעים טכנולוגיים במגרשים, ובעצם ממתינים לחקיקה כללית למצלמות במרחב הציבורי. נבצע גם פעולות לחינוך והסברה, עם מבחן תמיכה חדש שמיועד להגביר ולחזק את שיתוף הפעולה והקשר בין המועדונים לבין האוהדים והקהילה, עם תמיכה בפעולות למניעת אלימות. המשרד מתכנן גם קמפיין נגד להט"ופוביה".
בוועדת החינוך התרבות והספורט דנו שוב בכלים להרחבת סמכויות האכיפה למשטרה. אומנם בחוק לא אושר עדיין שימוש במצלמות חכמות, אך במהלך הדיון עלתה האפשרות לאשר שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים במגרשים בהמשך. במשרד לביטחון פנים הודיעו כי הם עובדים על כך ובוחנים להגיש הצעת חוק בנושא, על מנת לאפשר זאת: "נכון לעכשיו, אין לזה התייחסות בחקיקה".
עו"ד רועי הראל מהמשרד לביטחון פנים ציין בנוגע לשימוש במצלמות: "ניתן להשתמש במצלמות אבטחה במגרשים, אבל בלי סמכות מפורשת בחוק - לא ניתן להשתמש במצלמות לזיהוי פנים כרגע. אם זה נעשה במגרשים, זה בחוסר סמכות ולא קביל מבחינה חוקית".
רב פקד איציק אמיר הוסיף: "כרגע אנחנו משתמשים במצלמות אבטחה רגילות כדי לעצור אנשים וזה מוצג לבית המשפט, אבל בעתיד אנחנו רוצים להלביש על המצלמות האלה תוכנה. אישור לשימוש במצלמות בזיהוי פנים יהיה כלי שובר שוויון במאבק באלימות במגרשים. אם זה יאושר, נוכל לעשות רשימה שחורה של מורחקים ולנטר אותם, אבל כרגע אין סמכות לעשות זאת".
בנוסף, חשף נציג המשטרה: "אנחנו בוחנים הצבת מגנומטרים מיוחדים בכניסה ליציעים, כפי שעושים בכניסה לכל קניון או בנמלי התעופה. יש פיתוח ישראלי שנעשה בהתאם לדרישות שלנו. אלף איש יעברו במגנומטר בשעה. כל מי שייכנס עם אבוקה, חזיז או רימון עשן - יזוהה מיד, כך שיהיה קשה להכניס אמל"ח למגרשים. גם 200 העובדים שייכנסו לאצטדיון לפני כן יעברו דרך המגנומטר”. כמו כן, ציין: "אם נצליח להכניס השתלמות לשופטים בבתי המשפט כדי שיבינו את חשיבות עבירות האלימות בספורט, זו תהיה הרגל המסיימת עם השלמת הענישה".
בנוגע להצעת החוק, דובר על גובה הקנסות המנהליים למתפרעים במגרשים. ח"כ סימון דוידסון דרש לדעת מה גובה הקנסות ונענה: "זה דורש הליך בפני עצמו וזה לא נמצא בחוק שלפנינו. זה צריך לעבור עוד הליך נוסף בהמשך". בעקבות זאת, דוידסון שאל: "אז מה כן עומד בפנינו? אין מצלמות ואין מידע על גובה הקנסות המנהליים".
אסף יונוביץ' ממשרד המשפטים הבהיר בנושא זה: "אי אפשר להתקין תקנות עד שאין עבירה בחוק. יש שלושה סעיפים שאישרנו אותם עקרונית להפוך אותם לעבירה מנהלית. אפשר להוציא תקנות על עבירות מנהליות מיידית ברגע שהחוק יאושר. בין היתר, יהיו קנסות על זריקת חפץ". כאשר נשאל האם תהיה הגדרה לאיזה חפץ יינתן קנס, הוא הודה: "לא הגדרנו מהו חפץ במקרה זה", כך שחברי הכנסת תהו: "אז זריקת כוס פלסטיק זה כמו זריקת אבוקה לפי החוק? זה לא ייתכן". בתגובה, נאמר להם: "ברגע שתהיה זריקה של חפץ מסכנת חיים והאוהד ייתפס, יוגש נגדו כתב אישום ולא קנס".
במהלך הדיון היו הסתייגויות ועלתה השאלה: "האם שוטר יכול פשוט להיכנס ליציע ולתת קנס לכל אוהד, בלי תיעוד של העבירה? אם שוטרים לא יצטרכו להציג הוכחה, זה ייתן להם תמריץ להיכנס ליציע ולחלק דו"חות על ימין ועל שמאל. לכן אולי כדאי לתת הוראת שעה ולבחון את חלוקת הדו"חות לאוהדים מעת לעת, על סמך נתונים ודרכי הפעולה, כדי לוודא שרק המתפרעים מקבלים את הקנסות". התשובה של נציגי המשטרה הייתה: "בעבירות מנהליות, ניתן קנס רק כאשר העבירה נקלטת על ידי השוטר, כאשר יש תשתית עובדתית וראייתי ברורה ופשוטה. השר לביטחון פנים יסמיך מי יוכלו לתת את הדו"חות. כשנגיע לזה, סביר שננחה כי רושמי הדו"חות יהיו עם מצלמות גוף. סביר שאזרחים יוכלו לערער על הדו"ח בפני בית המשפט כמו בעבירות תנועה".
כמו כן, רב פקד איציק אמיר, ראש מדור הספורט במשטרה, התייחס לטענה כי בחוק אין התייחסות לציוד עידוד וכי בחלק מהמגרשים לא ניתן להכניס דגלי פריסה גדולים ליציעים: "יש נוהל להכנסת ציוד עידוד, והכל ברור לגבי מה מותר להכניס ומה לא. ברגע שיש בעיה ותחת דגלים גדולים האוהדים מסתירים אמצעי פירוטכניקה, אז יש התייחסות ברורה לזה בנוהל ובהמשך סביר שלא יאפשרו להם לפרוס דגלים שוב. מהניסיון שלי, אם מתנהגים בצורה טובה ולא פוגעים בשלום הציבור, אפשר להכניס הכל".
הוועדה תדון בחוק ובהסתייגויות בדיון נוסף, כך החליטה חברת הכנסת שרן השכל, זאת מתוך כוונה לשפר אותו, לדבריה.