6 צפייה בגלריה
אנסטסיה גורבנקו, אביב ברזלי, דריה גולובטי ולאה פולונסקי
(סימונה קסטרווילארי, באדיבות איגוד השחייה)
אליפות העולם בשחייה הגיעה אמש (שבת) לסיומה אחרי שמונה ימים אינטנסיביים. נבחרת ישראל רשמה תוצאות טובות, אבל לא מצוינות. הדור הבא של השחיינים הצליח להעפיל לחצאי הגמרים ולשפר שיאים, אבל גם הם יודעים שאפשר יותר מזה. גם אנסטסיה גורבנקו רשמה את הישג השיא בתחרות, אבל לא באמת התקרבה לשיאה.
נבחרת ישראל סיימה את התחרות בבודפשט עם מספרים יפים של שישה שיאי ישראל חדשים, תשעה שחיינים שונים שעברו שלבים בתחרות כאשר שלושה העפילו שלב ביותר ממשחה אחד, ובשורה התחתונה ההופעה הסתיימה עם העפלה לגמר אחד ועוד 11 העפלות לחצאי הגמר - הכי הרבה בהיסטוריה של נבחרות ישראל באליפויות העולם.
לשם ההשוואה, ב-1991 לא הייתה שום העפלה לחצאי הגמר, ב-1994 היה גמר ושני חצאי גמר, ב-1998 כנ”ל, ב-2001 היו שני גמרים ושלושה חצאי גמר, עשור אחר כך הישראלים סיימו ב-2011 עם גמר אחד וארבע חצאי גמר, ב-2013 היו שני גמרים, ב-2015 שלושה חצאי גמר, ב-2017 היו גמר ושלושה חצאי גמר, וב-2019 היו שישה חצאי גמר ללא העפלה לגמרים. זה הכל.
באליפות העולם הנוכחית היו 12 העפלות, שזה יפה ומכובד, במיוחד כאשר היו עוד חמישה מקרים שבהם השחיינים הישראלים סיימו במקום התשיעי ונותרו כפסע מהעפלה לגמר: רון פולונסקי ב-200 מטר מעורב אישי, אביב ברזלי ב-200 גב, אנסטסיה גורבנקו ב-50 חזה, השליחים ב-4X100 חופשי ששברו את השיא ב-2.5 שניות, והשליחות ב-4X100 מעורב ששיפרו את השיא הלאומי כמעט ב-4 שניות.
חלק מהשחיינים שהעפילו לחצאי הגמרים רשמו את הופעת הבכורה שלהם באליפות העולם בשחייה. רון פולונסקי, לאה פולונסקי, אביב ברזלי, כריס פיצ’וגין וגל כהן גרומי - כולם עלו שלבים וכולם עשו זאת בפעם ראשונה שלהם באליפות העולם. שני הבולטים ביותר מביניהם היו כמובן אביב ברזלי ורון פולונסקי, ששברו את שיאי ישראל, כולל השיא העתיק של גל נבו מעידן החליפות ב-2009, והם עדיין יצאו מהמים מאוכזבים בידיעה שהיו מסוגלים ליותר מזה.
גם אנסטסיה גורבנקו הייתה מסוגלת ליותר. אמנם השחיינית בת ה-18 הייתה היחידה שהעפילה לגמר אליפות העולם במשחה החזק שלה ב-200 מעורב והיא סיימה במקום החמישי שהוא מיקום השיא בהיסטוריה של השחייה הישראלית, אך עדיין היה נדמה כי היא מסוגלת ליותר מזה. בכל זאת, בתחרות הזאת גורבנקו לא שיפרה אף שיא. וזה בדיוק הסיפור של אליפות העולם הזאת - הישראלים רשמו הופעה טובה, עם מקום לשיפור.
נדמה כי אנסטסיה גורבנקו נמצאת בכושר, אבל לא בכושר תחרויות. ייתכן מאוד שעומס המשחים הגדול שיש עליה מידי תחרות גם משפיע ומייצר עייפות. זו הייתה תחרות בה כמעט כולם היו עם הלשון בחוץ, כולל האלופה האולימפית ב-200 וב-400 מטר מעורב אישי, יוי אוהשי היפנית, שלא הצליחה להעפיל אפילו לגמר באליפות העולם, למרות שבשתי הופעותיה הקודמות היא סיימה על הפודיום העולמי. העומס והלחץ שנוצרו בשלוש השנים האחרונות בגלל מגפת הקורונה הכריעו אותה, כך טענו היפנים. זה קורה אגב בכל הספורט העולמי וזה לגיטימי.
מאמן נבחרת ישראל, אהוד סגל, אמר על הופעתה של גורבנקו: “בשנה האחרונה אנסטסיה עברה תקופה מאתגרת, עם העומס הגדול שחוותה באולימפיאדת טוקיו ולצד הגיוס לצה”ל, ולכן טבעי שתהיה ירידה מסוימת. ההפסקה הארוכה הוציאה אותה קצת מהמסלול שהיא הייתה רגילה אליו לאורך החיים. למרות שהיא כבר שחיינית מנוסה, יש עדיין ניסוי וטעייה בעבודה איתה. אנחנו ממשיכים לנסות ולבדוק דברים, אבל אנחנו גם שמחים על המקום בו היא נמצאת כרגע. הייתה לה תחרות בה היא רשמה את מיקום השיא, אבל היא בהחלט שווה הרבה יותר ונצטרך להסיק מסקנות. השנה הבאה תהיה יותר קריטית כי זו תהיה שנה לפני אולימפיאדת פאריס”.
לדבריו, ריבוי המשחים בהם גורבנקו השתתפה הוא דבר הכרחי. “יש תמיד דילמה בין הטווח הקרוב לטווח הרחוק, כי אפשר לתת לה מנוחה בתחרות כזאת עם כמות משחים קטנה יותר אבל מנגד חשוב גם שהיא תשחה בסגנונות רבים ומגוונים. אנחנו רוצים לתת לה אפשרות מקצועית ומנטאלית לשחות עד גיל 30 או יותר, ובשביל זה צריכים לשמור על כמה שיותר אפשרויות פתוחות. בתיאוריה, כמעט בכל משחה באליפות העולם היא מסוגלת להעפיל לחצאי הגמר כי יש לה מגוון יכולות אדיר ופוטנציאל אדיר, ואנחנו עדיין מנסים למצוא דרכים כדי לממש את הפוטנציאל שגלום בה”.
אהוד סגל התייחס גם להופעת הנבחרת כולה וסיכם: “היו הרבה סימני שאלה השנה לגבי איך השחיינים שלנו יופיעו אחרי אולימפיאדת טוקיו, אחרי ביטול התאריך המקורי של אליפות העולם והמצאת אליפות העולם בהונגריה, ואחרי החזרה של שחיינים רבים מהמכללות בארצות הברית. היו הרבה נעלמים ולא ממש ידענו מה תהיה התוצאה הסופית, אבל אני חושב שהצלחנו לנהל את זה די טוב. כמובן שיש שחיינים שהיו יכולים להיות יותר טובים וחלקם עוד מסוגלים להשתפר, אבל בהתחשב בכל הסיטואציה זו הייתה תחרות טובה”.
המאמן הלאומי הוסיף: “המנטרה שלנו, מאז שהגיע דייב מארש, היא לייצר נבחרת של שחיינים לרמות הגבוהות ביותר. להישען על שחיין או שחיינית בודדים זה עניין של מזל וזה לא בהכרח יביא אותנו למקום טוב, ולכן חשוב לייצר קבוצה חזקה. אנחנו מרגישים שזה עדיין בשלבים התחלתיים כי התחושה היא שהקבוצה הזאת מסוגלת להרבה יותר מזה, אבל אני שמח על ההתקדמות שלה. בעבר, היו הרבה תוצאות שהביאו את השחיינים שלנו למקומות 24 עד 30, לא היו הרבה מקרים בהם שחיינים שלנו סיימו במקום ה-9 והיו קרובים לגמרים. זו נבחרת שמביאה איתה ערך, יש שיפור ונקווה שבעתיד התוצאות יהיו טובות יותר”.
נבחרת ישראל עלתה רמה גם מחוץ למים. כל הופעה של שחיין ישראלי באליפות העולם זכתה לניתוח מעמיק של אנליסטית שהגיעה לבודפשט ובדקה בזמן אמת את המשחה בו הוא השתתף באמצעות תוכנה מיוחדת שפיתח ראסל מארק, המומחה המדעי החדש שעובד עם נבחרת ישראל. רגע אחרי שהשחיינים יצאו מהמים, בטלפונים שלהם כבר המתין בווטסאפ מסמך עם נתונים וניתוח ראשוני של המשחה שלהם.
כפי שאמר אהוד סגל, מבחינת המספרים, בהחלט יש קו ההתקדמות. גם היועץ דייב מארש ראה התקדמות אישית של רוב השחיינים בתחרות וציין כי הוא היה מרוצה. זו לא הייתה המשלחת הכי גדולה של ישראל באליפות העולם, אבל השחיינים הצעירים רשמו תחרות טובה יחסית - ויחד עם זאת לכולם ברור כי יש עוד הרבה לאן להתקדם.
אנסטסיה גורבנקו לאחר משחה הגמר
