נבחרת הנוער עד גיל 19 תעשה הערב (שישי) ב-21:00 היסטוריה, כשתשחק בגמר אליפות אירופה מול אנגליה, כאשר החבורה של אופיר חיים, שזוכה למחמאות רבות, תנסה לנקום בנבחרת "שלוש האריות".
חיים, שעבר שנים לא פשוטות בהפועל ת"א והפועל כפ"ס, חווה כעת את התקופה הטובה בקריירה כמאמן, כאשר מי שתומכת בו ועומדת לצידו כבר כמעט 26 שנים היא אשתו אורלי. השניים מגדלים את אור, אשר נמצא על הרצף האוטיסטי, אח לגל ושי. בראיון ל-ONE, מספרת אורלי על הדרך הארוכה שעברה עם אופיר, השנים הקשות כמאמן שהובילו לישיבה של למעלה משנה בבית, ההצלחה והיעדים הבאים.
כך נראה האצטדיון בסלובקיה לפני הגמר!
"זה מטורף, זה הזוי, זו רכבת הרים וזה לא נתפס. כל יום שעובר והתגובות, רק לאט לאט נופל לנו האסימון כמה גדול מה שהנבחרת עושה. גם עכשיו הילדים שלי רוצים לטוס ואנחנו מנהלים חמ"ל כבר יומיים ואין טיסות לסלובקיה. זה פשוט לא ייאמן", סיפרה חיים על מה שעובר עליה בימים האחרונים.
כמה את מוצפת בהודעות בשבוע האחרון?
"אני מוצפת מאוד. ברגע שאור מגיע, אז אני צריכה להתעסק בו ולא להתעסק בטלפון, אז אני מתנתקת וכנראה שזה לטובה".
כולם מדברים על כך שאופיר באמת תמיד האמין לפני האליפות שאפשר להגיע להישג גדול.
"הוא האמין כי אלו היו באמת עשרה חודשים של עבודה אינטנסיבית מצד כל הגורמים. היו להם משחקי הכנה טובים: מול ספרד, מול צרפת הגדולה. הוא ידע איזה חומר יש לו ביד וזו לא הייתה איזושהי הבלחה חד פעמית או משחק אחד. הוא ידע מי החומר ומי הצוות ואופיר זה איש של אמונה. כשאופיר קיבל את ההצעה להצטרף להפועל ב"ש מלופא קדוש, הם הגיעו אלינו הביתה. ב"ש נחשבה אז בית קברות לשחקנים, בתחתית הליגה השנייה. הוא ישב עם אלי זינו (בעלי הפועל ב"ש בעבר) ועשה חוזה עם סעיף של מענק עלייה. אלי זינו הסתכל עליו ולא הבין. הוא אמר לו: ‘אם אני בא, אנחנו עולים’".
מה היה המשפט שהוא אמר לך לפני שהוא טס?
"אנחנו הולכים לעשות דבר גדול. הוא לא אמר לזכות, אבל דבר גדול הוא אמר".
כמה התקופה הנוכחית היא פיצוי עבור אופיר על כל מה שהוא עובר?
"גם בתור שחקן, אופיר הוא בן אדם שעובר דרך. שום דבר לא בא לו בקלות, גם כשחקן וגם כמאמן. לפני המינוי לנבחרת אופיר פוטר מהפועל כפ"ס ואז נכנסה הקורונה. אופיר היה שנה וחצי בבית בחל"ת. הכי רחוק מאיפה שהוא נמצא היום. אני זוכרת שהוא קיבל את ההצעה לנבחרת והוא נורא חשש. היו המון ספקות ולשמחתי אחרי שהוא נכנס לתפקיד הוא נכנס למים ושחה כמו גדול. אבל הוא באמת עבר תקופה מאוד קשה לפני".
במה זה בא לידי ביטוי?
"גם בביטחון. כשנכנסנו לקורונה, אז כל התחום היה בהולד וזה היה פחות מורגש כי כולם היו בבית ולא היה מסביבך כדורגל פעיל. ברגע שהכדורגל חזר והוא עדיין נשאר בבית, אז זה היה מאוד קשה. גם ברמת מצב הרוח, שמחת החיים שבד"כ מאפיינת אותו".
איך את חווית את זה? מה הוא היה אומר לך?
"אני ידעתי שהוא יחזור וזה היה לי ברור. בגלל שאני מכירה את הדרך שלו. הכול יחסי בחיים: עברנו תקופות לא קלות ואני לא מדברת על אור. אלא ברמת הכדורגל, ברמה התעסוקתית, ברמה של כסף שנכנס או לא נכנס. המשפט ‘מה שלא הורג מחשל אותך’ הוא לא סתם סיסמא עבורנו. זה בית הספר הכי טוב וידעתי שהמצב ישתנה כי סמכתי עליו".
התקופה הכי קשה הייתה בהפועל ת"א. אבל המשפט שאמר עליו ניסנוב "אופיר חיים יהיה מאמן העתיד של ישראל" מקבל משמעות.
"נכון. זה כן נותן איזשהו סיפוק לקבל הערכה ממקומות שפיטרו אותו. זה הכדורגל ומאמנים מפוטרים, זה קורה. אבל הדרך שהם עשו את זה, ככה לשבור חוזה, זה לא הגיע לו. הוא הרגיש מושפל. הוא מאוד חזק והוא התרסק, אבל הוא יודע להרים את עצמי. אבל זו הייתה פגיעה קשה מאוד. הוא היה שבור. נגעל מהכדורגל באותם ימים. אני זוכרת שהוא לא יכול היה לראות כדורגל בטלוויזיה”.
הוא מאוד התלבט אם לקחת את הנבחרת, כי הוא מאמן שחי את היומיום, את הדשא.
"נכון. הוא היה מודע לנקודות החוזק שלו ונקודת החוזק הכי משמעותית שלו הייתה האינטנסיביות שלו עם השחקנים במגרש. גם צריך לזכור, היו לו הצעות מליגת העל. אבל אני יכולה להגיד לך שמה שכל השנים חשבו על עבודה בנבחרת הוא כ"כ לא נכון. בזכות השינוי שעשו, אין דבר כזה של להגיע לאימון פעם ב... או להגיע לשפיים פעם ב… הבן אדם עובד בלי הפסקה, פגישות עם השחקנים, עבודת צוות. זה כל היום בבית הנבחרות מהבוקר עד ה ערב. זה לחרוש את כל המגרשים. זו עבודה שהוא לא הכיר ורחוק מאוד מהתדמית שהייתה למאמן נבחרת".
את ייעצת לו לקחת את התפקיד?
"כן, אני הייתי מאוד בעד. קודם כל מהמקום שלי כמו כל אישה, שאחרי תקופה של שנה וחצי בחל"ת מחפשת מקום יציב. להבדיל מכפ"ס שהוא קיבל פיטורים משום מקום. הרגשתי שאני צריכה את היציבות וההתאחדות זה מקום יותר יציב ומסודר. זה מקום שיש לו"ז חודש וחודשיים קדימה. מה שהיה לי כ"כ קשה, כי אני כן צריכה את העזרה בבית. אז זה התחיל קצת מהמקום האגואיסטי שלי, אבל שהתבוננו עמוק אמרתי לו שמבחינתי זה המקום הכי טוב עבורו ללמוד ולהעשיר את ארגז הכלים שלו".
כמה את מעורבת?
"אני מאוד מעורבת, אופיר משתף. אנחנו יכולים לשבת בבית ופתאום נכנסת שיחה והוא שומע שהשחקן הזה פצוע, אבא של אחד השחקנים כואב על הבן שלו, איך אני אומר לשחקן שהוא לא בסגל ואני כ"כ אוהב אותו. זה שיח שהוא בתוך הבית".
ואת מייעצת?
"תראה, בתחום הכדורגל קטונתי כי אני לא מבינה. אבל אני כן מבינה ביחסים בין אישיים. עם כל הכבוד לי, אופיר אלוף ורגיש לסביבה. אופיר יודע גם מהעבר שלו כשחקן וגם מהאינטליגנציה הרגשית ועם מה שהוא עובר עם אור, להיות מאוד מדויק עם כל שחקן שהוא עובד איתו. אם יש שחקן שצריך את הניעור הוא יעשה את זה, אם יש שחקן שצריך את החיבוק והליטוף הוא יפעל ככה. יש לו את היכולת לראות את הצרכים הדיפרנציאלים של כל שחקן".
כמה הנושא של אור עזר לו?
"אני מכירה את אופיר 26 שנים. תמיד הייתה לו רגישות, אבל בעקבות ההתנסות עם אור הוא יודע לתת מעצמו ולהסתכל על אחרים. יש לו רגישות, אהבה וחיבוק. כשהוא נכנס למשהו, אז הוא אול אין. העבודה דווקא עם ילדים ונוער, בשלב שהוא תורם לעיצוב שלהם כשחקנים וגם כבני אדם, שם הוא מביא את הערך המוסף הכי גדול שלו. אתה רואה את התגובות שלהם לדבר הזה ואי אפשר להתעלם מזה".
מה עבר לכם כמשפחה בראש שראיתם את האסיפה בשבוע האחרון, בה הוא השמיע את ההודעה הקולית שאור שלח לו?
"תראה, בשנייה הראשונה נבהלתי. נבהלתי כי ידעתי שברגע שזה יצא, יהיה לזה הד מטורף ולא ידעתי אם אני מוכנה לזה. ברגע שזה יצא, אני באופן אישי קיבלתי תגובות מאנשים שאני לא מכירה וממשפחות שיש להם ילד או ילדה עם צרכים מיוחדים. ראיתי איזו השפעה הייתה לזה. אנשים רשמו לי: ‘תודה לבעלך, אנחנו מרגישים שסוף סוף יש מישהו ששומע או מדבר את הקול שלנו’. זה שווה הכול".
אופיר תמיד אומר שאת יותר חזקה ממנו ואת זאת שמחזקת אותו.
"יש לו יכולת לעשות הפרדה מאוד ברורה. רוב התקופות הכי טובות שלו בכדורגל, היו כשבבית היה מאוד קשה. הכדורגל זה עולם של מפלט ונחמה עבורו וזה כל מה שהוא צריך. כשהוא שיחק בב"ש, כשהם עלו ליגה ושהוא קיבל חוזה בתורכיה, אלו היו התקופות שבחיים המשפחתיים היה לנו הכי קשה. מזה הוא צומח. אני נתתי את השקט ברמה של הטיפולים ולהחזיק את הבית, אבל בקטע המקצועי זה כמובן שלו לגמרי".
אז עכשיו השאלה, אם להמשיך בנבחרות, או לחזור לקבוצות.
"זה קודם כל הוא בראייה של לסמן יעדים לסיפוק. אני אתמוך בו בכל דבר. בוא לא נתייפייף, גם הקטע הכלכלי הוא שיקול אבל אופיר הוא בן אדם שגם חייב להתחבר למקום מסוים. אם אני חוזרת לעבודה בנבחרות, גם אם הוא יבחר להישאר שם, זה אחלה מקום עבורו כדי לגדול ולהתפתח. כשהוא ייצא משם, הוא ייצא מאמן הרבה יותר טוב".
מה החלום שלו? דיברת קודם על ב"ש. מאוד אוהבים אותו שם.
"יש את החיבור שתמיד היה ותמיד יהיה בלב לב"ש. לאנשים ולמועדון. ב"ש זו שאיפה מאוד גדולה שלו. אבל הוא יכול להיות בכל קבוצה גדולה בה ייתנו לו להביא את אופיר חיים. מהצד השני, כמובן, בהמשך כן להגיע גם לנבחרת הבוגרת אם אני מסתכלת ממש קדימה. אני לא יודעת להגיד לך תוך כמה שנים זה יקרה, אבל אני יודעת ומאמינה שהוא בהחלט יהיה באחד משלושת המקומות הללו".
את מכירה את אופיר כרגיש מאוד. היום כולם נחשפים לזה ומדברים על זה.
"אני גאה בו מאוד. אני שומעת את הריקושטים ברחוב ובעבודה שלי. ידענו מי זה אופיר, גם בתקופות שהיו עליו ביקורות וטוקבקים. זה לא הזיז לי כי אני באמת כ"כ בטוחה במי שהוא ובמי שאנחנו".
זו סגירת מעגל?
"אני שמחה בשבילו. להגיד לך שזו סגירת מעגל? זה לא מדויק. זה לא שבתקופות רעות אמרתי שיגיע יום שכולם יידעו מי הוא. זה לא מגדיר אותו אחרת בעיניי או בעייני מי שבאמת חשוב לי".
נבחרת הנוער חוגגת העפלה לגמר היורו
