נבחרת הנוער סיימה אמש (שישי) טורניר מוצלח ביותר עם הפסד 3:1 בהארכה לאנגליה בגמר אליפות אירופה בסלובקיה. השחקנים הציגו יכולת מרשימה על הדשא עם משחק קבוצתי וחכם בעל סגנון התקפי ובלתי מתפשר, והמאמן אופיר חיים, שהיה המנצח על התזמורת, מסכם כעת את מה שעבר עליו במהלך היורו.
“עשינו פה משהו גדול והיינו מסוגלים אפילו ליותר מזה”, אמר חיים בסיום הטורניר. “כואב לי שהשחקנים שלי הפסידו בגמר הזה. אני מקווה שנגיע שוב לגמר אירופי בעתיד, אבל אני די בספק אם זה יקרה שוב. זה היה טורניר מדהים”.
סיימתם במקום השני באליפות אירופה. אתה מבין בכלל מה עשיתם ומה גודל ההישג הזה?
“אני חושב שמהרגע הראשון הוכחנו שהמקום שלנו בגמר. היו כאלה שהרימו גבה, אבל שיחקנו כדורגל מדהים וברמה גבוהה במשך תקופה ארוכה. המאמן האנגלי פנה אליי אחרי המשחק ואמר שהם היו בהלם מהרמה שלנו בגמר, אבל זה היה הכדורגל שלנו לאורך כל הדרך. אחרי המשחק הייתי אולי מאוכזב מהתוצאה, אבל הייתי שמח מאוד מזה שבמאני-טיים הראנו מה אנחנו מסוגלים”.
מה מיוחד בנבחרת הזאת?
“לכל אחד מהשחקנים שלנו יש לב ענק אבל כולם עבדו עם השכל. התנועה שלהם במגרש הייתה חכמה, הם יודעים לזהות לאן לנוע כדי להשתחרר מהלחץ של היריבה ולשמחתי זה דור חכם מאוד. לא כולם בגיל 18 יודעים לעשות את זה. האנגלים ניסו ללחוץ אותנו עם חמישה שחקנים בהתחלה ולא הצליחו להשיג את הכדור, כך שנבחרת אנגליה לא עברו את קו באמצע במחצית שלמה. אני מעריך שהרבה מהשחקנים האלה יהיו בנבחרת הבוגרת בעתיד”.
מה דעתך על ההופעה של אוסקר גלוך בטורניר הזה?
“לאוסקר יש את מה שיש רק לכוכבים הגדולים בכדורגל. כשהוא עבר לסגל של הנבחרת עד גיל 21, יום אחד סימסתי לו ‘תגיד אתה לא מתגעגע אליי?’ והוא ענה לי ‘ואתה לא מתגעגע ללחץ באיבוד שאני עושה?’. הוא שחקן בוגר מאוד, עוד לא בן 20 אבל משחק כאילו יש לו ניסיון של בן 30. השיחות איתו הן מיוחדות והוא חכם בצורה בלתי רגילה. הוא קורץ מחומר מיוחד”.
עד כמה זה דור מיוחד? כמו כן, האם זו הבלחה חד פעמית, או שנראה בעתיד עוד הצלחות כאלה עם השחקנים הצעירים יותר?
“זה שנתון מיוחד מאוד ואני לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל אני יכול לומר שהכדורגל בארץ הולך לקראת שינוי. יילה חוס, בוני גינצבורג ומשה סיני מנסים ביחד עם המאמנים לפתח את הכדורגל ואת השחקן הישראלי עוד יותר. כולנו עובדים מהבוקר עד הערב כדי להצליח. זה לא רק הנבחרות, רוצים לעשות עבודה יסודית ועמוקה יותר. אני מניח שיראו תוצאות טובות בעתיד. אני מאמין שתמיד צריך לשאוף להישג הגבוה ביותר. אני לא יודע אם נגיע שוב לגמר אירופי כי זה משהו אדיר ודי נדיר בנוף שלנו, אבל הכדורגל הישראלי צריך להתפתח ולכל הפחות להגיע באופן קבוע לאליפויות אירופה. צריך שזה יקרה טורניר אחרי טורניר, לא פעם בעשור”.
היו לך שנים שבהן לא הצלחת לפרוץ כמאמן והיו לך תקופות לא קלות, אבל עכשיו רשמת הישג מדהים. למה עד היום לא הלך לך?
“תמיד ידעתי מה אני שווה ומה יש לי להציע. בכדורגל הקריירה של המאמנים היא לא קלה, אבל בחרתי בזה ואני חושב שעם כל הצניעות הייתי פורץ בתור מאמן בשלב כזה או אחר. ידעתי שזה יגיע”.
בהפועל תל אביב קראו לך “מאמן העתיד”. אפשר לומר שהיום הוכחת את זה וסגרת את הפרק הזה?
“אמרו שאני מאמן העתיד ולדעתי הם מיהרו מדי עם הפיטורים שלי, אבל זה שייך להיסטוריה ואין לי טענות לאף אחד. הכל בסדר, אני ביחסים מצוינים עם אנשי הפועל תל אביב וכמובן שבסוף הכל לטובה. אולי היום כולם מבינים על מה הם דיברו בזמנו”.
לאן אתה הולך אחרי הטורניר הזה?
“אני בנבחרת הנוער ואני נהנה מכל רגע. אני אחרי שיא מטורף ואני אוהב את העבודה הזאת. הילדים האלה נתנו לי גאווה גדולה. מה אני רוצה לעשות בהמשך? אני מחכה למונדיאליטו, לא חושב יותר מדי רחוק”.
יש מי שהתחילו לדבר עליך במונחים של המאמן הבא של הנבחרת הבוגרת. תרצה לעשות מסלול דומה לזה שעשה אלון חזן בעתיד?
“אני בנוער וטוב לי. המסלול שאלון חזן עשה הוא מדהים וברור שכולם שואפים להגיע הכי רחוק שאפשר, אבל אלון עושה עבודה טובה ואני מחזיק לו אצבעות שרק יצליח. הלוואי והבוגרת יצליחו להעפיל לפלייאוף. לאורך כל הטורניר שלנו פה דיברנו אני ואלון, הוא תמך בי מאוד ואני אוהב אותו”.
ההצלחה שלכם איחדה מדינה שלמה, דווקא בשבוע שבו הכנסת פוזרה ושוב יש מחלוקות בציבור ובפוליטיקה. כמה ראשי ממשלה התקשרו לברך אותך בטורניר הזה?
“גם בנימין נתניהו, גם נפתלי בנט וגם יאיר לפיד התקשרו אליי כדי לברך אותנו. כל כך הרבה ראשי ממשלה התקשרו, ככה שאני חושב שזה שיא שלא היה קודם. הרגשתי שכל המדינה מאחורינו, לא ידענו עד כמה המדינה בטירוף אבל מעצם זה שכולם התקשרו לברך הבנתי שעשינו פה משהו גדול. רצינו לגרום לכולם לתחושת גאווה. למרות ההפסד בגמר, קיבלתי הרבה תגובות ואני שמח שעם ישראל היה גאה בנו”.
דיברת הרבה על המשפחה שלך בימים האחרונים. כמה אתה מתגעגע אליה ומה הדבר הראשון שתעשה כשתפגוש אותה בארץ?
“אחרי חודש עם הנבחרת, מפה אני הולך ישר לאור הבן שלי. אני הולך לחבק ולנשק אותו עד שיימאס לו ממני. אני רק מחכה לחבק אותו ולחבק את המשפחה שלי. הם כל כך היו חסרים לי. לא משנה מה קורה במדינה, הם אלה שתמיד משאירים אותי עם הרגליים על הקרקע”.
