מכבי תל אביב פתחה את מסע הרכש שלה לעונה הקרובה עם ההחתמה שמסמלת אולי יותר מכל את החזון שלה לקראת העונה הקרובה: אופי קודם לכל – כן, אפילו לכישרון – ומהבחינה הזו לאלכס פוית'רס יש גם וגם.
AP, אם תרצו, הראשון מאז הקודם – אנתוני פארקר – מגיע להיכל ומכבי ת”א היא התחנה השלישית באירופה של בוגר מכללת קנטאקי. בראיון מיוחד ובלעדי ל-ONE, פוית’רס מדבר על החיים בטנסי בתור ילד, המודלים שלו לחיקוי, הסוד להגנה והצלחה, איך הצליח לחזור מפציעה, הקשר לאמארה סטודמאייר וחושף האם היה מגיע למכבי תל אביב גם אם רוסיה לא הייתה פולשת לאוקראינה.
ספר לנו על איך זה היה לגדול בטנסי.
"זה היה בסדר, המשפחה שלי גרה שם קרוב לבית, והיה לי גם מעגל חברים טוב כשגדלתי ואנחנו מאוד קרובים, אני מדבר איתם בכל יום. קלארקסוויל היא באזור כפרי, כך שהחיים שם בקצב איטי, לא כמו עיר שחיה בקצב מהיר כמו ניו יורק. לא היה יותר מדי מה לעשות חוץ מלבלות או לעסוק בספורט".
אז עכשיו אתה מגיע לעיר שאף פעם לא ישנה. שמעת על ת”א?
"כן, שמעתי דברים נהדרים על ת”א ובכל הפעמים ששיחקתי נגד מכבי תמיד נהניתי מאוד בעיר וכמובן שישנם את האוהדים הנהדרים, כך שזה תמיד נחמד לשחק שם".
אז אתה ומכבי, איך זה קרה?
"הם תמיד הראו עניין, אבל הם פנו לסוכנים שלי והם אמרו לי מה היתרונות והחסרונות ואז התמקדנו בזה".
ומי היה הקול המכריע בשכנוע שלך?
"פשוט רציתי לחשוב עד כמה המועדון הזה הוא היסטורי עם בסיס אוהדים נהדר, זה כבוד לשחק עבורם. דיברתי עם המאמן עודד קטש, הוא צלצל אליי ישר אחרי שהוא חתם והוא אמר לי עד כמה הוא רוצה שאני אהיה חלק מהקבוצה ואיך הוא מתכוון להשתמש בי”.
יצא לך אולי לדבר עם ניקולה וויצ'יץ' ודייויד בלאט?
"לא יצא לי עדין לדבר איתם, אבל אני מצפה כבר לדבר איתם בקרוב".
שיחקת בזניט בעונה החולפת וזה היה נראה שאתם בדרך לפלייאוף.
"כן, זו הייתה סיטואציה מאוד קשה, ממש חשבתי שאנחנו הולכים לעשות ‘רעש’ ביורוליג, אני חושב שהיינו במקום הרביעי כשה קרה. זה מצב מצער ודברים קרו שלא בשליטתנו, הייתה לנו שם פשוט קבוצה נהדרת עם מאמן נהדר, כל החברים שלי לקבוצה היו טובים, חשבתי שהיה לנו סיכוי".
איפה זה פגש אותך, אותו הרגע שבו רוסיה פולשת לאוקראינה, כקבוצה, כאדם?
"זו הייתה סיטואציה קשה כי אף אחד לא רוצה שתפרוץ מלחמה, פשוט התפללתי עבור כל מי שמעורב וזה היה קשה וצר לי עבור האנשים שבאוקראינה, אבל זה היה קשה. זה היה קשה מנטלית, אבל החזקנו מעמד עד שהמצב התבהר".
נאמר שהפלישה לא הייתה מתרחשת והקבוצות הרוסיות לא היו מורחקות, מה הסיכוי שאוהדי מכבי ת”א היו רואים אותך פה?
"זה היה אפשרי כי מכבי היא מהקבוצות שעקבו אחריי בכל שנה והייתה לי את ההזדמנות להגיע בעבר. הם תמיד הראו עניין, כך שבהחלט הייתה אפשרות גדולה לכך, בהחלט רציתי לצמוח כשחקן, לצמוח ולשחק בקבוצה טובה יותר והיסטורית יותר, למרות שהיו לי שנתיים נהדרות בזניט שזה מועדון גדול עם צוות אימון נהדר ועובדי מועדון נהדרים. בהחלט רציתי לשחק עבור קבוצות היסטוריות יותר, אף פעם אי אפשר לדעת מה העתיד טומן בחובו, אבל אני בהחלט נרגש להיות במכבי".
צ'אבי פסקואל היה מועמד למכבי. תחתיו עשית קפיצת מדרגה, מה קיבלת ממנו?
"פשוט סמכתי על התהליך, הגעתי לאולם בכל יום והתאמנתי קשה. אני בטוח ביכולות שלי וכל עוד יש לי ביטחון, למאמן יש ביטחון ביכולות שלי. להתאמן בכל יום זה החלק הקשה, לצאת ולשחק את המשחק זה החלק הקל והכיפי, כך שצריך לדאוג לעבוד קודם ואז נהנים כשמשחקים את המשחקים".
מכבי ת”א עוברת תהליך בנייה מחדש, האם זה דבר טוב? מה היתרונות ומה החסרונות?
"החיסרון הוא שייקח לנו זמן, לא הרבה זמן להתחבר, אבל אנחנו צריכים לבוא ולהתחיל להתאמן ולהכיר האחד את השני, אבל זה לא צריך לקחת יותר מדי זמן עם השחקנים החדשים. היתרון הוא שהשחקנים יגיעו אולי רעבים יותר, עם תחושה שיש להם משהו להוכיח, במיוחד עם איך שהדברים הסתיימו בשנה שעברה עבור מכבי, ולשחק עם שחקנים חדשים בכל שנה זה משהו שאני רגיל אליו, במיוחד מהתקופה שלי בקולג'. כששיחקתי בקנטאקי תמיד הייתה לנו קבוצה חדשה בכל שנה, ובאירופה שחקנים נוטים לעבור מקבוצה לקבוצה, כך שזו הזדמנות שאני שמח בגללה, ומצפה לה".
הזכרת את הקולג' אז בוא נדבר קצת על המאמן שלך שם, ג'ון קליפארי. עד כמה גדול היה חלקו בהפיכתך לשחקן שאתה כיום?
"היה לו חלק גדול, ללא ספק. פיתחתי את הכישורים שלי כאשר שיחקתי בקנטאקי, המאמן קאל, קני פיין וכל העוזרים שהיו שם ממש עזרו לי להתפתח לשחקן שאני כיום, ואני מדבר איתם עד עצם היום הזה. הם עדיין דורשים בשלומי מפעם לפעם, הם חלק גדול מקריירת הכדורסל שלי".
בתקופתך בקולג' הייתה לך פציעה קשה. כמובן שחזרת חזרה ממנה, אבל ספר לנו על התהליך הזה כי לחזור מפציעה כזו זה לא דבר של מה בכך, במיוחד עבור גבוהים.
"זו סיטואציה קשה, במיוחד כשאתה דופק את הברך, כל דבר שקשור לבעיות בברכיים זה משהו שדואגים בגללו ומפחדים ממנו, במיוחד בתהליך השיקום כשאתה לא יודע אם תחזור ואתה לא יודע אם אי פעם תחזור לשחק. זה קשה מבחינה מנטלית, אבל צריך לעבוד קשה בכל יום, לסמוך על התהליך ולקרוע את התחת. חזרתי חזרה כמו חדש. זה היה תהליך ארוך, זה היה תהליך קשה, אבל ההתמודדות עם הקושי הזה עזרה לי להפוך להיות השחקן והאדם שאני כיום".
מה למדת מהמאמן קליפארי ברמה הטקטית וברמה הטכנית?
"פשוט לשים לב לפרטים, הדברים הקטנים ביותר יכולים לנצח או להפסיד משחקים אם לא שמים לב לדו"ח הסקאוט. פשוט לשים לב לפרטים כי הפרטים חשובים".
האם מהבחינה הזו ישנו דימיון בין קליפארי לפסקואל?
"מעט, אני רואה מעט קווים מקבילים, שניהם מאמנים נהדרים, מנהיגים נהדרים ושניהם יודעים איך לנהל קבוצה, כך שכן אני אכן יכול לומר שהם מאוד דומים".
למכבי הייתה בעונה שעברה בעיה בהגנה ואתה נחשב לעוגן הגנתי, אתה רואה את עצמך כפיתרון לבעיה הזו?
"חלק מהפיתרון כי הגנה זה עניין של קבוצה וכדי שקבוצה תהיה טובה הגנתית, היא צריכה שכל חמשת השחקנים יהיו על אותו הדף, כולם צריכים לתקשר זה לא רק שחקן אחד. שחקן אחד יכול לזרוח בהגנה, אבל כדי שקבוצה תהיה ממש טובה בהגנה, צריך שכולם יהיו נעולים יחדיו והמאמן קטש יגרום לכולם להיות נעולים בצד ההגנתי, כי לשחק בהגנה צריך להיות משהו כיפי – לעצור שחקנים, לעצור את השחקן שנמצא מולך, זו תחושה של התרגשות כשאתה מונע מישהו מלקלוע עליך".
אנחנו מניחים ששמעת על העבר של דייויד בלאט במכבי ובקליבלנד, ועל העבר של ניקולה וויצ'יץ' כאחד הסנטרים הכי גדולים בהיסטוריה של כדורסל האירופאי. כשאתה רואה שניים כאלו, עד כמה זה חשוב לשחקן שמגיע למועדון?
"זה חשוב מאוד, כי אני מניח שהם יהיו באימונים כל הזמן ומסביב, כך שרק להתאמן, להיות בסביבתם, להבין מה עובר להם בראש וללמוד מהם – זה משהו שאני מקווה שיהיה אפשר לתרגם את זה לפרקט. אני מאוד נרגש מההזדמנות לעבוד עם שני החבר’ה הנהדרים הללו, הם ידועים היטב בעולם הכדורסל ואני כבר לא יכול לחכות להזדמנות הזו, זה יעזור המון למשחק שלי".
אתה יודע שמאז אנתוני פארקר לא היה עוד שחקן במכבי ת”א עם אותן ראשי התיבות של AP?
"וואו, לא חשבתי על זה. ראשי התיבות שלי איתי במשך כל חיי וכל החברים שלי קוראים לי AP, כך שאני כבר רגיל לזה, בתקווה שאני אגיע לאזור של אותם ההישגים שאנתוני פארקר הגיע אליהם במכבי תל אביב. הוא אגדה במכבי, כך שנקווה שאוכל גם לחוות את אותו הקסם ואותה התחושה המיוחדת".
בטוויטר שם המשתמש שלך הוא ‘אלכס הגדול’, אז מה הופך את אלכס הגדול לגדול כל כך?
"אני לא יודע, אני פשוט מגיע, ואני עובד קשה, ואני אעבוד קשה מדי יום ביומו ואני אדרוש מאנשים שייקחו אחריות. אני אוביל על ידי מתן דוגמה אישית ופשוט אנסה לעשות את הדברים בכל ערב ופשוט אנסה לעבוד קשה".
ספר לנו דבר שאף אחד לא יודע על אלכס?
"אני מנסה לחשוב על דברים, יש לי אחות תאומה. יש אנשים שיודעים על זה, אבל אני בטוח שלא כולם יודעים".
ספר לנו על איך זה לגדול עם אחות תאומה, מי התחרותי יותר, מי הטוב יותר?
"שנינו מאוד תחרותיים, היא הייתה מאוד תחרותית כשגדלנו, תאומים זה משהו שרץ אצלנו במשפחה. לאמא שלי יש אח תאום, כך שזה משהו נורמלי עבורי שיש איזה מישהו שאני יכול להתחרות בו, במיוחד כאשר היינו צעירים יותר ובאותו הסייז, ואז כשהגענו לתיכון עברתי אותה בגובה, אבל זה כיף כשיש מישהו להתחרות איתו שדוחף אותך בכל יום, כך שאני חושב שזה עזר לי בוודאות ועיצב אותי לכדי השחקן שאני היום".
היית אומר שהיא המודל שלך לחיקוי?
"לא הייתי אומר שהיא המודל שלי לחיקוי, אני אוהב אותה מאוד ומעריץ אותה, היא רואה את כל המשחקים שלי ומדברת איתי אחריהם. אני אגיד שאמי היא המודל שלי לחיקוי. המשפחה שלי מאוד חשובה לי – אמא שלי, שתי האחיות שלי, אבא שלי, הסבים והסבתות שלי הם חשובים לי מאוד".
אם הייתי שואל אותך מי השחקן שאתה רואה בו כמודל לחיקוי?
"כשגדלתי אהבתי מאוד את אמארה סטודמאייר, במיוחד כשהוא היה בסאנס (פיניקס, מ.ב) וזה מצחיק קצת כי הוא היה גם במכבי עכשיו כשאני חושב על זה, אבל כן, הוא היה אחד השחקנים שהכי אהבתי כשגדלתי".
מהי הפעילות הכי אהובה עליך מחוץ לכדורסל?
"אני רואה תוכניות טלוויזיה וסרטים, אני רואה הכל, אני אוהב לראות איזו דרמה טובה, סרטים מפחידים, סרטי הארי פוטר, כל דבר, זה פשוט לא משנה".
אז ראית כבר טופ גאן ואת הסרטים של מארוול.
"כן, ראיתי את הסרטים של מארוול, טופ גאן, דברים מוזרים וכל דבר שתנקוב בשמו. אם זה טוב, אני בטוח אנסה לראות את זה".
מכבי הכריזה גם על בונזי קולסון ועל שחקנים נוספים וזה נראה שחזון הכדורסל מתחיל להתבהר. מה דעתך בנושא?
"יש להם חזון נהדר, ההחתמה של בונזי נהדרת, הוא פורוורד ורסטילי והייתה לו הצלחה גדולה כששיחק בקרשיאקה, אבל אני גם סומך על המועדון ומה שמנסים לעשות ולהראות את הכיוון שאליו הקבוצה הולכת. גם האוהדים צריכים לסמוך עליהם כי הם מנסים הכי טוב שהם יכולים כדי לשפר מספר דברים".
אם היינו מבקשים ממך להשאיר מסר אחד, מה הוא יהיה?
"אני מאוד נרגש להיות חלק ממועדון היסטורי ששמעתי עליו רק דברים טובים – על מכבי ת”א ועל האוהדים. אני כבר לא יכול לחכות לשחק מול היכל מלא, כך שאני נרגש מאוד ולא יכול לחכות כבר להזדמנות לראות את כל האוהדים".
כמה תארים יהיו למכבי ת”א בסוף העונה?
"אני אדם של אמונות טפלות, כך שאני לא אוהב לענות על דברים כאלה. אני אוהב לקחת את הדברים משחק אחד בכל פעם, אבל אני בטוח מאוד שנשלים את העבודה, תהיה לנו חבורה שאוהבת לעבוד ואנחנו נבוא נשחק חזק מהיום הראשון. ננסה לנצח כל משחק ותהיה לנו קבוצה טובה".
