אם מסתכלים על העונה האחרונה, ההחתמה הטרייה של הפועל תל אביב לא נראית מרשימה במיוחד. גודפריד רומראטו שימש ב-2021/22 שחקן ספסל שולי למדי במדי ווילם טוויי, על אף שהקבוצה נקלעה למשבר עמוק מאוד, התדרדרה למאבקי הירידה בליגה ההולנדית, ולא שרדה בסופו של דבר. ואולם, אם מתבוננים בעונה שקדמה לה, מתקבלת תמונה שונה בתכלית. במהלך 2020/21, היה רומראטו קשר מרכזי פותח במדי טוונטה שביססה את עצמה מחדש ככוח משמעותי. כיצד אפשר להסביר את הנסיגה החדה של השחקן שמגיע לישראל עוד לפני שחגג את יום הולדתו ה-23? ובכן, יש לכך סיבות הגיוניות למדי.
רומראטו הוא בוגר האקדמיה של טוונטה, והשתלבות ההדרגתית בסגל הבכיר התרחשה בדיוק כאשר הקבוצה חוותה ימים קשים במיוחד. מועדון הפאר נוהל באופן שערורייתי, סבל מבעיות פיננסיות, והתדרדר לבסוף לליגה השנייה. את הופעת הבכורה שלו ערך הקשר שם, בדצמבר 2018, וכאשר שבה הקבוצה לליגה הבכירה ב-2019 הוא השתלב באופן טבעי בהרכב. התקציב הצנוע לא אפשר לבצע רכישות מיותרות, שחקני בית קיבלו עדיפות, ורומראטו אף הוכיח את עצמו בזכות יכולת טכנית טובה ומסירות מדויקות. הוא הפגין סטייל אלגנטי, והאוהדים סימפטו אותו מאוד.
ואולם, שיפור מהותי במצבה של טוונטה גרם לה לכוון הרבה יותר גבוה ממרכז טבלה, ולשם כך נדרש חיזוק. הגעתם של שני שחקנים חדשים לעמדת הקשר המרכזי הפכה את רומראטו להרבה פחות רלוונטי, כי לצד היתרונות הברורים שלו יש לו גם חולשות בולטות. הוא לא אפקטיבי מספיק במשחק התקפה, נוטה למסור לרוחב ולשחק על בטוח, וגם לא נוקשה מספיק במאבקים על כדורים. בקיצור, בטוונטה סברו שהוא יכול להיות טוב לקבוצת תחתית עם סגנון הגנתי, בה הוא לא נחשף הגנתית וגם לא מתבקש להבקיע, אבל הרבה פחות טוב עבור קבוצה שרוצה ללכת קדימה. לשם כך, היא רצתה קשרים מרכזיים שנותנים פייט טוב יותר בהגנה ומסכנים יותר את השער בהתקפה. לכן נשלח רומראטו בהשאלה לווילם טוויי.
"גודפריד שיחק בנבחרות הצעירות של הולנד, והייתה במועדון ציפייה כי יתפתח לשחקן ברמה גבוהה באמת. מבחינה פיזית וטכנית, יש לו כל הנתונים כדי להיות כוכב דומיננטי בליגה ההולנדית ואף מעבר לכך. מאידך, מבחינה מנטלית וטכנית הוא לא הצליח לעשות את הצעדים הנדרשים. סטטיסטית, הוא לא כבש ולא בישל, וגם לא היה הפגין מספרים טובים הגנתית. קל מאוד לראות את הפוטנציאל הגבוה שלו, אבל בשורה התחתונה הוא אכזב ולא מיצה אותו", מספר העיתונאי שמסקר את טוונטה.
רוד, אוהד מהאולטראס של טוונטה שלא מחמיץ אף משחק, טוען: "טכניקת המסירה של גודפריד מצוינת, והנגיעה הראשונה שלו פנטסטית, אבל חסרות לו אנרגיות כדי להתאים לתפקיד הקשר המרכזי שהוא ממלא. הוא לא שמר חזק מספיק, ולא הפגין את העוצמה הנדרשת כדי להצליח בליגה הראשונה. רבים מאיתנו חשבו שאין לו מוטיבציה אמיתית להפוך לכדורגלן מקצועני. הוא פשוט לא פייטר. היו לנו תחושות מעורבות כאשר הוא עזב, כי הוא יכול היה לצמוח לשחקן הרבה יותר טוב. הכישרון קיים, אבל הנחישות לא. אם הוא יוכל לטפל בבעיה הזו, הוא יוכל להתפתח ולפרוח".
היעדר הנכונות להילחם היווה את אחת הסיבות לכך שהסכים לעבור בהשאלה בקיץ שעבר, בלי לנסות לשמור על מעמדו. "בעונת 2020/21 שיחק גודפריד 30 פעמים, אבל עכשיו התחרות על המקום בהרכב תהיה גדולה הרבה יותר. לכן התחלנו לנהל איתו שיחות, ווילם טוויי נכנסה לתמונה, וזו התוצאה. אנחנו מאחלים לו הצלחה", אמר בקיץ שעבר המנהל הספורטיבי יאן שטרוייר. "אני מוכן לנסות את עצמי באווירה החדשה, וזו הזדמנות מושלמת", הצהיר הקשר עצמו.
בפועל, זה היה ההיפוך המוחלט מההזדמנות המושלמת. איש לא ציפה מהקבוצה מהעיר טילבורג להתדרדר לתחתית העמוקה, קל וחומר אחרי פתיחת עונה חיובית מאוד, אבל זה מה שקרה – ובתנאים אלה לא הייתה למאמן פרד גרים נכונות לסמוך על שחקן צעיר שלא שייך למועדון. בנוסף, גילה רומראטו רכרוכיות שאפיינה אותו גם בטוונטה, וזה ממש לא מתאים לקרבות תחתית. כתוצאה מכך, הוא פתח בהרכב 6 פעמים בלבד במשך כל העונה, ואחרי פיטוריו של גרים בחודש מרץ כבר לא היה רלוונטי כלל.
"פול לונץ' ודריס סאדיקי היו ונשארו הקשרים המרכזיים הפותחים של הקבוצה, ורומראטו לא הרשים מספיק כדי להדיח אותם. הוא עשה את העבודה די בסדר, אבל לא הפגין משהו מיוחד. זה היה מאכזב, כי היו לו משחקים טובים בטוונטה, ולכן ציפינו ליותר. קבוצה זקוקה ללוחמים בעמדה הזאת, וגודפריד ממש לא לוחם", מספר העיתונאי המקומי רונאלד קריינן.
לווילם טוויי הייתה אופציה להחתים את רומראטו בתנאי שהייתה מודיעה על כך לטוונטה עד אפריל, אך היא ויתרה עליה. טוונטה עצמה בחרה לא להאריך את חוזהו של השחקן שהצטרף אליה עוד ב-2014, וכך הפך הקשר לשחקן חופשי. "חשבתי שהוא יבחר לשחק בליגה השנייה, וכך לחזור לדרך הנכונה. שחקנים צעירים רבים בהולנד עושים זאת, אבל הוא העדיף מסלול אחר", אומר העיתונאי סנדר יאנסן. הפועל תל אביב קפצה על המציאה, וקיבלה חינם שחקן הולנדי צעיר ומוכשר.
האם לרומראטו באמת אין מוטיבציה להתאמץ על המגרש, כפי שחשדו אוהדי טוונטה רבים? סביר להניח שהרושם הזה מוטעה, במיוחד בהתחשב בעברו של השחקן. גודפריד, בן של אם מאיי מאלוקו באינדונזיה ואב מהאיים האנטילים, נולד בגדל במחוז זיילנד – איים בדרום הולנד, שנמצאים הישר צפונית לבלגיה. אין שם קבוצות כדורגל מקצועניות ברמה נאותה, אבל זה לא הפריע לשחקנים הולנדים לא מעטים לצמוח שם. הבכיר שבהם הוא דני בלינד, קפטן אייאקס לשעבר ואביו של דיילי בלינד, אשר נולד – בדיוק כמו רומראטו בעיירה אוסט-סאובורח.
כאשר שיחק בקבוצת הילדים הבכירה במחוז, תופקד רומראטו כפליימייקר, כבש הרבה שערים ומשך תשומת לב רבה מצד הסקאוטים. מועדונים רבים הציעו לו להצטרף לאקדמיות שלהם, והוא בחר את הגדול מכולם ברשימה, זאת למרות שהוא היה המרוחק ביותר מביתו. "טוונטה היא אתגר פנטסטי", אמר גודפריד, שעבר להתגורר בגיל 14 אצל משפחה שאירחה אותו ליד אנסחדה, וחזר הביתה רק בסופי שבוע. בשנה הראשונה, הוא עשה את הדרך ברכבו של המאמן שהתגורר אף הוא בזיילנד, אבל אז הוא התפטר – והיה צורך להשתמש ברכבות שנסעו יותר מ-4 שעות בכל כיוון.
"אני האח הקטן ביותר במשפחה, ורגיל מאוד לגור בבית. במבט לאחור, די מדהים שעשיתי את הצעד הזה. אני בחור מופנם, לא מדבר הרבה, והאווירה הביתית הייתה חסרה לי מאוד", הוא סיפר לעיתון פוטבול אינטרנשנל ב-2019, אחרי שעשה את הפריצה הראשונה להרכב טוונטה. אז הוא גם הסביר כיצד מצא בעצמו כוחות להתמיד, להתגבר על הגעגועים ולהסתגל לכל המצבים המורכבים. כך, למשל, שיבץ אותו מאמן מסוים בנוער במשך שנה כמגן ימני, וזה לא היה לרוחו, אך בדיעבד הוא ראה בכך יתרונות, כי הוא התחזק פיזית במרדף אחרי שחקני אגף, והפך לשחקן מגוון יותר והבין את ההיבטים הטקטיים טוב יותר.
לפיכך, רומראטו אינו עצלן, והוא גם לא חלש אופי. הוא בהחלט עשה את המקסימום כדי להצליח בכדורגל ולהפוך אותו למקצוע, ולא לחינם היה במשך שנתיים שחקן חשוב בסגל טוונטה – וגם הקורונה לא עצרה אז את התקדמותו. מובן שיש לו ליקויים שדורשים התייחסות. הוא חייב להיות אגרסיבי ונחוש יותר, לא לחשוש לתקל שחקני יריב, וגם להאמין בעצמו הרבה יותר בכל הקשור למסירות קדימה. הוא רחוק מאוד משלמות, אך מצד שני זו הרי בדיוק הסיבה בזכותה קיבלה אותו קבוצת מרכז טבלה בליגת העל הישראלית בגיל 22. לו היה מצליח יותר בעונה החולפת בליגה ההולנדית, הוא לא היה מסתכל בכיוונה של הפועל תל אביב.
לכן צריכים האדומים לראות בו הזדמנות נהדרת. מבחינת הכישרון הטהור והפוטנציאל, ערכו של רומראטו עשוי להיות גבוה למדי אם יחזור לעצמו וישדרג את הדרוש תיקון. הפועל קיבלה אותו ללא תמורה, והסיכון מבחינתה אפסי. אם ייכשל, יעזוב ההולנדי בשקט, והמועדון לא יפסיד כלום. אם יצליח, הוא עוד עשוי להתברר כאחד הזרים הטובים ביותר בישראל בתקופה זו, בוודאי במונחי עלות-תועלת. רק אל תצפו ממנו להפוך למנהיג.
