הפועל באר שבע כבר החתימה את תומר חמד בתור החלוץ המוביל שלה, דבר שהעלה בהמשך סימני שאלה כיצד אליניב ברדה מתכנן לבנות את החוליה ההתקפית שלו בכל הקשור לשאר השותפים של חמד. מאוחר יותר, האדומים מבירת הנגב החלו במאמצים גדולים להחתמת חלוץ נוסף, כולל חיזורים אחר זרים באירופה בצורה שלא מאפיינת אותם – ניסיון רכישה הכולל דמי העברה, דבר שבא בחשבון אצל אלונה ברקת בעבר רק כשזה התקיים במסגרת הליגה המקומית.
החשד העיקרי שעלה מיד בחיפושים של הפועל באר שבע, הוא האם ברדה מתכנן לבנות את המערך שלו לכזה שמשחקים בו עם שני חלוצים טבעיים אך בעלי אופי שונה, או שמא מדובר בהיררכיית חלוצים עם רוטציה. כשיוצאים לחיפוש ראשוני אחר אסטריט סלמאני, חלוצה השבדי של האמרבי המקומית, הבירורים הראשונים היו – באיזה מערך קבוצתו משחקת, איפה הוא נמצא בה ומה הדרישות ממנו, ועוד שאלה חשובה – האם בעבר שיחק בתפקידים אחרים בהתקפה או שמדובר בחלוץ שלחלוטין לא זז מעמדת ה-9.
התשובות לשאלות הללו הן בדיוק התשובה להאם ברדה בונה על משחק עם שני חלוצים: האמרבי שיחקה במהלך העונה לרוב ב-4:3:3 עם חלוץ יחיד, מערך בו משחקים בכנפיים שני קשרים התקפיים שקרובים יחסית אל החלוץ ולא בשחקני קו קלאסיים, כשבאופי מדובר בשחקנים מכדררים, אך כאלו שאוהבים את הכניסות פנימה עם “רגל הפוכה” (למשל: ווינגר באגף ימין עם רגל שמאל). במודל הספציפי הזה של ה-4:3:3 (“צר”), נוצר סוג של מחומש בשלושת השלישים של מרכז המגרש, דבר שמייצר בדרך כלל יתרון מספרי באמצע.
כתוצאה מריבוי השחקנים בשטחים הללו והעובדה שמשימת ריווח המשחק שייכת למגנים ולא לווינגרים, אחת מהדרישות מהחלוץ במצב כזה היא לבצע הרבה תנועות אלכסוניות מהבלמים החוצה לכיוון האגפים, כדי לפתוח את הגנת היריבה ולייצר שטח לקשרים ההתקפים. זה בעצם היה התפקיד של סלימאני בהאמרבי.
לשם כך, אפשר גם להסתכל על המספרים של חבריו של סלימאני להתקפה. יש לציין שהנתונים מהעונה הנוכחית שכרגע נמצאת במחזור ה-14 טריים לחלוטין וקטנים ביחס לעונה שלמה: הכנף השמאלי, וויליוט סוודברג, כבש העונה שישה שערים ב-13 משחקים, בעוד הכנף הימני גוסטב לודוויגסון כבש שישה שערים ב-13 משחקים, כשסלימאני עם 11 שערים וארבעה בישולים בכל המסגרות (שני שערים בליגה, חמישה באירופה, ארבעה בגביע השבדי). הקשר המרכזי, נהיר בסארה, כבר עם שבעה שערים וארבעה בישולים בכל המסגרות. ריבוי מספרים של שחקני כנף ושחקני אמצע בדרך כלל נובע מהצטרפות טובה מקו שני שלהם וגם בין היתר מתנועות טובות של החלוצים מהקו הראשון.
לאן כל זה מתחבר? תומר חמד שחזר לישראל וחתם בהפועל באר שבע, הינו חלוץ מטרה קלאסי עם איכויות פיזיות מרשימות ונוכחות מסיבית ברחבה. בעבר, חמד נהנה מאוד משיתופי פעולה עם חלוצים נוספים, בין אם מדובר בכאלו ששיחקו ממש מאחוריו או בין אם זה בכנף (דוגמת עדן בן בסט בנבחרת ישראל). נדמה כי אליניב ברדה, שבעצמו שיחק בהרבה תקופות בקריירה כחלוץ שני בצמד חלוצים, אולי בונה את הקבוצה שלו לצמד של אסטריט סלמאני ותומר חמד, שכן שניהם בעלי תכונות שעשויות להשלים אחד את השני. הראשון מחזיק בתכונות אופי של חלוץ “פנים לשער” בעוד הישראלי שמוכר לנו הוא בוודאות קודם כל חלוץ של “גב לשער”.
הדבר גם מתחבר בריבוי האיכות של האדומים מהדרום בבלמים – מיגל ויטור, איתן טיבי, חאתם עבד אלחמיד, איאד אבו עביד ומבין כל הארבעה – ברדה יכול לבחור שלושה. הלדר לופס שמחזיק בתכונות טכניות טובות יכול לאייש היטב את עמדת הווינג באק השמאלי, בעוד בצד ימין באר שבע החתימה את יוני סטויאנוב מהפועל כפר סבא, שנע בין עמדות המגן הימני, הווינג באק הימני והכנף הימני, כשעוד לפניו יש בעמדה את אור דדיה.
אסטריט סלמאני
גיל: 25
עמדה: חלוץ מרכזי (9)
עמדת משנה: חלוץ שני באגף (11 / 7)
רגל חזקה: ימין (שימוש סביר בשמאל החלשה)
גובה: 184 ס”מ
משקל: 82 ק”ג
היסטוריית פציעות:
עונת 2021 (עונה בשבדיה) – סבל מזעזוע מוח (12 ימי היעדרות, החמיץ שני משחקים).
רזומה בשלוש שנים האחרונות (נתונים בכל המסגרות):
האמרבי (2022 – עד עכשיו) - 1,840 דקות (25 הופעות, 11 שערים, ארבעה בישולים)
האמרבי (2021) - 2,579 דקות (33 הופעות, 10 שערים, 10 בישולים)
וארברג (2020) - 2,287 דקות (28 הופעות, 17 שערים, שמונה בישולים)
חלוץ מרכזי מגוון אך כזה שהטיקט הבולט ביותר שלו הוא משחק עם הפנים לשער, כבעל יכולת כדרור בשטחים צפופים ופתוחים. חזק במאבקי מיקום, מבצע בעיקר תנועות עומק אלכסוניות מהבלמים החוצה לאגפים כדי לייצר שטחים לעצמו ולאחרים כשנעזר במהירות טובה, מחזיק בשינויי כיוון מצוינים בתוך הרחבה ויכולת לסיים מול השער תוך כדי תזוזה או תנועה. מוביל כדור היטב בזכות טכניקת כדרור וקבלת כדור טובה גם בשמאל החלשה. מבצע את משימות משחק הגב לשער בצורה טובה ויסודית, אך יעדיף לחפש שטחים פתוחים.
איכויות כשהכדור אצלו או אצל קבוצתו
ראשית כל, הסיבה שסלמאני נחשב לחלוץ מגוון היא שאת הבסיס כחלוץ מרכזי יש לו בכל הקשור למשחק עם הגב לשער. החלוץ השבדי יודע לפרוס את רגליו, להידבק אל הבלם בצורה שתנעל את היריב כדי להשתלט על הכדור ולתפוס נפח, שכן יש לו גוף חזק, למרות שלא מדובר בחלוץ בעל מימדים גדולים במיוחד או מעל הממוצע. לא מדובר בחלוץ מהסגנון המסיבי, אלא בחלוץ שתמיד יעדיף לקבל את הכדור לשטח ויבצע תנועה אלכסונית או שינויי כיוון כדי להרוויח שטח לעצמו או לחבריו להתקפה.
בתנועות שמבצע לעומק, רגליו של סלמאני מספיק חזקות כדי לייצר תאוצה טובה עם מהירות כדי להגיע לכדורים שהקשרים שולחים אליו. גם בתוך הרחבה, כשיש צפיפות סביבו, נדמה שסלמאני רוצה לייצר שטח על ידי יציאה לכיוון פינה אחת ואז שינוי כיוון לפינה הנגדית. הדבר בא לידי ביטוי גם בהתקפות מעבר, כשהחלוץ מגביר קצב כדי להוביל את התנועה מהקו הראשון. הרבה פעמים ניתן לראות אותו ממש “משחק” עם קו ההגנה של היריבה ומצפה לרגע שבו יוכל לקבל את הכדור בגבם. שחקנים כמו דור מיכה ורמזי ספורי יאהבו את החלוץ הזר החדש שלהם במיוחד.
בכל הנוגע לטכניקה, עושה רושם שסלמאני אוהב לכדרר בשטחים צפופים בעצמו או במיוחד בשטחים פתוחים, שהם כמו אוויר לנשימה עבורו. השבדי בן ה-25 יודע להשתמש ברגלו השמאלית בקבלת הכדור או במקדמות קטנות כדי שהכדרור שלו יהיה פחות צפוי. עם זה, עושה רושם שהכדרור עצמו דורש הרבה נגיעות ומקדמות, לכן הצפיפות של היריבה עלולה להוביל אותו לאיבוד. בנוסף, גם עם הגב לשער קורה לסלמאני שהוא “נמרח” יתר על המידה עם הכדור במקום להוריד אותו חזרה במה שמוביל לאיבודי מסוימים.
את התנועתיות ברחבה של סלמאני אפשר לזהות אפילו בסרטוני הביצועים הפשוטים ביותר, בהם הוא “דוחק” כדורים מול שער חשוף, בין אם זה בריבאונד או כשהוא מחכה בפינה פנויה לחלוטין ושומר יריב מאבד אותו בליווי. טכניקת הבעיטה של סלמאני עוצמתי מאוד, אך מה שמיוחד בה הוא שהכדור צובר תאוצה מרגלו דווקא תוך כדי ריצה. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד כשסלמאני מסיים מול השער ברגל שמאל, אז הוא מסוגל לייצר איום חד, בטח אם מדובר על סיומת מול השוער.
איכויות כשהכדור אצל היריבה
כמו שתואר מקודם, סלמאני שחקן מוצק, חזק וכזה שיודע להפעיל כוח במאבקים על הכדור, אלא שהבעיה הגדולה בנוגע אליו היא שהרבה פעמים הוא מאחר אל המאבקים או לא מגיע אליהם בכלל. מתי סלמאני כן מגיע לשחקן שאליו הוא קופץ בלחץ? בכדור 5 של היריבה, אז האמרבי לוחצת גבוה במטרה לחלץ את הכדור קרוב לשער היריבה.
אז, סלמאני יודע ללחוץ את הבלם דרך הכתף כדי שהמסירה תושפע פיזית. עם זאת, מול בלמים שאוהבים לצאת קדימה עם הכדור, הוא עלול שלא להתעקש על המאבק ולהשאיר אותם לשחקן הבא בלחץ. הקושי הגדול של סלמאני הוא בעיקר מנטלי כשקבוצתו יורדת להתגונן נמוך בשליש מרכזי, אז הוא לא משקיע יותר מדי בלתת עוד ועוד מטרים כדי לסגור נתיבי מסירה.
אישיות
דבר שחוזר על עצמו הרבה במשחקים של סלימאני, הוא שבזמן שקבוצתו לוחצת או עומדת מאחורי הכדור, החלוץ ממוצא קוסוברי אוהב “להצביע” על השטח שאותו צריך לכסות, דבר שמעיד על תקשורת טובה עם חבריו לקו הראשון והשני, איתם הוא מנסה לכסות שטחים. מנגד, נדמה שלעיתים כשהכדור עובר את הקו שלו במעט, סלימאני מרבה “להישבר” ואז החזרה שלו אחורנית נעשית יותר בעצלתיים. מבחינה התקפית, ברור שמדובר בחלוץ שמוכן “לעבוד” הרבה בחוץ כדי ליצור לקבוצה הזדמנויות מול השער, גם במחיר של הרבה יציאות מאזורי הנוחות של כחלוץ מרכזי. לא מדובר בחלוץ ש”מפונק” במצבים שלו מול השער.
צפי להצלחה
דבר שמשותף לאסטריט סלימאני ותומר חמד, הוא ששניהם ידועים כחלוצים שמוכנים לצאת מאזורי הנוחות שלהם כדי לייצר הזדמנויות עבור הקבוצה ולכן שיתוף הפעולה הצפוי בין השניים עשוי להיות מעניין וחיובי. “און דה בול” יש לחיבור בין החלוץ השבדי להפועל באר שבע פוטנציאל יצירה גדול עם הרבה דינמיות ותזוזה בחוד שיטרידו את בלמי היריבה, אך סלימאני יהיה חייב גם לעבוד יותר במשחק הלחץ במיוחד אם הוא משחק לצד חלוץ מסיבי אחר.
