אחת השאלות הכי בוערות בקיץ האחרון בגזרת הפועל ירושלים, לפחות בפן המקצועי, היא מי יצליח למלא את מקומו של ג’יילן אדאמס, שהיה אחת מנקודות האור היחידות בעונה של הקבוצה מהבירה? השוטינג גארד, ששיחק רק שבעה משחקים בליגה הצרפתית לפני שהגיע לישראל ובכולם הפסיד, היה אחד הגורמים המשמעותיים בריצה של האדומים בליגה וניסה כמעט בכוחות עצמו לגרום לה להעפיל לטופ 16 בליגת האלופות של פיב”א.
אמש (שלישי) קיבלנו את התשובה לשאלה הכל כך חשובה הזו עם החתמתו של קאדין קרינגטון. על פניו, התכונות של שניהם מאוד דומות – ילידי 1995, משחקים באותה עמדה, בערך באותו הגובה (קרינגטון גבוה ב-2 ס”מ), סיימו ארבע שנים בקולג’ ולא הצליחו להשיג חוזה ב-NBA.
מעבר לכך ששניהם הגיעו עם ניסיון אירופי אחרון, כשבאמתחתם מספר הופעות בליגה הצרפתית בעונה החולפת, הם גם דומים מאוד על המגרש: שניהם חושבים על הזריקה לפני המסירה ואוהבים מאוד לזרוק מבחוץ, כאשר הם גם יכולים להשתמש ביכולות החדירה שלהם ולתקוף את הסל. למרות כל הדמיון, הקבוצה של אלכסנדר דזיקיץ’ נבנית בצורה שונה השנה וקרינגטון הגיע דווקא בגלל השוני מאדאמס.
קרינגטון נולד באוקטובר 95’ בטרינידד וטובגו לאב כדורגלן ששיחק בעיקר באי הקריבי. אחרי שניסה ללכת בעקבות אביו ואחיו הגדול קארים, אימו העבירה אותו לכדורסל בגיל 8 ומשם הוא פרח ככל שהתבגר. הוא נחשב לאגדה בקולג’ שלו, סטון הול, אותו עזב ב-2018 אחרי ארבע שנים בהן הגיע למקום העשירי בכמות הנקודות במכללה, כולל הגעה לטורניר אליפות המכללות ב-2018. אותה עונה הקנתה לו את המקום בטורניר פורטסמות’ (PIT), שם שיחק עם שחקני NBA כמו קנדריק נאן ואפילו עם מיודעינו קינן אוואנס.
כבר מתחילת הקריירה היה אפשר להבין מה הכיוון אליו הקריירה של קרינגטון תזרום. אחרי שלא הצליח להרשים בליגת הקיץ במדי דטרויט פיסטונס, הוא חתם במורנר ממונטנגרו והחל לפלס את דרכו באירופה. הוא שוחרר לאחר שישה משחקים בהם לא הצליח להרשים כלל ועבר ללימבורג הבלגית, שם הצליח להתאקלם ויצר לעצמו שם בשווקים הקטנים של היבשת. היכולת הטובה הנחיתה אותו בלודוויגסבורג של ג’ון פטריק, בה חווה עונת שיא עם 17.2 נקודות למשחק וההגעה שלו ליורוליג נמנעה רק בגלל בעיות בירוקרטיות שטירפדו את הגעתו לבאסקוניה.
בסוף הוא נחת במונאקו ששיחקה ביורוקאפ (וגם זכתה בו באותה עונה), אבל קרע את הרצועה הצולבת אחרי שלושה משחקים בלבד. אחרי שחזר מהפציעה, הוא הגיע לבטיס הספרדית על תקן מחליפו של אחד השחקנים האהובים שהיו בהפועל ירושלים בשנים האחרונות, ג’יימס פלדין, אבל נחתך כבר אחרי 10 משחקים אחרי שלא חזר לכושר שאפיין אותו מלפני הפציעה. דיז’ון קפצה על ההזדמנות ולקחה אותו תחת חסותה, איתה הגיע לחצי גמר הפלייאוף הצרפתי ולטופ 16 בליגת האלופות של פיב”א, ממנו הודחה על ידי הפועל חולון בהיכל הטוטו.
קרינגטון הוא שחקן של מאמנים. כבר בגיל 18, כשמכללות רבות הגישו לו מלגות, הוא בחר דווקא במכללה שנחשבת לפחות טובה רק בגלל שהתחבר למאמן, קווין וילארד. בעקבות הקריירה של אביו בטרינידד וטובגו, לא היה לקאדין דמות אב שיוכל להדריך אותו ואת זה הוא מצא במאמנים שלו בצעירותו: “לא גדלתי עם אבא שלי, ככה שווילארד משמש לי כדמות אב. הוא תמיד אומר לי מה שאני צריך לשמוע ולאו דווקא את מה שאני רוצה, זה משהו חשוב לאנשים צעירים”.
שחקנים כאלה הם בדיוק הסוג שדזיקיץ’ רוצה בסגל שלו. בנוסף לחלק ההתקפי שלו, הוא עובד לא פחות קשה בהגנה (חטיפה למשחק בממוצע בעונה החולפת), ויכול ללחוץ על הגארדים שממולו עם עבודת רגליים טובה. הקומבו גארד בן ה-26 הגיע כדי לשמש כצלע השלישית בקו האחורי הכולל את ליוואי רנדולף וספידי סמית’, כאשר כל אחד מהם מביא משהו אחר – רנדולף חודר יותר לסל, סמית’ מוסר ומריץ את ההתקפות וקרינגטון יאיים בעיקר מחוץ לקשת, משם קלע 62 שלשות ב-37% בליגה הצרפתית.
הטרינידדי/אמריקאי יכול לאיים על הסל מכל מקום, אבל הוא יעדיף לרוב את הזריקה. הוא יותר יעיל במהלכי קאץ’ אנד שוט מאשר בליצור לעצמו, במיוחד מול שומרים אתלטיים ממנו. בניגוד לעונה החולפת, נראה שהמאמן החדש של ירושלים ישחק פחות עם בידודי שחקנים וינסה ליצור יותר מהלכי כדורסל שלא מבוססים על כישרון אישי, ושם בדיוק קרינגטון יכול לפרוח. עם גארדים שאוהבים למסור כמו נועם דוברת וסמית’, הוא יכול לחכות בפינה שלו לקליעה מחוץ לקשת או לנסות ליצור מספיק מרווח כדי להרים זריקה.
אם לא הצליח לייצר לעצמו מצב לזריקה, אחד הנשקים בארסנל שלו הוא לחדור מצד שמאל. קרינגטון שמאלי והשילוב שלו יחד עם רכזים ימניים יכול לתת גיוון לתרגילים שדזיקיץ’ יריץ ולמיקום שהשחקנים שלו יעמדו, מה שיקשה על קבוצות להגן מולם. בניגוד לאדאמס, שלעיתים שימש כמוביל כדור והחזיק אותו בעיקר אצלו, קרינגטון צפוי לקבל את הכדור לקראת סוף ההתקפות בעיקר כדי לסיים מהלכים או בתחילתן במהלך מתפרצות. לעיתים הוא נוטה להתפרע עם הזריקות שלו ולאבד יותר מדי במסירה, לכן השילוב שלו לצד סמית’ יכול להוריד את כמות הפעמים בהן זה יקרה.
הקו האחורי של ירושלים הושלם ונראה שהוא יותר יתבסס על יעילות מאשר על כישרון. אף אחד מהשחקנים שהגיע הוא לא עילוי או כוכב גדול, אבל השילוב של שלושתם יכול ליצור משהו שנראה רק לפרקים קטנים בבירה – קבוצה יעילה וחכמה שמתבססת על תנועתיות בהתקפה ואגרסיביות בהגנה. המאמן הסרבי מביא שחקנים שנותנים לו את זה ולמרות שהפאזל עדיין רחוק מלהיות שלם ולא ברור מה החלקים הנוספים שלו, אפשר להסיק שכך הוא ייראה.
אחת התקוות של דזיקיץ’ היא שקרינגטון יחזור למה שהיה לפני הפציעה. בלודוויגסבורג, שם שיחק כדורסל דומה לזה של הסרבי, הוא פרח והראה שהוא ברמות הגבוהות יותר של אירופה. הליגה הישראלית הפכה לחממה לשיקום שחקנים שחזרו מפציעות ארוכות וקשות (ג’ו רגלנד, קייסי פראת’ר), וקרינגטון לא אמור ליפול מהם ברמתו בהנחה ויחזור למה שהיה אז. אם כך יקרה, הפועל ירושלים תזכה לאחד השחקנים היותר יעילים שנחתו בארנה בשנים האחרונות ולאי של יציבות בשני חלקי המגרש.
“זה אולי יישמע מוזר אבל אני אוהב שיש לי עליות ומורדות. המורדות גורמות לך להתפתח ומלמדות אותך המון”, כך אמר בראיון לאחר סיום שנותיו בקולג’ ורגע לפני היציאה לעולם הגדול. כמו אדאמס, גם הוא חווה מספר עליות וירידות בקליעה בעונה החולפת. כמו אדאמס, גם עליו היה אפשר לזהות האם הוא נמצא בתקופה יותר טובה או פחות וכמו אדאמס, גם הוא מגיע להפועל ירושלים כשלא ברור האם יצליח לפרוח בבירה. בניגוד לאדאמס, הוא לא צריך את הכדור אצלו ביד בשביל להיות דומיננטי ובניגוד לאדאמס, הוא מתאים לשיטה של דזיקיץ’. אם הכל יתחבר, האדומים יוכלו להגיע רחוק מאוד ביחד איתו.
